שיתוף - לביקורת אכולי המאנצ'יז (2)

  • הוסף לסימניות
  • #1
מאז שחדל לרדת המן בפתח ביתו, הסתובב שמואל כרובוט אחוז תזזית. עיין באובססיביות בלוחות מודעות ובפתקים מסלוטפים על רכבים ועמודי חשמל, אולי תחייך אליו איזו מודעה על עבודה מהבית ללא ידע מוקדם, מיוחדת לאברכי כולל שחפצים לעבוד רק שעה ביום, ועם משכורת של הייטק כמובן.

ואז הוא פגש את שרוליק הנדל"ניסט, אותו הכיר מתמונות בעיתון ומתשדירים ששמע באוטובוסים מזדמנים. שרוליק שלהב אותו בפאתוס על קרקע נהדרת אי שם בארץ שאוטוטו המחיר שלה עולה, כל כך קרובה לעיר שאפשר להריח תבשילים, משהו של פעם בחיים.

"אני מוציא לך משכנתא תיק תק, יש לי את האנשים הנכונים", כך שרוליק, "תחליט מהר שלא תבכה לי אחר כך כשתראה את פומרנץ מחתן ילדים בכבוד".

הוא הוציא משכנתא וקנה קרקע נהדרת, הגרייס עבר והתשלומים יורדים והקרקע עדיין לא זמינה, וגם שרוליק לא. החור החודשי הגדל כבולען רצחני הכריח אותו למכור את זכותו בקרקע במחיר הפסד לתמים התורן, ולחפש אפיק פרנסה אחר.

בארוחת הערב ישב שמואל ומצחו על הפורמייקה השרוטה, "מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני?" לחש לעצמו. הוא יודע שאשתו מאוכזבת מההתנהלות הכלכלית שלו, הוא גם יודע שהיא מאוכזבת מזה שהוא יאלץ לעזוב את הכולל, "עד כמה אדם צריך לעשות השתדלות?"

הוא קם בפראות, משליך את כיסא הפלסטיק לאחוריו, כאילו נבהל משתיקתו שלו, טרק את דלת המקרר ברגלו ונשם עמוק בהקלת מה. הוא החליט.

"אין כסף קל", סנט בעצמו, "אעבוד קשה ארוויח יפה ואתנהל נכון, היא תראה שיש לה על מי לסמוך, אוהו תראה".

למחרת בדרכו לתפילת מנחה קנה שמואל מכספי מעשר - כרטיס להגרלה של 'עזר לכולם' על חצי קופה ועוד כרטיס במגבית 'קרן הבניין' של איזו חסידות, וההגרלה על מאה אלף דולר.

לאחר תפילת שמונה עשרה בדמעות כמונה מעות, הוא י-ד-ע שהוא יזכה. בדרכו הבייתה חלף שמואל על פני עשרות מודעות ופתקי דרושים/ות מבלי להעיף בהם מבט. בשביל מה?

לאחר שבועיים הסתבר שאדם אחר זכה בכל הטוב הזה שהיה שמור לו, אך שמואל לא נשבר, הוא יודע שהקדוש ברוך הוא שומר לו את הדברים הטובים, אולי הגרלת הלוטו שבדיוק השבוע קפצה לממדים מבהילים היא הייעוד שלו?!

הוא עשה מנוי פיס במבצע, הרי ידוע שר' ישרואל סלנטר אמר שזו השתדלות, ודאבל לוטו בודד אחד בכדי שיוכל גם לעזור למשפחה, איך אפשר לעזור עם מיליון וחצי עלובים של המנוי, בקושי לחתן שתי בנות. החיוך הרגוע לא מש משפתיו גם בשנתו, מעתה זה רק אייבישטער והמספרים.

הוראת הקבע למפעל הפיס חזרה, אבל בכרטיס הדאבל לוטו יש זכיה של עשרה שקלים - בדיוק מחיר של כרטיס נוסף - אולי זה סימן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מאז שחדל לרדת המן בפתח ביתו, הסתובב שמואל כרובוט אחוז תזזית. עיין באובססיביות בלוחות מודעות ובפתקים מסלוטפים על רכבים ועמודי חשמל, אולי תחייך אליו איזו מודעה על עבודה מהבית ללא ידע מוקדם, מיוחדת לאברכי כולל שחפצים לעבוד רק שעה ביום, ועם משכורת של הייטק כמובן.

ואז הוא פגש את שרוליק הנדל"ניסט, אותו הכיר מתמונות בעיתון ומתשדירים ששמע באוטובוסים מזדמנים. שרוליק שלהב אותו בפאתוס על קרקע נהדרת אי שם בארץ שאוטוטו המחיר שלה עולה, כל כך קרובה לעיר שאפשר להריח תבשילים, משהו של פעם בחיים.

"אני מוציא לך משכנתא תיק תק, יש לי את האנשים הנכונים", כך שרוליק, "תחליט מהר שלא תבכה לי אחר כך כשתראה את פומרנץ מחתן ילדים בכבוד".

הוא הוציא משכנתא וקנה קרקע נהדרת, הגרייס עבר והתשלומים יורדים והקרקע עדיין לא זמינה, וגם שרוליק לא. החור החודשי הגדל כבולען רצחני הכריח אותו למכור את זכותו בקרקע במחיר הפסד לתמים התורן, ולחפש אפיק פרנסה אחר.

בארוחת הערב ישב שמואל ומצחו על הפורמייקה השרוטה, "מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני?" לחש לעצמו. הוא יודע שאשתו מאוכזבת מההתנהלות הכלכלית שלו, הוא גם יודע שהיא מאוכזבת מזה שהוא יאלץ לעזוב את הכולל, "עד כמה אדם צריך לעשות השתדלות?"

הוא קם בפראות, משליך את כיסא הפלסטיק לאחוריו, כאילו נבהל משתיקתו שלו, טרק את דלת המקרר ברגלו ונשם עמוק בהקלת מה. הוא החליט.

"אין כסף קל", סנט בעצמו, "אעבוד קשה ארוויח יפה ואתנהל נכון, היא תראה שיש לה על מי לסמוך, אוהו תראה".

למחרת בדרכו לתפילת מנחה קנה שמואל מכספי מעשר - כרטיס להגרלה של 'עזר לכולם' על חצי קופה ועוד כרטיס במגבית 'קרן הבניין' של איזו חסידות, וההגרלה על מאה אלף דולר.

לאחר תפילת שמונה עשרה בדמעות כמונה מעות, הוא י-ד-ע שהוא יזכה. בדרכו הבייתה חלף שמואל על פני עשרות מודעות ופתקי דרושים/ות מבלי להעיף בהם מבט. בשביל מה?

לאחר שבועיים הסתבר שאדם אחר זכה בכל הטוב הזה שהיה שמור לו, אך שמואל לא נשבר, הוא יודע שהקדוש ברוך הוא שומר לו את הדברים הטובים, אולי הגרלת הלוטו שבדיוק השבוע קפצה לממדים מבהילים היא הייעוד שלו?!

הוא עשה מנוי פיס במבצע, הרי ידוע שר' ישרואל סלנטר אמר שזו השתדלות, ודאבל לוטו בודד אחד בכדי שיוכל גם לעזור למשפחה, איך אפשר לעזור עם מיליון וחצי עלובים של המנוי, בקושי לחתן שתי בנות. החיוך הרגוע לא מש משפתיו גם בשנתו, מעתה זה רק אייבישטער והמספרים.

הוראת הקבע למפעל הפיס חזרה, אבל בכרטיס הדאבל לוטו יש זכיה של עשרה שקלים - בדיוק מחיר של כרטיס נוסף - אולי זה סימן?
כשהתחלתי לקרוא את הקטע, רציתי לעצור. פחדתי שהוא יהיה חסר רחמים.
כשסיימתי (והיה שווה להמשיך.. ) הרגשתי שחילצת אותו מידי בקלות מהקרקע החקלאית. אולי ריחמת עליו גם.
רק איכשהו זה היה נשמע יותר מידי פשוט לעומת המציאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני אחרוג ממנהג בעלי-בתים חשובים דפה, שנוהגים להעביר ביקורת רק על סגנון הכתיבה ורמתו, ומצליחים להתעלם מגוף התוכן ומהותו.

חוץ מהצגת חיבוטי הנפש של האברכים שנקרעים בין אהבתם הראשונה לגמרא, לבין חיובי הכתובה והפחד ממה תגיד האישה. מבחינה ספרותית טהורה, זה ענק.

אין ספק שהלכת קצת רחוק מידי, אף אחד לא באמת חושב שקניית כרטיסי הגרלות, היא תוכנית כלכלית שתוכל לאברך להרוויח מהצד.

ברור שהצבת פה מראה לאנשים שמבססים את ההשקפה שלהם ויותר נכון את ההתנהלות שלהם יותר על סיפורי ישועות מאשר על דברי רבותינו.

אנשים כאלה בטוחים שהמן צריך ליפות ובגלל שבר ענן מעל טורקיה הוא מתעכב. אז הם עוזרים להקב"ה למצוא אפיקים סולידים איך להוריד להם את המן.

ממה נפשכם, אם אתם בעלי ביטחון (בדרך שקיבלתם מרבותיכם), תשבו ותלמדו, תסתפקו במועט, והקב"ה כבר ימציא לכם את ההשתדלות הנכונה. אם אתם לא ואתם במסלול של השתדלות אז תחשבו איך האנשים שיש להם כסף עשו אותו. (רמז: לא מהגרלות).

יש מצב שמישהו מעביר לי את המאנצ'ס
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אין ספק שהלכת קצת רחוק מידי, אף אחד לא באמת חושב שקניית כרטיסי הגרלות, היא תוכנית כלכלית שתוכל לאברך להרוויח מהצד.
אמת. ההגרלות לא מספקות את השכל שמבין את הצורך, הן רק מעוררות את יצר הדחיינות, הרי עבודה לא בורחת (?) אז נחכה עד אחרי ההגרלה של מוצ"ש ונראה אם זכינו.. גם האנליטים של משרד האוצר מנצלים את היצר הזה עם הגרלות מחיר למשתכן ודירה באנחה בכדי לגרום לצעירים לחלום שעוד רגע תהיה להם דירה ובינתיים לשלם שכירות ולהוריד את ביקוש הקניה.
ביום שיסגרו את הפיס, לדעתי האבטלה תרד בכמה אחוזים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אמת. ההגרלות לא מספקות את השכל שמבין את הצורך, הן רק מעוררות את יצר הדחיינות, הרי עבודה לא בורחת (?) אז נחכה עד אחרי ההגרלה של מוצ"ש ונראה אם זכינו.. גם האנליטים של משרד האוצר מנצלים את היצר הזה עם הגרלות מחיר למשתכן ודירה באנחה בכדי לגרום לצעירים לחלום שעוד רגע תהיה להם דירה ובינתיים לשלם שכירות ולהוריד את ביקוש הקניה.
ביום שיסגרו את הפיס, לדעתי האבטלה תרד בכמה אחוזים.
אמת! לא חסרים שמואלים כאלו.
לא מבין איך המדינה מאשרת כזה דבר באופן רשמי, כשידוע כמה נזק זה גורם לשמואלים מסכנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שמואל ניגש בצעד בוטח לדוכן הקבוע של יום שלישי שנופל ביום של חצי ירח מערבי, "הפינה של סבטלנה"
הוא מישש את הטופס המלא, בספרות המתחברות לסכום הגימטריה של שמו של של הצדיק משלומי.

שלט חדש קידם את פניו:
"הזכיה תלויה במזל בלבד"

"פחחח...." גיחך למראה האזהרה, בעודו ממשש את קמיע הישועות שקיבל מקופת קבר הדייג הקדוש.

"אני מעל המזל."
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ובפתקים מסלוטפים על רכבים ועמודי חשמל

והקרקע עדיין לא זמינה, וגם שרוליק לא

הוא י-ד-ע שהוא יזכה.

מעתה זה רק אייבישטער והמספרים.

בדיוק מחיר של כרטיס נוסף - אולי זה סימן?
אהבתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

מתחת לעמוד חשמל זקן ונוטה על צידו, על שפת כביש מבוקע ודהוי, ישב בחור בעל עיניים חולמניות, והחזיק בידו כרטיס לוטו שמצא לפני שעה קלה.
בשכונת הרפאים הזאת, אין איש ברחוב הישן, רוח צוננת בעלת ריח מפחיד שנשבה על האספלט ההסדוק הביאה אליו את הכרטיס המקומט

"יכול להיות?!"

הבחור עצם עיניו ונדמה לו שהוא פולש לחלום לא לו.
הוא הרגיש תקווה מרעידת לב, יחד עם אשמה אפלה.

"לא ייתכן, הרי..."

"ואולי דווקא כן"

עפרורית שחורה לבנה העיפה הרוח מתוך סדקי הכביש.
ציפור מבריקת עיניים נחתה על גדר מולו.
הביטה.

הבחור הרים את הנייר אל מול השמש ודמיין שזהו מכתב ממרחקים, ממישהו שתמיד צפה בו, ולא הציג את קיומו לעין.

האם החיים שלו משתנים?

העיר האבודה זרקה לו חידה אכזרית
כל חלון ברחוב, כל רעף בגגות, כל ענן מתרחק, הפך לרמז.
הכל נצבע בסוד פראי.

הרוח התגברה, ושרקה בין מרזבים חלודים, שקיות ריקות עפו לכיוון אחד, ענפי עצים המו כמו גלים, והשמש שחקה בהם כמו קצף לבן זהוב. עמוד החשמל חרק, צירי מתכת כואבים.

הבחור קם על רגליו ושאג אל המרחבים.

הציפור שמולו בבהלת משק כנפיים המריאה והתיישבה על ארובת הגג, עדיין מביטה בו.

שאגתו חזרה אליו מהדהדת מכתלי העיר הריקה.


הוא התחיל ללכת עם הכרטיס הקמוט בין אצבעותיו.
מחזיק בו כמו שמחזיקים סוד חלש מדי כדי לשרוד, אבל יקר מדי כדי לוותר עליו.
הוא יצא מחוץ לעיר, וצעד בדרך העפר שעלתה וירדה בגבעות אינסופיות.
הערב כבר ירד על השביל המתרחק, ירח צהוב ועצוב נדלק מעליו להאיר את דרכו באלומה יבשה וחיוורת.
הכרטיס, שלא היה ברור אם הוא מציאה מקרית, פתיון שטני, מתת אהבה, בדיחה של הגורל, נסיון משמיים - נעשה כבד מרגע לרגע.

בכל פעם שהביט בו, עלה בו רחש קטן של תקווה, כזה שנולד מעצם האפשרות, לא מהסיכוי.
אבל בכל פעם שהרים את ראשו אל הדרך המתמשכת לפניו, ראה רק את חייו - אותם חיים שלא משתנים לעולם.
התהייה, החיפוש, התקווה, הכאב, הזכרונות, והזמן שלא מרפא כלום.

...הוא לא בדק.

לא מפני שפחד לגלות את האמת, אלא מפני שהבין שהתקווה עצמה היא הדבר היחיד שעוד מחזיק אותו זקוף.
שה"לא לדעת" הוא המקום האחרון שבו החלום שלו עדיין נושם.

עם כל צעד, הרוח התגברה, והכרטיס רעד בידו כמו כנף מרוטה.
בראותו בסופו של דבר את ביתו מרחוק.
את שדרת החנויות השוקקת. את תחנת הלוטו הבודדת, הזוהרת בכחול, עטויית פרסומות, הבטחות לאושר.
הוא נעצר.
הביט בכרטיס פעם אחרונה.
ושחרר.

הרוח סחפה את הכרטיס הלאה, מעיפה אותו מעל הגבעות, עד שנעלם בחשכה.
הוא עמד שם, בוהה אחרי הנקודה שכבר איננה, מרגיש איך משהו ממנו ניתק יחד עם הדף הדק הזה.

כשפנה ללכת הבייתה, בלי כרטיס ובלי חלום.
היו צעדיו קלים יותר.
כאילו דווקא הוויתור על האפשרות הבלתי-נודעת פינה מקום לאפשרויות אחרות, אמיתיות, ובעלות משמעות, ששמישהו עוד עשוי להניח בדרכו
אלכסנדר, שומר בסופרמרקט, בן 53, חזר הבייתה מהעבודה בשעה עשר ורבע בלילה.
הוא היה בדיוק באמצע. בין ההתלהבות של העליה ארצה והתרבות החדשה והקורצת, ובין השלווה העייפה של הפנסיה וההרגשה של "אחרי הכל אין כמו אמא רוסיה", עליה דיווחו חבריו הקנים.

למען האמת, לא היה לו שום חשק ללכת הבייתה הוא שנא את הרחוב הארוך שהכיר בו כל חלון ראווה, הוא שנא את המדרגות המלוכלכות אל הקומה השלישית. שנא להכנס לבית שהיה בעיניו כה זר עד כי לא ניתן לגעת בקירות בלי לבקש רשות ממישהו, ואי אפשר לעשות שום דבר נחמד בלי להזדקק לחסדי איזה משרד ישראלי ביוקרטי אי שם במרכז תל אביב.
והוא התגעגע.
לגעגועיו לא היה מושא ממשי, אבל הם מילאו את הצעידות הארוכות שלו על פני הרחובות, הוא צעד בבדידותו עטוף זיכרונות שונים ומשונים, מלא בהרהורים מסוג אחר, ובניחושים באשר לעתיד לבוא.
בהתחלה הוא היה מהרהר לו בשקט, אבל עם הזמן התרגל להגות בקול רם את מחשבותיו, כי כל דבר, אפילו קולו שלו, היה עדיף על פני הזרות האילמת של הרחוב הישראלי.

אם אדם בודד מדבר בקול רם, אין זה סימן לשיגעון. אלכסנדר הרי בסך הכל ביטא בקול רם מראות וזיכרונות שעלו וצפו בו מן העבר, מה אפשר לדרוש מאדם שגזרו ממנו חצי חיים.

היום הוא עצר ליד עץ. והתבונן ארוכות בעגלת משא מברזל הקשורה אליו בשלשלת חלודה.
"ראיתי את זה כבר" אמר אלכסנדר, ולא זכר היכן.
הוא כן נזכר בשיר ילדים, ששרו כשהיה יורד שלג, שם בסלורקנייביץ'.
"מי יודע איך זה באמת," שאל לבסוף את עצמו.
"אם עגלת ברזל ישנה היא בעצם שיר-שלג, יכול להיות ששום דבר הוא לא מה שהוא נראה בהתחלה"
"החלון ההוא, עם התריס העקום, מה הוא באמת? והשלט המתנדנד? והילדות שקופצות בחבל? וכל העולם, מה הוא בעצם?"
הוא המשיך לצעוד, כשהבין הוא לא יכול לענות על השאלות האלה.
אחר כך נכנס למכולת קנה חבילת שזיפים מיובשים. והתיישב איתם על ארגז ירוק הפוך ליד הפתח.

השעה הייתה אחת עשרה ושלוש דקות כשאדם אחד, עם קסקט, ניגש אל העץ, פתח את המנעול, הכניס את שלשלת הברזל אל תוך העגלה, והחל להסיע אותה.
הוא הבחין באלכסנדר המתבונן בו, והניף ידו בברכה. אלכסנדר נופף בחזרה.

בשעה עשרה לשתים עשרה, אכל אלכסנדר את השזיף האחרון, אל העץ, והשעין עליו את מצחו שעה ארוכה.
אחר כך הלך הבייתה.

בבוקר, בשעה שבע ועשרים בדיוק, עמד אלכסנדר בפתח הסופרמרקט, ידיו תחובות בכיסי מעילו, ושר את שיר השלג של סלורקנייביץ'.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה