הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הבן שלי בן ה5 חוזר היום הביתה ואומר בעלי:
אני הילד הכי מרביץ בגן.
הוא ילד רזה ונמוך יחסית, וזה לא חדש שהוא מרביץ גם לחזקים וגדולים ממנו.
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד הוא חמוד, אבל מצד שני אני מסתפקת אולי יש לו בעיה של תקשורת חברתית.
בכל פעם שיש לו חבר הוא מתקשר איתו יפה, אבל פתאום הוא מסוגל להחטיף לו בלי סיבה.
הוא מגיע לחברים שהוא פוגש בגינה בריצה, דוחף אותם אחורה, מקים איזו צרחה אינדיאנית,
ומצפה שהם יתייחסו אליו.
והוא לא מבין למה במקום לשמוח שהוא הגיע, הם מחטיפים לו חזרה.
אמרתי לו כבר הרבה פעמים שלא נחמד לשחק עם ילד מרביץ,
כשחבר הרביץ לו בקיטנה אמרתי לו שזה מאד כיף להיות חבר של מי שמרביץ,
והוא אמר לי לבד שזה לא כיף.
חידדתי לו את זה ואני כל הזמן נותנת לו את הדוגמא הזו כשהוא עצמו מרביץ.
אני אומרת לו: גם לך היה נחמד כשנוחעם הרביץ לך, נכון?
רצית להיות חבר שלו כי מאד כיף לך שהרביצו לך.
בטח גם כשאתה מרביץ לחברים הם רוצים להיות חברים שלך.
והוא מסיק לבד.
אבל כאילו אין עם מי לדבר.
כביכול אין לו שליטה על זה!
הוא מגיע פתאום וצובט.
כשהוא התחיל השנה, היה נראה לי שהבעיה היתה במרקם החברתי של שנה שעברה,
שהוא לא מצא לו מקום וחיפש בצורה שלילית,
אבל שוב, הוא מספר לי שהוא מרביץ, ואני לא יודעת מה לעשות!
אין לי כח להתקשר לגננת לשמוע שהוא שובב, ולדעת שהוא לא באמת שובב, אלא פשוט לא מביןם ענין.
אני כועסת עליו ורואה שהוא כביכול לא אשם.
הוא חכם מאד, אלוף בלהעביר נושא בכל פעם שאני צועקת או מסבירה לו כמה אסור להרביץ.
אני חושבת שהוא מודע לזה, אבל לא שולט.
כשהיה תינוק הוא הרבה לנשוך.
בתחילה חשבתי שאולי זו בעיה של ויסות חושי, אבל כשיש לו חבר צמוד בגינה, הוא פתאום מתייחס מאד יפה ולא מרביץ.
הוא פוגש באנשים מבית הכנסת, רוצה מהם צומי ופשוט מחטיף להם בעיטה.
מצד שני הוא יודע את כל מה שהגננת מלמדת, כולל את הטון שלה.
ניכר שהוא יושב ומקשיב לה לכל מילה בריכוז.
הלכתי איתו לחנות, והוא התנהג כמו היפר, כל שניה נגע בכל מיני מקומות בחנות,
ויום אח"כ הלכתי איתו לחברה והוא שיחק עם הילד שלה יפה,
למחרת הגענו שוב והוא דחף אותו פתאום בלי סיבה.
אולי ככה זה רוב הבנים? הם מדברים עם הידיים ואני הבעייתית שלוקחת את זה קשה?
או שיש כאן בעיה?
חשוב לציין שהוא ילד חמוד וחכם שמקבל הרבה צומי וחיבוקים לאורך כל היום.
הוא מגיע הביתה ומספר לאחיו הגדולים דברים וכולם נהנים ממנו.
הוא גם מאד ערני ונתתי לו תחומי אחריות שהוא אוהב (כמו לסדר את הקניות למקום או להביא בקבוקי שתיה בשולחן שבת).
אוף! לא יודעת אפילו למי לפנות.
אני הילד הכי מרביץ בגן.
הוא ילד רזה ונמוך יחסית, וזה לא חדש שהוא מרביץ גם לחזקים וגדולים ממנו.
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד הוא חמוד, אבל מצד שני אני מסתפקת אולי יש לו בעיה של תקשורת חברתית.
בכל פעם שיש לו חבר הוא מתקשר איתו יפה, אבל פתאום הוא מסוגל להחטיף לו בלי סיבה.
הוא מגיע לחברים שהוא פוגש בגינה בריצה, דוחף אותם אחורה, מקים איזו צרחה אינדיאנית,
ומצפה שהם יתייחסו אליו.
והוא לא מבין למה במקום לשמוח שהוא הגיע, הם מחטיפים לו חזרה.
אמרתי לו כבר הרבה פעמים שלא נחמד לשחק עם ילד מרביץ,
כשחבר הרביץ לו בקיטנה אמרתי לו שזה מאד כיף להיות חבר של מי שמרביץ,
והוא אמר לי לבד שזה לא כיף.
חידדתי לו את זה ואני כל הזמן נותנת לו את הדוגמא הזו כשהוא עצמו מרביץ.
אני אומרת לו: גם לך היה נחמד כשנוחעם הרביץ לך, נכון?
רצית להיות חבר שלו כי מאד כיף לך שהרביצו לך.
בטח גם כשאתה מרביץ לחברים הם רוצים להיות חברים שלך.
והוא מסיק לבד.
אבל כאילו אין עם מי לדבר.
כביכול אין לו שליטה על זה!
הוא מגיע פתאום וצובט.
כשהוא התחיל השנה, היה נראה לי שהבעיה היתה במרקם החברתי של שנה שעברה,
שהוא לא מצא לו מקום וחיפש בצורה שלילית,
אבל שוב, הוא מספר לי שהוא מרביץ, ואני לא יודעת מה לעשות!
אין לי כח להתקשר לגננת לשמוע שהוא שובב, ולדעת שהוא לא באמת שובב, אלא פשוט לא מביןם ענין.
אני כועסת עליו ורואה שהוא כביכול לא אשם.
הוא חכם מאד, אלוף בלהעביר נושא בכל פעם שאני צועקת או מסבירה לו כמה אסור להרביץ.
אני חושבת שהוא מודע לזה, אבל לא שולט.
כשהיה תינוק הוא הרבה לנשוך.
בתחילה חשבתי שאולי זו בעיה של ויסות חושי, אבל כשיש לו חבר צמוד בגינה, הוא פתאום מתייחס מאד יפה ולא מרביץ.
הוא פוגש באנשים מבית הכנסת, רוצה מהם צומי ופשוט מחטיף להם בעיטה.
מצד שני הוא יודע את כל מה שהגננת מלמדת, כולל את הטון שלה.
ניכר שהוא יושב ומקשיב לה לכל מילה בריכוז.
הלכתי איתו לחנות, והוא התנהג כמו היפר, כל שניה נגע בכל מיני מקומות בחנות,
ויום אח"כ הלכתי איתו לחברה והוא שיחק עם הילד שלה יפה,
למחרת הגענו שוב והוא דחף אותו פתאום בלי סיבה.
אולי ככה זה רוב הבנים? הם מדברים עם הידיים ואני הבעייתית שלוקחת את זה קשה?
או שיש כאן בעיה?
חשוב לציין שהוא ילד חמוד וחכם שמקבל הרבה צומי וחיבוקים לאורך כל היום.
הוא מגיע הביתה ומספר לאחיו הגדולים דברים וכולם נהנים ממנו.
הוא גם מאד ערני ונתתי לו תחומי אחריות שהוא אוהב (כמו לסדר את הקניות למקום או להביא בקבוקי שתיה בשולחן שבת).
אוף! לא יודעת אפילו למי לפנות.
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //