שיתוף - לביקורת אל עץ ואבן

[וי שלוק]

אֲנִי שׁוֹתֵק,
לֹא,
לֹא כִּי אֵין לִי מָה לוֹמַר,
זֶה אַתָּה,
שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב.

אַתָּה שׁוֹמֵעַ דְּמָמָה,
לֹא,
לֹא כִּי אֵינִי צוֹעֵק,
זֶה אַתָּה,
שֶׁאֵין לְךָ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ.

אֲנִי מְחַיֵּךְ,
לֹא,
לֹא כִּי טוֹב לִי,
זֶה אַתָּה,
שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה לְהָכִיל.

אַתָּה לֹא רוֹאֶה בְּעָיָה,
לֹא,
לֹא כִּי אֵינִי סוֹבֵל,
זֶה אַתָּה,
שֶׁאֵין לְךָ עֵינַיִם לִרְאוֹת.

 

[אפרת תהל]

יפהפה.
הערה קטנה לגבי הבתים השני והשלישי השורה האחרונה חוזרת על עצמה באותו רעיון, לא מקשיב כי אין אוזניים לא רואה כי אין עיניים.
זה גם פחות יפה ומוחץ לדעתי מהשורות האחרונות של הבתים הראשון והאחרון.
הייתי משנה את זה למשהו כמו:

אתה לא רואה בעיה,
לא,
לא כי הכל טוב,
זה אתה,
שאין לך עיניים לראות.

זה אתה,
שרואה רק את עצמך.

או משהו בסגנון... גם בבית השני.

בכללי כתיבה ורעיון יפים מאד.

 

[אשר שרבר]

ממש יפה, שכויח.

 

[וי שלוק]

יפהפה.
הערה קטנה לגבי הבתים השני והשלישי השורה האחרונה חוזרת על עצמה באותו רעיון, לא מקשיב כי אין אוזניים לא רואה כי אין עיניים.
זה גם פחות יפה ומוחץ לדעתי מהשורות האחרונות של הבתים הראשון והאחרון.
הייתי משנה את זה למשהו כמו:


זה אתה,
שרואה רק את עצמך.

או משהו בסגנון... גם בבית השני.

בכללי כתיבה ורעיון יפים מאד.

תיקנתי.
תודה