איך נוצר האפקט הזה?

הירשם עכשיו!
  • פותח הנושא טת
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
מצרפת טמפלט שמאוד מסקרן אותי להבין איך שכבת הצורה שבו זזה כמו פרטיקל - בלי שיש עליה שום אפקט - ואיך מתכנתים את זה לצורה שונה?
 

קבצים מצורפים

  • freeae.net_Christmas greetings.zip
    12.9 MB · צפיות: 136
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא להאמין, אבל זה פשוט ידני
תכנסי לקומפוזיציות ותראי שזה מורכב מהרבה צורות שזזות אחת אחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
  • הוסף לסימניות
  • #4
איך שזה נראה זה ידני לגמרי
כמובן עם הכפלות וכו', אבל אפקט אמורים לראות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה
  • 2 3 4 5K
    • ע
    מידע שימושי זוגות צעירים בנופשון ערב פסח ?!?!?!
  • עו''ד ורו''ח //
    • הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
    ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
    אבל שימו לב
    בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
    כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
    ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
    כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות
    להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
    לכשר לפסח
    לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
    לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
    ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
    אז זו''צ יקר קצת שימת לב
    לפרגן לבוא לעזור חצי יום
    לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
    לתת מילה טובה או שוקולד
    והחשוב מכל
    מעשרות להורים
    הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך
    והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //
    63 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברכה והצלחהה
    מעולה ממש להעלות למודעות ולכל אלו שקופציםם אפשר להספיק הכלל גם לנפוש ול הנות וגם קצת לעזור לא...
  • 14 15 16 9K
    • ע
    טור דעה הטור השבועי שלי והפעם: ההבדל בין נוכלות לכשלון
  • עו"ד נתן רוזנבלט //
    • בס"ד

    ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



    לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

    הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

    כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

    צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

    מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

    אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

    אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

    מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

    ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

    כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

    אז איפה הקצ'?

    שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

    זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

    אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

    ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

    כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

    אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

    שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

    זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

    אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

    המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

    כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

    עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

    ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

    לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

    זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

    מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

    אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

    חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

    ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



    גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • עצוב
    Reactions: סמולטוק, פנסאית, חרש עץ ועוד 38 משתמשים41 //
    302 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברוך פינחס
    יש כאן באשכול דיון ענייני ומעמיק האם צריך להדגיש את הנוכלות של הנוכל או לדון על העסקה ולא מעניין...
  • 3
    • צ
    עזרה זיהוי פונט
  • צביקה12345 //
    • 1001135100.jpg
    איזה פונט זה?
    1001135100.jpg
    0 תגובות
  • 412 413 414
    • יש פתרון!
    4M
    • ס
    חדשות בעולם שאגת הארי • עדכוני מלחמת איראן האחרונה
  • סטאר //
    • סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

    הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):
    המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


    הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
    • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
      יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

    • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

    • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

    המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
    הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


    הזווית הישראלית והאזורית:
    • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

    • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

    • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

    באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: טונקס, מוטי 200, נחמה ביתרית ועוד 63 משתמשים66 //
    8K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    הבית הלבן מצייץ ''בקרוב''
  • 79 80 81 129K
    • השקעות R הון
    מדריך אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון
  • השקעות R הון //
    • עודכן אדר תשפ"ד
    ראשית, גופי הכשרות
    ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
    למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
    אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

    יש 4 גופי כשרות
    • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
    • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
    • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
    • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

    היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
    בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
    אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

    רשימות קרנות כשרות:

    כשרות – השקעות Rהון

    rhon.co.il rhon.co.il
    אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אסתריקה הלר, aria, פיני 10 ועוד 27 משתמשים30 //
    2K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מקור המיע האמין
    דוגמא - בעל תשובה טוען שהוא פטור מלשלם ריבית, לחברה שיש לו הת"ע. כי בזמן שהוא לוה הוא היה...
  • 441
    • מ
    דרוש מידע עיתון משפחה של השבוע
  • מתקרב לרבינו //
    • למה זה כל כך עבה?
    מה יש בתוכו?
    איזה מגזינים יש?
    18 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שוקו מיונז
    הוכח תוכיח... רגש יהודי לדברים שבקדושה [מדובר בפורום חרדי]. אם היו פותחים אשכול האם סרט מסוים...
  • 2 3 1K
    • ב
    סוכרת הריון מה אוכלים בפסח? סכרת הריון גבולית
  • בהמתנה //
    • אני על גבול סכרת הריון. מה שאומר שהרופא אמר לי לשמור ונתן הנחיות כלליות אבל לא הפנה מעבר לזה לייעוץ נוסף.
    ואני תוהה מה אוכלים בפסח- בעיקר תחליף למצה ולתפו"א
    אני לא אוהבת כ"כ בשרי/ דגים. מדי פעם אוכלת קצת שניצל או קציצות עוף וזהו.
    ביום חול אני אוכלת הרבה קטניות- מרקים עם קטניות, מג'דרה, קינואה ,טופו
    חשבתי על פשטידות ירקות
    מה עוד יכול להשביע? במיוחד בארוחות בשריות מבושלות
    45 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דולר
    אני שבוע וחצי אחרי לידה שכל הריון הייתי עם סכרת והייתי עם סכרת עם אינסולין וליברה בהתחלה באמת...
  • 138 139 140 158K
    • ק
    דרוש מידע איזה משפט אמרו לך פעם ולא שכחת אותו עד היום?
  • קולי שמעת //
    • .
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אוראל סולטן, שמואלזון, טובבבבבבב ועוד 19 משתמשים22 //
    3K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המשורר מציקלג
    לטעות. זה אנושי לתעות, זה דיסלקציה לטאות, זה כמו איגואנה אבל יותר קטן
    הצג עוד…

    אשכולות דומים

  • 2 3 4 4K
    • מ
    דרוש מידע איך אומרים לחברה שאולי משהו לא בסדר עם הילד שלה – מבלי לפגוע?
  • מחברת טורקיז //
    • שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

    אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
    מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
    הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
    אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

    ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

    אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
    ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
    אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

    אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..
    • תודה
    • עצוב
    • וואו!
    Reactions: דיתוש, עזר כנגדו, -אפרת- ועוד 25 משתמשים28 //
    64 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהודי !
    לא יודע ליעץ איך אבל דבר אחד ברור לי להגיד נקודה!
  • 79
    • ל
    ביקורת ספרות קלעים - סקירה ספרותית
  • ליליאן //
    • קלעים/נעמי צוובנר

    ספר די ישן
    שמשום מה שלא השאיר את רישומו
    לרוב האנשים, גם חובבי קריאה, שם הספר לא אומר דבר.

    בעיניי הוא מעולה,
    עד כדי כך שקראתי לטור סקירה ספרותית -
    כי, אממ, אין לי ביקורת.


    קלעים הוא ספר קליל אבל עמוק,
    זורם ונוגע
    דרמה משפחתית עם מתח עלילה שנראה בלתי פתיר.
    אין בו את הכבדות שמאפינת את שאר ספריה של הכותבת
    (שמזמנת את התגובה האוומטית: נעמי צובנר, פחות הטעם שלי..)

    לכל מי שרוצה פשוט לקרוא סיפור ולרוץ איתו,
    בלי ריצות לזירה אחרת בקצה השני של העולם,
    בלי קפיצות לחדרי חקירות וחורשי מזימות,
    בלי הבלחות עבר עתיד ויקום מקביל.
    בעיניי זה מחייב כתיבה מושכת ועלילה ברמה גבוהה
    הרבה יותר קל להחזיק מתח וערנות קוראים ע"י אלמנטים של סכנה
    או ע"י סקרנות מה קורה בינתיים בעלילה השניה
    במיוחד בדור המסכים שאנחנו,
    להשאיר אותנו במקום אחד בלי לזפזפ
    זו אומנות.


    הספר עוקב אחרי יחסים של שתי בנות דודות,
    תלי (אתל) ואסנת,
    מהגן ועד האירוסין.
    יחסים עקומים, הזויים, פוגעניים,
    היום אולי היו קוראים להם רעילים ועוד כל מיני אבחנות.
    ספרים כאלו יש הרבה.
    מה שמיוחד בספר הזה
    זה כמה נקודות:

    * הסריקה של כל התקופות.
    איך התצוגה משתנה עם הגיל, אבל לא המהות.
    איך אי אפשר להפסיק אם זה גם כשמבחינים מגיל גן,
    גם כשמפרידים מסגרות.
    גם כשנפגע יודע כבר לא להתקרב.

    * איך עובד תעתוע,
    גם עלינו הקוראים.
    אנסה איך מוליכים שולל את כל העולם כמעט.
    איך הנטיה להרס של הני כדי לרומם אותי
    יכול להיות נסתר,
    מההורים, מהחברות, מהפוגע עצמו.
    שבאמת בטוח שהוא מיטיב.

    *כשהפוגע הוא ילד.
    ילד לא יכול להיות הרע בשום סיפור.
    והוא גדל, והוא שואף ומשפר כל מיני צדדים,
    אבל הנטיה החזקה והנסתרת ממנו -
    איך ומתי משתלטים עליה.

    *המורכבות של הדמויות.
    המעשים הטובים והצרכים העמוקים של הפוגע,
    טוב לב ונסיון לעבוד על המידות ולשמור על הלשון ועל השלום - של הנפגע
    בשילוב עם התפתחות האופי ולמידה להגיד לא, עד כאן.
    איך מרגישים המבוגרים באותה משפחה
    כמה ההורים צריכים לתמוך בילד מול התנהגויות שלו
    כמה סבים צריכים לאחד משפחה או להאפשר הפרדה
    ואם כ"כ רחוקים שלא רואים את הנזק
    ואף אחד לא מתנדב להסביר.


    נכון נוצר רושם של ספר קשה?
    ההיפך הוא הנכון.
    ספר מלא תיאורי מלאי צבע וענין
    של ילדות, של בית ספר, של מסיבות ושמחות
    של תקשורת ואינטראקציה של בנות בכל הגילאים
    עם כל מה שמעסיק בנות. בכל הגילאים.


    כלל כל הדמויות מאופינות בכשרון ואמינות אבסולוטית.
    לכל אחד תפקיד ברור, אופי יחודי,
    וגם גמישות מפליאה.
    איידי, אמא של אסנת, שחוזה את האת הסרט מראש.
    הסבתא, שרוצה כ"כ לקרב ולא להרגיש.
    בלה, אמא של תלי, שנחושה להוציא ממה שיש את המיטב
    ומהמשפחה שלה, כמה שהיא קטנה, את גאות היחידה.
    הוא דמות מורכבת, ששנאתי כנערה,
    ועכשיו אני מאוד מעריכה. אותה ואת הכתיבה עליה.
    מרגלית, החברה של אסנת בסמינר,
    שהוא דמות צבעונית בלפני עצמה אבל יש לה גםתפקיד מאד חשוב
    לדברר את אסנת. לשמוע מה יושב מתחת לערימת טוב לב הזאת.

    שאם לא הייתי מכירה,
    הייתי חושבת שאין ילדות כאלה. אין נערות כאלה, ואין בחורות כאלה.
    שתמיד רוצות להיות טובות.
    שתמיד רוצות להיטיב עם השני, וללמד זכות.
    האופי שלהם טוב בעצם והתמימות, גם כשהיא נשברת, שומרת על טוהר.
    אבל אני מכירה בנות כאלה. והן קיימות.
    אני חושבת שמה שהכי אמין פה, זה שככל שהיא גדלה ומתבגרת,
    הטוב הזה נסדק.
    גם אם נלחמת בו כמו ילדה טובה, היא כבר לא יכולה להתעלם.
    ובסוף היא גם נשברת. אבל מה זה נשברת.
    מה שמפתיע, אולי קצת פחות אמין, שתלי הופך את עורה, בדיוק באותה הסיטואציה.

    ותלי,
    ולרגעים כבוגרת אני מקנאה בה.
    איך אפשר תמיד להיות מרוצה מעצמך.
    תמיד לשווק את עצמך מעולה.
    וכולם, כולם, מאמינים לך.
    גם אם אין לך אחים, גם כשיש.
    גם כשיצאת לעבודה במקום ללמוד,
    גם שלא ק בלו אותך.
    כשרצו אותך, כשלא רצו אותך.
    ובשקט בשקט נודה כולנו שלא קל בכלל לגדול ליד מישהי כמו אסנת
    שנראה ששכחו לחלק לה חסרונות - בערכים ובמידות בפנימיות.
    ואת הקנאה שלה במשפחה גדולה - קשה לא לראות.


    אז איך זה המשיך כשהלכו לסמינרים שונים בתכלית
    איך השפיע פשיטת הרגל
    איך התנהלו השידוכים
    ואיך אפשר לעשות גם באירוסין, ופעמיים,

    תקראו ותספרו לי.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אוראל סולטן, Chaya Lea, צביה ר. ועוד 5 משתמשים8 //
    0 תגובות
  • 42
    • ח
    שיתוף - לביקורת צדק צדק תרדוף
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    ממשלה נבחרת, סמכות מושאלת

    מאמר דעה

    במדינה דמוקרטית, הציבור בוחר ממשלה, אבל בישראל, נדמה שגוף אחד שאינו נבחר קובע את כללי המשחק: היועצת המשפטית לממשלה. מה שהתחיל כתפקיד מייעץ, הפך עם השנים לתפקיד של בלימה, פסילה והכוונה. והכל בשם החוק.

    הטענה המובילה: "צריך לשמור על שלטון החוק, על איזונים ובלמים".
    אבל מי שיתעמק במנגנון יגלה שמדובר לא באיזון, אלא בריכוז כוח מוחלט בידי דרג אחד, בלתי נבחר, בלתי ניתן להחלפה, ובלתי ניתן לריסון.

    הכשל המערכתי, לפי ההיגיון המשפטי עצמו:

    חוות דעת של היועמ"ש מחייבת, אבל הוא לא מחוקק, לא שופט, ולא נבחר ציבור.
    זה הופך את "היועץ" לגוף שפועל כרשות רביעית, בלי שום בסיס חוקתי שמסדיר את סמכותו המחייבת.

    שופטי בג"ץ פוסלים חוקים – אך אין חוקה.
    הם משתמשים ב"חוקי יסוד" שנחקקו כהסדרים זמניים בשנות ה־90, ומכריזים עליהם כעל על־חוקתיים, למרות שאין לכך עיגון פורמלי.

    בג"ץ פוסל חוקים שמגבילים את כוחו שלו, בטענה שהם פוגעים ב"דמוקרטיה".
    כלומר: בית המשפט קובע את גבולות סמכותו לפי דעתו, ואז מונע כל שינוי, אפילו כשזה נעשה באמצעות חוק יסוד.

    היועמ"שית טוענת שהיא "שומרת על החוק" – אבל בפועל היא מחליטה מה החוק אומר.
    כך נוצר מצב שבו פרשנות אחת בלבד נחשבת חוקית, וכל פרשנות אחרת, לא סבירה, לא תקפה, ולא ניתנת למימוש.

    דוגמאות מהשטח:
    • עצירת מינוי זיני, בשם "ניגוד עניינים", מבלי להוכיחו משפטית.
    • בלימת הרפורמה המשפטית, תוך הצגת עמדת המדינה נגד עמדת הממשלה.
    • סיכול ועדות חקירה, כשהן נוגעות לגופי אכיפה.
    • עיכוב מינויים חוקיים, בשם "אי סבירות", מבלי מבחן פורמלי.

    אם הכלי הוא משפטי, נבחן אותו משפטית:
    • אין חוק שמקנה ליועמ"שית סמכות לפסול מדיניות.
    • אין חוקה שמכוחה ניתן לפסול חוקי יסוד.
    • אין פרשנות אחת מוסמכת לחוק, ודאי לא כזו שאוסרת כל פרשנות חלופית.
    • אין איזון, אם צד אחד מחזיק בכוח לשפוט, לבלום, לפרש ולהפעיל מדיניות, בלי אחריות ציבורית
    ומה נשאר?

    שיטה שבה נבחרי ציבור מתמנים, אבל לא יכולים למנות.
    שבה ממשלה נבחרת, אבל לא יכולה למשול.
    שבה מתקיימת "דמוקרטיה חוקתית", בלי חוקה, בלי בחירה, ובלי יכולת לשנות דבר.

    וכאשר יועץ מונע ממשלה לבצע מדיניות, עוצר מינויים, קובע מה "סביר" ומה לא, הוא פועל כסמכות עליונה.
    כך הפכה היועמ"שית ממפרשת החוק, למי שמנסחת אותו מחדש בפועל.
    זוהי סמכות שאין לה מקור בחוק, ואין עליה בקרה, רק פרשנות עצמית וצידוק מוסרי.
    וזהו בדיוק ההיפך מדמוקרטיה.

    והנזק? כפול:

    מצד אחד, שיתוק של ממשלה נבחרת:
    • ממשלה לא יכולה למנות את מי שהיא בוטחת בו.
    • רפורמות נבלמות לפני שהתחילו.
    • עמדת המדינה בבתי המשפט מוכתבת על ידי גוף שנמצא מעל לדרג הנבחר.
    מצד שני, שחיקה יסודית בעקרון הריבונות של העם:
    • הציבור שואל: אם אין טעם בבחירות, למה להצביע?
    • ואם אין דרך לשנות כלום, מי באמת שולט כאן?
    כשסמכות הופכת לשלטון, בלי אחריות ובלי איזון, זה כבר לא "שומר סף".

    זה מושל בפועל.

    עיוות הממשל בישראל איננו תוצאה של טעות תמימה, אלא תוצר של מהלך עקבי, מכוון ומתוחכם מצד גורמים במערכת המשפט והפקידות הבכירה. במשך שנים נבנתה שכבת כוח שאינה נבחרת, אך שולטת בפועל, באמצעות פרשנות מרחיבה, שלילת ריבונות המחוקק, והפיכת יועצים משפטיים לבעלי סמכות מכרעת. מדובר באסטרטגיה של ריכוז כוח מחוץ להישג ידם של האזרחים, באופן שמנטרל את עקרון הבחירה החופשית. תפקידנו כציבור הוא להצביע על העיוות הזה, להתריע עליו בבהירות, ולעמוד מולו בעקשנות, כדי לשקם את יסודות השלטון הדמוקרטי בישראל.

    בשם שמירה על החוק, נמנעת אפשרות לשנות את החוק.
    בשם הדמוקרטיה, נחסמת דרכה של ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות

    ומי שאינו מוכן לוותר על דמוקרטיה אמיתית, חייב לשאול:
    איך הגענו למצב שבו יועץ אחד, מונע מעם שלם לקבוע את דרכו?

    ואם אי־אפשר לשנות האם זה לא מודה, למעשה, שיש כאן כשל שלטוני עמוק?

    ואם לא ניתן לשנות, זו כבר לא רק בעיה משפטית. זו הודאה שקטה בכך שהשלטון עבר לידי מי שאיש לא בחר, ואיש לא יכול להחליף, וגם לא לבקר.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: תמרוז, אוראל סולטן ו-יועץמשפטי3 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ח
    חנה ש.
    ב"ה הדיון המשפטי שהתנהל היום בבג"ץ לא נשאר בגבולות המשפט. הוא גלש מזמן אל תוך ליבו החשוף של...
    • מאמר
    180
    • אנאל- ציור עם לב
    מדריך מי אוהב פאזלים? | ציור ראש אנימה חלק 3 🧑
  • אנאל- ציור עם לב //
    • שלום לכולם!
    חיכיתם וחיכיתם לפוסט הזה
    והנה הוא סוף סוף!
    נותנת לכם צל"ש על הסבלנות שלכם 🏅 🤭

    אז בואו ניגש לעניינים בלי יותר מדיי פטפוטים...

    בפוסט הראשון דיברנו על שיטת ראש הקובייה –
    איך לפרק את הראש לצורה גאומטרית בסיסית של קובייה,
    שיכולה לעזור לנו להבין את הזוויות והפרספקטיבה של הראש בתלת-ממד.
    בפוסט השני התעמקנו בשיטת לומיס - שמוסיפה עוד שלבים חשובים
    להדגשת המבנה והנפח של הראש,
    עם קווים שמחלקים את הפנים בצורה מדויקת יותר,
    ועוזרת להניח את המאפיינים בפרופורציות נכונות.

    בפוסט הזה נגלה איך שני הכלים החשובים האלה יכולים להשתלב יחד —
    ולתת לנו שליטה מלאה על מבנה הראש, מכל זווית ובכל סגנון.

    זה החלק שבו ההבנה האנטומית פוגשת את היצירתיות והחופשיות —
    והאיור מקבל עומק חדש ומרגש!

    אך לפני שניגש לחיבור, רוצה רגע לעשות השלמה לראש בשיטת לומיס.
    השלמה שבעיניי מאוד חשובה וקריטית להמשך.
    כדי להבין טוב יותר את מבנה הראש בשיטת לומיס,

    מה שרבים מפספסים בשלב הזה הוא החלק האחורי של הראש.
    הראש לא מסתיים ישר אחרי האוזן — יש שם קימור,
    נפח משמעותי שמאחסן את שארית הגולגולת.

    image (33).png

    ולא תמיד אנחנו יודעים איך זה אמור להיראות.
    אי אפשר להתעלם מהחלק הזה, ועלינו לקחת בחשבון את החיבור הזה-
    של הראש עם הצוואר מלפנים- הגרון, ומאחור- העורף.


    image (34).png

    לשם כך, נשים לב לשני חיתוכים טכניים מרכזיים בכדור של הגולגולת —
    הם בעצם עוזרים לנו למקם ולחבר את הראש לצוואר:

    1. בבסיס הכדור (החלק התחתון של הראש) – נעשית קטיעה גבוהה,
    כאילו נחתכה תחתית הכדור כמו ראש של בובה שנותק מהצוואר.
    זהו חיתוך שטוח, טכני, שיוצר משטח יציב שעליו יתבסס חיבור הצוואר.

    2. בחלק הקדמי-צידי של הכדור (לכיוון גב הלסת) – מוסרת חתיכה נוספת, בזווית אלכסונית,
    כדי לאפשר מקום לבליטה של קנה הנשימה והוושט* (ה"גולה בגרון") ולשאר מבנה הצוואר שמתחבר קדימה ולצדדים.
    * חשוב לציין שזה מה שעושים כשנאייר דמות גברית, לדמויות ילדים ודמויות נשיות נחבר את הצוואר בקו מעוקל זורם.

    image (37).png
    המשמעות היא שהראש כאילו מעוצב מראש עם שני "שקעים" ברורים שאליהם
    הצוואר נכנס — בחיתוך צורני, כמו חלק פאזל שמחכה להתחבר.


    image (38).png


    כשעובדים על איור ראש, השיטות הקלאסיות הן כלי מצוין.
    אבל לשלב ביניהן- זו דרך פשוטה וחכמה להגיע לתוצאות מדויקות ומרהיבות עוד יותר!

    עכשיו – בואו נחבר בין השיטות ונראה למה השילוב ביניהן
    הוא כלי עוצמתי במיוחד למי שרוצה לצייר דמויות אנימה!

    בעוד שהשילוב בין ראש הקובייה ללומיס מתאים לכל מאייר,
    באנימה הוא מקבל משמעות מיוחדת,
    כי הוא מאפשר לשמור על המבנה התלת-ממדי המדויק
    גם כשהפנים מצוירות בסגנון מופשט,
    עם עיניים גדולות, הבעות מוגזמות ומאפיינים ייחודיים
    שמאתגרים את האיזון והפרופורציות.

    השילוב נותן לנו את החופש "לעצב" את מבנה הראש
    באופן שמרגיש גם מדויק וגם טבעי, גם טכני וגם יצירתי.
    שיטת ראש הקובייה נותנת לנו תשתית תלת-ממדית:
    ראש מוצג בתוך קובייה, שדרכה ניתן להבין את הזוויות
    והפרספקטיבה של הראש במרחב.
    זה עוזר לנו לשמור על פרופורציות נכונות
    גם כשמסתכלים על הראש מזוויות שונות.

    שיטת לומיס מתמקדת בפיצול הראש לקווים מנחים:
    קו אמצע הפנים, מיקום העיניים, האף והפה, והקווים שמתארים את הלסת והלחיים –
    כדי לשמור על סימטריה ולוודא שהפרטים נבנים נכון ביחס זה לזה.

    השילוב ביניהן נותן את התחושה התלת-ממדית,
    גם את הדיוק בפנים וגם את הגמישות להתאים את הראש לכל זווית!


    אז איך משלבים?
    מתחילים עם ראש הקובייה – יוצרים את הבסיס התלת-ממדי המדויק, שמגדיר את הזווית ומיקום הראש.
    לאחר מכן, בתוך מימדי הקובייה נציר את הראש בשיטת לומיס .
    image (40).png


    📌 המשך יבוא!
    בפוסט הבא ניכנס לעובי הקורה- נלמד כמה פטנטים וטריקים לשילוב לומיס עם הקובייה.
    אז מחכה לכם בפוסט הבא!
    ואל תשכחו לשתף אותי בתגובות גם איך הולך לכם עם ההדרכות, ואם תרגלתם- ממש אשמח לראות שיתופים שלכם 🤗


    ובפינת הידעת ⁉️
    הדיוק והגישה לימוד ציור אנימה/מנגה

    באיור דמויות בסגנון אנימה ומנגה
    יש לעיתים מראה חיצוני שנראה פשוט או מינימליסטי —
    אבל מאחורי הקווים יש בסיס חזותי מאוד מדויק
    שמבוסס על הבנת מבנה, פרספקטיבה ותלת‑ממד.

    מאיירים מקצועיים בתחום אינם מסתפקים ב ”שרטוט אקראי” של דמויות,
    אלא לומדים קודם את היסודות של צורת הגוף והראש,
    מה שמאפשר להם ליצור דמויות שמרגישות חיות, יציבות ודינמיות.

    גישה זו לא נובעת מ”ניסיון להעתיק את המציאות”,
    אלא מתוך הבנה שכדי לשמור על עקביות וסגנון אישי —
    צריך קודם לדעת איך הצורה עובדת.

    לכן ביסודות לימוד דמות אנימה גם מופיעים עקרונות של פרספקטיבה,
    צורות גאומטריות (כמו ביצה או קובייה), שמכשירים את העין ואת היד לעבוד יחד בצורה מדויקת יותר
    ובכך לבנות אנטומיה שמחד נכונה להפליא ומאידך ייחודית למדיי.

    הורדה (18).jpeg

    הדיוק הזה הוא לא רק עניין טכני — הוא גם מאפשר לבטא רגשות,
    תנועה והבעות פנים בצורה עקבית ומתמשכת, למרות קיצורים וסגנון אישי.

    כשמאייר יודע “מה קורה מתחת לקווים” —
    הוא יכול להרשות לעצמו להפשט מבלי לאבד אמינות.
    לא מדובר רק בהעתקת האנטומיה הריאליסטית,
    אלא ביכולת להבין את הצורה בתלת‑ממד,
    לדעת איך ראשים נראים מזוויות שונות,
    איך נפח של פנים משתנה בתנוחה וכיצד לצייר אותו בצורה עקבית.

    זה אומר שאיור אנימה מקצועי מבוסס על הבנה של נפח וצורה,
    גם כאשר הסגנון מתמקד בקווים נקיים ופחות בפרטים.

    לכן, העבודה עם צורות בסיס כמו ביצה או קובייה איננה טריק גרפי בלבד —
    זו דרך לפתח “תשתית מבנית” שתומכת בביטוי יצירתי יציב, מדויק ורב‑זוויתי.
    מאיירים שמתחילים ללמוד כך-
    עם תרגול עקבי של קווים וצורות,
    מפתחים מיומנות שגורמת לדמויות שלהם להרגיש "חיוֹת"
    במהירות גבוהה יותר, גם בסגנון האנימה הייחודי.
    image (33).png
    image (34).png
    image (37).png
    image (38).png
    ועוד 3 נוספים
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: תה שחור, שמואל י, מילה נרדפת ועוד 17 משתמשים20 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    אנאל- ציור עם לב
    אנאל- ציור עם לב
    הכל בסדר, אין פה לחץ של זמן. העיקר שזה מועיל ומשמש, וגורם לך לשבת ללמוד ולצייר :)
  • 944
    • S
    ביקורת ספרות מסמרים בכיס הסרפן / בשי דירנפלד
  • Sparrow Bird //

    • שונה — אבל לא כמו שחשבתם​

    זה ספר שונה. אם כי זה מצחיק לכתוב "שונה", כשהספרים שטופי הומור מטורלל, קווי עלילה לא הגיוניים וסגנון כתיבה לא רציף נהיו כבר די נפוצים במחוזותינו, ואנשים ע-פ-י-ם עליהם. אז מי אני שארהיב עוז בנפשי החצופה לכנות דווקא את הספר הזה "שונה"?



    מלכי — גיבורה שאינה ניתנת ליישור​

    הסיפור נכתב מנקודת מבטה של מלכי. מלכי המבוגרת, בת ה־37 בערך, כשמדי פעם מקבלים פלאשבקים לעבר, כשהייתה מלכי הילדה והנערה. מלכי של פעם היא ילדה דחויה, פרועה ושלוחת רסן, שאף אחד מבני משפחתה לא מסתדר איתה. ילדה שכאב, דחייה, זלזול וכעס הם מצרכי יסוד בתפריט שלה.

    מלכי המבוגרת היא אישה בודדה כמעט לחלוטין, גרושה ואמא לילדה בת כמעט 18, אותה מסרה לאימוץ בינקותה. כל חיי ההווה שלה סובבים סביב התוכנית שלה לחזור לחייה של הילדה שלה ולהחזיר אותה אליה.

    ואם תתהו מאיפה בא לו שמו המעניין של הסיפור – תקבלו מהר את התשובה. העיסוק של מלכי מוזר ומעניין במידה שווה: היא שיפוצניקית!

    זה רעיון מקורי ומקסים. איך לא חשבו על זה קודם? אישה בעלת ידי זהב תמצא לה מלאכת כפיים שתפרנס אותה בכבוד, ונשות ישראל לא תזדקקנה לחסדיהם של שיפוצניקים גברים לא מוכרים, שפחות נוח לשהות במחיצתם לבד או לשגע אותם. יופי של רעיון.



    הכתיבה כסימפטום​

    אבל משלח ידיה החריג של הגיבורה הוא לא הסיבה מדוע הספר הזה כל כך שונה. זו הכתיבה, העלילה, כל צורת החשיבה.

    הסופרת, בקסם ראשוני לא ערוך (בקטע טוב), מצליחה להעביר את התחושות של מלכי – מופרעת הקשב שלא מתאימה לשום מסגרת ושום דרישה – באמצעות הכתיבה עצמה. הספר כולו נכתב בגוף ראשון, בסגנון של כמעט זרם תודעה. ואיזו תודעה: מבולגנת, לא רציפה, עוברת מדבר לדבר, בלי רגע של עצירה ומחשבה. צורת ההתנהלות הלא־ליניארית (שלא לומר מטורללת ושלוחת רסן ועכבות) מייצגת את צורת החשיבה ואולי את כל ההוויה של מלכי עצמה.
    לי אישית זה מאוד הזכיר את סגנון הכתיבה המכוון (באופן מאוד ברור) של רותי קפלר בספרה ילדה נוף שאף הוא מותיר את הקורא חסר נשימה ומרגיש שהכל קורה מהר מידי, בדיוק כמו להורים של ליבי שפשוט לא עומדים בקצב שלה.


    ​

    הקריאה כמסע מבולבל​

    מלכי לא עוצרת לחשוב לפני שהיא עושה או מדברת, ולכן הספר עובר מפלאשבק לעבר, לאפיזודה מההווה, כמו נהג שיכור שמזגזג בין נתיבים באוטוסטרדה יפנית.

    מלכי לא לוקחת בחשבון לרגע את הידע, ההבנה, הרגשות והמצב של מי שמולה, וכך גם הספר מותיר בקורא הרגשה קבועה של: "מה קרה כאן הרגע? יש מצב דילגתי כמה עמודים בטעות?"

    מלכי מצפצפת על מוסכמות מכל סוג (איזה מצפצפת – לא מכירה בקיומן של כאלו), וכך גם הספר. הוא לא עונה לכללים של שום ז'אנר; הוא עובר בין דרמה יומיומית רגילה וטס בין פרברי המדע הבדיוני (?!) – אבל לא באמת, כי היא רק התכוונה להעביר נקודה, אז זה רק סיפור עם איזה מסר חברתי, כאילו. הבנתם את הרעיון? לא? בעיה שלכם.
    אהבתי את זה. אין מספיק מקום במחוזותינו לאומנות לא-מובנת, שלא מנסה ולא מתאמצת שיבינו אותה, בסגנון "רוצים ? קחו. לא רוצים? לכו". זה אמנם לא נראה כמו תצוגה מכוונת בספר הזה. הוא הרי מייצג בדיוק את ההיפך הגמור בעצם היותו מופע של טרפת וחוסר ליניאריות מוחלט. אבל זה היה מענג בכל מקרה.



    המסר: הפרעת קשב או עולם שלם?​

    המסר והתהליך של מלכי ושל הקורא ברורים וחדים די מההתחלה. תראו מה קורה כשלוקחים ילדה עם הפרעת קשב ומנסים ליישר אותה. לא טורחים לבדוק מה קשה לה ואיך אפשר לעזור לה, ומשתמשים איתה רק במקל ולא בגזר. כל זה מתוך נקודת הנחה שיש לה הפרעת קשב, כמו שהיא אומרת. לכאורה. ואף שאני לא נוירולוגית, התחושה הייתה שיש כאן יותר מהפרעת קשב רגילה.

    הספר לא מתיימר להביא מציאות מרובדת ומורכבת, שבה ננסה להבין גם את החוויה של הוריה המיואשים של מלכי או של אנשים אחרים בחייה. הוא מביא נטו את החוויה האישית שלה, ומעביר את הקורא, כאמור, מסע בתהליך החשיבה המורכב והמייגע שלה.

    במהלך עלילתי נפתל, מלכי שמה את ידה על תרופה נוירולוגית בפיתוח, שאמורה לסייע להפרעות קשב, ובפועל פותחת את החושים שלה באופן כזה מטורף ועל־אנושי, שזה מצד אחד מוריד אותה סופית מקו השפיות – אבל במקביל מסייע לה להשיג את מבוקשה מזה שנים: מידע על הבת היקרה שהיא מסרה לאימוץ, שהגיעה לגיל 18 וטרם פתחה את תיק האימוץ שלה, שמלכי נחושה להחזיר לחייה בכל מחיר.



    פרוטגוניסטית בלתי נסבלת – ובכל זאת​

    המסר, כמעט כמו בעולם חרש של בתיה ענה, לפיו להכניס את השונה לתבניות כך שיתאים את עצמו לשאר הלא־שונים – זו אכזריות לשמה - הוא מסר חשוב. בספר הזה קשה להתחבר אליו. מלכי מצד אחד כנה ואמיתית ומעניינת, ומנגד – כל כך מתישה.

    לי אישית לא הפריע שהיא רצה מעניין לעניין וממחשבה למחשבה, וגוררת את הקורא המבולבל אחריה. זו חוויה שאפשר וכדאי להתמסר אליה, ולו לזמן קצר. וממילא אחרי כמה זמן פשוט מתרגלים לזה בקריאה, ולא חוזרים אחורה לבדוק שלא פספסנו עמוד.

    כן הפריע לי האופן שבו מוצגת ההתנהלות שלה מול בני משפחתה, איתם ניתקה קשר במשך שנים – ואז חזרה בסערה לחייהם כדי לבקש מהם הלוואות ענקיות וכדומה. ההקצנה בהתנהגויות האנטי־סוציאליות שלה עוזרת להבין את המסר ומחדדת אותו היטב, בצורה שבה שום הסבר מלומד וממושקף על התוצאות של הקשיים שהיא סובלת מהם על החיים החברתיים של אנשים כמוה – לא היה מצליח להקיף. אבל דווקא אותה הקצנה מקשה מאוד על הקורא להתחבר אליה.



    המרענן והחסר​

    מה מרענן בספר הזה, בניגוד להרבה ספרים אחרים? שאין לו סוף סגור. שזה נחמד, משאיר מקום לדמיון, ומציאותי יותר מכל הטירלול שהיה בשאר הספר.

    מה היה חסר ?
    • איך מלכי מצאה את עצמה בתחום העיסוק שבו בחרה?

    • איזה תהליך היא עברה עם העו"ס הנחמדה ברכה, שעזרה לה לצאת מחיים של קבצנית לחיים של אישה עצמאית ומתפקדת?

    • מה קרה בין־לבין כל השנים האלו – בינה לבין עצמה, בינה לבין העולם, בינה לבין הקב"ה?
    אין ספק שקרה, אבל לא ברור מה.



    ספרות לשם מה?​

    כל זה מביא אותנו בעצם לשאלה הגדולה יותר על ספרות בכלל ועל ספרות חרדית בפרט: האם לספר חייבת להיות מטרה מעבר לשעשוע קליל ומאוורר תאי מוח עייפים, או שמא תפקידו תמיד להעביר מסר חינוכי ראשון במעלה?

    אם התשובה היא הראשונה – אז הספר הזה ממש לא מגיע לשם. כאמור, לאוורר את הראש הוא לא. הוא בעיקר מותיר אותו כמו מחסן ציוד שעברה עליו סופת טורנדו.

    אם התשובה היא השנייה – אז כן. הספר הזה לגמרי מצליח להעביר מסר. אם מבינים ממנו מה לעשות עם המסר למעשה – זו כבר שאלה אחרת. חתירה לפתרון מעשי או לפחות רעיוני ותפיסתי - דורשת הזדהות. וזו - כאמור לעיל - מאתגרת בספר הזה.


    ספר שכדאי לקרוא? כן.
    ספר שכיף לקרוא? לא.
    ספר שאקרא שוב? גם לא. אין צורך. קשה לשכוח אותו ואת החוויה שהוא מעביר אותך כקורא.
    ובכל מקרה – הספיקה לי פעם אחת. לא חושבת שאתלהב אי פעם לנסוע על השינקנסן.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אתיס, מלכי אורן, MPשלוש ועוד 38 משתמשים41 //
    11 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    ליליאן
    יודעת על כמה כאלה שמסתובבות בינינו להרגשתי זה פחות הכשרון של הכתובת זה יותר הלך המחשבה שלה...
    הצטרפות לקהילת עורכי ומפיקי סרטים
    הצטרפות לקהילת עורכות ומפיקות סרטים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה