מסורת אשכול המנהגים המוזרים ומקורותיהם (אם יש) כנסו ושתפו

מצב
הנושא נעול.
חתן בשבת לפני החתונה כן יש מקור?
נתחיל בזה שהחתן והכלה שבוע פני החתונה חא הולכים בלי ליווי (מנהג או הלכה? אולי החכמים כאן יחכימו בתשובותיהם)
חוץ מזה שחתן דומה למלך.
 
להסתובב בבואי בשלום
פרי מגדים אשל אברהם רסב "אנו נוהגים שמהפכין פניהם לצד מערב כשאומרים בואי בשלום"
נפסק במשנה ברורה סק ה ערוך השולחן רסב "ובחרוז האחרון עומדים וחוזרים פנינו כלפי הפתח ואומרים בואי בשלום"
 
החלות העגלות ביו"ט זה כי יש לחץ על המאפייה ואין זמן לקלוע אז פשוט מגלגלים
אבל לגבי החלות של שבת באיזה צורה אתה רוצה?
טעות, בשבת יש ענין לעשות את החלות ישרות ולא עגולות לא זוכר את הסיבה
הטעות מתחילה בשבת חוה"מ או ביו"ט שחל בשבת שאז עושים חלות עגולות אפילו שצריך לעשות חלות ישרות
 
נערך לאחרונה ב:
בלתק
לא להניח נעליים הפוכות
אינלי מושג מה המקור
(לדעתי זה סתם פחד של סבתות של פעם...)
 
מענין גם חמותי תחי' - לא יכולה לראות נעל הפוכה
טשולנט (ט)שו - חם לנט- איטי למען הדיוק
על קימה קצת יותר מאוחרת בשבת
בכל יום האב מתפלל בנץ והילדים בת"ת
בשבת יש לאב אחריות חינוכית בענין התפילה
ולכן מעיר אותם לזמן הנהוג בלי חומרות
 
לא להעביר ילדים מעל השולחן
לא לעבור מעל מישהו ששוכב / יושב על הרצפה
אין לי מושג מה המקור.
 
סתם תמיד עניין אותי מה הסיבה לצורה של החלות אם לך לכך סיבה?

ות העגלות ביו"ט זה כי יש לחץ על המאפייה ואין זמן לקלוע אז פשוט מגלגלים
אבל לגבי החלות של שבת באיזה צורה אתה רוצה?
לצורות של החלות יש הרבה מקורות ועניינים
קראתי פעם כתבה בעניין וכן יודעות את חלקם
יש עניין שבווין ולכן קולעים חלה מ-6 ועושים לחם משנה על שתי חלות ביחד
יש אחרים הנוהגים לעשות חלה לשבת בלילה דוקא כמו לחם ולא לקלוע
וגם לזה יש מנהג קדום
יש גם כאלו שקולעים חלות מ-12 או עושים 12 לחמניות- וגם בזה יש עניין, לא זוכרת את המקורות
אבל יודעת שיש

לחגים יש כאלו שעושים חלות עגולות ויש כאלו שקולעים חלות עגולות מ-6
ויש עניין בימים נוראים בלי שומשום דוקא


וממש משתדלת להתאים ולאפות כפי העניין
 
סגולה לפרנסה-
בסעודת ליל שבת, מיד אחרי אכילת החלה להגיד "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" לברך ברכת העץ בקול רם שיענו אמן.
 
מקור???????????
סגולה לפרנסה-
בסעודת ליל שבת, מיד אחרי אכילת החלה להגיד "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" לברך ברכת העץ בקול רם שיענו אמן.
מה המקור??????????????
סגולה לפרנסה-
בסעודת ליל שבת, מיד אחרי אכילת החלה להגיד "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" לברך ברכת העץ בקול רם שיענו אמן
 
רוב האדמורי"ם של פעם הלכו כך, נראה לי שפעם כל עם ישראל הלך כך, אני ראיתי במו עיני זקנים מפעם לאו דווקא חסידים, הונגרים וכו' שהלכו כך,
לא לא לדבר שטויות ....היו זקנים מהונגריה....אבל בפוסקים מבואר שהם קרקפתא דלא מנח תפילין בתכלית ההידור וזאת התורה לא תהא מוחלפת!!!! יש מצב שבאמצע התפילה התפילין גולש קצת אבל חלילה להגיד שרוב האדמורים בגהינום .............. בתקווה להבנה.............
 
לא יודע אם זה המקור
אבל מעשה שהתפרסם:

סיפר תלמיד שלמד בישיבת כפר חסידים ששמע מפי בעל המעשה:

אברך שהיה נשוי כשמונה או תשע שנים ולא זכה להיפקד בזרע של קיימא נכנס בשנה אחת בערב ראש השנה להתברך מפי המשגיח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל.

אמר לו המשגיח: מקובל שברכת כהנים בראש השנה וביום כיפור הוא זמן מסוגל לישועה. לכן אתה וכן אשתך בעזרת נשים תעמדו בזמן הברכת כהנים בידיים פתוחות לקבל את הברכה, ותכוונו הבקשה וה' יעזור.

ולתשעה חדשים נולד להם בנם הראשון.

(יברכך ה' ח"א עמ' תקצא)
ישר כח מאוד מעניין אם יש מקור לזה אני מחפש המון זמן
 
ראשית כל יש בנותן טעם להביא את דברי הרשב"א בשו"ת שלו (ח"א סי ט) שהרבה קולמוסין נשתברו עליו.
ופלא שלא ראיתי כאן שהביאוהו. וז"ל "שבכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו לא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו, רק שקיבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים, ופעמים יהיה העניין ההוא נרמז בכתוב, ולא שיהיה הרמז ההוא מוכרח, רק תכריחנו הקבלה ויתאמת העניין", עכ"ל.
אלא ש.. חלק מן הפוסקים הביאו וגם שנהגו בעצמם מנהגים שונים בלי לדעת המקור [כדבריהם, שכך ראו וכן עשו בלי לדעת מקור. כגון בשו"ת מנחת יצחק ח"ט (סי' ח אות ז) וכן בשו"ת באר משה ח"ח (סי' לו אות ב) ועוד] וסמכו על דעת הרשב"א הלז.
מאידך, הרבה מן הפוסקים כתבו שכוונת הרשב"א ז"ל לא לזלזל במנהגים שהם עיקרי דתנו ואמונתנו, בענייני מסורת האמונה ויסודות הדת, כמבואר שם. ולא בענייני הלכה והנהגה סתם, וכמבואר להדיא בדבריו, ופלא על האחרונים שהעתיקו וסמכו על דבריו ולא הרגישו בזה, ובחינם נשענו על דבריו. וראיה לדבר שהרשב"א בעצמו ביטל כמה מנהגים תמוהים בעיניו שיש בהם חשש דרכי האמורי וכו' ואכמ"ל.

ושמחתי שהרב @שם נפלא ועוד חכמים כמותו כבר ענו על המקורות בטוטו"ד ואענה אף אני חלקי ומקווה שלא אחזור על הדברים.
הסבתות תמיד נזעקות כש:
ילד נמצא על הרצפה ומישהו מדלג עליו
אולי נחכים מעל הבמה החשובה כאן?
לדעתי זה מנהג שטות
אין לזה שום מקור
אא"כ משהו יביא מקור
בשו"ת משנה הלכות חי"ג סי' קיט שנתן טעם לזה, ע"פ מ"ש בגמ' עירובין סד: שאין מעבירין על האוכלין. וכתב המאירי שהוא משום ביזוי אוכלין. ומעתה קל וחומר בן בנו של קל וחומר, ומה אם על האוכלין אין מעבירין עליהן, ואם עוברין עליהן יש בזה משום איסור ובזיון, כל שכן על תינוק שלא לעבור עליו, שיש בזה בזיון לצלם ה' המוטל בארץ, וסיים שהוא מקור נאמן למנהג העולם.
וגם בבאר משה הנ"ל כתב שיש לחוש שלא לדלג על תינוק, כיון שדבר זה גורם שהתינוק לא יגדל ואינו יודע מקור לזה וסמך על הרשב"א הנ"ל.
המנהג להצביע עם הזרת לספר תורה מה המקור?
אדרבה המנהג הנכון להצביע עם האצבע ולא הזרת והוא מועיל לזיכרון. וזה ע"פ המדרש (שיר השירים ב,א) שהתינוקות הולכים לבית הספר ומראים את האזכרה באצבע אמר הקב"ה ודגלו עלי אהבה.
ובבן יהוידע (להבא"ח) כתב בשם ר' אברהם פלאג'י בשם השל"ה הק' הטעם הוא שאם נניח עשר האצבעות על השולחן גודל אצל גודל ותתחיל למנות אותם בעשרת הדברות תתחיל מזרת ימין דיבור אנכי ה' וכשתגיע לאצבע ימין יהיה דיבור "זכור את".
כמדומני ששאלו את ר' חיים על זה שפונים ימינה ושמאלה בנקדישך ואמר שאין מקור לזה.
מענין.
כמדומני שכתבו כבר. בכ"א מקור מפורש יש ע"פ הירושלמי ברכות א שאנו רוצים להידמות למלאכים שנוטלים רשות זה מזה כדי שלא יקדים האחר את חבירו וכמו שפי' יונתן בן עוזיאל פסוקים שם בישעיה וכ"ה ברש"י והמפרשים שם. וגם מזוה"ק (נח ע"א) שכתב אהדרו לדרום אהדרו לצפון אמרו קדוש וכו' וכן הוא בסידור הרש"ש כוונות קו ימין באמירת "וקרא זה" וקו שמאל באמירת "אל זה" וקו אמצעי "ואמר" (ארחות ציון ח"ג רכט)
וכמדומני שמעתי פעם הרב יצחק יוסף שליט"א שחיפש מקור לכך שיש המברכים את ילדיהם בשעת ברכת הכהנים ולא מצא.
מאוד מענין - כי זה מאוד נפוץ
הנכון הוא כמש"כ החסד לאלפים [קכח, יז] שאין לומר שום ברכה ופסוקים באמצע ברכת הכהנים ע"פ הגמרא "וכי יש עבד שמברכים אותו ואינו מאזין" ואסור להסיח דעתו מהברכות וכ"כ כמה ראשונים היראים, אור זרוע בשם הרי"ף ועוד. ובילקוט יוסף [שלב] כתב בשפ ספר הנייר בשם רבנו יצחק שאסור לומר שום פסוק אחר כל תיבה ותיבה כי אין הקב"ה מתאווה אלא לברכת כהנים. (שם רנז)
אתה מתכוין מברכים ממש, או מכסים אותם בטלית ?
יש כאלו שאומרים פסוקים או מברכים
אמנם ישנם שרק מכסים את פני הילדים
גם שם העיר על מנהג עמי הארץ שמסיטין את פניהם לצדדין כדי שלא יסתכלו על הכהנים וזה בורות גמורה (האיסור הוא בכפות ידיהם ממש כמו בקשת ועוד והרי הם מכוסים בטלית) כי אדרבה צריכין לצדד פניהם לכהנים כדי לקבל עליהם הברכה ולא יהיו אחורי הכהנים, ועל זה אמר שם "ולא עם הארץ חסיד" וטוב שיהיו ממש כנגד הכהנים.
ואני הקטן אוסיף כי לפני כמה שנים התארח אצלנו הגאון הרב שטרנבוך שלי' והוא הטריח עצמו ממש לבוא ממש לפני הכהנים.
המקור של הביטוי "האוכל דג ביום דג ניצול מן הדג" - אמר לי תלמיד חכם שבדק בכל המקורות גם אלו שירוצו ויביאו מהויקיפדיה וכו' הוא אמר לי שפתח במקורות ממש ואין לזה מקור!!! במילים האלו
אלא אמר זאת נחמן ביאליק....
פלא עצום!!!
קודם כל יש כאן רמז כידוע ועי' כאן
וזו תשובה שענה הגאון הרב בן ציון מוצפי שלי'
שאלה - 281847
לכבוד רבנו שליט"א האם יש מקור של האוכל דג ביום דג ניצול מדג או שזה המצאה של אנשים?
תשובה
מיוחס לרבנו אברהם אבן עזרא זיע"א.
יש את המנהג אחרי הבדלה לטבול את הזרת בצלחת של הגביע עם המיץ ענבים ולשים בכיס לעשירות וכולי

מקור של הטבילה של האצבע לשים בעצם לוז וכו'
שמעתי - לא ראיתי במקור ממש.
שזה עוד מימי המהר"ם מרוטנבורג - מהראשונים.
בזהירות אומר שמנהג זה השתרש בטעות. כי ענין עצם הלוז קשור לסעודת מלווה מלכה וכמש"כ בשבלי הלקט [סימן קל] אבר אחד יש באדם ונסכוי שמו ואינו נהנה באכילה אלא במוצ"ש. והביאו הב"י ועוד. ויש לו כמה שמות וגם השם לוז (כך קראו אותו חכמי הקבלה ובמטה משה ועוד) ובזוה"ק כתב שהיא עצם הכי חזקה בגוף האדם והיחידה שנשארת גם אחרי שהגוף נרקב בקבר וממנה נשתת האדם בתחית המתים ודוקא ע"י המצוה של סעודה רביעית.
ומכאן תצא תוכחת מגולה לכולם להקפיד ביתר שאת המצווה חשובה זו.


בפרקי דרבי אליעזר (פ"כ) מובא לאחר ששתה אדם כוס של הבדלה מצוה להטיל מעט מים בכוס של הבדלה ושותהו. וברמד"ל שם פי' ומה שישאר בכוס המים מעבירו ע"ג עיניו משום שיירי מצווה מעכבים את הפורעניות. וכ"כ עוד ראשונים והגאון הרב חיד"א ז"ל
מנהג עדת חלאב לצחוק בסיום ברכת הגפן של הבדלה
כסימן לשמחה בכל השבוע
מצא חן בעינינו ואימצנו!
גם המרוקאים נוהגים כך. ויפה לכם.
אגב, קראתי שהקדוש בבא מאיר אביחצירא זצ"ל הורה לבניו שליט"א שכל מנהג טוב שיראו בכל קהילה ועדה יקחו על עצמם וזה יביא להם תוספת קדושה ושכן הוא נהג. זיע"א.
לרקוד עם המטאטא בחתונת הבן האחרון.
זה ודאי לא מנהג מבוסס מהפוסקים אלא לסימן בעלמא מהדור/תיים האחרון/ים
מה שציינו שאין לזלזל בשום מנהג - לא כולל מנהג שטות כמב' בתוס' ריש ב"ב
ועי' מש"כ בראש ההודעה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה