אמא- אני אוהב אותך! נקודה למחשבה...

[ONE1]

צפה בקובץ המצורף 242680

 

[מלפפון]

עצוב.
שמחה שאצלנו זה לא קורה.

ילד לא מקבל כל היום אמא, אבל הוא כן מקבל 'אסימונים' לאורך היום.
(חוץ מזה שבבתים ברוכי ילדים, הילדים לא משתעממים עד כדי כך כל היום וצריכים את האמא לכל משחק).

 

[אות ומופת]

עצוב.
שמחה שאצלנו זה לא קורה.

ילד לא מקבל כל היום אמא, אבל הוא כן מקבל 'אסימונים' לאורך היום.
(חוץ מזה שבבתים ברוכי ילדים, הילדים לא משתעממים עד כדי כך כל היום וצריכים את האמא לכל משחק).

מה, את רצינית?
כשהייתי עובדת מהבית על המחשב, זה היה קורה לי כל הזמן. זו אחת הסיבות שהפסקתי כמעט לעבוד כך.

 

[מלפפון]

כשאמא על המחשב באמת זה נשמע כך.
אבל זה זמן של שעה נניח, לא לאורך כל היום!

רוב האמהות נמצאות עם הילדים בצהריים. אז גם אם הן לא משחקות בפועל אלא שוטפות כלים בינתיים, הן עדין עם הילדים.
אני לא משחקת עם הילדים שלי כמעט כי אין לי עצבים למשחקים, אבל כן מדברת הרבה לאורך כל היום, יודעת מה היה בגן ובבית הספר, (אצל הקטן אני שואלת את המטפלת כי אינו יודע לספר), יוצאת איתם לגינה, ודואגת שגם אם אני לא זמינה למשחק, שלא ישתעממו כך לבד כל היום. מביאה חברה, מקפיצה לחברה, אבל לא מזניחה אותם ריגשית כפי שנראה מהסרט.

יש בסרטון הקצנה, ולכן המסר קצת מרחיק את ההזדהות.

 

[אות ומופת]

קודם כל שעה זה הרבה,
שנית - כשיש עומס בעבודה זה יכול להיות כל דקה פנויה,
שלישית, ב"ה שאצלך זה לא ככה וגם אצל הרבה נשים חרדיות, אבל את מאוד תמימה אם את חושבת שהסרטון לא מיועד לציבור שלנו...

 

[מלבב]

זה מזכיר את אותם האנשים שמבקשים על זה כל היום וכשהם מקבלים הם לא עושים עם זה כלום!

 

[מלפפון]

קודם כל שעה זה הרבה,
שנית - כשיש עומס בעבודה זה יכול להיות כל דקה פנויה,
שלישית, ב"ה שאצלך זה לא ככה וגם אצל הרבה נשים חרדיות, אבל את מאוד תמימה אם את חושבת שהסרטון לא מיועד לציבור שלנו...

קודם כל, תודה על התואר תמימה נראה לי שזו פעם ראשונה שאני מקבלת אותו מוצמד אליי לדש. אבל זה אומר שאני מתקדמת בחיים ורוכשת עוד תכונות...

שנית, לא אמרתי שזה לא קשור לציבור שלו אלא ששמחה שאצלי בבית המצב הזה שהוצג בסרט בשלמותו, לא כך ואני שמחה על כך.

לגבי הסרטון:
אני חושבת (ברוב תמימותי..) שיש פה משהו שמצד אחד מעורר רגש, קורע את הלב, ומצד שני חוסם הזדהות.

וזאת למה- כיון שמוצג פה ילד משועמם שכל היום מחכה לאמא..

כשאני לא עם הילדים, נניח יש לי עבודה דחופה על המחשב, אני דואגת להם שלא ישבו לבד עם הכדור ויקראו לי כל שניה: אמא, בואי לשחק..
אני דואגת שיהיה עוד אח או חבר ותהיה תעסוקה.

האומללות של הילד שמוצגת כאן היא דווקא כי הוא לבד. האמא בשטח אבל הוא כ"כ לבד.

לא חושבת שילד אמור לקבל כל שניה אמא, הוא לא אמור לצפות כל היום שאמא תשחק איתו ותבוא אליו, בד"כ אמא מקשיבה לו ונותנת לו את הצרכים שלו בתור אמא, לא בתור חברה.

הוא זקוק גם להקשבה של אמא, וגם למישהו שישחק איתו, ואת זה אמא לא חייבת לעשות, אבל כן חייבת לדאוג שיהיה לו עם מי!
אני לא משחקת בימות השבוע עם הילדים, ובשבת יש לנו זמן בסעודה שלישית שאנחנו ממציאים יחד כל מיני משחקים (כן לא שחור לבן וכו) או מקריאה להם ספרים. לא מרגישה שהם מוזנחים נפשית בגלל זה.

כאן בסרט היא כאילו תובעת מהאמא להיות כל הזמן עם הילד ולשחק איתו בעצמה.
וזה רווח בבתים שיש ילד אחד בודד ומשועמם ופחות בבתים של משפחות ברוכות ילדים שהילד לא נמצא משועמם לבד וכל הזמן מחפש מישהו להיות איתו.

עד כאן דעתי הנאיבית

 

[מלפפון]

וזה מה שכתבתי למישהי באישי שאמרה שיש לה מצפון שהיא לא משחקת עם הילדים שלה כמעט:

"כל אחת יש לה מה שהיא יכולה לתת. אם את לא מתעניינת במשחקים דווקא, את יכולה להקריא ספרים, או לצייר ציורים, להקשיב, לעשות ביחד דברים שאת נהנית לעשות.

אתמול ישבתי וכתבתי עם הבת שלי סיפור לתחרות סיפורים בבית הספר,והבת שלי ישבה והשתעממה.. לא עניין אותה..

אם אני רואה ילד משועמם, אני נותנת לו פתרון תעסוקתי שלא קשור אליי.
הרבה פעמים אני פתאום 'מגלה' שחסר לנו שמן, ושולחת ילדה משועממת במיוחד לשכנה במרחק בנין מהבית כדי לבקש בקבוק שמן.

לפעמים אני מסכימה לקחת את ההימור, ולתת לבת שלי לשטוף כלים.
שבוע שעבר ביקשתי מהבת שלי אם היא יכולה בדחיפות לעשות חוברת ציורים כי אני צריכה את זה ללא יודעת מה..

לפעמים אני רוצה לבדוק את אחד המשחקים אם לא אבדו חלקים, ומבקשת מאחת הבנות שממש דחוף לי אם היא מסכימה לספור את החלקים, כי בדיוק סבתא שאלה הבוקר אם המשחק טוב ונשאר, ומעניין אותי לדעת..

ועוד משהו אחרון: אתמול נתתי לבת שלי למיין כרטיסי ביקור של כל מיני נשים שהשתתפו בכנס תמך של נשות העסקים בירושלים ולהגיד לי של מי הכי יפה.. (כמובן שהיא אמרה ששלי בין היפים)..

 

[efrat1]

וזה מה שכתבתי למישהי באישי שאמרה שיש לה מצפון שהיא לא משחקת עם הילדים שלה כמעט:

"כל אחת יש לה מה שהיא יכולה לתת. אם את לא מתעניינת במשחקים דווקא, את יכולה להקריא ספרים, או לצייר ציורים, להקשיב, לעשות ביחד דברים שאת נהנית לעשות.

אתמול ישבתי וכתבתי עם הבת שלי סיפור לתחרות סיפורים בבית הספר,והבת שלי ישבה והשתעממה.. לא עניין אותה..

אם אני רואה ילד משועמם, אני נותנת לו פתרון תעסוקתי שלא קשור אליי.
הרבה פעמים אני פתאום 'מגלה' שחסר לנו שמן, ושולחת ילדה משועממת במיוחד לשכנה במרחק בנין מהבית כדי לבקש בקבוק שמן.

לפעמים אני מסכימה לקחת את ההימור, ולתת לבת שלי לשטוף כלים.
שבוע שעבר ביקשתי מהבת שלי אם היא יכולה בדחיפות לעשות חוברת ציורים כי אני צריכה את זה ללא יודעת מה..

לפעמים אני רוצה לבדוק את אחד המשחקים אם לא אבדו חלקים, ומבקשת מאחת הבנות שממש דחוף לי אם היא מסכימה לספור את החלקים, כי בדיוק סבתא שאלה הבוקר אם המשחק טוב ונשאר, ומעניין אותי לדעת..

ועוד משהו אחרון: אתמול נתתי לבת שלי למיין כרטיסי ביקור של כל מיני נשים שהשתתפו בכנס תמך של נשות העסקים בירושלים ולהגיד לי של מי הכי יפה.. (כמובן שהיא אמרה ששלי בין היפים)..

רעיונות פצצה
אני שלחתי את הבת שלי לשאול את השכנים מה השעה
אני צריכה ממך רעיונות מקוריים לגילאי 2-4...

 

[RacheliArt]

גיל 2 תני לו או לה מגבונים שינקה שולחן -חלון-רצפה...
מעסיק מאד...(-:

 

[efrat1]

גיל 2 תני לו או לה מגבונים שינקה שולחן -חלון-רצפה...
מעסיק מאד...(-:

הבן שלי כמעט בן 3 ואין מצב שזה מעסיק אותו הרבה זמן
....

 

[ANONYMUS]

הסרט אמנם נוגע ללב,
אבל זה יותר משחק בלב שלנו, מאשר תמונת מצב אמיתית.
למה?
דבר ראשון נתחיל מזה, שאנחנו לא יודעים מה ההתחלה ומה הסוף.
מה קרה? למה זה ככה? איפה האמא כל יום? כמה זמן זה נמשך?
זו יכולה להיות אמא מאוד מסורה, שעושה עכשיו משהו יותר חשוב מלשחק עם הילד,
וביננו, לילד לא יקרה כלום מיום שלם של חוסר יחס.

אני חושבת שאם אמא כל היום זמינה רק לילדים, זה מחנך את הילדים להיות תלותיים ולא מציאותיים.
מה לעשות - בחיים לאמא יש בלי סוף עבודה,
ועם כל הרצון הטוב - אני לא יכולה להיות קשובה בו זמנית לכל הילדים ביחד, פלוס כל העבודה הנוספת שרובצת לי על הכתפיים.
הסיפור הזה לדוגמא, יכול לקרות כשאני מדברת עם ילד אחד, והשני כל הזמן בלחץ שאבוא לראות מה בנה, מה עשה, ובמה משחק.(זה במיקרים הטובים. לפעמים אני גם בדיוק באמצע לאפות עוגה, או לסדר משהו או לגהץ -וכן! אני אמא גאה ועושה את זה גם כשהם ערים!!!!!!)

זה חינוכי שילד ידע שאמא לא כל הזמן זמינה בשבילו.
היא אוהבת אותו, היא מקשיבה לו, היא מבינה אותו,
הרבה פעמים היא משחקת איתו, והולכת איתו לגינה, ועושה איתו דברים מעניינים ומחייכת אליו ומצחיקה אותו וכו וכו...
אבל לאמא(למרבה הפלא) יש עוד דברים לעשות.....

בכל אופן - בשורה התחתונה -
לא ממש כואב לי לראות את תמונת המצב הזו. אני מכירה אותה מקרוב.
כואב אולי לראות תמונת מצב כזו, באופן עקבי וגורף.

 

[הני מושקוביץ]

גם לליבי נגע הסרטון הזה, ואני בדיוק כמוך מלפפון
הבו לי תעסוקה לבן 4.5 מקסים שכשאחיו ואחותו הולכים לחברים מ-ש-מם לו, לא, הוא לא מוכן ללכת לחבר, וכל הצעה, משעממת לדבריו, לא לצייר ולא לנדנד את התינוק, לא להביא לי ירקות לארוחת ערב, לא ללוות משהו משכנה דלת ליד כי הוא "מפחד" ולא, לא מתחשק לו עכשיו לסדר\להוריד כביסה, הוא רוצה רק ללכת לסבתא שכרגע מחוץ לעיר.

 

[מלפפון]

הבן שלי כמעט בן 3 ואין מצב שזה מעסיק אותו הרבה זמן
....

גיסתי נותנת סלוטייפ..
לקטנים פתוח, והם הורסים אותו לאט לאט (היא קוראת לזה ביביסיטר ב2 שקל)
ולגדולים- התעללות... סגור.. שיעזרו לה לפתוח.

לגיל שנתיים זו בעיה. אני לוקחת אותו לגינה כדי שיהרוס שם את המתקנים. נס שהם מברזל.

 

[Shellykaz]

גם לליבי נגע הסרטון הזה, ואני בדיוק כמוך מלפפון
הבו לי תעסוקה לבן 4.5 מקסים שכשאחיו ואחותו הולכים לחברים מ-ש-מם לו, לא, הוא לא מוכן ללכת לחבר, וכל הצעה, משעממת לדבריו, לא לצייר ולא לנדנד את התינוק, לא להביא לי ירקות לארוחת ערב, לא ללוות משהו משכנה דלת ליד כי הוא "מפחד" ולא, לא מתחשק לו עכשיו לסדר\להוריד כביסה, הוא רוצה רק ללכת לסבתא שכרגע מחוץ לעיר.

אני ממש מכירה את "המשעמם לי" בגיל הזה ומבינה לליבך.
מה הוא כן אוהב לעשות?
(חוץ מלומר משעמם לי?)
יש לו פליימוביל או משחק הרכבה כלשהו?
אולי לקרוא סיפור מעניין?
אולי לבשל? (הבן שלי גם עם 'המשעמם לי', אוהב נורא לעזור באפיה או בבישול)
בהמשך לרעיון הבישול, נזכרתי במשהו שאני עושה עם הילדים (כשיש לי חשק וכוח, כמובן)
אנחנו מטגנים חביתה, וכל אחד מהם עושה צורה של עיגול עם כוס רגילה או חד פעמית.
אחר כך יוצרים פרצוף מעניין ממלפפון, עגבניה, פלפל וזיתים.
(מחילה מהניקית מלפפון, לא ממך אלא מהירק)

 

[Shellykaz]

גיסתי נותנת סלוטייפ..
לקטנים פתוח, והם הורסים אותו לאט לאט (היא קוראת לזה ביביסיטר ב2 שקל)
ולגדולים- התעללות... סגור.. שיעזרו לה לפתוח.

לגיל שנתיים זו בעיה. אני לוקחת אותו לגינה כדי שיהרוס שם את המתקנים. נס שהם מברזל.

צחקתי נורא

 

[אות ומופת]

קודם כל, תודה על התואר תמימה נראה לי שזו פעם ראשונה שאני מקבלת אותו מוצמד אליי לדש. אבל זה אומר שאני מתקדמת בחיים ורוכשת עוד תכונות...

שנית, לא אמרתי שזה לא קשור לציבור שלו אלא ששמחה שאצלי בבית המצב הזה שהוצג בסרט בשלמותו, לא כך ואני שמחה על כך.


עד כאן דעתי הנאיבית

עכשיו הבנתי אותך. חשבתי ש"אצלנו", התכוונת בציבור שלנו, ומכאן כל הויכוח...

 

[מלפפון]

גם לליבי נגע הסרטון הזה, ואני בדיוק כמוך מלפפון
הבו לי תעסוקה לבן 4.5 מקסים שכשאחיו ואחותו הולכים לחברים מ-ש-מם לו, לא, הוא לא מוכן ללכת לחבר, וכל הצעה, משעממת לדבריו, לא לצייר ולא לנדנד את התינוק, לא להביא לי ירקות לארוחת ערב, לא ללוות משהו משכנה דלת ליד כי הוא "מפחד" ולא, לא מתחשק לו עכשיו לסדר\להוריד כביסה, הוא רוצה רק ללכת לסבתא שכרגע מחוץ לעיר.

בחורף זו בעיה גדולה.
בקיץ אני פשוט יוצאת איתם כל יום לגינה.
דואגת שלכל ילד יהיה לפחות חבר אחד בגינה, מדי פעם מגוונים והולכים לגינה אחרת. הכנתי עכשיו שקית של משחקי חול, ויש 2 גינות חול שאנחנו הולכים לשם מידי פעם (בימים כאלו אני נותנת להם לאכול את הלחם מיד בהתחלה לפני שנגעו בחול).

פעם באיזה בוקר חופשי אחד (חנוכה אולי) הילדים היו משועממים, והבנתי שחייבים לצאת לאן שהוא. עלינו על האוטו והסתובבנו בעיר כדי לחפש איזו גינה שפעם ראינו וזכרנו רק בערך איפה היא ממוקמת.

חוש הכיוון הגרוע שלי.. סיפק לנו טיול ארוך.. בסוף הגענו לגינה אחרת. יום אחר עשינו את זה והגענו לגינה וגילינו שהיא לא כזו מעניינת כפי שזכרנו.. (היה בה איזה גמל מחרסינה שאפשר לטפס עליו, אבל אחרי שניה השעמום גבר שוב)..

 

[מלפפון]

עכשיו הבנתי אותך. חשבתי ש"אצלנו", התכוונת בציבור שלנו, ומכאן כל הויכוח...

אבל אח"כ כן כתבתי שבציבור שלנו הסצנה הזו מופחתת.
כיון שבד"כ לילד יש אח והוא לא כל היום לבד.

אז עדיין נותרנו מווכחות (שורוק בו' השניה, דגש בכ')..

 

[אסשל]

אמא שלי היתה נותנת לנו את העלונים הצבעוניים שמקבלים כל שני וחמישי וההינו שעות גוזרים משם דברים מענינים, מדביקים על דף או סתם שומרים תמונות יפות, כי אולי יצטרכו את זה אי פעם להדביק באיזה שהיא מחברת