כללי אני שוקלת ברצינות לפרוש מגרפיקה

  • הוסף לסימניות
  • #21
אולי יש אפשרות שתעבדו עם מתווך באופן קבוע לתועלת שני הצדדים

אתם תעשו את הביצוע בלבד, ושאר הדברים ייעשו ע"י המתווך בניכוי עמלה.

וכך תשארו אתם בתחום האהוב עליכם, ותפטרו את הבעיה עם הלקוחות לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לענ"ד אם בכל אופן את בתחום ויש לך מה למכור תנסי לעבוד מול כמה שהם ישברו את הראש מול הלקוחות ואת עובדת מול מס' מצומצם.

בהחלט מובן !

מקווה שזה יועיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ג'ינג'ית בואי נשאל את זה אחרת,
במקום האם לפרוש מהגרפיקה? נשאל, איך מייעלים את העבודה מול הלקוחות בגרפיקה?

הרגשתי ממש כך לפני פסח לאחר השקעה ועבודה מאומצת קיבלתי קללות... ואצל לקוח נוסף היתה לי פאשלה שעלתה כמה מאות. החלטתי שזה לא בשבילי.
בנתיים אני כאן...

את חייבת משהו אחר שיתנהל לך מול הלקוחות!!!
ולא לקחת ללב תגובות, אמירות, וגם פאשלות שלך (אם יש...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
בוקר טוב

א. אולי יותר קל שתתני לנו את הפרטים של הלקוח הזה ונטפל בו :)

ב. גבייה ועמידה מול לקוחות
זה אחד הדברים הקשים בכל תחום

גם כשעובדים בחנות בגדים כשכירה
יכול להגיע לקוח שיוציא לך את הנשמה ויסחוט ממך את כל המיץ

גם גננת ומלמד בחיידר ועובד בטמבור חוזרים מותשים הביתה וכו' וכו'
מה לעשות. אדם הראשון אכל מהתפוח... זו מציאות.

את צריכה לדעת דבר אחד, כיום במעמד שלך, כשאת מוציאה יצירות מדהימות
מותר לך להרים את האף מול הלקוח. לקוח שבא אלייך צריך אותך.
יש מספיק גרפיקאים, חסר גרפיקאים טובים.

את תהיי בהלם עד כמה שהלקוחות מעריכים אותך יותר כשאת יותר נחושה, ויותר חזקה
ויודעת להגיד את ה"לא" או "עד כאן"
הוא הרי צריך את העבודות. הם ירדפו אחרייך.

בכל תחום שאתה נותן שידרכו עליך, ברגע הראשון שיצטרכו לדרוך על מישהו זה יהיה אותו אחד שיודעים, הוא נתן לדרוך עליו.

בהצלחה בכל אשר תפני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
קחי מזכירה עם אופי נחוש, היא זו שתדבר עם הלקוחות ,תקבל את הסקיצות , תשמע את הביקורת, תגיד את הלא וכו'.. ואת אל תנסי להתקרב לחדר שהיא עובדת, ולא להאזין מעבר לדלת למה שהוא אומר...
באיזו עבודה לדעתך לא תצטרכי לעמוד מול לקוחות, ההפך, את רוצה להיות מזכירה, שמקבלת את הצעקות במקום הבוס...?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לפי סקר השכר שהתפרסם כאן בפורום לא נראה לי שיש להרבה גרפיקאים אפשרות / כדאיות להחזיק מזכירה... (מתווך, איש קשר וכו')
רדו מהעננים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
גינגית, לומר לך בכנות?
למרות שאני חושבת שאת כשרון ע-נ-ק ושיש לך פוטנציאל לא נורמלי,
אני מציעה לך לפרוש מהגרפיקה.

זה נראה שזה עושה לך כ"כ רע בחיים. למה? למה לסבול?
למה לעבוד במשהו שהתגמול והסיפוק ממנו הוא לא כמצופה.

אם אין בכוחך לשנות את עמדותיך כלפי הלקוחות המעצבים/גנבים/רמאים/סחטנים וכו'
וע"י כך להמשיך ליהנות מעבודתך - אז הגיע הזמן לעבור לדברים הטובים באמת.
לעבודה שתעשה לך נחת רוח ותתן לך סיפוק אמיתי.

לא חייבים להיתקע.

אני עבדתי במקום מסוים 4 שנים, והיה לי רע שם. ממש רע.
אבל מה לעשות שיש שכירות ויש קניות וצריך לשלם חשמל, מים, גז, ועד בית וכו' וכו'
וצריך לקנות טיטולים ומטרנות ובגדים ונעליים וכל שאר צרכים בסיסים.
אז מה? לעזוב את העבודה?

כך חשבתי כל הזמן, עד שבאה דודה חכמה ואמרה לי שלפעמים צריך לומר להקב"ה - די, עד כאן!
כמו שהיית איתי עד עכשיו, כך תמצא לי עבודה חדשה, במקום טוב ומשכורת טובה יותר.

וכך עזבתי את העבודה, בזמן שהייתי צריכה את הכסף כמו אויר לנשימה.
וחודש אחד הייתי בבית, ואחרי חודש הקב"ה סידר לי עבודה במקום מצוין, קרוב לבית, עם שכר גבוה יותר,
עם יחס אנושי יותר - וב"ה אני מרוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י riki-v;502217:
את רוצה להיות מזכירה, שמקבלת את הצעקות במקום הבוס...?

ומהבוס
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
דרך אגב

אולי מאוחר , אולי הייתי צריך לשאול קודם, שכחתי.
מה את מעוניינת לשמוע, איזו תשובה ?

את התשובה של "אל תפרשי"
או תשובה מפורטת של "תפרשי מהתחום"

כי אני יכול להכין גם תשובה הפוכה במקרה הצורך
הכל לפי דרישת הלקוח
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
גברת ג', אני מתפעל ממהירות הניתוח שלך.
לי לקח 16 שנה להגיע למסקנה זהה...

הלקוחות אכן הורסים את הבריאות, ואי לכך, הטקטיקה הנכונה היא להרוס את שלהם בחזרה.
במקרים קשים במיוחד אני קורא לעזרה כמה חברים וותיקים משכונת מרמורק, בני משפחת זאדאשווילי המסולאים בפז. ההשפעה שלהם על המערכת החיסונית של המפגע התורן - מכרעת.

במקרים קלים יותר, אני עונה לטל' - אך ורק בין השעות 7-8 בערב, כשברקע צווחותיהם הענוגות של הינוקות ההיסטריים משמחת ההשכבה.

בין לבין, אני נעזר בשרותיו הטובים של פרופ' רובינפיין. הוא אמנם כבר לא שומע טוב, אבל רואה במידה המספיקה למקם נכון את החותמת על המרשם. אותו מרשם כבר עשור. רק את המינון שיניתי קצת. הרבה.

בריאות ורוגע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אתם כולכם מאד משעשעים ונחמדים ושופעים רעיונות נפלאים, באמת. כל הכבוד לכם. אבל לא שייך לעבוד עם מישהו אחר שהוא יהיה מול הלקוח כי כמו שאנחנו מכירים את השוק - לא תצא מזה פרנסה.

כשאני מכינה למישהו גרפיקה, אני משקיעה את הנשמה בזה ובא לקוח חכם כמו נעל ודורך על הנשמה שלי. למה אני צריכה את זה? אתה צודק שעיה שצריך להיות יותר מקצוענים בגישה ללקוחות, אבל אני לא יכולה שלא להשקיע את הלב בזה. אני לא יכולה להצליח לעשות עבודה ללקוח בלי להרגיש משהו לעבודה.

את הינומה למשל מאד נהניתי להכין למרות שהיו גם כאלה שם שלא הייתי רוצה כלקוח קבוע. חשבתי שאולי בגלל שלא התחשבנתי עם השעות והשקעתי מעל ומעבר, המגזין הצליח. מאז אני מנסה ליישם את זה גם עם לקוחות בתשלום אבל זה לא הולך. אין לי סייעתא דשמייא בזה. אני לא יכולה שלא לחשוב, שכמו שהקב"ה רצה שאכנס לתחום וזה קרה גם בלי שהצטרכתי להשקיע בזה, כך עכשיו הוא רוצה שאצא ולכן מביא לי סוג כזה של אנשים.

אחרת אין לי הסבר למה כל הלקוחות שאמורים להיות בתשלום בזמן האחרון, הם מהסוג שלא הייתי רוצה להכיר.

נמאס לי מהמתח הזה ולהפגע.
נמאס.
צריך לפעמים להגיד "עד כאן!".
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
האמת? מכל הסיבות הנ"ל בחרתי להיות שכירה ולא עצמאית, למרות שיכולתי מזמן להיות עצמאית.
היום אני אומרת לא בא' רבתי ללקוחות פרטיים כי כל לקוח כזה, אני גם היועצת העסקית שלו, גם לשכת רווחה, גם פסיכולוגית לפעמים ובמקרים בודדות אני רק גרפקיאית נטו. אז למה לנו כל זה? תאמינו לי הלקוח הכי קל, הוא הלקוח הכי קשה שאתה נתקל בו כשכיר. כי בתור שכיר אתה לא אחראי לתקשר מול הלקוח, ולא אחראי על התשלום רק גרפיקה נטו, ואז אתה יכול לזרום עם התפקיד שאתה הכי אוהב הכי חלק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
זה נכון שצריך לאמר עד כאן. אבל תלוי למה.

קחי לך יומיים חופשה ואחר כך תחשבי: האם הבעיה היא בלקוחות או בי? האם אני מנסה להיות נחמדה לכולם גם כשאני מתפוצצת? האם אני טיפוס שמנסה להשביע את רצון כולם? האם קשה לי לאמר לא?
כשאדם "מזמין" את הנצלנים בהתנהלותו - הם מודיעים לכל החברים שלהם לבוא אליו.

מותר, אפשר, ולפעמים גם רצוי להחליף מקצוע. אבל אם הבעיה היא לא-שם, היא תלך אחריך לכל מקום.

מנסיון, התהליך דורש הרבה משאבים רגשיים, אבל הוא תורם לכל החיים.

בהצלחה בכל אשר תפני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
עשור חדש... התחלות חדשות

יש כזה דבר לשנות מקצוע באמצע החיים. אני מכירה אישית, למשל, רואי חשבון שעבדו שנים במקצוע שלהם ופרשו סופית מהתחום משעמום......

גם סוג העבודה שממנו מתפרנסים זה משמיים, או לזמן מסוים או לכל החיים, כל אחד והחשבונות שלו ו"הכפרות" שלו.

בלי עוד הרבה דיבורים, זה הזמן שלך לעשות את השינוי. (כנראה התמלאה הסאה) לאחר שתשבי עם עצמך ותתחשבני לכאן ולכאן ואחרי הרבה תפילות.

בברכת סיעתא דשמיא. אתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הי ג' קטעים איתך. תלמדי לעשות הפרדה: תני את הלב לעבודה אך בשום אופן לא ללקוח. את יכולה לעשות 100% במקצועיות ובמסירות הנדרשת לעבודה אך לא ליצור בגלל זה קשר רגשי עם הלקוח לטוב ולמוטב. אם נשארים ענייניים, גם כשהלקוח מאוד מרוצה- לומדים לנתק את הרגש מהלקוח לא מתלהבים מהמחמאות השופעות ובמקרה הגרוע גם לא נפגעים. מקווה שהסברתי את עצמי טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אשכול מעניין.....:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
גינגית,
הבעיה הכי קשה לעוסקים בכל מקצוע - היא ערבוב של הרגש במקצוע. לגרפיקאים (ועוד יותר גרפיקאיות) זה עוד יותר קשה, כי הם מטבעם אנשים בעלי רגש, הומאניים, מוכשרים בצורה בלתי רגילה וקצת פחות עסקיים. אבל אפשר לעבוד על זה.
לא משנה במה תעבדי - אם הרגש יתערב לך את תהיי מסכנה.
למה את נותנת למישהו לפגוע בך? איך יכול לעשות את זה?
ונניח שלקוח שלך, שביקש ממך עבודה צעק עלייך בצורה מחפירה, בייש אותך מול כל משפחתך, כתב עלייך בצורה מבזה בכמה מקומות ברשת, טען שאת חסרת טעם, ריח ומקצועיות ואף לקח את העבודה בלי לשלם. זה אומר משהו על מה שאת? זה אומר משהו על המקצועיות שלך? על הידע שלך? על הבנאדם שבך?? אולי זה אומר שהוא לא מבין, שהתקשורת ביניכם לא היתה מספיק טובה או כל דבר אובייקטיבי אחר?
הוא לא מתייחס אלייך לרגע כאל בנאדם, אחרת היחס שלו היה שונה אליך. כל לקוח רואה בך גרפיקאית, מין יצור חצי אנושי, הכלאה בין רובוט למחשב, והוא מעוניין שתוציאי לו משהו לטעמו. זה הכל. תתייחסי אליו גם כן בהתאם. אחת הסיבות שלא קראתי לעסק שלי בשמי הפרטי או בשם המשפחה שלי היתה כדי להפריד ביני, כבנאדם, לעסק שלי.
אם מישהו טוען שהעבודה שלי לא טובה - אני שומעת אותו בצורה הכי אובייקטיבית. אני יודעת שאני בסדר, אני טובה, השרות שלי הוגן - והוא פשוט לא אהב מה שעשיתי, מותר לו.
אם מישהו צועק עלי - הוא לא מתכוון למשהו אישי נגדי, הוא כועס בגלל משהו שהעסק שלי לא התאים לו, זה לא אני. וככה אני לא נפגעת, לא מתרגשת, ועונה כאילו הייתי המזכירה.
ואגב מזכירות, אם מזכירה תיקח הכל באופן אישי - היא תיפגע גם אם מישהו צעק בגלל הבוס שלה. טענות מצד מזכירות של: "אני לא מבינה למה אתה צועק עלי אם הבוס שלי הרגיז אותך" הן לא פחות נפוצות.
גם אם לקוח לא משלם לי בזמן, אני מדברת אליו כאילו אני גובה את הכסף בשביל העסק. אין תחושה של לא נעים לי או שאני מבקשת צדקה או רצה אחרי הכסף שמגיע לי. אני כרגע גובה כסף שמגיע לעסק שלי, לי עצמי אין פה שום מקום וגם לרגשות שלי.
תפרידי רגשות מעבודה, זה לא קשור אחד לשני וזה יקל עליך.
וסתם כך, תמיד יותר קל לקבל יחס מגעיל מלקוח. הרבה יותר קשה לקבל יחס כזה מבוס שמכיר אותך ואת כפופה לו ולגחמותיו. בכל מקצוע שתבחרי.
ואם מישהו פגע בך תגידי לי, אני אספר לך כמה שהוא לא צודק. אני ארגיע אותך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י riki-v;502217:
קחי מזכירה עם אופי נחוש, היא זו שתדבר עם הלקוחות ,
בכל מקרה הגרפיקאית תשאר קשורה ללקוח. המזכירה תעביר לה מה שהלקוח אמר, והיא תצטרך לחרוק שיניים, מה ההבדל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י ckuh;502285:
גינגית,
הבעיה הכי קשה לעוסקים בכל מקצוע - היא ערבוב של הרגש במקצוע. לגרפיקאים (ועוד יותר גרפיקאיות) זה עוד יותר קשה, כי הם מטבעם אנשים בעלי רגש, הומאניים, מוכשרים בצורה בלתי רגילה וקצת פחות עסקיים. אבל אפשר לעבוד על זה.
לא משנה במה תעבדי - אם הרגש יתערב לך את תהיי מסכנה.
למה את נותנת למישהו לפגוע בך? איך יכול לעשות את זה?
ונניח שלקוח שלך, שביקש ממך עבודה צעק עלייך בצורה מחפירה, בייש אותך מול כל משפחתך, כתב עלייך בצורה מבזה בכמה מקומות ברשת, טען שאת חסרת טעם, ריח ומקצועיות ואף לקח את העבודה בלי לשלם. זה אומר משהו על מה שאת? זה אומר משהו על המקצועיות שלך? על הידע שלך? על הבנאדם שבך?? אולי זה אומר שהוא לא מבין, שהתקשורת ביניכם לא היתה מספיק טובה או כל דבר אובייקטיבי אחר?
הוא לא מתייחס אלייך לרגע כאל בנאדם, אחרת היחס שלו היה שונה אליך. כל לקוח רואה בך גרפיקאית, מין יצור חצי אנושי, הכלאה בין רובוט למחשב, והוא מעוניין שתוציאי לו משהו לטעמו. זה הכל. תתייחסי אליו גם כן בהתאם. אחת הסיבות שלא קראתי לעסק שלי בשמי הפרטי או בשם המשפחה שלי היתה כדי להפריד ביני, כבנאדם, לעסק שלי.
אם מישהו טוען שהעבודה שלי לא טובה - אני שומעת אותו בצורה הכי אובייקטיבית. אני יודעת שאני בסדר, אני טובה, השרות שלי הוגן - והוא פשוט לא אהב מה שעשיתי, מותר לו.
אם מישהו צועק עלי - הוא לא מתכוון למשהו אישי נגדי, הוא כועס בגלל משהו שהעסק שלי לא התאים לו, זה לא אני. וככה אני לא נפגעת, לא מתרגשת, ועונה כאילו הייתי המזכירה.
ואגב מזכירות, אם מזכירה תיקח הכל באופן אישי - היא תיפגע גם אם מישהו צעק בגלל הבוס שלה. טענות מצד מזכירות של: "אני לא מבינה למה אתה צועק עלי אם הבוס שלי הרגיז אותך" הן לא פחות נפוצות.
גם אם לקוח לא משלם לי בזמן, אני מדברת אליו כאילו אני גובה את הכסף בשביל העסק. אין תחושה של לא נעים לי או שאני מבקשת צדקה או רצה אחרי הכסף שמגיע לי. אני כרגע גובה כסף שמגיע לעסק שלי, לי עצמי אין פה שום מקום וגם לרגשות שלי.
תפרידי רגשות מעבודה, זה לא קשור אחד לשני וזה יקל עליך.
וסתם כך, תמיד יותר קל לקבל יחס מגעיל מלקוח. הרבה יותר קשה לקבל יחס כזה מבוס שמכיר אותך ואת כפופה לו ולגחמותיו. בכל מקצוע שתבחרי.
ואם מישהו פגע בך תגידי לי, אני אספר לך כמה שהוא לא צודק. אני ארגיע אותך...

גרפיקה זה בעצם יצירה אומנותית שנולדה אצלי בהשראה כמו ציור, פיסול וסריגה אפילו. וכמו כל לידה, זה בא מתוך רגש. אי אפשר לעשות הפרדות.
ואת צודקת שבכל מקצוע יש את הקטע הזה עם אנשים. כשרציתי להכנס לתחום הגרפיקה, קיבלתי עבודה עם שכר די טוב רק שבסוף רצו אותי בגלל כישוריי באינטרנט וכמנהלת משרד ולא לגרפיקה. והבוס בכל פעם כשנכנס למשרד כולם כולל אני רעדנו מפחד. ויום אחד אמרתי לו - אם אתה צועק עלי עוד פעם אחת אני יוצאת מפה. אז הוא צעק וכמעט שבר שולחן עם אגרוף. קמתי, אספתי את החפצים שלי והלכתי. ולכן אני מעדיפה להיות עצמאית אבל נמאס לי כל כך מהלקוחות שמגיעים אלי.

לכן אולי עדיף לי לשבת מובטלת בבית כרגע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
תגידי ג'ינג'ית,
איפה את ממוקמת?
יש לי עוד כמה לקוחות טמבלים מהסוג שאת כול כך אוהבת לשלוח לך.
אם את כבר עוזבת תעזרי לנו להפטר מכולם במכה אחת :D
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה