אמהות יקרות, 2 שאלות שמטרידות אותי...

[mig]

אני לפני כל כל ביקור בטיפת חלב הולכת כמה ימים קודם לרופא ילדים שיבדוק אותו גם.
יש לי ב"ה רופא ילדים מעולה, אחראי וגם לא נלחץ!
ואז אני באה לטיפת חלב בביטחון מוחלט שהכל בסדר.
היה לי עכשיו תור ובדיוק גמלתי אותו מהנקה אז כמובן שהוא לא הסכים לאכול.
וכמובן גם ירד במשקל.
הלכתי לרופא יומיים קודם שבדק אותו,
ואמר לי שזה נורמלי לחלוטין והוא נראה בסדר גמור.
אמרתי לו שאני מפחדת מהאחיות בטיפת חלב אז הוא אמר לי שאם הם יעשו בעיות לשלוח אותם אליו.
וזהו.
באתי בשיא הביטחון ומיד סיפרתי שלקחתי אותו לרופא לפני יומיים
רק כדי לבדוק שאין לו ח"ו איזה התחלה של דלקת או משהו כדי שיוכל לקבל חיסונים.
(הם שיא ההתלהבו איזה אמא אחראית)
ואמרתי להם שהרופא בדק אותו והתלהב איך הוא מפותח ועולה יפה והכל בסדר.
יאלה,
הן כבר לא תתחלנה לשגע אותי.
הן כן אמרו שיש איזשהיא ירידה אז שאני אלך לרופא עוד פעם עוד כמה שבועות וזהו.
תעשי את זה גם.
כמובן רק אם יש לך באמת רופא ילדים לעניין.

תגידו מה הלחץ הזה מאחיות טיפת חלב??

 

[מלפפון]

תגידו מה הלחץ הזה מאחיות טיפת חלב??

כשיש לך אחות שמשגעת את השכל, את צריכה להתמודד מולה נפשית.
אני עברתי אחות כזאת, שרק אחרי שיצאתי (עם תינוקת שמנה, והמלצות יעול לתת לה יותר אוכל כדי שתעלה במשקל).. קלטתי שהייתי אמורה לקטול אותה ישר בהתחלה. (את האחות, כן?).
לא הפחד מהרווחה כמו שההתנשאות המיותרת שלהם, ואת עומדת וחושבת: רגע, אולי באמת יש צדק בדבריה?
הרי לא קשה לערער ביטחון עצמי של אמהות, ולא קשה לעורר להן רגשי מצפון.
אחיות חסרות מצפון שכמותן.. לא כולן.

 

[mig]

כשיש לך אחות שמשגעת את השכל, את צריכה להתמודד מולה נפשית.
אני עברתי אחות כזאת, שרק אחרי שיצאתי (עם תינוקת שמנה, והמלצות יעול לתת לה יותר אוכל כדי שתעלה במשקל).. קלטתי שהייתי אמורה לקטול אותה ישר בהתחלה. (את האחות, כן?).
לא הפחד מהרווחה כמו שההתנשאות המיותרת שלהם, ואת עומדת וחושבת: רגע, אולי באמת יש צדק בדבריה?
הרי לא קשה לערער ביטחון עצמי של אמהות, ולא קשה לעורר להן רגשי מצפון.
אחיות חסרות מצפון שכמותן.. לא כולן.

אם את חזקה מבפנים כל מה שהאחות אומרת נכנס באוזן אחת ויוצא מאוזן שניה,
היא מרגישה את זה מיד ופשוט שותקת...

אפ' לא צריך להעמיד אותה במקום.

(ואני טיפוס שלא בדיוק מתחשב בכללים שלהם, כמו שבן ה-7 חוד' עוד לא ראה את טיפת חלב מבפנים)

 

[סטודיו פלאש]

...

 

[poto12]

אם את חזקה מבפנים כל מה שהאחות אומרת נכנס באוזן אחת ויוצא מאוזן שניה,
היא מרגישה את זה מיד ופשוט שותקת...

אפ' לא צריך להעמיד אותה במקום.

(ואני טיפוס שלא בדיוק מתחשב בכללים שלהם, כמו שבן ה-7 חוד' עוד לא ראה את טיפת חלב מבפנים)

טוב ,... לא כולן בטוחות בעצמן כמוך
כן וגם בן השנה שלי לא ראה טיפת חלב מבפנים וכל זה כי לאמא שלו אין סבלנות להכיר אחיות חדשות ולבזבז ת'זמן על ימי חיסונים ואחר כך ילד בכיין מחום
ב"ה טפו טפו הכל טוב

ובקש אלייך שושיה
תרפי, המשקל שלו לא כ"כ נמוך
הירידה יכולה לבא מכל מיני סיבות שיניים /אוזניים
תני לו קצת יותר סוכר באוכל ואל תעשי יותר מדיי עסק מזה שהוא לא אוכל
עוד שבוע שבועיים זה יסתדר
וראיתי שרשמת שהוא כבר הולך עם יד אחת למרות שיש לו בעיה בראייה אז תדעי שיש לי בן שקטן ממנו בשבוע (שלך נולד בפורים נכון?) והוא הולך רק עם להחזיק בשתי ידיים לדבר זה עוד ממש לא הכיוון (כן, היה לי ילדים יותר זריזים אבל אני ממש לא לחוצה)
אז תהיי מרוצה הוא מתקדם מאד יפה לדעתי

 

[הני מושקוביץ]

תודה לכל העונות!

בינתיים-צעדנו הבוקר במש החמימה לרופאת הילדים המצוינת שלו, שהוקסמה ממנו ועל הדרך לא נלחצה ממימדיו (לפי משקל הלידה שלו 3.333, הוא אמור היה לשקול בגיל שנה קרוב ל-10 ק"ג)
היא טענה שהוא מקסים, ומפותח ושובה (ברור, אני אמא שלו, לא?) ואגב, הניתוח ב"ה הצליח...

היא לא בלח מכך שהוא לא אוכל, למרות שהוא קצת חיוור, היא תולה הכל בשיניו העליונות שמבכרות לצאת לאוויר העולם בימים הקרובים לטענתה.
ובשבת-כנראה נשמתו היתרה או שמה הרעבתו הטוטלית של אימו גרמו לו לאכול טיפה בסעודות!!!

כה לחי!

מחר התור, נחכה לתוצאות...
אני נגד החדרת שמנים ושומנים שונים למאכלי הילד, אני לא חושבת ששומן בצורה לא מבוקרת ייתן לילד שלי עליה טובה במשקל, זו סתם השמנה, לכן אני גם לא נותנת דייסות קורנפלור, לא מספיק שאני נותנת את הזבל הזה, עדיף שהוא לא יהיה כ"כ גרוע, כי ילדים של קרונפלור לא מקבלים אותו דבר כמו ילדים שניזונים מדייסת כוסמת או קוואקר.

(אפילו אורז אני מעדיפה לא לתת, כדי למנוע עצירויות להוציא בפסח-שזו הדייסה היחידה שמותרת)

 

[סטאזרית]

אני ממש לא מכרכרת סביבו, הוא לא רוצה, אני אומרת לו "להתראות" ומורידה מהכיסא, יש לי עוד 3 לא אכלנים מעליו, רואים אצלם נראה לי כבר את האיברים מתחת...
אבל יש שעות אכילה קבועות אצלנו, מי שרוצה-אוכל, מי שלא-אין אוכל אח"כ.

הילדים למדו שזה מה יש, וחייבים לאכול, כי אח"כ רעבים, אז נכון, בן ה-5 שלי אוכל פרוסת לחם אחת בארוחה ואח"כ עצבני, ותמיד אני אומרת לו שזו הבעיה שלו ואם הוא רוצה להיות שבע-צריך לאכול יותר.
אבל אנשים קרובים העירו את תשומת לי, אני חיה עם הקטן ולא שמה לב לכך, שהוא נהיה קצת צפוד, הוא היה שמנמן מאוד בגיל חצי שנה, ושאלו אותי בתקופה האחרונה אם הוא ירד, ואז בדקתי וראיתי שכן, הוא עדיין לא מתקרב להשליש את משקל הלידה שלו.

שושיה, רק להרפות
אצלי הילדים נולדים גדולים ממש (אחוזון 100...), בהנקה הם עולים די יפה (אחוזון 75)
ומהדקה שהם מפסיקים לינוק, הם צונחים צניחה חופשית לאחוזון 3 ומטה (בן החמש לדוגמא מתחת לכל עקומה שהיא...
אבל הסיבה ידועה - הם לא אכלנים (ממש כמוני!)

בקיצור -
יש לי את כל הסיבות שבעולם להילחץ מזה ולא לישון בלילה
ואכן היו לי תקופות ארוכות של לחץ ומתח
בתקופות כאלו ניגשתי לרופאת הילדים לייעוץ ולבדיקות (ובשום אופן לא התייעצתי עם אחיות ט"ח, אני לא מרגישה שהן אינטלגנטיות ובעלות יותר ידע רפואי ותזונאי ממני,תעקבי - שימי לב שהן מקסימום מקריאות מהאתר של טיפת חלב ברשת, אם תרצי אחפש לך קישור)
ברגע שראיתי שב"ה הבדיקות תקינות, הרפיתי
אני משתדלת להציע ואפילו לשדל לאכול, מגישה מזונות מגוונים ומזינים, בין הארוחות מציעה פירות ושייקים בריאים, וזהו...
אפשר לומר שלבעלי זה עדיין מפריע, אבל אני די בשלב של הרפיה
לאחות בטיפת חלב שמעירה אני עונה- שמעתי, שמעתי, הילד במעקב של רופאת הילדים ואנו עורכים את כל הבדיקות הנחוצות.
(בשום אופן לא מביאה תיק רפואי מודפס לביקורת של האחות, היא לא מצוידת בצו חיפוש...)

 

[poto12]

תודה לכל העונות!

בינתיים-צעדנו הבוקר במש החמימה לרופאת הילדים המצוינת שלו, שהוקסמה ממנו ועל הדרך לא נלחצה ממימדיו (לפי משקל הלידה שלו 3.333, הוא אמור היה לשקול בגיל שנה קרוב ל-10 ק"ג)
היא טענה שהוא מקסים, ומפותח ושובה (ברור, אני אמא שלו, לא?) ואגב, הניתוח ב"ה הצליח...

היא לא בלח מכך שהוא לא אוכל, למרות שהוא קצת חיוור, היא תולה הכל בשיניו העליונות שמבכרות לצאת לאוויר העולם בימים הקרובים לטענתה.
ובשבת-כנראה נשמתו היתרה או שמה הרעבתו הטוטלית של אימו גרמו לו לאכול טיפה בסעודות!!!

כה לחי!

מחר התור, נחכה לתוצאות...
אני נגד החדרת שמנים ושומנים שונים למאכלי הילד, אני לא חושבת ששומן בצורה לא מבוקרת ייתן לילד שלי עליה טובה במשקל, זו סתם השמנה, לכן אני גם לא נותנת דייסות קורנפלור, לא מספיק שאני נותנת את הזבל הזה, עדיף שהוא לא יהיה כ"כ גרוע, כי ילדים של קרונפלור לא מקבלים אותו דבר כמו ילדים שניזונים מדייסת כוסמת או קוואקר.

(אפילו אורז אני מעדיפה לא לתת, כדי למנוע עצירויות להוציא בפסח-שזו הדייסה היחידה שמותרת)

אל תתני שומנים
אני הייתי פגית והקאתי אותם לפי הסיפורים זה היה חמאה וחלבה בדייסה
ועד היום חמאה עושה לי רע....
וריח של דייסה

 

[הני מושקוביץ]

גם אני הייתי פגית, נתנו לי שמנת חמוצה, ותראו לאן הגעתי... כבר שכחו מזמן שהצלחתי אי פעם להכנס לאינקובטור

אני לא נותנת מאכלים עתירי שומן מלכתחילה, אף פעם.
יש סלט המכיל שמן, לא מטגנת, אבל אופה עם מעט שמן, כשילד מבקש חמאה-אני נותנת, אבל לא חושבת שהמשקל הגבוה=בריאות.
שכשקטנים והמשקל גבוה זה מראה על תינוק בריא ולהפך
וכשמבוגרים ורזים-לא מראה שבאמת בריאים ולהפך.

 

[שירת]

כל כך הצחיק אותי לקרוא את האשכול הזה....
כבת לאמא מסורה שרדפה אחרינו עם הכפית עד הפה (אחי עד היום לא נוגע בקציצות... יש לו סיוטים...) יצא לי (ממש בלי לתכנן!) להתנהג בדיוק להפך! מעולם לא יצא לי לבקש מילד שיאכל וכמובן שלא יותר מכך, מניחה לו את הצלחת על השולחן, רוצה- יאכל, לא רוצה- לא צריך!
והילדים (4 בלעה"ר, מגיל1 עד 8) אוכלים היטב! אצלי אם כבר הבעיה הייתה הפוכה....הגננת הייתה אומרת לי לשלוח בבוקר 2 סנדוויצ'ים או יותר כי אחד לא מספיק....
הקטנה בת שנה אוכלת כל מה שרק בהשיג ידה בכל סוגי המרקמים והטעמים....הולכת כבר מגיל שמונה חודשים ונראית בגיל שנתיים וחצי.... (אני מחכה לה שתגדל...תהיה לי פרטנר לדיאטה...)
המסקנה שלי מהעניין שילד רעב- אוכל, ועניין האוכל לא אמור להיות נושא. ונראה לי שכשהאמא מוטרדת מהעניין הילד קולט אותה ומגיב בהתאם...

ואגב, טיפת חלב, זה מקום הבילוי המועדף עלי....

 

[יחשבאף]

כל הילדים שלי יורדים במשקל באזור גיל חצי שנה שבעה חודשים ובגיל שנה מתחילים לעלות שוב מחדש.
אני הגעתי למסקנה שזה בגלל שהם מורידים מההנקה אבל המזון המוצק עדיין לא מספיק מספק אותם.
בילד הראשון שלי נבהלתי והלכתי לרופא הילדים והוא אמר לי משפט כזה" ילד שמתפתח כמו שצריך לא צריך לרדוף אחריו עם אוכל, זה לבד מפתח הפרעות אכילה" לכל ילד יש את המנגנון הטבעי לדעת מה הגוף שלו צריך לאכול ומה לא.
הפסקתי לרדוף אחריהם עם אוכל ואם הם לא רוצים- אז פשוט לא.
לגדולים יותר אני כן קצת יושבת על הראש כי אם הם לא יאכלו אוכל מזין- הם לא ישבעו אלא יפנו לממתקים ושטויות.
ברור שיש לפעמים מקרים חריגים של הפרעות אכילה ולכן בכל מקרה צריך הלתיעץ עם רופא ילדים אבל ילד שישן טוב, שמח, רגוע ומתפתח כמו שצריך- לא צריך לדאוג לו, הגוף שלו לבד יאותת לו מה חסר לו ומה הוא צריך.
בהצלחה וגידול קל ונעים.

 

[שולה]

כל ההמלצות על נתינת תוספת של שומן בגיל הזה לא מיועד רק בשביל 'לרמות' את המשקל ולהראות כי הילד עולה יפה
המטרה היא אחרת לגמרי - בגיל שנה בערך המח נבנה ובעיקר משומן.
ואם ילד לא מקבל מספיק שומנים מאוכל שהוא אוכל אין ברירה אלא לתת לו את זה על ידי תוספת של שומנים לאוכל שהוא כן אוכל.

ואת הנ"ל אני כותבת על בסיס של הנחיות מדויקות שאני מקבלת באופן שוטף ממרפאת אכילה של שניידר ומדיאטניות מקצועיות.

 

[mrv9096]

יש גיל שתינוקות יורדים במשקל כי הם פתאום הופכים לפעילים- זוחלים, נעמדים, משתוללים ועסוקים כל היום בפעילות, זה שורף המון קלוריות

 

[הני מושקוביץ]

טוב,
אתמול ביקרנו בטיפת חלב, אכן, פעוטי שוקל--- כמעט התעלפתי, אבל 8.450!!!

האחות הזניקה אותי לרופאת ילדים, למרות שלא ברור היה לה איך יכול להיות שהילד מפותח יותר מגילו בל"ע, חיוני, שמח, פעיל, התוצאות של הבדיקות תקינות והוא יורד במשקל (סתם קוריוז, הוא שוקל כמו בן אחי בן ה-4 חודשים...)

בינתיים הומלץ לי כמובן-לשים חמאה במטרנה, הסברתי לאחות רציונלית מה לא טוב בשיטה והיא הסכימה איתי (לא יאומן!)
ואתמול הוא באמת אל שני ביסים כשישבנו במרפסת הצופה לרחוב, פתאום גם נזכרתי שהוא אוהב מרקים מרוסקים היטב ופירה, הכנתי, ובאמת הוא גמע צלחת מרק... ומעט פירה, מקווה שעד יום ראשון, שאז יש לנו תור לרופאה שלנו (שאגב, בכלל לא מודאגת מדברים כאלו, אבל אחרי שהאחות זעקה בהיסטריה שהילד "שבר את כל העקומות ומאחוזון 30 ירד ל-11, זה מצריך טיפול ודחוף, כי אם לה, היא תאלץ לשלוח אותנו לגורמים המתאימים" בנימה מאיימת)

היא טוענת, ואשמח לשמוע אם יש דברים בגו, שהילד כועס עלי, ולכן הוא מונע מעצמו אוכל, היא טוענת שלאור הכוויה שקיבל ממזון שאני הגשתי לו, ושההנקה נפסקה ושמנעתי ממנו מזון בשעות שלפני הניתוח, עכשיו התת-מודע שלו אומר לו לכעוס עליי.

הייתכן?

פשוט לא שמעתי כזה דבר מעולם, ויותר נראה לי שזה בגלל שהוא ילד ירוד גופנית מאוד, ולכן אין לו תאבון.
כי מבחינה נפשית אני מעניקה לו כל הזמן את כולי ומעבר, הוא כל הזמן איתי וצמוד אליי-הראיה היא שהוא ילד שמח מאוד, אוהב מאוד, ומשקף רגשות בצורה מדהימה, גם עכשיו, שהוא עדיין לא מדבר בדיוק.

האחות, אגב, היתה בהלם שהקטנטן הזה אומר "רוצה" ולא "את זה" ואומר "אסור" ולא "לא" היא כמעט בלעה אותו כמוני לפחות.
לפחות היא ראתה ילד מפותח ומושקע שמדבר בשפה גבוהה מבני גילו.

 

[סטאזרית]

טוב,
אתמול ביקרנו בטיפת חלב, אכן, פעוטי שוקל--- כמעט התעלפתי, אבל 8.450!!!

האחות הזניקה אותי לרופאת ילדים, למרות שלא ברור היה לה איך יכול להיות שהילד מפותח יותר מגילו בל"ע, חיוני, שמח, פעיל, התוצאות של הבדיקות תקינות והוא יורד במשקל (סתם קוריוז, הוא שוקל כמו בן אחי בן ה-4 חודשים...)

בינתיים הומלץ לי כמובן-לשים חמאה במטרנה, הסברתי לאחות רציונלית מה לא טוב בשיטה והיא הסכימה איתי (לא יאומן!)
ואתמול הוא באמת אל שני ביסים כשישבנו במרפסת הצופה לרחוב, פתאום גם נזכרתי שהוא אוהב מרקים מרוסקים היטב ופירה, הכנתי, ובאמת הוא גמע צלחת מרק... ומעט פירה, מקווה שעד יום ראשון, שאז יש לנו תור לרופאה שלנו (שאגב, בכלל לא מודאגת מדברים כאלו, אבל אחרי שהאחות זעקה בהיסטריה שהילד "שבר את כל העקומות ומאחוזון 30 ירד ל-11, זה מצריך טיפול ודחוף, כי אם לה, היא תאלץ לשלוח אותנו לגורמים המתאימים" בנימה מאיימת)

היא טוענת, ואשמח לשמוע אם יש דברים בגו, שהילד כועס עלי, ולכן הוא מונע מעצמו אוכל, היא טוענת שלאור הכוויה שקיבל ממזון שאני הגשתי לו, ושההנקה נפסקה ושמנעתי ממנו מזון בשעות שלפני הניתוח, עכשיו התת-מודע שלו אומר לו לכעוס עליי.

הייתכן?

פשוט לא שמעתי כזה דבר מעולם, ויותר נראה לי שזה בגלל שהוא ילד ירוד גופנית מאוד, ולכן אין לו תאבון.
כי מבחינה נפשית אני מעניקה לו כל הזמן את כולי ומעבר, הוא כל הזמן איתי וצמוד אליי-הראיה היא שהוא ילד שמח מאוד, אוהב מאוד, ומשקף רגשות בצורה מדהימה, גם עכשיו, שהוא עדיין לא מדבר בדיוק.

האחות, אגב, היתה בהלם שהקטנטן הזה אומר "רוצה" ולא "את זה" ואומר "אסור" ולא "לא" היא כמעט בלעה אותו כמוני לפחות.
לפחות היא ראתה ילד מפותח ומושקע שמדבר בשפה גבוהה מבני גילו.

שושיה, כמובן שחשוב להיות במעקב
אבל המשקל לא כ"כ נמוך
הבת שלי שקלה 7.950 בגיל שנה, כשנולדה 4 ק"ג (לא הכפילה!)
נו, אז....
היא מפותחת בלע"ה ומדברת ברמה נדירה, מנתחת את התנהגויותיהן של הגננות שלה ומשתפת את כל המשפחה במסקנות בכל ארוחת ערב
שואלת את רופאת הילדים בביקור שגרתי - את פרוססורית?

קיצער, לא תוכלי לשנות אותו, רק לנסות ולהציע מזון תוך הסחת דעת
ולחזק את התחומים שבהם הוא חזק יותר
לא נראה לי שייסורי מצפון (הוא כועס עליך וכו') יתרמו לזה...

 

[Ayalam]

שושיה,
האחיות אצלכם לא מאה נראה לי...
הבן שלי נולד במשקל זהה לבן שלך.
היום הוא בן כמעט שנתיים ושוקל 10 ק"ג.
הוא אוכל כמויות! ונשאר רזה...
היינו לאחרונה בטיפת חלב והאחות מרוצה ממנו מאוד!
היו לו תקופות שיצאו שיניים והיתה ירידה באחוזון,
האחות הסכימה איתי שהירידה במשקל קשורה לשיניים.

ירידה למשך שלושה שבועות - חודש, הגיונית בהחלט.
בגלל שיניים, מחלת חורף, מעבר למזון שונה ועוד
אם הוא ממשיך לרדת, אולי יש מה לדאוג.

תשאלי שכנות מי האחות הכי נורמלית,
שלא תשלח לך עו"סית על כל פיפס.
לפעמים אפילו שווה ללכת לטיפת חלב קצת יותר רחוקה.

בהצלחה!

 

[מלפפון]

הצחיקה אותי הפסיכולוגיה של האחות.
אולי שתעשה הסבה לפסיכותרפיסטית?

 

[הני מושקוביץ]

אין פה טיפת חלב נוספת באיזור, להפך, כל המי ומי גם באיזורים מרוחקים מאיתנו מגיעים לפה, ויש אחות אחת בלבד...
ואיילהמ הירידה של הבן שלי נמכת כבר חצי שנה... תמיד כשאני באה בגיל חודש אני מודיעה "הילדים אצלי עולים מדהים במשקל עד גיל חצי שנה, אח"כ הם נעצרים או יורדים"
זה לא מענין אף אחד...

בכל מקרה, יש לי ילדה בת 3 ששוקלת 11... וילדים בני 4 ו-5 ששוקלים 15 ו-15.5 והם בריאים וחזקים ב"ה.

הבעיה היתה עם הקטן שלא היתה עצירה, אלא ירידה, וירידה תלולה.

 

[שישיה]

עשית לו בדיקות דם?
אצל הקטנה שלי, באותו גיל, הייתה ירידה חדה במשקל, עשיתי לה בדיקת דם והברזל שלה היה נמוך.
נתתי לה פלורויטל- ברזל טבעי עם ספיגה גבוהה . ומאז יש שיפור גדול מאד בתיאבון ובעקבותיו עליה במשקל.

 

[נינוש]

תעשי לו בדיקות דם מקיפות
אצל הבן שלי (היום בן 3) גילו בגיל שנה בגלל ירידה במשקל- ציליאק

לא שאני מאחלת לך את זה , אבל ממליצה לך לבדוק