אלופות הגמילה - עזרה!!

  • הוסף לסימניות
  • #1
הילדון שלי בן שנתיים ותשעה חודשים הולך בשנה הבאה לגן עירייה וזהו, צריך להיגמל.

ניסיתי כבר לגמול באזור ל"ג בעומר ולא הלך, ועכשיו אין ברירה, נשאר חודש.

הבעיה... שהילדון הזה לא קולט את הפואנטה. אנחנו בבית כבר כמה ימים: הסברנו והראינו ודברנו והבטחנו ושיחקנו... הילדון יושב על האסלה חמש דקות גג, ובסוף עושה בכל מקום חוץ מאיפה שצריך. גמרתי ספר שלם והוא עדיין לא יישם את הענין, למרות שמדקלם נהדר את כל השירים והחרוזים...

כמה זמן לוקח לגמול (טווח מינימום) ? ואיך נתקעים בבית ימים שלמים עם ילד פעיל ונמרץ שרוצה לכבוש את העולם בסערה?

אודה מאוד למסייעות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם אני מבינה נכון את סוג הילד
והוא תואם את הסוג שאצלי :D
אז... תנשמי עמוק. לנו לקח כמה חודשים טובים.

אני לא אלופת גמילה כי הוא בכור
אני בטוחה שישיאו לך כאן עצות מעולות

מה שכן -
שלי ילד בוגר מאוד ונבון מאוד - וגם שובב מאוד. זה לא סותר.
למעשה הייתי בטוחה שנגמול אותו בקלילות ובמהירות וזה פשוט לא קרה.
לי זכור שהדבר היחיד שעזר לנו היה הבעת אמון מוחלטת בילד.
כלומר - הוא היה נותן לי ''התרעה'' מאוחרת שזה עכשיו עכשיו קורה
כמובן באמצע הסלון לדוגמא ולא חלילה היכן שצריך
ואני הייתי לוקחת אותו על הידיים ומכריזה בקול מאושר
כל הכבוד! ידעתי שתצליח! אתה נהדר! בדיוק בזמן אמרת לי

ו... מנקה בעצימת עיניים ובלי לאזכר במילה אחת שבעצם אני מנקה פשלה. כאילו לא הייתה.
זה היה מדהים. לאחר חודשים של תסכול וכל הניסיונות שיש - זה פשוט נגמר תוך כמה פעמים כאלו.

(הוא ילד איסטניסט. לא יכולתי להשאיר אותו מלוכלך דקה. מצד שני חשבנו שאולי הוא פשוט כ''כ מאוכזב מעצמו שהוא פישל - שהוא פשוט מתייאש ומוותר מראש על כל ניסיון להצליח בכל זאת. מזה נולדה התובנה שפירטתי למעלה של הבעת האימון בו וזה פשוט עבד ב''ה).


בהצלחה לך. זו משימה משימה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י KR;1330191:
אם אני מבינה נכון את סוג הילד
והוא תואם את הסוג שאצלי :D
אז... תנשמי עמוק. לנו לקח כמה חודשים טובים.

אני לא אלופת גמילה כי הוא בכור
אני בטוחה שישיאו לך כאן עצות מעולות

מה שכן -
שלי ילד בוגר מאוד ונבון מאוד - וגם שובב מאוד. זה לא סותר.
למעשה הייתי בטוחה שנגמול אותו בקלילות ובמהירות וזה פשוט לא קרה.
לי זכור שהדבר היחיד שעזר לנו היה הבעת אמון מוחלטת בילד.
כלומר - הוא היה נותן לי ''התרעה'' מאוחרת שזה עכשיו עכשיו קורה
כמובן באמצע הסלון לדוגמא ולא חלילה היכן שצריך
ואני הייתי לוקחת אותו על הידיים ומכריזה בקול מאושר
כל הכבוד! ידעתי שתצליח! אתה נהדר! בדיוק בזמן אמרת לי

ו... מנקה בעצימת עיניים ובלי לאזכר במילה אחת שבעצם אני מנקה פשלה. כאילו לא הייתה.
זה היה מדהים. לאחר חודשים של תסכול וכל הניסיונות שיש - זה פשוט נגמר תוך כמה פעמים כאלו.

(הוא ילד איסטניסט. לא יכולתי להשאיר אותו מלוכלך דקה. מצד שני חשבנו שאולי הוא פשוט כ''כ מאוכזב מעצמו שהוא פישל - שהוא פשוט מתייאש ומוותר מראש על כל ניסיון להצליח בכל זאת. מזה נולדה התובנה שפירטתי למעלה של הבעת האימון בו וזה פשוט עבד ב''ה).


בהצלחה לך. זו משימה משימה.

זו דרך מדהימה.

אבל איך וידאת שהוא הבין מה את רוצה ממנו?
אני עוד בשלב שלפני. נראה לי שהוא לא קולט מה הכוונה לרוץ לפני. הוא באמת עומד ומודיע לי ש"יצא לי" לגמרי בלי נקיפות מצפון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בדיוק
כך גם שלי
לא היה גרם של נקיפות מצפון.

לדעתי עצם זה שהוא מודיע לך על המקרה - מעיד על ההבנה שלו
הוא רק עוד לא קלט מה חלקו בפרשה

אוקיי - התקדמתם.

כעת לתרועות. הן תסברנה לו איזה נהדר הוא שהוא אמר לך בזמן
ועכשיו הכל הכל ייעשה בשירותים. הכל בזכות ובגלל שהוא כזה גדול ונהדר.
(לא הדגשתי את זה בהודעתי הראשונה. הייתי לוקחת אותו על הידיים ותוך כדי תרועות הושבתי אותו בשירותים. כאילו הוא שם בדיוק מרגע האמת...).

ולא האמנתי כמה זה השתפר מפעם לפעם.
הפשלות לא מיד נפסקו
אבל ההתרעות הלכו ונעשו מוקדמות וממוקדות יותר
עד להצלחה.
ב''ה ב''ה. קשה לשכוח את זה.

(יש לי אחריו ילדה בת שנתיים שנראית לי ממש בשלה. ורק מהסיוט אני דוחה ודוחה...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
עצה קטנה:
במקום לנקות עם סמרטוט הניחו עיתון, זה סופג את כל הנוזלים בלי להשאיר ריח או סימנים.
ולי מאד עזר- לא לשאול את הילד אם הוא צריך, לתת לו את האחריות, ואז הוא יתחיל להרגיש ולהיות מודע.
אחרת זה אחריות שלך. ואם שכחת לשאול....
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י KR;1330249:
בדיוק
כך גם שלי
לא היה גרם של נקיפות מצפון.

לדעתי עצם זה שהוא מודיע לך על המקרה - מעיד על ההבנה שלו
הוא רק עוד לא קלט מה חלקו בפרשה

אוקיי - התקדמתם.

כעת לתרועות. הן תסברנה לו איזה נהדר הוא שהוא אמר לך בזמן
ועכשיו הכל הכל ייעשה בשירותים. הכל בזכות ובגלל שהוא כזה גדול ונהדר.
(לא הדגשתי את זה בהודעתי הראשונה. הייתי לוקחת אותו על הידיים ותוך כדי תרועות הושבתי אותו בשירותים. כאילו הוא שם בדיוק מרגע האמת...).

ולא האמנתי כמה זה השתפר מפעם לפעם.
הפשלות לא מיד נפסקו
אבל ההתרעות הלכו ונעשו מוקדמות וממוקדות יותר
עד להצלחה.
ב''ה ב''ה. קשה לשכוח את זה.

(יש לי אחריו ילדה בת שנתיים שנראית לי ממש בשלה. ורק מהסיוט אני דוחה ודוחה...).


תגידי, וככה התחלת?
כלומר, מההתחלה הלך לך ככה, שהוא מודיע אחרי הזמן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
רק לחדד את הידוע. כשילד בשל. זה צ'יק צ'ק!!!
הבן שלי ניסיתי לפני שלוש ולא הצליח! ועשינו חלאקה והוא היה עם טיטול!!!!
עד שבחופשת פסח נראה לי. הוא החליט שדי.. ובלע"ר. מאז היה רק פספוס אחד.... ובוקר ולילה יחד!!!
ב"ה!! ב"ה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י sara100;1330264:
רק לחדד את הידוע. כשילד בשל. זה צ'יק צ'ק!!!
הבן שלי ניסיתי לפני שלוש ולא הצליח! ועשינו חלאקה והוא היה עם טיטול!!!!
עד שבחופשת פסח נראה לי. הוא החליט שדי.. ובלע"ר. מאז היה רק פספוס אחד.... ובוקר ולילה יחד!!!
ב"ה!! ב"ה!!!

אבל אני לא יכולה לבא כל יום מהעבודה רק כדי להחליף לו. ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אין לי ככ איך לעזור לך
אבל באמת מענין מה עושים כולם? חייב להיות שיש עוד ילדים בגילו ואילו קטנים ממנו ומן הסתם לא לכולם הולך חלק להיגמל...
תתפללי, זה בטוח יעזור! בע"ה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
היא כתבה שיש לה דד ליין של גן עירייה שהוא מתחיל.
זה מוכר עד כאב
אנחנו אכן הוזעקנו להחליף פשלות בגן - ולא פעם אחת. הגננות בגן עירייה לא מטפלות בזה עד כמה שידוע לי (הכוונה ללכלוך. לא לרטיבות).

אנחנו התחלנו כמה חודשים לפני
ופשוט לא הלך
והפסקנו לסירוגין. אני יודעת שזה גרוע אבל פשוט התייאשנו.
ואז בעלי החליט בעיצומו של צום י''ז בתמוז (שהוא היה בזמן סדר ב' בבית...) שזהו זה.
והתחיל מחדש.
ושוב היה חוסר שיתוף פעולה.
כן זה פשוט סיוט הניקיונות והכביסות
עד שישבנו וניתחנו את העניין בינינו לבינינו
והחלטנו שמרוב אכזבה מעצמו הוא מוותר מראש
הוא ילד שמאוד פוחד מתחרויות וציונים והצלחות או אי הצלחות. רגיש כזה.

ואז עלה ב''ה הרעיון הזה
שפשוט עבד!

(ואמא שלו לא הצליחה להאמין לעצמה כמה חודשים שהוא אכן בסוף... נגמל!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
KR

אני חושבת שאת הראשונה שעודדת אותי בנושא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י מילה בסלע;1330292:
KR

אני חושבת שאת הראשונה שעודדת אותי בנושא!

ב"ה!!!
ואף אחד לא מתחתן עם טיטול...
ועוד משהו למרות שזה נראה מעלוני הצדקה למינהם.... אנחנו הבטחנו סכום ענק לצדקה שניתן אחרי שענין דומה יסתדר...
וב"ה אנחנו אחרי הכל!!
(זה לא מעלונים-זה קרה לנו!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני לא אומר מנסיון אלא מהגיון.
יש את השלב הראשון בו הילד רגיל לעשות בטיטול, אין לו שום סיבה לשים לב מתי יוצא לו כי תמיד זה בזמן הנכון.
עכשיו רוצים לגמול אותו, אבל אין לו שם אינדקציה להבין מה הוא צריך להרגיש וכו' כדי ללכת לשירותים, הוא פשוט מעולם לא התנסה בכך.
מה שצריך לעשות הוא להוריד את הטיטול ולתת לו לפשל כמה פעמים. הוא פתאום מבין שהוא עשה (כי הוא לראשונה מרגיש שהוא מלוכלך) והוא לאט לאט מקשר את ההרגשות שמגיעות לפני, כדי לדעת שזה התחושה לפני היציאות.
ואז הוא לומד ללכת לשירותים. הוא חייב להתנסות בכדי ללמוד.
לכן פשוט להוריד את הטיטול, וכל פעם שהוא עושה להביא אותו לשירותים כדי שיקשר אז זה לשירותים, לנקות ולהחליף. אני חושב שמקסימום תוך שבועיים הוא יגמל.

(יש לי 2 גמולים, אחת שפשוט הורידה את הטיטול יום אחד, ואני חושב שהיא פיספסה מאז פעם או פעמיים וזהו, ועוד בן שהוא היה יותר בעייתי וכמה פעמים ניסינו והבנו שאינו בשל ופשוט חזרנו לטיטול, עד שזה קרה אבל אני לא זוכר ספציפית איך אבל היו פספוסים תקופה עד שזה פשוט עבר)

לגבי הלילה מה שעבד אצלי זה שפשוט כל יום באמצע הלילה הייתי מעיר אותו וגורם לו ללכת (פיזית) לשירותים. אחרי שבוע כזה הוא התחיל לקום יבש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
פגשתי ספרון חדש מדהים קטנציק נגמל מהטיטול שם יש בדף הראשון קצת הכוונה להורים
המחברת מציגה את עצמה כמומחית בנושא מבחינה טיפולית
צילמתי דף ראשון ואמצעי
בסוף מופיע מספר של המחברת כדי לברר נקודות מכירה025864753
 

קבצים מצורפים

  • ספר.png
    KB 355.6 · צפיות: 21
  • הוסף לסימניות
  • #15
שנה שעברה היה לי ילד בכזה גיל
הסיפור לקח כשלושה חודשים
אבל עשיתי את הכל ביחד יום ולילה
עד היום הוא לא יכול לראות טיטול מתקרב אליו :)
ולא העזתי להחזיר לו את הטיטול כי אומרים שזה מראה להם שיש פתרון
ככה אין את הדבר הזה וזהו...

הרעיון זה שהילד לוקח את האחריות על עצמו
לא להזכיר לו כל שעה מצידי היה גם 5 שעות שלא יצא (נורמלי לא?! מי הולך כל חצי שעה לשרותים)

היתה תקופה שביום לא לקח על עצמו אחריות
ושמנו לב שבגלל שבלילה אנחנו לוקחים אותו לשרותים(על אחריותינו :) )
הפסקנו ... לקחת אותו
פישל 2 בקרים ואכל אותה :)

וזהו... נגמר

גם השתמשתי כאן ברעיון של אם פישל פשוט לנקות בלי להתייחס
כאילו נשפך לו חול בגינה ,
זה היה מגעיל , הרבה נשיכות שפתיים :) אוי זה היה סיפורים

וכן עוד רעיון כאן היה
כשהוא מפשל האמא מקבלת סוכריה / קובית שוקולד
וזה עבד..!

בהצלחה

בסוף זה עובד

עכשיו אני רוצה לגמול אותו ממוצץ בלילה ואין לי כח לעשות את זה
פעם אחת ניסתי ובכה עד ש... ומאז מעדיפה שקט
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני יודעת בפירוש ותבדקו את זה שוב,
העירייה יכולה עד מחר לרשום לכם שהילד חייב להגיע יבש בתחילת השנה.
החוק השתנה והם חייבים לקבל כל ילד גם אם הוא לא גמול.

ודבר נוסף, ילד שלכלך בגן את הבגדים ועצמו בשירותים, עד היום הגננות היו קוראות לאמהות, כיום החוק מחייב את הגננות לנקות לילד ולא לקרא לאמא.

אני יודעת את זה מאסיפת צוות בגנים ברכסים וזו ההוראה שהם קבלו מהמפקחת.

אז תפסיקו עם הלחץ. לא עושה טוב לאף אחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י סתם;1330404:
עכשיו אני רוצה לגמול אותו ממוצץ בלילה ואין לי כח לעשות את זה
פעם אחת ניסתי ובכה עד ש... ומאז מעדיפה שקט


אם מעניין אותך אנחנו בדיוק התחלנו עם המוצץ.
(אותו ילדון של הטיטול מלפני שנתיים).
אני לא יודעת בן כמה שלך אבל שלי בן ארבע וחצי.
לא נראה לי שזה מוגזם - ודווקא רציתי לאפשר לו את מנוחת הנפש הזו שהמוצץ משרה עליו
(אל תקומו עליי. הוא כזה ילד סוער. משהו צריך להרגיע אותו. לא?)

הקטע איתו שזה ביחד עם חיתול בד לבן של תינוקות שהוא מדגדג את עצמו איתו.
וזה נהיה ממש סיוט.
הוא לא מרשה לי לכבס את זה
וכשהוא עם זה פשוט אי אפשר לדבר איתו...

הקיצור עשיתי לו מבצע צבעוני.
השקעתי ערב שלם עם בריסטול ולורדים. היה ממש כיף לצייר קצת :)
זה כולה טבלה של עשרה ימים כי אי אפשר לשגע אותו עם מבצע ארוך מידי.
על הבוקר הוא מביא לי את המוצץ (והחיתול....) ואני מחביאה - בזמן שהוא מוחק את היום הנוכחי בטבלה.
בערב בשש וחצי הוא מקבל בחזרה לקראת שנת הלילה.

קבענו שביום החמישי הוא מקבל פרס ביניים של שוקולד ע-נ-ק! (שוקולד אצלינו זה צ'ופר רציני).
וביום העשירי (שזה מחר) - פרס שווה לפי בחירתו.

הוא עומד בזה יחסית יפה. לא הכל מושלם ואני מזכירה לעצמי שזו גמילה מהרגל חזק מאוד מאוד שלו וזה לא קל. אבל חשוב.
מה שעוד עשינו - קנינו מלאי של ממתקים כמו ופלים וגליליות. כל פעם שהוא דורש את המוצץ באמצע היום אני שולחת אותו להצ'תפר בארון ממתקים.
הילדים שלי ממש לא רגילים לממתקים ככה חופשי כך שזה ממש משכנע אותו. וכך אנחנו צולחים כבר תשעה ימים.

ורווח בצידו-
שש וחצי נהייתה שעה מועדפת. זה נהדר בזכות עצמו :) נגמרו הבעיות של לחזור מהגינה או לאסוף משחקים.


בהצלחה לכולן בהכל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בקשר לגמילה ממוצץ אני עשיתי את ה"פטנט" מפטנט רשום. שם היה רשום לקשור את המוצץ למיטה של הילד עם חוט והילד יכול למצוץ רק שהוא קרוב למיטה. אצלי אין מיטת תינוק אני קשרתי את זה למקום מרכזי בבית. והוא יודע שאם הוא רוצה למצוץ הוא יכול ללכת למצוץ שם... הוא הולך לוקח כמה מציצות וחוזר...
ובלילה יש לו אחר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
תחכי שפעם אחת יעשה בשרותים (או בסיר) ואז תורידי לו את הטיטול. ותתני את הטיטולים שנשארו לך לאחות או לשכנה, העיקר שלא יהיו יותר בבית טיטולים
וזהו!!!
לא להזכיר, לא לרוץ אחריו, לא להושיב אותו כל חצי שעה
בדר"כ תוך יומיים שלש את אחרי הגמילה.
אני עשיתי את זה תוך יום בגיל 2.4 כשבקושי דיבר
היום, אחרי חודשיים הוא אפילו לא מבקש ממני להושיב אותו הוא מסתדר לבד רק בא לניגוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י sara100;1330666:
בקשר לגמילה ממוצץ אני עשיתי את ה"פטנט" מפטנט רשום. שם היה רשום לקשור את המוצץ למיטה של הילד עם חוט והילד יכול למצוץ רק שהוא קרוב למיטה. אצלי אין מיטת תינוק אני קשרתי את זה למקום מרכזי בבית. והוא יודע שאם הוא רוצה למצוץ הוא יכול ללכת למצוץ שם... הוא הולך לוקח כמה מציצות וחוזר...
ובלילה יש לו אחר...

גם אני עשיתי את זה... :)
עזר פלאים!!!

בקשר לגמילה - מילה בסלע - זה משתנה מילד לילד כל כך,
שאל תאשימי את עצמך בכל מקרה.
ילד אחד סוחב ומתקשה ומפחד וכו',
וילד אחד גומל את עצמו ולא מפספס.
מה שכן את יכולה לעזור לעצמך ולו בתור אמא,
זה לא להכנס חלילה לכעסים - שזה מאד קשה לא ליפול בזה,
ולא למתחים - כי זה הכי לא עוזר בעולם.
מכל העצות, הרוגע והשלווה עזרו לי ביותר, ובשביל זה עצתי לך - תמצאי חברה לדבר אתה על הנושא ולפרק את המטענים כדי לצבור רוגע.
מתנדבת, אם את רוצה :)
המון הצלחה ושייגמל בקלות ובקרוב!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה