אמהות עובדות איך אתן מספיקות???

[סטודנטית]

לא קראתי לעומק את כל התשובות, ולדעתי כל אישה היא עולם אחר ולכן לכל אחת מתאים משהו אחר.
אבל, רעיונות עוזרים לפתוח את הראש.
אני עובדת מחוץ לבית 5 ימים בשבוע 8 שעות ומתוכן יומיים 11 שעות (חוזרת אחרי 7 בערב).
משהו שאני לא מוותרת עליו:
ארוחת צהריים חמה כל יום! גם אם המחיר של זה כיור מלא כלים ליום המחרת כי סיימתי מאד מאוחר לבשל אותה.(גם זה קורה פעם ב.....שאני לא מצליחה)

קיפול כביסה למשל זה הדבר שממש לא הולך לי איתו, ואני מביאה פעם ב... מישהי שמחסלת את הערמות.

אם המטבח והסלון נקי ,זה עושה הרגשה טובה.....

מביאה מנקה מידי פעם!

מידי פעם יוצאת עם חברות נותן הרבה כח!

ו:
הבית לא צמיד הכי נקי....והכביסות לא תמיד מקופלות!

לא יודעת אם חידשתי לך הרבה, אבל עצם הידיעה שכולנו באותה סירה מנחמת

 

[אני לי]

למדתי שלגוון לוקח המו-ן זמן. מאז אני מכינה כמעט את אותו תפריט לשבת בעינים עצומות ובציק-צק. אני חוזרת על הדברים שכולם אוהבים ולא נשאר מהם פרור, ומשאירה בחוץ את כל השאר.

תנסו להזכר בתחושה של בית ילדותכן. איזה טעם עולה לכם לפה? מה מעלה בכן את הנוסטלגיה החזקה ביותר?
כמובן, האוכל הרגיל, החוזר על עצמו, של אמא (או אבא...). מרק העוף והצלי עם התפו"א שחוזרים על עצמם כל שבת למשל.

אז לא רק שאני מסכימה איתך, אני חושבת שזה אפילו חשוב, כדי לתת לילדים שלנו את הטעמים החזקים הביתיים והמנחמים האלה.

 

[פיטפוט]

אי אפשר לקחת שום רעיה ממה שהולך אצל אחרים!!
את יודעת כמה פעמים בשבוע יש לה עוזרת?? (היא לא חייבת לך לספר הכל)
כמה פעמים יש לה / מגהצת / מקפלת כביסה???
כמה בעלה עוזר לה??
כמה אמא שלה / אחיות הקטנות עוזרות לה??

כל אחת עם הפקאלה שלה!!

האמת שאני כן מכירה אותן הייטב ויודעת שאין להן שום עזרה של המשפחה ולא עוזרת מבחוץ בשום דבר. ובעלי עוזר הרבה יותר מהבעלים שלהן, גם את זה אני יודעת.
מצד שני אני יודעת גם שלפחות אחת מהן 'נקרעת' מרוב עבודה וממש לא נושמת בשביל זה.

ולמרות זאת יש הרבה רגעים שבא לי להתחלף איתה...

 

[פיטפוט]

אתן כותבות פה על לסדר ולארגן את הבית תוך כדי עם הילדים ואחרות כותבות על סידור דווקא אחרי שהם נרדמים, ואני שואלת מאיפה יש לכן את הכח לזה.
רק אני עייפה גמורה אחרי שעות עבודה בחוץ?

 

[nc]

אתן כותבות פה על לסדר ולארגן את הבית תוך כדי עם הילדים ואחרות כותבות על סידור דווקא אחרי שהם נרדמים, ואני שואלת מאיפה יש לכן את הכח לזה.
רק אני עייפה גמורה אחרי שעות עבודה בחוץ?

זה משתנה לפי סוג העבודה והכח שיש לכל אחת.
לי מאד עוזר ללכת לישון מוקדם.

 

[נ פלוס]

האמת שאני כן מכירה אותן הייטב ויודעת שאין להן שום עזרה של המשפחה ולא עוזרת מבחוץ בשום דבר. ובעלי עוזר הרבה יותר מהבעלים שלהן, גם את זה אני יודעת.
מצד שני אני יודעת גם שלפחות אחת מהן 'נקרעת' מרוב עבודה וממש לא נושמת בשביל זה.

ולמרות זאת יש הרבה רגעים שבא לי להתחלף איתה...

תשמעי טוב!!!!!!!!!!!!
מלאכים יש בשמיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אין מציאות שהכל דופק 100% בבית + אמא עובדת!!!!!! אין!!!!!!

 

[אז מה]

אתן כותבות פה על לסדר ולארגן את הבית תוך כדי עם הילדים ואחרות כותבות על סידור דווקא אחרי שהם נרדמים, ואני שואלת מאיפה יש לכן את הכח לזה.
רק אני עייפה גמורה אחרי שעות עבודה בחוץ?

אצלי-
כתבתי במפורש שאני מפרגנת לעצמי מנוחה לא קצרה, עם חומרי קריאה וכל מה שצריך.
גם אם גומרת אותה ב-10 בערב.... יש לי עדיין שעה וחצי-שעתיים להתארגנות.

 

[פיטפוט]

או, עכשיו כשכתבת את זה בגדול, הבנתי והפנמתי!

 

[nc]

תשמעי טוב!!!!!!!!!!!!
מלאכים יש בשמיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אין מציאות שהכל דופק 100% בבית + אמא עובדת!!!!!! אין!!!!!!

דוקא יש (לא אצלי!).
אני מכירה נשים כאלה.
לא צריך לגרום לאף אחת לנחיתות, כל אחת והכוחות שלה.

 

[אז מה]

האמת שאני כן מכירה אותן הייטב ויודעת שאין להן שום עזרה של המשפחה ולא עוזרת מבחוץ בשום דבר. ובעלי עוזר הרבה יותר מהבעלים שלהן, גם את זה אני יודעת.
מצד שני אני יודעת גם שלפחות אחת מהן 'נקרעת' מרוב עבודה וממש לא נושמת בשביל זה.

ולמרות זאת יש הרבה רגעים שבא לי להתחלף איתה...

יכול להיות שלהן יש יותר כח פיזי. פשוט כי ככה ד' נתן להן. אז מה.

אפשרויות מעצבנות פחות וריאליות יותר:
*הן רדופות מבפנים ועובדות עד כלות הכוחות ממש, ויום אחד הן תגמרנה מבפנים, ואז.... לא משנה מה יקרה, אבל לא משו טוב
*המון נתונים שונים שבנאדם מבחוץ לא יכול לדעת, אפילו אם הוא קרוב מאד מאד.
*ילדים קלים יותר (פיזית או נפשית) שדורשים מהאמא פחות ומשאירים לה יותר כח ופניות נפשית.
*או: המושלמות ההן מגיעות בסוף היום לבן זוגן ריקות מכל, כי הבטריה הסתיימה. ואם כך- כל פעלן כבר לא שווה כלום. כלום. כלום.
*והיד עוד נטויה...

 

[יחשבאף]

דוקא יש (לא אצלי!).
אני מכירה נשים כאלה.
לא צריך לגרום לאף אחת לנחיתות, כל אחת והכוחות שלה.

אין דבר כזה.
מישהו משלם את המחיר.
ואם זה לא הילדים או הבית אז זה האישה עצמה באישי...
היא כל הזמן רודפת אחרי עצמה, אף פעם לא מרוצה מההספק שלה, ולא נושמת.
נשים כאלה הן בד"כ חסרות סבלנות לילדים ורק מחכות שהם ילכו לישון כדי שתוכלנה להסתער על הבית, הן קרועות וממוטטות ובשבת הן רק רוצות לישון ולישון.
מכירה כמה כאלה מקרוב.

 

[פיטפוט]

אתן צודקות בהכל ועם זאת, כמה קשה להשלים עם זה...

(לבעלי לא מפריע, הילדים מאושרים ורק אני סובלת )

זה לא שהמצב כזה גרוע (כמו שזה נשמע מהדברים שלי) אבל כשאתה רוצה מושלם כל דבר נראה לך איום ונורא.

 

[לבן]

יכול להיות שלהן יש יותר כח פיזי. פשוט כי ככה ד' נתן להן. אז מה.

אפשרויות מעצבנות פחות וריאליות יותר:
*הן רדופות מבפנים ועובדות עד כלות הכוחות ממש, ויום אחד הן תגמרנה מבפנים, ואז.... לא משנה מה יקרה, אבל לא משו טוב
*או: המושלמות ההן מגיעות בסוף היום לבן זוגן ריקות מכל, כי הבטריה הסתיימה. ואם כך- כל פעלן כבר לא שווה כלום. כלום. כלום.
*והיד עוד נטויה...

אין דבר כזה.
מישהו משלם את המחיר.
ואם זה לא הילדים או הבית אז זה האישה עצמה באישי...
היא כל הזמן רודפת אחרי עצמה, אף פעם לא מרוצה מההספק שלה, ולא נושמת.
נשים כאלה הן בד"כ חסרות סבלנות לילדים ורק מחכות שהם ילכו לישון כדי שתוכלנה להסתער על הבית, הן קרועות וממוטטות ובשבת הן רק רוצות לישון ולישון.
מכירה כמה כאלה מקרוב.

אולי מספיק עם השיפוטיות המכוערת הזו???

זה עוזר לכן להתמודד טוב יותר? זה מרגיש לכן נוח להשפיל אחרים?

כאחת עם סופר- הספקים, שיש לה אחות עם בית שנראה ג'ונגל.

אנחנו מרגישות מעולה אחת עם השנייה ולפעמים אני באה לסדר לה קצת את הארונות והיא באה עם הילדים לבלגן לי קצת.

נס שאני יודעת שהיא לא אומרת עלי- מאחורי הגב- שאני רדופה מבפנים, אין לי זמן לבעלי ואני רוצה רק לישון.

ומי שרוצה עצות מעשיות, שתשאל. ותתפסיק לתת רעיונות למה אחרות שמספיקות הן הבעיתיות.

 

[מרשימה]

אתן צודקות בהכל ועם זאת, כמה קשה להשלים עם זה...

(לבעלי לא מפריע, הילדים מאושרים ורק אני סובלת )

זה לא שהמצב כזה גרוע (כמו שזה נשמע מהדברים שלי) אבל כשאתה רוצה מושלם כל דבר נראה לך איום ונורא.

אהה זו העבודה הגדולה של החיים....

 

[אז מה]

אולי מספיק עם השיפוטיות המכוערת הזו???

זה עוזר לכן להתמודד טוב יותר? זה מרגיש לכן נוח להשפיל אחרים?

כאחת עם סופר- הספקים, שיש לה אחות עם בית שנראה ג'ונגל.

אנחנו מרגישות מעולה אחת עם השנייה ולפעמים אני באה לסדר לה קצת את הארונות והיא באה עם הילדים לבלגן לי קצת.

נס שאני יודעת שהיא לא אומרת עלי- מאחורי הגב- שאני רדופה מבפנים, אין לי זמן לבעלי ואני רוצה רק לישון.

ומי שרוצה עצות מעשיות, שתשאל. ותתפסיק לתת רעיונות למה אחרות שמספיקות הן הבעיתיות.

הי, לא לצעוק עלי.

ראיתי שעצוב ל'פטפוט', ניסיתי לעזור. (ע"י נתינת רעיונות הגיוניים)
אף אחד לא דיבר עלייך דווקא.
לא לכעוס.

(אגב, אני מניחה שפטפוט דברה על האלו שהכל מתוקתק אצלן מעבר לנורמה)

 

[נ פלוס]

דוקא יש (לא אצלי!).
אני מכירה נשים כאלה.

בלי עזרה מבחוץ???
בלי עזרה מהבעל???
אישה שעובדת 8 שעות-
תמיד היא גם מבשלת ואופה לבד???
תמיד היא מכבסת ומקפלת ושמה בארונות מיד אחרי הכביסה לבד??
תמיד הבית נוצץ? חלונות / ארונות / מקרר / מיקרו / תנור / כיריים והכל לבד???
תמיד היא מאכילה / משכיבה / משחקת / מספרת סיפורים /עושה אמבטיות יום יום / עם הילדים ברוגע לבד??
אולי תעשי הכרות בינינו?? אני מעוניינת להכיר אותה!!

 

[אז מה]

בלי עזרה מבחוץ???
בלי עזרה מהבעל???
אישה שעובדת 8 שעות-
תמיד היא גם מבשלת ואופה לבד???
תמיד היא מכבסת ומקפלת ושמה בארונות מיד אחרי הכביסה לבד??
תמיד הבית נוצץ? חלונות / ארונות / מקרר / מיקרו / תנור / כיריים והכל לבד???
תמיד היא מאכילה / משכיבה / משחקת / מספרת סיפורים /עושה אמבטיות יום יום / עם הילדים ברוגע לבד??
אולי תעשי הכרות בינינו?? אני מעוניינת להכיר אותה!!

*והשאלה מה מבשלת ואופה (יש הבדל בין עוף ואורז ועוגה בחושה, לבין....)

*והשאלה איך מכבסת (דוחפת הכל למכונה בגוש, או מפרידה סוגי תוכניות, מכבסת גם דברים עדינים ביד וכו'. ובהמשך- האם דוחפת הכל למייבש או שתולה אחד אחד. גיהוץ- מגהצת כל מה שזז, כולל סדינים ומגיני מזרן, או אך ורק חולצות גבריות. וגם לקפל - יש כל מיני צורות קיפול, וד"ל....)

*ובנקיונות: מעבירה סמרטוט כל ערב/ יומיים/ ערב שבת, או מורידה זגוגיות חלונות לשטיפה באמבטיה, פעמיים בשבוע?...

*ועם הילדים - קוראת ספר והם למרגלותיה משחקים/ דופקים תראש/משוטטים בחצר הבנין או לשולי הכביש, או שמפעילה אותם בצבעי אצבעות/ תאטרוני בובות/---------

בקיצור: מליארדי נשים. מליארדי טבעים. מליארדי הרגלים. מליארדי סדרי עדיפויות. מליארדי בתים. ואין בית דומה לרעהו.

 

[אניתי]

---

 

[אניתי]

אולי מספיק עם השיפוטיות המכוערת הזו???

זה עוזר לכן להתמודד טוב יותר? זה מרגיש לכן נוח להשפיל אחרים?

כאחת עם סופר- הספקים, שיש לה אחות עם בית שנראה ג'ונגל.

אנחנו מרגישות מעולה אחת עם השנייה ולפעמים אני באה לסדר לה קצת את הארונות והיא באה עם הילדים לבלגן לי קצת.

נס שאני יודעת שהיא לא אומרת עלי- מאחורי הגב- שאני רדופה מבפנים, אין לי זמן לבעלי ואני רוצה רק לישון.

ומי שרוצה עצות מעשיות, שתשאל. ותתפסיק לתת רעיונות למה אחרות שמספיקות הן הבעיתיות.

נו ,אז שאלנו, תסבירי איך את עושה את זה...

האמת שגם אחת מגיסותיי היא מתוקתקת כזאת והכל מושלם שם ועם משרה מלאה.. אבל זה באמת נדיר.
אני מנסה לחשוב איך היא מצליחה.
אז א. העבודה במרחק הליכה-כך שכל המורות, הגננות והפקידות שהולכות לעבודה כבר עובדות 8 שעות ברוטו בעוד שאנו מוסיפות עוד כשעתיים על הנסיעות -כבר יצאנו ב10 שעות לפחות....
אצלה אני יודעת שהיא פשוט הולכת לישון כל יום אפילו בשעה 1:00 (היא לא צריכה לקום ב6:00 כמונו אלא רק ב7:00) ולא הולכת לישון עד שהבית גמור לחלוטין!!! אני אישית לא מסוגלת כבר ב22:00 לא יכולה לזוז יותר (הרי קמתי לפני שש).
בנוסף שמתי לב שאם אני נחה שעה בצהריים-הניקיון בערב משופר פלאים ויש לי הרבה מרץ ל"הרים" את הבית. הבעיה היא שאני לא יכולה לתת את זה לעצמי כי אני חוזרת רק ב4:00 ואין לי עזרה... אם למישהי זה כן מתאפשר אז זה פטנט טוב.

וארוחת צהריים חמה, כבר נתנו טיפים לפני, אני בכל אופן את זה מאוד משתדלת לעשות בלילה לפני כן, וכן לארגן את כל הבגדים מגוהצים וריחניים בלילה לפני כן לכולם, כולל הכל-קשתות ונעליים, הכל מוכן.

בנוסף, כדאי להשתדל מידי יום רק לטאטא את הבית, אפילו הכל לאיזה פינה אם אין כוח ליותר מזה. אפשר לבקש מבת השש לעשות את זה. זה מאוד מוסיף וגם מונע בהמשך צורך בשפונז'ה דחופה.

כלים-כמה שיותר בחד פעמי, אין מה לעשות.
אפיה -כמה שיותר פשוטה (גם יותר בריאה) בלי התקשקשויות-עוגה כושית או עוגיות קוואקר או שושנים של קינמון.

מידי פעם כשאני מקפלת כביסה ומכניסה לארון, אני עושה 'ויש' על כל המדפים למה שהתבלגן מעט.
ובימי שישי אין קניות ואין סידורים-כלום מלבד ניקיון ובישולים..
ובמוצאי שבת לאחר הדחת הכלים וקירצוף הפלטה אז קבוע מנקים היטב את המטבח עם הכיריים, המקרר, והארונות.
ובאמת, לא הכי נקי ולא מסודר אצלי במיוחד במשך השבוע.

בנוסף, אני מוסיפה, למדתי כל דבר לעשות מיד!! בלי לדחות, זה באמת קשה, אבל זה הפטנט הטוב ביותר. אם נשפך משהו על הרצפה מיד מנקים, אם הורידו מהחבלים משתדלים מיד לקפל תוך כדי הורדה, אם קיפלו מאוד להשתדל שמיד יהיה בארונות אחרת זה סתם יתבלגן. תוך כדי הקיפול -מה שלמחר מכינה בכסא למחר. אם יש חתונה של בת דודה לארגן את כל הבגדים בשקית אפילו כבר שבוע מראש עם כל החולצות בסיס, גרביים וסרטים הנצרכים.
אם הבת שלי צריכה איזשהו קלסר או ניילונית או לא יודעת לעוד שבוע אפילו, בהזדמנות הראשונה שאני עוברת באזור (אפילו בחזור מהעבודה) אני נכנסת לשם וגומרת עם העניין, וכו' וכו'

 

[לילי 1]

שתי דברים:
1. ילדים לא צריכים אמא כלשכת תעסוקה. ילדים זקוקים לאמא נוכחת. לפניות רגשית מלאה. לבצע עבודות בית קלילות (ולא מסובכות או מלחיצות) תוך כדי שיחה עם ילד זה מקסים! לקרוא עיתון בריפרוף בחדר בו הילדים משחקים עכשיו כשאת נכונה להפסיק אם יש צורך, זה נהדר בשבילך ובשביל הילדים גם יחד!
2. אני מכירה הרבה אמהות שחושבות שהם מתפקדות 100% בכל החזיתות (טוב, בדרך כלל) כי הרף שלהן של 100% הוא ריאלי! לילדים יש אוכל מבושל (משלשום), הבית מטוטא כל יום, הכביסה ריחנית (עדיין במייבש), הן לא מרגישות על סף קריסה(סתם עיפות) והמשפחה שמחה!
למה לא לבחור לקרוא לזה תפקוד של 100% ולשאר לקרוא הגזמה שלא לצורך(אבל מותרת, למי שזה מה שעושה לה טוב)?
החיים ככה יפים יותר