אמהות עובדות איך אתן מספיקות???

  • פותח הנושא 22
  • פורסם בתאריך
אני מכינה עוף בתנור בבוקר, נאפה כל הבוקר עד הצהריים, אז הילדים מקבלים ארוחה טריה טריה וטעימה!
עוף עם תפוחי אדמה בתבנית מכוסה
מתבלים איך שאוהבים.
מוסיפים מים - כמעט עד כיסוי תפוחי האדמה.
אופים על 180 מעלות 6-7 שעות.

אפשר אותו דבר על פלטת שבת.
 
נכתב ע"י gol;2318933:
אבל אני לא בבית בצהרים.
ורוצה אוכל שרק יצטרכו לחמם.
תנו הוראות מדויקות
:)

אם יש מבוגר שמגיע בצהריים, אפשר להשאיר שניצלים מצופים בביצה ובפירורים, ועל הכיריים מחבת עם שמן.
בצהריים נשאר רק להדליק את האש ולזרוק את השניצלים למחבת.
 
נכתב ע"י userit;2318864:
כנראה שלא היית בפנימיה :( הטבח הרג גם את העוף.
ואגב, פאי רועים הוא מאכל אנגלי ולמדתי בגייטסהד. הטבחים היו אנגלים מלידה. ועדין... משהו שם לא עבד כמו שצריך... תקופה אחר כך הייתי בורחת בבעתה ממגשי פאי רועים...

בדיוק באתי לשאול אם למדת בגייטסהד!
נשמע מוכר....
 
נכתב ע"י רותי קפלר;2318998:
אם יש מבוגר שמגיע בצהריים, אפשר להשאיר שניצלים מצופים בביצה ובפירורים, ועל הכיריים מחבת עם שמן.
בצהריים נשאר רק להדליק את האש ולזרוק את השניצלים למחבת.

לא, לא. את לא ברצינות אומרת את זה. לזרוק למחבת, לחכות, להפוך. לשים עוד נגלה. לספוג.

[לבעלי לוקח להכין קוסקוס משקית 45 דקות בערך "-/]
 
אני אף פעם לא מצליחה לזרוק שניצלים למחבת.
כל אחד לוקח לי זמן, ולכן טיגון השניצלים הכי קשה לי.
לפעמים אני לוקחת את החזה וחותכת אותו לחתיכות קטנות עם ירקות ומקפיצה אותם, מאשר להתחיל לטרוח על כל שניצל ושניצל עם יחס חם ומשומן.

הכי קל לי- מרק, פסטות ואורז.
וגם עוף שכבר מחולק לשים בסיר על בצל.
 
נכתב ע"י לבן;2319018:
לא, לא. את לא ברצינות אומרת את זה. לזרוק למחבת, לחכות, להפוך. לשים עוד נגלה. לספוג.

[לבעלי לוקח להכין קוסקוס משקית 45 דקות בערך "-/]

אומרת ברצינות. וכל החבר'ה מבסוטים מזה.
בזמן שמחכים (2-3 דקות), שמים מפה על השולחן ומוציאים צלחות.

(יש לגברים שיטות איך לזרוק שניצלים למחבת. רמז: לא אחד אחד.
ומספיקה נגלה אחת - יש לנו מחבת ענקית. וגם מחבת פסים, כשרוצים שיהיה בריא יותר).
 
נכתב ע"י חחח;2319051:
איך אתן עושות תפו"א בתנור???

הכי קל.
חותכים לקוביות קטנות, ממלאים תבנית גדולה. לוקחים כרבע-חצי כוס שמן + מים עד לסוף הכוס. כף+ פפריקה + כורכום + מלח + פלפל ויוצקים על קוביות תפו״א ואופים עד לריכוך וחריכת הקצוות. אפשר ורצוי לערבב כעבור חצי שעה אפיה.
אם ממש רוצים לשדרג מוספים גם בצל מטוגן.
 
כמה מעלות בתנור? לכמה זמן?
רק לי זה לא מצליח????
 
נכתב ע"י חחח;2319051:
איך אתן עושות תפו"א בתנור???

חותכת כל תפו"א לרבע, מטבלת עם מלח, פלפל שחור, כרכום, אבקת מרק, שמן, וקצת מים... אופה בתנור על חום בינוני שעה - שעה וחצי.
 

קבצים מצורפים

  • 1405.jpg
    KB 581.7 · צפיות: 27
נכתב ע"י נ פלוס;2319096:
חותכת כל תפו"א לרבע, מטבלת עם מלח, פלפל שחור, כרכום, אבקת מרק, שמן, וקצת מים... אופה בתנור על חום בינוני שעה - שעה וחצי.

מה הדבר השלישי בצלחת??
נראה טוב...:p
 
אני שמה על הכי חם שזה אומר 240 מעלות במקרה של התנור שלי ...
לחצי שעה עד שלושת רבעי שעה עד שנאפה
ואז מעבירה לעוד כמה דקות למצב גריל
יוצא טעים וקריספי !!!
 
נכתב ע"י חפציבה;2318312:
אתן יכולות להסביר לי איך 'מעמידים' ארוחת צהרים כזאת ב-10 דקות?

נכתב ע"י מרשי;2318563:
אורז, פתיתים, פסטה, בורגול - לוקח בערך 5 דקות
רק לאדות בצל אם רוצים ולשים בסיר עם מים ותבלינים.

סיפור של חצי שעה.
להחליט על איזו תוספת הולכים היום (-ואז לגלות שהפתיתים נגמרו, להחליף לאורז-)
למצוא את האורז בארון ואת הבצל בעגלת הירקות.
לפתוח את החבילה (-ולהתעצל לעשות את זה עם מספריים או סכין, רק כדי לגלות שהעצלות עלתה ביוקר והשקית נקרעה כמובן. לאסוף את התכולה שנשפכה-)
לברור.
לשטוף ולייבש לפחות חצי שעה (אחרת האורז יוצא רטוב ונדבק. רק אצלי ככה?)
לקצץ בצל. להוציא סיר (-בהנחה שהוא לא ממתין בכיור עם שאריות מאתמול-). לצקת שמן. להזהיב.
להוסיף את האורז.
להרתיח מים.
להוסיף לסיר.
לתבל.
לבשל עשרים דקות.

-אף פעם לא הכנתי ארוחת צהריים בחמש דקות.
זה נע בין שעה לשלוש שעות- לארוחה מושקעת במיוחד.
אני הבעיה :(?
 
אם אתם לא בדיאטה, אז תפרגני לתפודים הרבה שמן. כך זה הכי עסיסי.
תאפי על המעלות הכי גבוהות באיזור שעה +
 
נכתב ע"י חישוקים;2319158:
סיפור של חצי שעה.
להחליט על איזו תוספת הולכים היום (-ואז לגלות שהפתיתים נגמרו, להחליף לאורז-)
למצוא את האורז בארון ואת הבצל בעגלת הירקות.
לפתוח את החבילה (-ולהתעצל לעשות את זה עם מספריים או סכין, רק כדי לגלות שהעצלות עלתה ביוקר והשקית נקרעה כמובן. לאסוף את התכולה שנשפכה-)
לברור.
לשטוף ולייבש לפחות חצי שעה (אחרת האורז יוצא רטוב ונדבק. רק אצלי ככה?)
לקצץ בצל. להוציא סיר (-בהנחה שהוא לא ממתין בכיור עם שאריות מאתמול-). לצקת שמן. להזהיב.
להוסיף את האורז.
להרתיח מים.
להוסיף לסיר.
לתבל.
לבשל עשרים דקות.

-אף פעם לא הכנתי ארוחת צהריים בחמש דקות.
זה נע בין שעה לשלוש שעות- לארוחה מושקעת במיוחד.
אני הבעיה :(?

לא, את לא הבעיה.
אוכל לוקח זמן. נקודה
אין קיצורי דרך בהכנת האוכל, יש כן קיצורים בהתארגנות לבישול.
כמו להכין שניצלים פרוסים, להכין עופות מתובלים מוכנים לבישול, להכין עיסת קציצות מוכנה לבישול - שימו לב, רק אם קונים עופות טריים!

אני הכי זריזה שבעולם ועדיין מתעסקת עם ארוחת צהריים לא פחות משעה, שאין לי את זה בבוקר.
יש כן אפשרות להכין כל מיני מנות חפיפניקיות שנראות בהתאם.
(יש לי דודה שמסוגלת להכין שבת שלמה בסיר אחד. מה אני אגיד לכם, זה מרגיש בהתאם.)
 
נכתב ע"י חישוקים;2319158:
סיפור של חצי שעה.
להחליט על איזו תוספת הולכים היום (-ואז לגלות שהפתיתים נגמרו, להחליף לאורז-)
למצוא את האורז בארון ואת הבצל בעגלת הירקות.
לפתוח את החבילה (-ולהתעצל לעשות את זה עם מספריים או סכין, רק כדי לגלות שהעצלות עלתה ביוקר והשקית נקרעה כמובן. לאסוף את התכולה שנשפכה-)
לברור.
לשטוף ולייבש לפחות חצי שעה (אחרת האורז יוצא רטוב ונדבק. רק אצלי ככה?)
לקצץ בצל. להוציא סיר (-בהנחה שהוא לא ממתין בכיור עם שאריות מאתמול-). לצקת שמן. להזהיב.
להוסיף את האורז.
להרתיח מים.
להוסיף לסיר.
לתבל.
לבשל עשרים דקות.

-אף פעם לא הכנתי ארוחת צהריים בחמש דקות.
זה נע בין שעה לשלוש שעות- לארוחה מושקעת במיוחד.
אני הבעיה :(?


חחח הרגת אותי
אבל אני באמת משתדלת תמיד להחזיק מלאי בבית מהכל
ובדרך הביתה מהעבודה אני מתכננת מה לבשל היום כך שהזמן הזה נחסך לי (אני מבשלת אחה"צ לערב)
על האורז הדבוק אני לא יודעת - אני לא כל כך אנינת טעם
ובקשר לסירים - זו אכן בעיה
אבל הזמן הזה לא נחשב... צריך להוסיף אותו לזמן של סידור המטבח מאתמול.
 
נכתב ע"י מלפפון;2319024:
אני אף פעם לא מצליחה לזרוק שניצלים למחבת.
כל אחד לוקח לי זמן, ולכן טיגון השניצלים הכי קשה לי.
לפעמים אני לוקחת את החזה וחותכת אותו לחתיכות קטנות עם ירקות ומקפיצה אותם, מאשר להתחיל לטרוח על כל שניצל ושניצל עם יחס חם ומשומן.

הכי קל לי- מרק, פסטות ואורז.
וגם עוף שכבר מחולק לשים בסיר על בצל.
לכן התחלתי לאפות שניצלים וקציצות, וגם חצילים. אני לא מטגנת כלום. חוץ מהבריאות זה חסכון עצום בזמן!
 
נכתב ע"י חישוקים;2319158:
-אף פעם לא הכנתי ארוחת צהריים בחמש דקות.
זה נע בין שעה לשלוש שעות- לארוחה מושקעת במיוחד.
אני הבעיה :(?

אצלי הבעיה היא בבצלים.
הבצלים של כולן מתאדים 'תוך חצי דקה',
ורק אלו שלי דורשים פינוק של לפחות רבע שעה על אש קטנה, כדי להתחיל להזדהב.
זה חוץ מ-2-3 דקות של חיתוך, שטיפת סכין וקרש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה