ארוחת בוקר

  • הוסף לסימניות
  • #21
בעיה מוכרת עד כדי כאב.
לפלא בעיני שלא שלחו לי ארגזי תמיכה של מתן בסתר.
הבת הסכימה אחרי הפצרות מרובות לקחת כמה פרורי ביגאלאך. הבן "שכח" את האוכל בשיטתיות, ולפעמים הואיל לקחת לחם בלי כלום.
למזלי לשאר יש תיאבון בריא ומשגים, כנראה בגלל זה החליטו שזו לא בעיה כלכלית אלא ציפורית.
הרעיון של אוכל בקופסה נשמע מבטיח. אנסה בעז"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
צרת רבים- מתוך שלושה ילדים שאמורים לקחת, שניים בד"כ לא לוקחים מיוזמתם...
2 דברים שדי עובדים פה-
טיפ1- סכמו בערב מה מכינים!!!
אגב- לא עברתי על כל השרשור אבל לנסות טוסטים בממרחים שונים גם לפעמים עוזר
טיפ2- זה בתהליך ניסוי פה- מבצע מיוחד שכותרתו "ארוחת בוקר" מי שמחזיר שקית ריקה- מקבל נקודה בלוח וכו'... על גודל המתנה לא נספר- כי תגידו שזה לא חינוכי... מה אני אעשה שכמעט חטפתי התקף לב מהתיקים הריקים כל בוקר ומעהבודה שהם אמורים לשרוד חמש שעות בלי אוכל! בינתיים זה עובד יופי ב"ה בתקוהה להמשך
:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
זה לא בעיה רק של קטנים
אלה גם של גדולים.....
בעלי עובד מלפנות בוקר עד אחה''צ
ואם אני לא דוחפת לו שקית עם לחם אוכל
וופלים בייגאלך הוא פשוט לא לוקח....
הוא אומר אין לי תאבון לא מסוגל לקחת את זה
אבל פתאום ב1 בצהריים הוא רעב.....
לדעתי זה סוג של אם אין לו תאבון אז הוא גם לא
מסוגל לקחת....
וכן יש אנשים שבבוקר חוץ מכוס קפה לא אוכלים כלום...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י רקורדית;1355491:
צרת רבים- מתוך שלושה ילדים שאמורים לקחת, שניים בד"כ לא לוקחים מיוזמתם...
2 דברים שדי עובדים פה-
טיפ1- סכמו בערב מה מכינים!!!
אגב- לא עברתי על כל השרשור אבל לנסות טוסטים בממרחים שונים גם לפעמים עוזר
טיפ2- זה בתהליך ניסוי פה- מבצע מיוחד שכותרתו "ארוחת בוקר" מי שמחזיר שקית ריקה- מקבל נקודה בלוח וכו'... על גודל המתנה לא נספר- כי תגידו שזה לא חינוכי... מה אני אעשה שכמעט חטפתי התקף לב מהתיקים הריקים כל בוקר ומעהבודה שהם אמורים לשרוד חמש שעות בלי אוכל! בינתיים זה עובד יופי ב"ה בתקוהה להמשך
:)

רק שימי לב שהם לא זורקים את האוכל בחוץ כדי לקבל את הפרס...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
רק שימי לב שהם לא זורקים את האוכל בחוץ כדי לקבל את הפרס...
אני מאמינה בכנות של הילדים ובטוחה שהם לא בוגדים באמון. א"ב בהורות בעיני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י רקורדית;1356059:
אני מאמינה בכנות של הילדים ובטוחה שהם לא בוגדים באמון. א"ב בהורות בעיני.

את מציבה בפניהם נסיון מאד גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י nc;1356066:
את מציבה בפניהם נסיון מאד גדול.

לא נכון, כשילדים יודעים שמאמינים להם, אבל באמת, הם לא ישקרו! אלא אם הם חוששים מעונש.
אצלי - בעקרון, אם ילד מספר אמת, אפילו כשהיא קשה לו (למשל על דבר גרוע שהוא עשה) הוא מקבל קובית שוקולד על אמירת האמת. (הוא יכול גם במקביל - להענש על המעשה הרע, אך הרעיון הוא להפריד בין טוב לרע ולגרום לו לומר תמיד את האמת.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
סתם סיפור נחמד לאמהות שבטוחות באלף אחוז שאם הילדים שלהם החזירו הביתה תיק ריק, זה אומר שהם אכן אכלו (גם אני אמא כזו :)):
בשנה שעברה היינו מגלים בכל יום בחדר המדרגות הפרטי שלנו, שקית ובה סנדוויץ', ככה כל יום.
באיזשהו שלב ניסינו לעקוב מי מכבד אותנו בכל יום בסנדוויץ' שלנו, וראינו ילדה חמודה מהכניסה השניה, שמסתכלת לכל הצדדים, מניחה את הסנדוויץ' ובורחת מהר מהר הביתה. :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
גם לי יש 2 כאלה...
אני שולחת לבוקר פרכיות או קרקר לחמית / פת בוקר של ברכל (שזה גם הארוחת ערב...),
ובצהרים הוא עושה טובה ומוכן לחמניה וקטשופ עם קציצות / נקנקיה/ שניצל + יוגורט...
נכתב ע"י גולדס;1355458:
מה עושים עם ילד שטוען שהוא לא אוהב לחם?
אנחנו אוכלים מבושל בערב והוא מסיים ב-4, אני צריכה לשלוח לו 2 ארוחות וכל פעם מסתבכת.
כבר הכנו רשימות ואחרי שבוע הוא אמר על הכל שהוא כבר לא אוהב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לא נכון, כשילדים יודעים שמאמינים להם, אבל באמת, הם לא ישקרו! אלא אם הם חוששים מעונש.
אצלי - בעקרון, אם ילד מספר אמת, אפילו כשהיא קשה לו (למשל על דבר גרוע שהוא עשה) הוא מקבל קובית שוקולד על אמירת האמת. (הוא יכול גם במקביל - להענש על המעשה הרע, אך הרעיון הוא להפריד בין טוב לרע ולגרום לו לומר תמיד את האמת.)
גמני בשיטה הזאת. אם ילד מספר מיוזמתו משו שנהג לא כשורה בחיידר למשל, אפילו אם זה מעשה חמור- אני משתדלת לא להעניש, רק דרך המסגרת החינוכית, ולתת בהחלט הסבר על חומרת המעשה, תוך הדגשה על החשיבות של אמירת אמת והכנות (אני לא מדברת על ילד שהיה חייב לספר אלא על ילד שסיפר מיוזמתו) זה לא רק עידוד לאמירת אמת- אלא הרבה מעבר לכך- כדי לשמור על ערוץ קשר מספיק פתוח שגם אם חלילה שלא יקרה משו ממש לא נעים- שהילד ידע שלאבא ולאמא אפשר תמיד לספר הכל בלי לפחד!!! מה לא עשיתי, מה שלא קרה איתי- יש מקום שבו קודם כל יקבלו אותי בלי פחד. בטוחה שילד שנותנים בו אמון והרגשה מספיק פתוחה- לא מועל בו.
אגב, בן שלי בן ארבע שאל אותי אם כשהוא משאיר חלק מה'קשה' שקשה לו לאכול זה בסדר או שזה נקרא שהוא לא גמר...
אולי הילדונת החמודה שרוקנה את התיק זה כי האמא עשתה מצוד כל יום אחרי שאריות לחם בתיק? אולי אם היתה שואלת בנעימות- סיימת הכל, היא לא היתה רצה לפח?
בכל מקרה- עדיף שקר נקודתי של ילד מאשר לתת הרגשה תמידית שאתה כנראה שקרן מועד וצריך להפעיל אחריך תוכנת מעקב. תחשבו על זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אולי זה מצחיק אבל אני אוכלת לחם/ טוסט / לחמניה בלי ממרח מרוח
אלא בשקית: גבינה , שמנת, מטבלים,
ובשקית שניה ירקות

פשוט מגעיל אותי שהלחם רטוב!
וקופסאות תמיד עצבנו אותי...
שבי
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לבת שלי יש בעיה ,
מגעיל אותה שהבנות האחרות אוכלות,
אם היא מתחילה לחשוב על כל שלל הממרחים של כולם ביחד,
פשוט בא לה להקיא.
ולפעימם זה באמת קורה.
לכן היא לא מוכנה לקחת שום ממרח בלחם,
והפשרה זה טוסט, שלא גורם לה להרגשה של התערבבות עם כל הטעמים.
אז זה הפתרון שלה...
תחשבו על זה, שיש כל מיני ילדים עם כל מיני הרגשות וחלק לא מספרים עליהם פשוט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
כמו שזה נשמע, הילד שלך לא באמת מחפש לא לאכול ועובדה שהוא אוכל את כל הממרחים הנ"ל בארוחת ערב.

הדבר הראשון זה לסכם איתו מראש. ולא רק בשביל שהוא יאכל את מה שהכנת.


כשאת שואלת את הילד ונותנת לו כמה אופציות, הוא בעצם השיג את שלו - להחליט בעצמו מה הוא אוכל בארוחת הבוקר.

במשך היום אנחנו מחליטים המון בשביל הילדים שלנו וזה לפעמים מעיק עליהם. במיוחד ילדים שאוהבים וצריכים את הרגשת העצמאות והשליטה.

כמו שאני מבינה זה ילד די גדול, אולי הוא יאהב שילוב של קטשופ חומוס ומלפפון חמוץ זה מזכיר פיקניק וטעים מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
בקיצור, הנה עוד הוכחה למה לשלם דמי הזנה
שלפחות לילדות בגן חסכנו כמה בעיות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הטוב ביותר לשאול כל ילד מהערב מה הוא רוצה למחר בבוקר, להכין רשימה, ובבוקר נשאר רק להכין.
מה הולך אצלינו:
ביצים מרוסקות עם קצת מיונז.
פרוסות ביצה קשה.
חביתה
טונה
ממרח טונה
לחם מטוגן
צנים עם חמאה ויש אחד שאוהב צנים עם שוקולד
טוסט - רסק עגבניות וגבינה צהובה
כמובן שיש כללים, כי אני לא פותחת קופסת טונה רק לילד אחד, וכד'
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י חויד;1360544:
בקיצור, הנה עוד הוכחה למה לשלם דמי הזנה
שלפחות לילדות בגן חסכנו כמה בעיות...
מה זה? זה בגן רגיל או במעון/משפחתון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
גם אצלינו היתה בעיה כזאת....
של לחם רטוב או קר, או לא טעים.

והפתרון - לחמניות.
מאפיה ביתית שבאפיה נותנים להם כל מיני טעמים.
לחמנית שום.
זעתר.
לחמנית פיצה.
וכן הלאה....

ומאז-שקט.
כל בוקר מפשירים לחמניות וכל אחד בוחר את הטעם שהוא רוצה.

:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
סתם שאלת תם לאמהות של הסרבנים המתוקים -
בדיקת דם לרמת ברזל עשיתן?
כי לי היה סרבן שיטתי (בן 7), שהחזיר כריכים שלמים (נתן רק את הביס של "המוציא" בקצה הפרוסה), לא אהב שום ממרח וגם כשכבר הסכמנו על משהו שהוא כן אוהב - הוא בקושי אכל.
כל בוקר היה סיפור שלם, דמעות ומה לא.

אחרי בדיקת דם התברר שזה לא פינוק, ולא מאבקי שליטה אלא פשוט חוסר ברזל
היום - שנה אחרי - אין זכר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אני מכינה ממרח חלבה בריא ומזין , אהוב מאד על ילדי:
כמות רצויה לך של טחינה גולמית,
אליה את מוסיפה ממש מעט מים למרקם מעט נוזלי ורך,
מוסיפה כרצונך: סוכר, סוכר וניל, אינסטנט פודינג וניל, אב' שוקו,
מאד טעים ובריא
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י לו יצוייר;1356070:
סתם סיפור נחמד לאמהות שבטוחות באלף אחוז שאם הילדים שלהם החזירו הביתה תיק ריק, זה אומר שהם אכן אכלו (גם אני אמא כזו :)):
בשנה שעברה היינו מגלים בכל יום בחדר המדרגות הפרטי שלנו, שקית ובה סנדוויץ', ככה כל יום.
באיזשהו שלב ניסינו לעקוב מי מכבד אותנו בכל יום בסנדוויץ' שלנו, וראינו ילדה חמודה מהכניסה השניה, שמסתכלת לכל הצדדים, מניחה את הסנדוויץ' ובורחת מהר מהר הביתה. :D

מכירה מקרוב כמה סיפורים דומים!
ויש את זה המון!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת שעה של אמהוּת.
אתמול התקשר מנחם, בדיוק כששטפתי כלים.
ריקי היתה זו שהרימה לו ובטבעיות השמורה לבת שש נדנדה: "נו, מנחם! מתי אתה כבר מגיע הביתה? מלאן זמן לא ראיתי אותך!"
"מתגעגעת?" מעטה הציניות נסדק קלות, כמיהה זולגת מבין השברים.
"כןןןן!" חד משמעית. לא רק ריקי, כולנו. אוהבים ומתגעגעים, ועדיין מכבדים את המרחק שהוא מבקש לו; ילד גדול.
אני עוצרת את זרם המים, מבקשת לשמוע כל מילה מאלו של בכורי, רסיס צחוק של קטנתי.
"מחר? כן! אני יכין לך משו טעים! מה?", היא נעצרת, מקשיבה: "כן! בטוח היא מסכימה! מה הקשר!"
"אמא", היא פונה אלי בתמיהה, "נכון שבטח שאת מסכימה שמנחם יבוא מחר?"
אני מושיטה יד לטלפון, תפילה מהירה ו"מנחם! איזה יופי לשמוע אותך. מה שלומך?"
התשובה לקונית כתמיד, זה הטון ששונה. זיק חי, התגעגעתי.

"מה הוא יעדיף, מוקרמים או שניצל ופירה?" אני שואלת את ישראל בערב.
"אני חושב ששניצל?" כשמדובר במנחם, ישראל לעולם אינו בטוח. מנסה, מגשש, מהסס.
זה כואב לי, ואני ממהרת להסכים איתו. יהיו שניצל, ופירה. ואולי גם ירקות צלויים.

בוקר של ראש חודש. אני שולחת את הילדים בכחול לבן, ויודעת שלפנַי חמש שעות של שקט. באחת יחזרו כולם, נרגשים וחסרי סבלנות. בשתים יופיע הבן, ישים קץ לחודשיים של געגוע. אחר כך נתחיל למנות אותם שוב, מאפס.
אני עובדת ברצף כל הבוקר. מסדרת; מפשירה שניצלים; מטאטאת; שוטפת; חותכת ירקות, מכניסה לתנור; מטגנת שניצלים- שחומים במידה המדויקת; מועכת תפוחי אדמה לפירה אחיד.
כמה זמן לא הכנתי לך אוכל, ילד! כמה זמן חלף מאז הצטמצמה אמהותי לשני יסודות: אהבה, וספייס.
אני מהרהרת בימים בהם היתה ליסוד אחד: געגוע.

באחת וחצי מתקבצים אט אט במטבח חמשת ילדי. תכף יחזור אביהם. אחר כך יצטרף השישי.
ברבע לשתיים אני מנחה אותם לערוך את השולחן. מפה חגיגית, מפיות פרחוניות. סכו"ם אמיתי.
אני מביטה בהם, מצטערת עד מאוד שמנחם לא רואה את התמונה היפה הזאת: אחים אוהבים עד כלות.
בשתיים אנחנו מתאספים סביב השולחן הערוך בטוב טעם. ישראל מתפעל מהניחוחות (אני), מחמיא על קיפולי המפיות המרשימים (יהודית), מתרשם מהשלט הצבעוני שהוצמד לדלת, מצידה הפנימי (שרי, ריקי, ברוכי).
שתיים וחמישה. ועשרה. ועשרים וחמש.
שיחה אחת. שניה. שלישית. התוצאה זהה: הלקוח אינו יכול לקבל את שיחתכם כעת.
הילדים בחדר הילדים, משחקים בתרועות במשחק קופסא כלשהו.
סביב השולחן הערוך יושבים רק אני וישראל.
אני לא מעזה להישיר מבט לאיש שמולי. לצער האינסופי.
פורשת ידיים לאנחה שקטה שמתגלגלת בכבדות מקצה השולחן.
שרי קוראת לי, מחדר הילדים. מכונת הכביסה מצפצפת. האוכל לא חם עוד.
אני מצמידה מצח לשולחן, לא מנגבת את הדמעות שנושרות מעיני.
תגידו לי כשהוא כאן.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה