לא רק נתניהו אזרח מודאג - טור
ראש הממשלה נתניהו יודע היטב כיצד מרגיש אזרח מודאג. הוא היה כזה פעם. היום רבים מקרב תושבי ישראל, הם אזרחים מודאגים. הם מודאגים מההססנות, מקבלת ההחלטות, ובעיקר מהחשש לבאות. החולשה של נתניהו שפוגעת בישראל.
בשורה התחתונה, אני אזרח מודאג. אני אזרח מודאג מראש הממשלה שנגרר, שיש לי ראש ממשלה שמדבר ומדבר, מצהיר ומצהיר, וברגע האמת מתקפל ולא יודע לעמוד על עקרונותיו – עקרונותינו, ושוב מפקיר את תושבי הדרום לחסדם של מחבלי חמאס. המחבלים ימשיכו להתעצם, ימשיכו לאגור טילים ארוכי טווח, ומי יודע מה ההפתעה הבאה שיכינו לישראל בסבב הבא.
נתניהו של יום שני בלילה, ייזכר כנתניהו שנכנע לתכתיבים. הוא נכנע לתכתיב של ניהול מו"מ עם חמאס, וזהו אותו ארגון טרור רצחני שבגינו הוא ניתק מגע מאבו מאזן והרשות הפלסטינית שחברו אליו בכדי להקים ממשלת אחדות. הוא נכנע שוב ושוב להאריך את הפסקת האש, במקום להגיב בעוצמה שלא הייתה מותירה ספק, מי החזק במזרח התיכון שצריך להיזהר ממנו.
הוא נכנע לתכתיב של הסרת המצור על עזה. הדבר שישראל לא נענתה לאורך תקופה ארוכה - לא הייתה מוכנה לשמוע על אפשרות שכזו, לפתע הסרת המצור הפכה לנושא של מו"מ, ולחשוב שישראל היא שפתחה בכל המהלך האחרון של הלחימה.
נתניהו גם נכנע לתכתיב שיאפשר לשלם משכורות לחמאסניקים מעזה, והוא כמובן נכנע ואיפשר לשקם את רצועת עזה. התכתיב הנוסף והנורא, שהאיש שדיבר גבוהה גבוהה על פירוז רצועת עזה מנשק, קיבל לבסוף את העובדה שהדבר לא יקרה, ובטח לא יהיה חתום בהסכם מול ישראל. הדבר היחיד שאולי הוא יקבל, זו ערבות אמריקאית, שלבטח לא שווה את הנייר שעליו ייכתב (אם בכלל ייכתב).
בשלב זה, כשנתניהו טוב בסיסמאות, טוב באיומים אך חלש במעשים, כדאי לזכור את קודמיו בתפקיד, כיצד בלי לאיים ולדבר הרבה, פשוט עשו. קחו לדוגמא את אהוד אולמרט שהצליח למנוע הקמת כור אטומי בסוריה, שעה שקיבל החלטה להפציץ את הכור. אולמרט לא דיבר, הוא פשוט עשה. הוא לא קיבל את ברכת הדרך מארה"ב, ההיפך. הוא שמע התנגדות, אך חשב קודם כל על ביטחון ישראל. מבלי לדבר יתר על המידה, הוא שלח את המטוסים והסוף הטוב ידוע.
לעומתו, ראש הממשלה נתניהו רץ לאו"ם, צייר קווים אדומים, ומעבר להפחדת תושבי ישראל, לא עשה דבר. זה נכון לאיראן ונכון לרצועת עזה. במובן מסויים, נתניהו מזכיר את אובמה. שני אנשים שיודעים לדבר יפה, בעלי כריזמה, מובילים עם שלם, אך בשורה התחתונה עושים נזק. אובמה לארה"ב שהפך אותה למדינה חלשה, כזו שבעולם לא ממש מתרגשים מהחלטותיה ואיומיה. וכך גם נתניהו ששוב ושוב הופך את ישראל החזקה, למדינה חלשה, כזו שאפילו לאיומיה כבר לא מתייחסים ברצינות.
אין ספק שמהלכיו של ראש הממשלה נלמדים היטב בדמשק, ברובע הדאחייה שבלבנון, בטהראן, ולמעשה בכל מקום שאויביי ישראל נמצאים. להבדיל, יכולים גם הפוליטיקאים בישראל ללמוד משהו ממה שקרה כאן, ומי יודע אולי הם כבר למדו. התוצאות, לבטח לא יאחרו לבוא.
מקור.
מה שנכון נכון!