ארעי או עראי

[לו יצוייר]

איך נכון לכתוב? דירת ארעי, או דירת עראי?
דירה עראית?

 

[חיוכון]

http://www.enativ.com/forum/viewtopic.php?p=34521#p34521

 

[agav]

שניהם נכונים. המקובל כיום: ארעי.

 

[מאירי5]

בספרות התורנית מקובל להיפך, עראי. בספרות הכללית מקובל באמת כך: ארעי.

 

[חיוכון]

http://www.enativ.com/forum/viewtopic.php?p=34521#p34521

שניהם נכונים. המקובל כיום: ארעי.

בספרות התורנית מקובל להיפך, עראי. בספרות הכללית מקובל באמת כך: ארעי.

יכול להיות שלא כולם יכולים לראות את הקבצים המצורפים ששם. אז צילמתי.

 

[מאירי5]

ראיתי גם ראיתי.
ואעפ"כ גם הוא מודה שחז"ל השתמשו במילה "עראי", שינת עראי, אכילת עראי ועוד.
למרות שהוא כותב שאינו יודע מנין לחז"ל המקור לכך והיה צריך להיות כתוב "ארעי" או "ערעי". מ"מ כיון שחז"ל נקטו את מילת עראי, גם בימינו נשאר מטבע לשון זה. (שוב, בשדה הספרות התורנית. בכללית כן מקובל ארעי. למשל: דירת עראי, אבל דירה ארעית)

 

[געוואלדיג]

ייתכן שעראי לקוח מלשון ער, כי הער נע ונד ממקום למקום, להבדיל מישן.

 

[למען דעת]

נדרים - תוספות-דף ס - א

והתנן הטבל גידוליו מותרין לאכול אכילת ארעי בלא מעשר בדבר שזרעו כלה. כגון חיטין אבל דבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין תרומה כמו טבל:

בבא בתרא - רשב"ם-דף מז - א

ואמרי לה אינו מעיד. דאכתי נוגע בעדות הוא דניחא ליה דנוקמא תרוייהו ארעתא בידיה דלוה כי היכי דליהוו ליה ארעי טובא זיבורית ובינונית דכי אתא מלוה למגבי בינונית דקבלן כדין בע''ח שדינו בבינונית לימא ליה אתן לך בינונית דלוה והלכך הוה נוגע בעדות...

 

[ATUK]

נכון, שתי הצורות נכונות לשימוש כיום. וגם מאירי5 צוקד.

רק להוסיף שהשורש א.ר.ע מתועד בעוד צורות כגון "אירוע" וגם בארמית באותה המשמעות: (מ)קרה, היה, חל. ומכאן המשמעות למשהו זמני.
ויש קרבה בין הארמית לעברית. לפעמים אנו רואים התחלפויות של אותיות ע -ק (לעיתים צ) מצד אחד, מצד שני ה - א לשני הכיוונים.
ייתכן מאוד שדווקא הצורה ע.ר.א.היא הצורה המקורית ואילו א.ר.ע היא המשנית. זה מסביר אולי את הק' שבעברית ואת הע' בארמית, כמו כן האותיות ה' וא'.

ארע - קרה

 

[agav]

ויש קרבה בין הארמית לעברית. לפעמים אנו רואים התחלפויות של אותיות ע -ק (לעיתים צ) מצד אחד, מצד שני ה - א לשני הכיוונים.
ייתכן מאוד שדווקא הצורה ע.ר.א.היא הצורה המקורית ואילו א.ר.ע היא המשנית. זה מסביר אולי את הק' שבעברית ואת הע' בארמית, כמו כן האותיות ה' וא'.

ארע - קרה

ארעא = ארץ
ארקא = ארץ (מכאן: הארקה [ניטרול החשמל באמצעות חיבור לקרקע] מסתבר שיש קשר גם ל'קרקע')

כמו''כ יש לציין שתוספת של 'אי' היא המקובלת בהטיה של ש''ת במקום שהיתה אמורה להופיע י' בלבד. (בני = בנאי) ארעי היא הצורה הפחות צפויה, ויש להניח שזה משום שהמלה המקורית היא ארעא.

 

[מאירי5]

בבא בתרא - רשב"ם-דף מז - א

ציטוט:
ואמרי לה אינו מעיד. דאכתי נוגע בעדות הוא דניחא ליה דנוקמא תרוייהו ארעתא בידיה דלוה כי היכי דליהוו ליה ארעי טובא זיבורית ובינונית דכי אתא מלוה למגבי בינונית דקבלן כדין בע''ח שדינו בבינונית לימא ליה אתן לך בינונית דלוה והלכך הוה נוגע בעדות...

במחילה מכת"ר, אין קשר בין הציטוט לנידו"ד, כי בהקשר זה המילה "ארעי" מתייחס כמו שאגב כתב, לקרקע, שיהיה לי קרקעות הרבה, ולא מלשון "עראי" שהוא זמני.

 

[למען דעת]

צודק, זה מה שקורה כשסומכים על תוכנת החיפוש...

 

[ATUK]

..

 

[ATUK]

ארעא = ארץ
ארקא = ארץ (מכאן: הארקה [ניטרול החשמל באמצעות חיבור לקרקע] מסתבר שיש קשר גם ל'קרקע')

כמו''כ יש לציין שתוספת של 'אי' היא המקובלת בהטיה של ש''ת במקום שהיתה אמורה להופיע י' בלבד. (בני = בנאי) ארעי היא הצורה הפחות צפויה, ויש להניח שזה משום שהמלה המקורית היא ארעא.

המממ...לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך לגבי ארעי - "ארעאי", מדוע זו הוכחה לכך שהצורה המקורית הינה א.ר.ע. ?

בכל מקרה, דוגמא נוספת:
עץ = עא (שבעצם, ע"פ התחלפות צ - ע היתה אמורה להיות עע, אבל כנראה אי אפשר היה להתמודד עם שתי עי"נים)

 

[למען דעת]

בכל מקרה, דוגמא נוספת:
עץ = עא

הוא ט"ס. וצ"ל אע

 

[ATUK]

ברור, כי לתחלפות צ - א לא שמענו.