אמת בפרסום | מהו שירות טוב?

  • הוסף לסימניות
  • #1
ביציאה מתוך נקודת הנחה שמיתוג נכון צריך להתבסס על הבטחה אמיתית ללקוחות,
איך ממתגים עסק כמצויין בשירות?
מדובר בחנות שיש לה מספר סניפים ברחבי הארץ. החנות מוכרת מוצרים מתחום מסוים (לא מזון), ברמות שונות של מחירים.
מעבר למסר הנדרש בפרסום, הלקוח רוצה לדעת במה הוא יכול להשתפר מבחינת שירות, כדי שזה יהפוך להיות הקו המנחה בעסק, וגם הייחודיות לעומת המתחרים.
תנו טיפים לשירות טוב, כלקוחות פוטנציאליים וכאנשי פרסום שיודעים מה מדבר לאנשים ...
(אחד הנקודות הבעייתיות הוא נושא החזרות/החלפות)
תודה לכל המסייעים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
חיוך, רוגע ומילים טובות מושכות לקוחות!

ו...כן, מותר להדגיש את זה בפרסום!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הדבר שאני הכי שונאת זה לחכות בתור כדי לקנות מוצר לפעמים מרב עצבים אני מוותרת ומניחה את הדברים בצד! פשוט כמה מוכרים במקביל (אם זה אפשרי..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הציפיות של הלקוח משתנות מתחום לתחום, אולי תמקד?
סיכת משרד, חנופה-זה אחד הדברים המבחילים והמבריחים אותי. וחוצ מה תכתבי? "אצלנו קונים נעליים ומקבלים מחמאות" או "מחשב וחיוך*במחיר אחד"??
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני כבר רואה את ההברקה הבאה מבית בולטון
"אמא שלי אומרת שהיא הכי אוהבת לקנות למוישי חולצות ב***, כי הם יודעים לתת שירות לקוחות.
אני לא יודע מה זה שירות לקוחות, אבל העיקר שהמוכרת שם צבטה לי בלחי"
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שעיה,
חזק!!!
אתה יכול להגיש מועמדות שם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
חס וחלילה, לא חנופה. שירות אדיב, חיוך, 'מה שלומך' כנה ומתעניין (וכמובן שזה שמור ללקוחות לא נודניקים שהתשובה תיקח להם כמה שעות...), ולא צעקות, מילים גסות, חוצפה, ניבול פה וכל מרעין בישין דיליה.

משום מה, שוכחים שאוירה טובה ונעימה מושכת.

dass, נראה לי שאת יכולה לקנות בחנות רובוטית. שם לא יחייכו, אבל גם לא ידחו. ויש דרכים מתוחכמות ועדינות יותר לשדר מסר. נעליים מחייכות זה קיטש, וגם מחשב מחמיא בלחיצת כפתור אינו מושך. להפך, סגנון כמו שהצעת, יבריח לקוחות.


שמים, מה שהלקוח שלך יכול לעשות, זה מעין תחרות פנימית בין הצוות עצמו, מי יקבל יותר מחמאות על השירות שלו - וזאת כדי שהדיבורים לא ישארו באויר, אלא יעברו לשלב מעשי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שום התענינות בשלומי מאף מוכרנית בארץ או בעולם היא לא כנה!!! ולא מושכת.
ואכן העולם עובר יותר ויותר לרכישה רובוטית עיין ערך שיווק אינרנטי וזה צובר תאוצה מהר משחושבים כי אנשים מחפשים אמינות, מחירים נוחים, שירות אחראי ומוצרים שמוכיחים את עצמם.
מי שיוצא למסע קניות במגמה לאסוף לעגלה כמה חיוכים מרוחים תוצרת האחוזים המדגדגים למוכר בדמיונו או להשיג אי אלו שהם מילים טובות מתענינות וכל צומי למיניהו אזי לבטח לא הוא הלקוח שהמוכר מחפש.*
וכל הנ"ל לא סותר שיש צורך באוירה סימפטית (לא מעבר) איפה שמסתובבים בני אנוש וזה מתחיל ביחס עובד-מעביד לא מוכר-לקוח.
אגב לא הגשתי שום הצעה עד כה ואין לי מושג א"כ מה יבריח..
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אכן, בלי לחכות בתור.
אני אישית הייתי באיזו חנות ורציתי לקנות משהו, להתעניין במחירים וכו', אבל היתה מוכרת אחת ומליון אנשים. עזבתי את המקום בלי לקנות כלום ויתכן שהמוכרת הפסידה כי אולי הייתי קונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
תודה לכולם, הדיון בהחלט מועיל.
נסכם בינתיים את הנקודות שהועלו:
אדיבות, אוירה טובה, יחס אישי, כח אדם זמין,
אוירת תחרות בתוך הצוות (- יעיל!)

מדובר בחנויות לבדים ולסדקית, כך שהייעוץ כן חשוב מאד, והלקוחות מעוניינים בו. כמובן שהתערבות יתר בקניה לא מועילה אלא מזיקה.
שאלתי גם לגבי החזרות / החלפות, בנושא הזה זה בעייתי מאד.
יש עוד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אכשהו, יש את אותה המוכרת שאני תמיד הולכת אליה בברכל, למה חוץ מזה שהיא עובדת זריז ולא מחכה באמצע את כל השתי שניות האלה עם המוצר שלך מתעופף באוויר (כי היא צריכה לשאול משהו מישהו),
היא בטבעיות אורזת הכל בשקיות מחדש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י שמים;308759:
תודה לכולם, הדיון בהחלט מועיל.
נסכם בינתיים את הנקודות שהועלו:
אדיבות, אוירה טובה, יחס אישי, כח אדם זמין,
אוירת תחרות בתוך הצוות (- יעיל!)

מדובר בחנויות לבדים ולסדקית, כך שהייעוץ כן חשוב מאד, והלקוחות מעוניינים בו. כמובן שהתערבות יתר בקניה לא מועילה אלא מזיקה.
שאלתי גם לגבי החזרות / החלפות, בנושא הזה זה בעייתי מאד.
יש עוד?

אמרת נכון.
אני חושבת שאחד הדברים החשובים
לקונה (בפרט בחנות של סידקית) זה לדעת שלמוצרים יש "אבא" ויש לאן לחזור ולמי לפנות אם המוצר לא מתאים, הצבע לא תואם ועוד כהנה וכהנה.
וכמובן יחס אישי ומקצועי ללקוחות (החנפנות איננה מועילה היא אפילו מעצבנת)
אני אישית לא סובלת שמנסים שאקנה בשיטה הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נראה שהחזרות בבדים זו בעיה, כי אחרי שחותכים אי אפשר להחזיר, זה לא נמכר שוב באותו מחיר, לכן אי אפשר לדרוש שיהיו החזרות והחלפות בגלל חוסר התאמה (צבע וכדו'). מה שכן, ראוי לאפשר החזרות או פיצוי אחר מטעמים של איכות, למשל בד שהתכווץ או נפרם או כפתורים שהתקלפו וכדו'. אנחנו אחראים על האיכות של הסחורה שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
סידקית: מבט חדש.

1.זה דורש המון השקעה, תכנון, מחשבה ואחזקה אבל הדבר שהכי חשוב בעיני בסידקית- סדר וארגון!!!!
חלוקות לפי נושאים, צבעים, גדלים... וסדר שרואים בעיניים.
יש סידקית מבולגנת במרחק 5 דקות מביתי ואחת מטופטפת במרחק רבע שעה ואני קבוע משרכת רגלי עד ההיא המרוחקת.
2.משמעת
כללים וחלוקה ברורה בין נותן השרות למקבל: מי חותך, מודד, מחזיר למקום, אורז וכו' מה ששייך למוכר אסור ללקוח לעשות (בד"כ אם זה ברור למוכר זה גם ברור ללקוח) וכמה שרבים האיסורים על הלקוח כך המקום יכול לתפקד שוטף*בצורה טובה- התוצאה היא שהמוכר מסדר את החנות כל השעות טיפין טיפין ולא נופל לאנדרלמוסיה היסטרית בסוף יום.
3.מקום מרווח
גם צפיפות וגם עומס של פריטים קטנים זה לא מוכיח את עצמו.
4.מבחר
מקום שמיועד להתאמות לכן ככל שהמבחר גדול כך גדלים הסיכויים שהלקוח ימצא את מבוקשו.
5.מוכר סבלני בעל חוש אסטתי.
6.אני דוקא בעד אוירה טובה ומפרגנת בצוות, בוס מפדבק ומתגמל נראה לי הרבה יותר יעיל ממתח תחרותי גם אם התחרות היא "מי הכי נחמד".
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם נודה בכך או לא - היחס שאנו מקבלים בבתי-עסק, הוא זה שגורם לנו לרצות לחזור אליהם - או לא.
גם יחס מתקתק ומזויף, האומר בעצם: "לא מענייין אותי מה טוב בשבילך, אלא מה כדאי לי למכור" - הוא יחס שלילי ןדוחה, אם כי הוא מנסה להצטייר אחרת.

יחס טוב הוא זה הנותן ללקוח תחושה כי שביעות רצונו היא המעניינת את המוכר, ולא הארנק שלו.
אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות מדיניות נוחה של אפשרות החלפה והחזרה.
בארה"ב החנויות גילו כבר לפני שים רבות, שהאפשרות להחזיר מוצר לאחר שנקנה, ולקבל את תמורתו המלאה חזרה - רק הועילה לבתי העסק! מעט מאד אנשים אכן טורחים ומחזירים מוצר (בייחוד אם יש לצרף לו קבלה שאבדה מזמן). הרבה יותר אנשים מוכנים לקנות מוצר שאינם בטוחים בנחיצותו או בטיבו, בזכות הידיעה שיוכלו להחזירו אם יתחרטו.

ובעניין העברת המסר של איכות השירות והיחס - בהחלט אין צורך לעשות זאת בשיטה הבולטונית הילדותית ששעיה הזכיר. תראו באיזו צורה אלגנטית אמרו זאת בנק הפועלים בשלטי החוצות שלהם לקראת השנה החדשה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י Graphic;308864:
בארה"ב החנויות גילו כבר לפני שים רבות, שהאפשרות להחזיר מוצר לאחר שנקנה, ולקבל את תמורתו המלאה חזרה - רק הועילה לבתי העסק! מעט מאד אנשים אכן טורחים ומחזירים מוצר (בייחוד אם יש לצרף לו קבלה שאבדה מזמן). הרבה יותר אנשים מוכנים לקנות מוצר שאינם בטוחים בנחיצותו או בטיבו, בזכות הידיעה שיוכלו להחזירו אם יתחרטו.

בארה"ב הכללים שונו לפני כשנה.
כיוון שהחנויות גילו שהרבה מאוד אנשים גילו את אופציית 'ההשאלה' - קונים משהו, וכשאין בו צורך או כשיוצא דגם חדש, פשוט מחזירים אותו לחנות, ומקבלים חזרה את הכסף...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י dass;308840:
6.אני דוקא בעד אוירה טובה ומפרגנת בצוות, בוס מפדבק ומתגמל נראה לי הרבה יותר יעיל ממתח תחרותי גם אם התחרות היא "מי הכי נחמד".
תודה על כל הפירוט, ובמיוחד על ההערה הזו.
אכן, עדיף בהרבה אוירה נינוחה בתוך הצוות, ואולי פשוט צריך לתת לצוות כלים והוראות לשרות נכון, מתוך שיתוף במטרה.
בכל אופן, לא הכוונה "מי הכי נחמד" כפי שציינו קודם, אלא מבחינת השירות (ומהו? זה הדיון...:))

לגבי מדיניות החלפות והחזרות - זה חובה בחנות כזו להגביל. יש להם כלל שאפשר תוך שבוע/שבועיים, עם שלט בחנות. אבל המוכרות מספרות על לקוחות שמתלוננים "לא נגעתי בזה, זה רק היה בשקית...". איך עומדים על הכלל הזה בלי לנסות לרצות את הלקוח יותר מידי, אבל שהוא לא יצא עם טעם חמוץ של חוסר שירות?
ושוב תודה לכולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אכן כמו שציינו כאן עקב האכילס של חנויות סידקית זה הבלגן! אני מודעת לזה שיש הרבה מאד פריטים קטנטנים בדים מגולגלים כפתורים סרטים וכו' וזה מאד קשה!
אבל אין כמו חנות מסודרת!! שהלקוח יכול לאתר בעצמו את מה שהוא מחפש ולא צריך לשגע את המוכר על כל גודל כפתור.. (במיוחד שלחנויות כאלו האנשים חוזרים שוב ושוב כשצריך)

כשהחנות מסודרת גם האוירה היא לא של 'שוק' אלא מכובדת יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בקשר לטענות של הלקוחות: "זה היה בשקית, לא נגעתי",

זה כמו בבי"ס להציב כללים מראש. עדיף בשלט מאיר עיניים, של כל החוקים. זה גם נותן הרגשה מכובדת לחנות, וגם הלקוח יזכר בבית שאה, היה כתוב שם.

בצורה כזאת הכלל כופה את החוק ולא המוכר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י פוס;308872:
בארה"ב הכללים שונו לפני כשנה.
כיוון שהחנויות גילו שהרבה מאוד אנשים גילו את אופציית 'ההשאלה' - קונים משהו, וכשאין בו צורך או כשיוצא דגם חדש, פשוט מחזירים אותו לחנות, ומקבלים חזרה את הכסף...


מעניין, אתה כנראה קראת זאת בעיתונות הצרכנית.
אני, מהיכרות בשטח (למשל, עידכון מהשבוע החולף, וגם מנסיון אישי לפני כשלושה
חודשים) - יודעת שברוב החנויות - בהחלט עדיין המדיניות נשארה בעינה: מוצר באריזתו המקורית יתקבל חזרה ללא שאלות, ותמורתו תוחזר באותו אופן שבו שולמה (מזומן תמורת מזומן, זיכוי אשראי תמורת תשלום באשראי וכד'), בדר"כ - על החשבונית מצויין משך הזמן בו ניתן להתחרט ולהשיב את המוצר. לעיתים - בחלוף משך זמן זה עדיין יקבלו את המוצר, אולם בזיכוי חלקי.

דרך אגב, אכן, בחנויות ה"יהודיות" (בורו-פארק, מונסי, לייקווד וכד') באמת יש חנויות הנוהגות כמו בארץ: אין החזרות. (ויש מהן שגם אינן מכבדות תשלום בצ'קים). דווקא החנויות ה"גויות", ככל שהן שיכות לרשתות גדולות ומכבודות יותר - גמישות יותר בתנאי ההחזרה.

ולעניין נושא האשכול:
בחנות סידקית נמכרים מוצרים ממספר סוגים:
יש הנמכרים לפי מידה (בדים/ סרטים וכד') או מבוצעים במקום לבקשת הלקוח - לולאות, ניטים, לחצניות וכד' - על אלה ודאי שאין מקום לדון בעניין החזרה או זיכוי. ליתר ביטחון - ניתן להציב שלט ברור בנושא בחנות.

יש הנמכרים כיחידות בודדות, בעלות ערך גבוה, יחסית (שום דבר הנמכר בחנות סידקית אינו ממש יקר, אולם מספרי תפירה איכותיות או חלק למכונת תפירה - עולים כמה עשרות מכובדות של שקלים, לא?) על אלה - מן הראוי לאפשר החזרה או החלפה בפרק זמן סביר מהרכישה ( שבועיים או חודש נראים לי זמן סביר בהחלט)

ויש עוד דברים - אלה, שערכם האמיתי הוא כמעט אפסי, אך התשלום בעבורם הוא בעיקר בשל הטרחה של המוכר, כאלו הם חוטים, כפתורים ורוכסנים - שלעיתים המוכר עמל זמן רב בעבור הקונה כדי להתאים את המידה והגוון המדויק, ולבסוף מקבל שקלים ספורים תמורתם. יש היגיון להגביל את אפשרות החזרתם, כיון שהדבר כרוך בטרחה חוזרת. ייתכן להגביל החזרה בפרק זמן קצר, או זיכוי חלקי מהמחיר, בכל מקרה - חובה לציין זאת בצורה ברורה בשילוט מאיר עיניים, כדי שכבר בשעת הקנייה הלקוח יהיה אחראי מספיק לוודא שהוא קונה את הפריט הנכון.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה