איך קוקה קולה הגיעה למה שהיא

  • הוסף לסימניות
  • #41
וברצינות- אחרי הכול, אני חושבת שהניתוח לפי קוקה קולה לא מתאים לכל עסק חדש שזה עתה הנצו גבעוליו.
אסטרטגיה נכונה אינה דווקא לנתח כל מוצר לפי מימדי קוקה קולה.
כי לא לכל מוצר יש את ההזדמנות שהיתה לקוקה קולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
הניתוח שהבאתי אופייני ומתאים לכל עסק באשר הוא.
הפרופורציות כמובן משתנות, אך הבסיס הינו רלוונטי לכל עסק.

אלא אם כן כמובן המצאת את הגלגל מחדש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
דווקא מקוקה קולה בהתחלה יש הרבה מה ללמוד -
הם מכרו את המוצר במחיר מצחיק רק כדי להחדירו לשוק
חילקו אלפי שוברי קולה חינם
הפיצו את המוצר בצורה של זיכיון לבתי מרקחת כך שאת הכסף הם קיבלו מהמפיצים (זה עובד כך עד היום)
השקיעו לא מעט במודעות, מבחינת תדירות ופריסה
בהתחלה היו אלה מודעות ממש קטנות, "קוביות" של אינצ'ים, ולאט לאט הגדילו את גודל המודעות, בשלב מסויים גם עברו לפרסום צבעוני ושימוש בפרזנטורים (שחקני תאטרון אאל"ט)
מה שאפשר לראות שהם פשוט חזרו וחזרו על המסר שלהם, בלי קריאייטיביות ובלי תחכום -
חם לך? תתרענן עם קוקה קולה
אתה עייף? שתה קוקה קולה ותחזור לעצמך
כואב לך הראש? קוקה קולה מפיגה כאבי ראש

[במאמר מוסגר...]
עוד דבר די חשוב שהיה במוצר שלהם, ואת זה כנראה לא תוכלו לחקות במוצר אחר:
היו בו שני מרכיבים ממכרים - קוקאין וקפאין.
אח"כ הוציאו את עלי הקוקה מחוץ לחוק, אבל בהתחלה מי ששתה קוקה קולה פשוט התמכר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
בלי להתייחס למאמר מוסגר,
לקוקה קולה הלך, ולכן לוקחים את השיטות שלהם. היו עוד כמה שעשו בדיוק כמו קוקה קולה בתחילת הדרך ואנחנו אפילו לא יודעים עליהם. פשוט כי לא הלך.

(וכעת נתייחס למאמר המוסגר- אולי זה ההבדל בין קוקה קולה לאלו שאיננו יודעים עליהם כי הם קרסו למרות שנהגו בול כמו קוקה קולה?:rolleyes:)

העיתוי= הזדמנות, והחכמה האסטרטגית להשתמש בהזדמנות כמקדם, יצרו את קוקה קולה.

לגבי עסקים אחרים, לא בטוח שנוסחת קוקה קולה תתאים גם להם. (אלא א"כ יציעו קוקאין חינם ויבלבלו את האויב..).
לכן הפרסומות באמת מדליקות את הדמיון, אבל אין לנו נתונים כמה לקוחות הם הביאו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נכתב ע"י מלפפון;1272515:
אני לומדת עכשיו פרסום ואסטרטגיה, תוך כדי יישום בפועל ב"ה.
בעקבות האשכול הסמוך על הפירסומות שמדליקות את הדמיון, עלתה בי מחשבת 'כפירה' בקשר למותגים גדולים, איך הגיעו לזה.
ראיתי פרסומות 'נחשבות' שנוגדות את כללי הפירסום. ראיתי ויזואל שצריך פירוש רש"י כדי להבין (גם כאלו מהעיתונות החרדית), משפטי פירסום שלא קשורים לקטשופ..

מה שכן ראיתי שם זה ויזואל עוצמתי. עם הרבה צבעים, כזה שמחייב את העיניים להתעכב.
אז יש 2 ברירות:
1. אף אחד לא הבטיח לי מה הקף המכירות של כלל ביטוח ועוד. ז"א יכול להיות שהפירסומות שהועלו יפות ומדליקות, הקופי חזק, אבל בפועל לא בטוח שהביאו לקוחות,
ומי שהעלה התלהב פשוט מהקופי, וכך גם מבקרי האשכול. וזה לא אומר שמי שצילצל יחליף את הקטשופ להיינץ.

2. אולי פרסומות טובות הן כאלו שהגרפיקה בהן משובחת יותר? (זה מה שהעלו לפה בעיקר). כלומר, היו פרסומות שממש התלהבתי מהן, אבל הן לא הניעו אותי לפעולה. לא הייתי קונה אותן גם כשהייתי קהל היעד.

ועכשיו חשבתי על קוקה קולה. יכול להיות שמה שפירסם אותם לא היתה האסטרטגיה אלא דווקא ההזדמנות והקף הפרסום?
אני מניחה שאם אתחיל לשווק מוצר שאין כ"כ ויש בו צורך, ואציף את העיתונים במודעות, (תראו כמה קוקה קולה מפרסמת. מה ההקף. שטראוס, כל החברות הגדולות מעשירות את העיתונות. אם היקף המכירות היה בגלל האסטרטגיה המעולה הראשונית, הם לא היו צריכים לתת תיזכורת על קיומם כל הזמן).

ומזה אני יוצאת למסקנה: ככל שתפרסם יותר, (מוצרים בגדר הסביר, נניח אפתח משקה חדש מתחרה לג'אמפ וספרינג וכדו') המוצר ייקלט יותר (טוב, זו לא חכמה) ולכן לא האסטרטגיה בדווקא או הקופי, אלא ההקף!

ואל תגידו לי עכשיו שזה הפוך, וככל שיש יותר כסף, יש יותר פירסומות, כי כל מוצר התחיל מאפס.

הדבר החבוי החוצה מגזרים קהלים וארצות בטבע האנושות כולה הוא ביקוש (אפילו בלי משים) אחר אמת וטוב. אלו שני יסודות איתנים אשר נטועים עמוק בלב כולם.
על אלו היסודות נשענים ומושתתים כל כללי האסטרטגיה והפרסום.

הוי אומר, מתי אצליח לשווק את המוצר? בזמן שהלקוח יחשוב שזהו המוצר הנכון והטוב עבורו – מחמת הפרסום.
אם כן כל פרסומת מנסה להבליט את הטוב שבה, באופן שכך באמת יחשוב הלקוח בסופו של דבר. שזה משתלם לו.

לקוקה קולה יש בו משהו ייחודי (שהיא נקודה טובה) שלעולם לא יהיה לו תחליף אשר זו הנקודה שכובשת או שלפחות לא נותנת להוריד מהמדף.
אם גם אנו ניצור דבר כזה גם כן נהיה גדולים [במידה מסוימת].

מכאן ואילך יש את כל הדרכים איך להגיע לזה. היינו, להדגיש את הטוב, להסתיר את החיסרון והשקר [ולהתמקד במעלה כלשהי], להיצמד לדברים אמתיים [ובכך ליצור דמיון של דבר אמתי], ליצור צורך למוצר, להביא להכרה במוצר אמין וייחודי וכו' וכו'

לאור כל הנ"ל, פרסום בהיקף ובממדים גדולים זו אחת הדרכים ליצור הדמיה שזהו הדבר הבלעדי הטוב והנכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
קוקה קולה זה לא רק הפרסום! הם עובדים קשות על יצירת התניה חיובית למותג.
שימו לב שהם מקפידים מידי שנה לצאת בגימיק מענין וכיפי, והם כל הזמן מקשרים את הקולה בפאן.
שנה שעברה היה את בקבוקי המיני. עכשיו הם יצאו בבקבוקים שרק שנים יחד יכולים לפתוח את הפקק.
כל זה בנוסף למסיבות חופש השנתיות למגזר הכללי ופארקים ופעילויות במגזר החרדי.

אז כן! יש הרבה מה ללמוד מקוקה קולה. במיוחד על כך שלא רק להשקיע כדי להיות גדול. אלא איך להשקיע כאשר אתה גדול כדי להשאר כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
שימו לב
למרות שקוקה קולה היא מותג ותיק מאד
ערכי המותג שלה הם: צעיר, חדיש, טרנדי.
(בלי להחליף לוגו)
זו אחת הסיבות לפרסום המסיבי והמתחדש שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
גברת לאה בלוי, חיפשתי את האשכול הנ"ל כי עניין אותי לראות מה חשבתי לפני שנתיים.
אני רואה שהבטחת פה ניתוח,
כבר שנתיים (וחצי) שאנחנו מחכים בסבלנות..:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
יש הרבה חברות שמפמפמות יום יום כבר שנים אבל המסר שלהם לא נקלט כי הם לא עובדים לפי כללים ואפשר לראות את זה על טעמן שעבדו פעם בצורה עצמאי לא מקצועית ואחר כך זה היה שקוף שהם עברו תהליך אצל מקצועיים למינוף המיתוג בלי לשנות הרבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
מלפפון, תודה :)

מה שהבטחתי לפני שנתיים זה לא ניתוח על קוקה קולה (כנראה, לא ממש זוכרת מה היה אז, אלא לפי הבנתי ממה שקראתי שוב), אלא על רמת הקריאטיב שאנחנו יכולים ליצור. ואנחנו - הכוונה אלינו: קופירייטרים ופרסומאים (ואסטרטגים, ומעצבות) במגזר.

נתחיל מהסיבה שמניעה אותנו ליצור קריאטיב חזק:
יש את האגו שלנו, שיגידו וואו. שאולי ירצו לקוחות נוספים לעמוד בתור אלינו. אבל זו לא הסיבה שאמורה להנחות אותנו - רק טובת הלקוח.

טובת הלקוח אומרת, שככל שהצרכן "יתעסק" עם הפרסומת, כלומר - תהליך הקידוד בזיכרון יהיה ארוך יותר כתוצאה מהצורך בעיבוד עד להבנה - הסיכוי שהמותג/פרסום ייזכר לאורך זמן גדול יותר, וכן הסיכוי לשלוף את המידע בקלות יגדל.

זה בעצם האינטרס שלנו לעשות פרסום קריאטיבי. הוא יותר זכיר. וכשהצרכנים מוצפים באלפי מסרים ליום, כדאי ליצור סיבה שדווקא המסר שלנו יישאר.

אבל, זו הסיבה לעשות קריאטיב מורכב שיקח זמן עד שיבינו אותו. יש סיבה אחת אחרת להימנע מזה. והסיבות האלה בעצם תלויות אחת בקודמת לה:

האם הצרכן שלנו יקדיש את משך הזמן הנדרש על מנת לעבד את המודעה ולהבין את המסר? אם כן, אין ספק שכדאי לדרוש ממנו להקצות את הזמן הזה. אבל אם לא - אבדנו הכל. כי הוא לא קלט גם את המסר.

נניח לרגע שאנחנו מציגים מודעה לא קריאטיבית בכלל (נלך לקיצוניות השניה). אם המסר רלוונטי ללקוח הוא כן יתעמק בה. הוא יבדוק היכן קונים, מה בדיוק מציעים, כמה זה שווה ואולי גם ישווה מול אחרים.

אז אם נדבר בכללים, יש לנו כבר כלל אחד ברור:
במודעה מכירתית אנחנו רוצים הבנה הכי פשוטה, כי בכל מקרה מי שרוצה לקנות ישקיע את המאמץ הקוגנטיבי הנדרש, ואין שום סיבה לקחת סיכון ו"לסבך" את ההבנה הפשוטה שלו.

נעבור הלאה.
בכל המקרים של מודעה מכירתית שהיא גם תדמיתית, או מודעה שהיא תדמיתית בלבד, כלומר יש לי עניין ליידע את הקהל הרחב ולא רק את המתעניינים כרגע - צריך לבחון האם יש מקום לקריאטיב שיעשה את ההבנה יותר מורכבת, או שאין מקום בשבילו.

ובשביל זה המציאו את מה שאני קוראת לו: מבחן הדפדוף.

תסתכלו על קצב הדפדוף של עיתון יומי. כמה מהר מדפדפים מעמוד לעמוד?
תסתכלו על קצב הדפדפוף של מקומון, נכון שהוא אפילו מהיר יותר?
ותסתכלו על קצב הדפדוף של מוספי סוף השבוע של העיתונים, הוא איטי יותר.
מודעות רחוב נקראות הרבה יותר במהירות ממודעה התלויה בכניסה לבניין, וזו נקראת יותר מהר ממודעה בבית כנסת. לחלקיקי השניות האלה יש משמעות.

כי בחיים לא נעשה מודעה ברמת קריאטיב כמו שיש באשכול ההשראות ונפרסם אותה במקומון. ואם נעשה את זה, לפחות כדאי לדעת ששגינו, כי בקצב הדפדוף הצרכן לא מצליח לשים לב מה רצינו ממנו בכלל. אם נכתוב לו "מזגנים" והוא מחפש כרגע מזגן - הוא ייעצר על המודעה, אפשר לקלוט את זה בקצב המהיר. אם נשים לו תמונה של מזגן - כנ"ל.

אבל אם נכתוב לו: "זה נראה לך כמו נופש במדבר?" עם ויזואל מדהים של בקבוק חול צבעוני וציור גמלים, הסיכוי שהוא יעצור ויבדוק מה יש שם, מאוד קטן.

בעיתונים יומיים אפשר קצת יותר להיות מורכבים, במגזינים נוכל כבר להביא קריאטיב קצת יותר מעניין.

האם הוא יוכל להיות ברמה הבינלאומית המקסימה שאנו פוגשים באשכולות מעוררי קריאות ההתפעלות? לכאורה לא. הקהל שלנו עדיין לא רגיל להתעמק במודעות בזמן הקריאה.כן יש תרבות של שיח לאחר מכן, אם המודעה היתה הומוריסטית, מבריקה. אבל רק ויזואל ומשפט עדיין לא מקובלים כאן, ולכן לא יתנו את הצ׳אנס להבין מה רואים כאן - פשוט ידפדפו הלאה.

למען האמת, רוב המודעות היפהפיות האלה מהארץ ומהעולם גם לא מתפרסמות בעיתונים הרגילים ובהזדמנויות הרגילות. הן מפורסמות למשל במדד המותגים, שם כל המודעות קריאטיביות, ומי שמסתכל מתעכב על כל אחת בניסיון להבין את מה שמאחורי. סביר להניח שלו היו מפרסמים את המודעות האלה בעיתונים אחרים - הן אפילו לא היו מגיעות לכאן, כי מי היה שם לב אליהן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
ckuh היקרה, היה שווה לחכות שנתיים! ;)
מחכים ומלמד. נותן פרופורציות על קריאייטיב, רכש מדיה ומה שביניהם.
נשמח לשמוע ממך עוד קצת ע"ג הפורום!


**וגם, אי אפשר בלי שאלה :) :
איך פורסים אם כן את הפרסום (ביעילות) כאשר מודעה קריאייטיבית הולכת גם למקומון וגם למוסף סופ"ש? עושים שתי מודעות נפרדות ברמות קריאייטיב שונות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נחתי כאן בטעות... מחיפוש בפרוג שלא הצליח משום מה..

שמעתי ממשווק מקצוען וחכם, שהסביר את התופעה ששמה 'קוקה קולה'
הוא טען שהוא חקר ובדק עד שהגיע להסבר, והנה הם מוגשים לפניכם על מגש ופחית קוקה קולה...


כולנו קראנו בעיתון את ה'ס-ו-ד' שחברת 'קוקה קולה' מסתירה, בעיתונים כתוב וגם כל מבי'ן יודע שיש רק 2 אנשים בכל העולם שרק הם יודעים את הס-ו-ד, והם נזהרים לא לעלות למטוס ביחד משום שאם המטוס יתרסק יישאר המדען השני.

המדענים האלו מכינים תמצית מרוכזת, והם שולחים למפעל ס-ו-די ששם מכינים תערובת כלשהו ומערבבים בתוכה את התמצית מהמדענים, והם שולחים למפעלים לכל העולם, וכל הסיפורי סבתא רבא מלפני כ-130 שנה...


וזה הס-ו-ד ! כן כן.. זה הס-ו-ד הגדול !

פשוט אין כאן שום סוד ! ורק המצב של הסוד וכל אדם רוצה לזכות בשתיה ש.. הראיה שבמבחני טעימות 'קוקה קולה לא ניצחה מעולם רק החברות המתחרות ! ואם הם לא ניצחו אז יש כאן סוד או שיש כאן תרגיל שיווקית ?!? וכל הרעש והכתבות שפרסמו בעיתונים לכאורה מומן ע"י חברת קוקה קולה בעצמם !

כמובן שיש מלא סיבות למה החברה מצליחה, אבל זה הס-ו-ד של הס-ו-ד !
אשמח לשמוע תגובות, מה דעתכם ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
ייתכן שזה חלק מההצלחה אבל לא הייתי אומרת שזה ס-ו-ד ההצלחה, כי מה תאמר על מי שלא שמע שיש ס-ו-ד ובכ"ז קנה קוקה קולה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
נכתב ע"י דאבל אימפקט;2301322:
ckuh היקרה, היה שווה לחכות שנתיים! ;)
מחכים ומלמד. נותן פרופורציות על קריאייטיב, רכש מדיה ומה שביניהם.
נשמח לשמוע ממך עוד קצת ע"ג הפורום!


**וגם, אי אפשר בלי שאלה :) :
איך פורסים אם כן את הפרסום (ביעילות) כאשר מודעה קריאייטיבית הולכת גם למקומון וגם למוסף סופ"ש? עושים שתי מודעות נפרדות ברמות קריאייטיב שונות?

רק עכשיו אני שמה לב לשאלה.
אז קודם כל ודאי שעדיף מודעה מותאמת לכל מדיה.
אבל אם זה לא הולך (נגיד מסיבה תקציבית), בוחרים את הפשוט יותר ורק בו משתמשים לשתי המדיות.
אלא אם כן, הפרסום במקומון ממש זניח, אז נזניח אותו קצת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לגבי שאלת 'קוקה קולה'

לא בגלל שיש להם היקף פרסומי, המותג גדול,
אלא בגלל שהמותג גדול, יש להם תקציב להיקף פרסומי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י סטאר;2305303:
לגבי שאלת 'קוקה קולה'

לא בגלל שיש להם היקף פרסומי, המותג גדול,
אלא בגלל שהמותג גדול, יש להם תקציב להיקף פרסומי.

ועד לעצם היום הזה, לא יודעים מה הוליד את מה.
הביצה את התרנגולת או התרנגולת את הביצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
עניתי לך
בגלל שהם פיתחו מותג גדול, באמצעות אסטרטגיה נכונה, תדמית יציבה, ושיטת פרסום מוצלחת,
היום כשהם כבר גדולים, יש להם את התקציבים הגדולים לכבוש את המדיה של העולם.

אני מכיר הרבה חברות שמשקיעות הרבה בהיקף פרסומי, ואין להם מותג כמו אחרים שמשקיעים בתוכן יותר מההיקף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י ckuh;2301161:
למען האמת, רוב המודעות היפהפיות האלה מהארץ ומהעולם גם לא מתפרסמות בעיתונים הרגילים ובהזדמנויות הרגילות. הן מפורסמות למשל במדד המותגים, שם כל המודעות קריאטיביות, ומי שמסתכל מתעכב על כל אחת בניסיון להבין את מה שמאחורי. סביר להניח שלו היו מפרסמים את המודעות האלה בעיתונים אחרים - הן אפילו לא היו מגיעות לכאן, כי מי היה שם לב אליהן.

לאה, קראתי כעת בעיון את ההודעה.

אז קודם כל, תודה על התגובה המושקעת. את אלופה בהכרות וניתוחי שוק, ויחד עם מחקרים בכלל..

לגבי מה שכתבת- אני חושבת שבעצם כשיש מודעה לעסק שמפרסם נורמלי, אפילו קחי חנות ברבי עקיבא, אם נתחיל עם קריאייטיב מגניב, כזה שלוקח זמן לקלוט אותו, נפספס את המטרה. כי הלקוחות מתעניינים כרגע בביגוד, ולא בויזו'אל מהמם של חוף אקזוטי עם משפט פרסום מוחץ שלא קשור בכלל לביגוד.

אבל-
כאשר מדובר בתקציב פרסום גדול, או בעסק מוכר, אפילו רייצ'ל או קידי שיק, אני חושבת שלא יזיק להם להשתמש בקריאייטיביות.
כי כשרואיםן רייצל, לא צריך לחפש את המילה ביגוד. כבר יודעים מה זה.
כשהיא רוצה מודעה תדמיתית לפני החגים, והיא משאירה על קריאייטיב, זה גם מחבר לחנות, חושבים עליה, מתחברים למסר, מרגישים מוצלחים שפיצחו והבינו את הפאנץ', ואין בכך כל סכנה שהלקוח לא יבין את המסר.
כי מקסימום הוא לא הבין, העיקר שהוא ראה את הסמל של קידישיק, ונזכר שכבר הרבה זמן לא התעדכן מה קורה שם, ובאמת כדאי לצאת אחרי צהרים כדי לראות את צבעי העונה.

והמסקנה העולה מתוך דבריי המלומדים:)-
אם אתה עסק מתחיל, קטן, או ותיק אבל לא מוכר ברמה שתוכל לשים רק את הלוגו ומיד ידעו מה אתה מוכר, אל תלכו על גדולות ונפלאות.
תגידו ברור מה אתם רוצים.

במידה והלוגו שלך אומר מה התחום שלך גם ללא הסברים, תפרגן לעצמך להתקשקש.
זה יוסיף לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י דאבל אימפקט;2305131:
ייתכן שזה חלק מההצלחה אבל לא הייתי אומרת שזה ס-ו-ד ההצלחה, כי מה תאמר על מי שלא שמע שיש ס-ו-ד ובכ"ז קנה קוקה קולה?

נכון אולי
ומצד שני אחרי שיש קבוצה גדולה שיודעים מהסוד, אז זהו השאר נמשכים אחרי ההילה והנהירה שיש לשתיה בלי להבין כל כך מדוע..
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י משתדל מאד;2305891:
נכון אולי
ומצד שני אחרי שיש קבוצה גדולה שיודעים מהסוד, אז זהו השאר נמשכים אחרי ההילה והנהירה שיש לשתיה בלי להבין כל כך מדוע..

ואחרי הכל קוקה קולה עדיין הכי טעים. תעשו משהו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה