אמנות- סקר

[נוי]

המזרקה של דושאן, עבודה שהיא אבן דרך באמנות המודרנית.
אפס מוטוריקה עדינה (למעט חתימה ידנית) והדבר יצא לפועל.

וזאת רק דוגמא.
הרעיון הוא שאמנות אינה יכולת טכנית, אלא הבעה (שאילת שאלה וכו') וכל הדרכים כשרות לעשות זאת. האמן של היום אינו זקוק ליכולת טכנית.

כנראה זו הסיבה המרכזית שזו לא אמנות בעיני.

 

[GRN]

נכון!
יש רופאי שיניים שהם אמנים מבוזבזים...
ברצינות: צריך גם חוש אסתטי, לא רק מוטוריקה.
וטוב שעזרת לי לדייק.

אז פלסטיקאי טוב הוא אמן?
הוא גם מפעיל מוטוריקה עדינה וגם דואג לאסתטיקה.

 

[מריומה~]

אז פלסטיקאי טוב הוא אמן?
הוא גם מפעיל מוטוריקה עדינה וגם דואג לאסתטיקה.

באחד השיעורים ברגע של פתיחות נתנה לנו הרשות לשאול את מורתינו ככל העולה על רוחינו,
שאלנו- איזה מקצוע היתה בוחרת במקום .
היא ענתה - כירורכית פלסטית.
מקצוע שמאד מושך אותה -לעצב לבנאדם מחדש מה שנפגם.

 

[GRN]

פתחתי את מר ויקי ..סיפר לי כבר.

וזה בושה לאומנות .
שטות וזילות להחשיב צורת עבודה כזו כאומנות.

כנראה זו הסיבה המרכזית שזו לא אמנות בעיני.

לא מדובר בצורת עבודה, אלא צורת חשיבה.
העולם האמנותי היום חדל מלדבר במונחים של טכניקה, כיוון שהמכונות יודעות לעשות את הטכניקה הרבה יותר טוב מהאדם. אם בעבר צייר טוב היה צייר שהעתיק את המציאות במדויק, היום צייר טוב הוא צייר שמצליח להעביר את המציאות כפי שהוא רואה אותה (בתפיסתו, בדמיונו וכדומה) , וזה נותן ערך מוסף לתמונה, דבר שהמצלמה לא הייתה מסוגלת לייצר.

 

[GRN]

באחד השיעורים ברגע של פתיחות נתנה לנו הרשות לשאול את מורתינו ככל העולה על רוחינו,
שאלנו- איזה מקצוע היתה בוחרת במקום .
היא ענתה - כירורכית פלסטית.
מקצוע שמאד מושך אותה -לעצב לבנאדם מחדש מה שנפגם.

בקיצור, רצתה לעזוב את עולם האמנות, מעניין

 

[נוי]

אז פלסטיקאי טוב הוא אמן?
הוא גם מפעיל מוטוריקה עדינה וגם דואג לאסתטיקה.

אם הוא מכניס ביטוי אישי רגשי באפה המסוגנן של המטופלת- אז בהחלט כן...
שימי לב שציינתי ראשית את הביטוי והדרך של ההבעה היא אסתטית, וביצועה מגלה כשרון של ממש.
קיצור המשוואה לדעתי היא:
ביטוי שמקורו בתוכן פנימי עשיר +מוטוריקה עדינה מפותחת באופן גבוה מהממוצע (או פנומינלי אצל אמנים דגולים)+ אסתטיקה

 

[GRN]

אם הוא מכניס ביטוי אישי רגשי באפה המסוגנן של המטופלת- אז בהחלט כן...
שימי לב שציינתי ראשית את הביטוי והדרך של ההבעה היא אסתטית, וביצועה מגלה כשרון של ממש.
קיצור המשוואה לדעתי היא:
ביטוי שמקורו בתוכן פנימי עשיר +מוטוריקה עדינה מפותחת באופן גבוה מהממוצע (או פנומינלי אצל אמנים דגולים)+ אסתטיקה

כלומר, לפי מה שכתבת עכשיו, צייר שמעתיק את המציאות אחד לאחד אינו אמן? (אין ביטוי אישי)

 

[מריומה~]

בקיצור, רצתה לעזוב את עולם האמנות, מעניין

בכלל לא.
אלא ביטוי נוסף לפן האומנותי ממקום יותר מעשי.
היא העדיפה להישאר פסלת ולא להיכנס לעולם הרפואה.

אם הוא מכניס ביטוי אישי רגשי באפה המסוגנן של המטופלת-

 

[~רחלי~]

כן. מוטוריקה עדינה שבעדינה.
זו דעתי האישית המסתמכת על מבחן התוצאה,
אבל כמובן וכמובן שאפשר לחלוק עליה.

יש הרבה אמנים שמביאים את הרעיון ופועלים מבצעים אותו בהנחייתם.
קפץ לי לראש היצירה של מנשה קדישמן "עלי שלכת" ואני מביאה אותה כדוגמא ליצירה שהוא נתן הנחיות, אבל לא עשה אותה לבד, והיא לא מוטריקה עדינה. וגם לא "יפה" במובן שאנו רגילים להתייחס ליופי.

אם היצירה היתה מונגשת לצופה, שהוא לא ירגיש טיפש לידה, ועדיין לא תהיה עם טכניקה גבוהה אלא יותר עם רעיון, תוכלי להתחבר אליה?

ונתת לי רעיון, להעלות לפה מידי פעם יצירת אמנות עם ניתוח לדיון. כמו שמעלים מידי פעם בפורום פרסום וקופרייטינג. (מי שבעניין שיצלצל)
וקצת על היצירה:
עלי שלכת, מנשה קדישמן Falling Leaves, Kadishman
1999-1997 המוזיאון היהודי בברלין
פלדת קורטן
היצירה "עלי שלכת" הוצגה לראשונה בשנת 1997 בגלריה ג'ולי מ. בתל אביב. למעלה מעשרת אלפים פרצופים, חתוכים בקרן לייזר מלוחות מתכת חלודה בעובי של 2 - 8 ס"מ המונחים בערימה חסרת סדר לרגלי הצופה. הפרצופים קטנים, מחצית הגודל הטבעי לערך, הפיות פעורים, זועקים, העיניים צרות והחלודה נראית כדם או כפגמים בעור. למרות הכובד הפיזי של הראשים הם נראים קלים ועדינים. מבט מקרוב מגלה שריטות וחריטות בסכין. כל ראש משאיר רושם חזק גם כשלעצמו. הדרך שבה הם מוצגים הופכת את הצופה לפעיל, כיוון שהוא חייב לדרוך עליהם. בניגוד לתחושה הרכה והשקטה של עלי שלכת, עלי השלכת הללו משמיעים חריקה חזקה, צרחות הכאב של המתים כשדורכים עליהם ומקשים על הצופה את ההתקדמות.להמשך קריאה-וויקפדיה

מקור

 

[מריומה~]

כלומר, לפי מה שכתבת עכשיו, צייר שמעתיק את המציאות אחד לאחד אינו אמן? (אין ביטוי אישי)

לדעתי זה עדיין אומנות . ועדיין לא כל אחד יודע לעשות זאת טוב.

בקורס אחר שלמדתי מטווח ההבעה האישית היתה מאד מצומצמת..
הלימוד היה על אומנות מאד מדויקת.

 

[מרים ליף]

כנראה זו הסיבה המרכזית שזו לא אמנות בעיני.

חכמה בגויים...
כשאנחנו מסתכלות באמנות ובעיקר באמנות מודרנית חשוב מאוד לקחת מהאמנים רק את הטכניקה, פחות להתמקד באישיות האמן, חייו (אלא אם כן זה ממש קשור לסגנון- כמו פיקאסו ..)

דושאמפ או דושאן איך שתקראו לו היה פורץ דרך בחשיבה. הביא את רעיון ה"רדי מייד", אני כמורה לתולדות אמנות מצליחה לדוג מיצירותיו הרבה בסיס לחשיבה יצירתית.
כמובן לא חייבים להראות את כל היצירות.

גם בעיניי ישנם אמנים שקשה לי להתייחס אליהם כאמנים, אבל צריך גם לראות מה תרמו להיסטוריה של האמנות ולהתפתחות שבאה אחריהם.
אין לכם מושג כמה ממוצרי איקאה מיוצרים על בסיס הרעיון של דושאן.

אבל זה באמת לדיון מעמיק יותר.
ומראש אומר שאין תשובה חד משמעית. אז הוא מתאים רק למי שאוהב מאוד להתפלסף...

 

[מרים ליף]

מקור[/QUOTE]

עלי שלכת-
יצירה מדהימה בעיניי!!!

 

[נוי]

לא מדובר בצורת עבודה, אלא צורת חשיבה.
העולם האמנותי היום חדל מלדבר במונחים של טכניקה, כיוון שהמכונות יודעות לעשות את הטכניקה הרבה יותר טוב מהאדם. אם בעבר צייר טוב היה צייר שהעתיק את המציאות במדויק, היום צייר טוב הוא צייר שמצליח להעביר את המציאות כפי שהוא רואה אותה (בתפיסתו, בדמיונו וכדומה) , וזה נותן ערך מוסף לתמונה, דבר שהמצלמה לא הייתה מסוגלת לייצר.

זה נכון, ואני בהחלט מסכימה עם הגישה של ציור בעל פרשנות אישית, יש יצירות מופשטות שאני מתחברת אליהן. (הייתה כאן מריסה בפורום ציור, כמדומתני?)
ולמה? את מבינה את הכיוון וחשה תחושה , ויש אסתטיקה ונושא ברור. לא בליל צבעים פסיכודלי חסר שיווי משקל מינימלי.

עם זאת יצירות מדוייקות כמו של דבורה קוטובסקי לדוגמה, משאירות אותי פעורת פה לא רק בגלל הוכחה ליכולת טכנית... יש בהן רכות הבעה שמעבר לצילום.

 

[~רחלי~]

(ובסוגריים: אם כבר מרסל דושאן,
מה שעשה עם עבודתו הפורצת דרך, זה לא היצירה שעבד עליה 2 שניות,
אלא חידוש לעולם האמנות, הוא חידש משהו שאף אחד לא עשה לפניו- שזה שימוש ברדי מייד.
על זה התהילה. על החשיבה השונה, והאומץ לחלוק על כל מה שעשו קודם.)

(ובסוגריים בתוך סוגריים- היצירה הזו תלויה במוזיאון ישראל בדיוק ב(חוסר) כבור הראוי לה, במקום שכמעט לא רואים אותו, למעלה, באלכסון במעבר בין דאדא לסוריאליזם במקום שבקושי רואים אותה)

 

[מריומה~]

חכמה בגויים...
כשאנחנו מסתכלות באמנות ובעיקר באמנות מודרנית חשוב מאוד לקחת מהאמנים רק את הטכניקה, פחות להתמקד באישיות האמן, חייו (אלא אם כן זה ממש קשור לסגנון- כמו פיקאסו ..)

.

הקושי לדעתי הוא ברגש הנובע מזה . והחיבור הנוצר מזה.
לעיתים אני חשה את זה יותר חזק ממוזיקה.
אומנים הם עם ללא גבולות (זה היצירתיות) ולהתחבר לאדם שהתורה והאמת לא נר לרגליו זה הרבה פעמים חזק מאיתנו.

 

[נוי]

מקור

עלי שלכת-
יצירה מדהימה בעיניי!!![/QUOTE]
חתיכת ביטוי, אין ספק.
אבל עדיין, לא "עושה לי את זה"...
עלי לציין שכל דעותיי לעיל נובעות מחבת אומנות, זוג ידיים טובות, ולימוד מעמיק ומקצועי של ענף אחד בלבד שאינו עוסק באומנות פלסטית. (מוסיקה)

 

[מרים ליף]

(ובסוגריים: אם כבר מרסל דושאן,
מה שעשה עם עבודתו הפורצת דרך, זה לא היצירה שעבד עליה 2 שניות,
אלא חידוש לעולם האמנות, הוא חידש משהו שאף אחד לא עשה לפניו- שזה שימוש ברדי מייד.
על זה התהילה. על החשיבה השונה, והאומץ לחלוק על כל מה שעשו קודם.)

(ובסוגריים בתוך סוגריים- היצירה הזו תלויה במוזיאון ישראל בדיוק ב(חוסר) כבור הראוי לה, במקום שכמעט לא רואים אותו, למעלה, באלכסון במעבר בין דאדא לסוריאליזם במקום שבקושי רואים אותה)

תמר-רחלי
יש שם הרבה עבודות שלו, סגנון החדר מעוצב בסגנון של דאדא. ודווקא בסדר גמור.
זה לא סגנון של יצירות ממוסגרות גדולות לאורך הקיר.

בפוטנציאל-
בהתחלה נסחפים (למרות שלדעתי מוסיקה היא הרבה יותר חזקה) אח"כ הניתוח הוא יותר שכלתני.
בתור בחורה הייתי יכולה להתעלף במוזיאונים מראש התרגשות, היום אני מנתחת, יכולה ליהנות מיצירה טובה.
במיוחד אם זו יצירה שאני זוכרת אותה לאחר שנים..

 

[מריומה~]

חתיכת ביטוי, אין ספק.
אבל עדיין, לא "עושה לי את זה"...
עלי לציין שכל דעותיי לעיל נובעות מחבת אומנות, זוג ידיים טובות, ולימוד מעמיק ומקצועי של ענף אחד בלבד שאינו עוסק באומנות פלסטית. (מוסיקה)

זה לא עושה לך את זה ,יתכן מכמה סיבות.
זה לא במציאות , רק תמונה.
לכל אדם יש תחום חזק ש"מדבר " אליו, ואמרת שאת מוזיקלית.
יתכן ואם היית פוסעת שם ושומעת את הקולות זה היה עושה לך יותר.

ובהחלט יתכן שזה לא היה מדבר אליך גם אם את תבקרי שם.
כי לא כל יצירה מדברת לכולם.

 

[~רחלי~]

עלי שלכת-
יצירה מדהימה בעיניי!!!

חתיכת ביטוי, אין ספק.
אבל עדיין, לא "עושה לי את זה"...
עלי לציין שכל דעותיי לעיל נובעות מחבת אומנות, זוג ידיים טובות, ולימוד מעמיק ומקצועי של ענף אחד בלבד שאינו עוסק באומנות פלסטית. (מוסיקה)[/QUOTE]

ברור שלא כל יצירה תרגש או תגע בך. זה עניין של טעם אישי.
ומאד ייתכן שהטעם שלך נוטה לכיוון הריאליסטי.
השאלה אם גם באמנות יש עניין של 'טעם נרכש', כשיודעים מה הראציונאל והמחשבה שעומדת מאחורי הביצוע.

(ואיך שהדיון הסתעף לו.. מבחינתי זה בסדר, אם זה חופר לכם תגידו

 

[מרים ליף]

עלי שלכת-
יצירה מדהימה בעיניי!!!

חתיכת ביטוי, אין ספק.
אבל עדיין, לא "עושה לי את זה"...
עלי לציין שכל דעותיי לעיל נובעות מחבת אומנות, זוג ידיים טובות, ולימוד מעמיק ומקצועי של ענף אחד בלבד שאינו עוסק באומנות פלסטית. (מוסיקה)[/QUOTE]

נוי-
תלכי על גבי העלים הללו,
תרגישי את החספוס, אחר כך תביני שאלו אנשים ולא עלי שלכת.
ההרגשה שזה מותיר בך היא חזקה יותר מציור יפה - לעיתים.
אבל אמנות זו שפה שצריך ללמוד אותה ולהתרגל אליה.
לפני שנים הייתי בתערוכה במוזיאון ישראל. כעסתי כי כל המוזיאון היה סגור לרגל שיפוצים ורק תערוכה אחת נפתחה ושילמתי עליה כ50 ש"ח .
תערוכה שנראתה לי מוזרה ברגע ראשון, כל יצירה הייתי אמורה התבונן, להתכופף , להסתכל דרך זכוכית מגדלת, בקיצור דברים הזויים.
אבל-
עד היום עשרות הרצאות, נושאים והבנה אומנותית שלי מתבססת על תערוכה זו.
ואי אפשר להתרשם דרך תמונות, רק דרך החוויה עצמה.