נכתב ע"י אפכא מסתברא;1294750:אכן. מעניין אם רק האשכנזים מבטאים א-לוקַ, מאחר שרובם ככולם אינם מבטאים ה"א בפתח גנובה אלא - או אל"ף פתוחה או - במקרה המהדרין - ה"א פתוחה(המיעוט המזערי המבטא נכון אינו בטל בששים אלא בשש מאות אלף...) ומעניין ממתי החלו לקרוא א-לוק בקו"ף פתוחה.
נכתב ע"י mgrosss;1294850:בדפוסים הקדמונים שינו וכתבו אלוד או אלוק, מחמת הדמיון הגרפי, אך מעולם לא חשבו שיקראו כך...
אין טעם לשים גרש מעל אף שם אם אין בו קדושה, אחרת יהיה צורך להגות אותו בקדושה.נכתב ע"י אברהם;1294871:(וכן המציאו את הצירוף ﭏ (אלף למד) ואת הצירוף יי - שאין בו שום קדושה ואין שום טעם לשים גרש מעל השם חיים וכד')
נכתב ע"י agav;1294889:אין טעם לשים גרש מעל אף שם אם אין בו קדושה, אחרת יהיה צורך להגות אותו בקדושה.
גבריאל, הודיה וכד', וכל שכן גיאוגרפיה והיסטוריה (היסטורי'ה) - מי שמניח גרש בין האותיות יצטרך לקרוא אותם בהתאם ("גבריקל"). זאת שמעתי מהרב נויבירט זצ"ל.
נכתב ע"י אברהם;1294871:אין שום טעם לשים גרש מעל השם חיים וכד')
נכתב ע"י דגש חזק;1294758:נכון, צורת הבטוי אלוקַ היא שיבוש.
נכתב ע"י שג;1295054:הוא שיבוש בכוונה שלא להגיד את השם בצורתו, אז מה שאינו לפי כללי הדקדוק? העיקר שיבינו מזה את הכוונה.
נכתב ע"י חסידישער;1295277:אני מכיר רב חסידי שאומר אלואק...
אגב, גם את השם א-ה-י-ה הוא מבטא אקיה, בשונה מרוב העולם אהקה.
נכתב ע"י עדיאל;1295674:יש מן החסידים המחמירים וכותבים שלו' במקום שלום, כי הוא שמו של הקב"ה.
צודקים אלו שכתבו שהצירוף של שני יודין אין בו קדושה וכן שאר הצירופים שהומצאו ע"י המדפיסים דייקא מחמת סיבה זו.
אני מכיר מקובל אחד שכותב קלוקים, כי לטענתו גם באותיות א' ול' הראשונים יש שם נפרד.
נכתב ע"י mgrosss;1294950:יש שהחמירו גם לכתבם בא': הסטוריא, לגבי הכתיב 'יהודא' ההסבר הוא קצת יותר מפולפל, שם יש חשש שמא ישמוט את האות ד'.
ואני שמעתי שיש ישיבה שקוראים לרה"י הרב 'קלי'...
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים