הנושאים החמים
חני כהן :)
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #1
"המנהל, אני אומר לך, אני לא יכול", המורה חיים בוזגלו מח'2 חסם את דרכו רגע לפני שיצא משער בית הספר "הילד
הזה - שמואל נוימן אין, אין, הוא גומר אותי".
"תראה", המנהל הניח יד כבדה על כתפו. "אין דבר כזה ילד רע. יש ילד שרע לו. אני סומך עלייך שתמצא את הדרכים הנכונות להתמודד מולו".
"אבל איך? הרב? אני אומר לך זה לא אפשרי. הוא גורר אחריו את כל הכיתה. הנה, רק אתמול הוא הניח לי מקק על הכיסא, ואתה לא רוצה לשמוע מה היה בשבוע שעבר. שפך את כל הפח על הרצפה, כתב באותיות גדולות הפח נשבר והאוכל נמלט -".
"חיים", קטע אותו המנהל. "יהיה טוב. תזכור: אין ילד רע. יש ילד שרע לו".
****
"חיים, מה תרצה להביא לישיבת המורים?", שאל אותו הרשביץ מח'2 "אתה יודע, אנחנו הולכים על הכיוון של ארוחת ערב. סלטים, גבינות וכו'... מה אתה אומר אולי חד פעמי?"
"לא, לא, לא, לא איך אתה מעז להציע דבר כזה?"
"סליחה לא התכוונתי. אוקי, אז תביא ביצים קשות. לא קלופות כמובן", קרץ בעינו השמאלית.
********
הם ישבו סביב השולחן העגול.
אליהו מא'1 הוציא את השתייה, שלמה מב'4 פיזר את הצלחות, יענקי מג'2 סידר את הגבינות.
כשהכל היה ערוך, הניח חיים את הקערה הגדולה על השולחן.
"מה זה????", תמהו כולם לנוכח העיסה הצהובה והדביקה.
"חיים, לא היית אמור להביא ביצים קשות?", אמר המנהל במבט מוכיח.
"הייתי אמור", הוא חייך בעונג. "אבל אז אמרתי: אין דבר כזה ביצה קשה. יש ביצה שקשה לה אז החלטתי ללכת על הכיוון של חביתות".
"ומה זה האדום האדום הזה שם בפנים", עינו של יענקי מג'2 כמעט יצאו ממקומם.
"אה, אתה מתכוון למדבוחה? האמת, אמרתי לסימה שהצד האשכנזי פחות יאהב את העניין של החריף, אבל היא אמרה
שאין דבר כזה אוכל חריף. יש בן אדם שחריף לו".
הזה - שמואל נוימן אין, אין, הוא גומר אותי".
"תראה", המנהל הניח יד כבדה על כתפו. "אין דבר כזה ילד רע. יש ילד שרע לו. אני סומך עלייך שתמצא את הדרכים הנכונות להתמודד מולו".
"אבל איך? הרב? אני אומר לך זה לא אפשרי. הוא גורר אחריו את כל הכיתה. הנה, רק אתמול הוא הניח לי מקק על הכיסא, ואתה לא רוצה לשמוע מה היה בשבוע שעבר. שפך את כל הפח על הרצפה, כתב באותיות גדולות הפח נשבר והאוכל נמלט -".
"חיים", קטע אותו המנהל. "יהיה טוב. תזכור: אין ילד רע. יש ילד שרע לו".
****
"חיים, מה תרצה להביא לישיבת המורים?", שאל אותו הרשביץ מח'2 "אתה יודע, אנחנו הולכים על הכיוון של ארוחת ערב. סלטים, גבינות וכו'... מה אתה אומר אולי חד פעמי?"
"לא, לא, לא, לא איך אתה מעז להציע דבר כזה?"
"סליחה לא התכוונתי. אוקי, אז תביא ביצים קשות. לא קלופות כמובן", קרץ בעינו השמאלית.
********
הם ישבו סביב השולחן העגול.
אליהו מא'1 הוציא את השתייה, שלמה מב'4 פיזר את הצלחות, יענקי מג'2 סידר את הגבינות.
כשהכל היה ערוך, הניח חיים את הקערה הגדולה על השולחן.
"מה זה????", תמהו כולם לנוכח העיסה הצהובה והדביקה.
"חיים, לא היית אמור להביא ביצים קשות?", אמר המנהל במבט מוכיח.
"הייתי אמור", הוא חייך בעונג. "אבל אז אמרתי: אין דבר כזה ביצה קשה. יש ביצה שקשה לה אז החלטתי ללכת על הכיוון של חביתות".
"ומה זה האדום האדום הזה שם בפנים", עינו של יענקי מג'2 כמעט יצאו ממקומם.
"אה, אתה מתכוון למדבוחה? האמת, אמרתי לסימה שהצד האשכנזי פחות יאהב את העניין של החריף, אבל היא אמרה
שאין דבר כזה אוכל חריף. יש בן אדם שחריף לו".
