אתגר אתגר דו שבועי - שיר של יום

  • הוסף לסימניות
  • #1
ברוכים הבאים לאתגר החדש - שיר של יום.

כחובבת מושבעת של סוגת השירה, לא יכולתי שלא להקדיש לה את האתגר הזה.

משערת שברגע זה ממש איבדתי חלק מכם - אלו שאינם נמנים על חובבי הז'אנר - אבל לפני שאתם הולכים מכאן, אבקש שתקדישו עוד רגע לנסות לטעום, לבחון ולשקול יציאה מאזור הנוחות, כי זו מהותו של אתגר. הוא מאתגר.
בטוחה שכשתצלחו אותו - הסיפוק יהיה גדול, ואולי אולי אפילו תגלו שזה ממש טעים : )

אז קדימה, בואו נתחיל לשורר : )

הקהילה המדהימה שלנו מלאה בקטעים ובסיפורים שנכתבו בכישרון רב על פי כללי הכתיבה - אפיון דמות, דמויות ראשיות ומשניות, חלוקה לפסקאות, בניית עלילה, ועוד...
קחו סיפור אחד כזה המתאר אנקדוטה או רגע מחיי היומיום (שלכם או של אחרים), או לחילופין קטע הומור, סאטירה, או כל קטע אחר שאינו שיר. נערו ממנו את כל כללי הכתיבה הרגילה, השאירו לכם רק את תמצית ליבו ורעיונו - והפכו אותה לשיר.
מדגישה - לא שיר ערטילאי אפוף סוד ומסתורין - אלא שיר שמתאר רגע יומיומי, מחשבה, רגש. כזה שהקורא יוכל להבין ולהזדהות.

הבחירה היא שלכם האם להתמקד במאורעות הטכניים, בזווית הרגשית, או זו המחשבתית. האם השיר ייכתב בגוף ראשון, שני או שלישי, אולי רק יתאר מצב. האם הוא יהיה מחורז או לא. מה יהיה המשלב הלשוני שלו. האם הוא ישעשע, ירגש, או יעורר מחשבה...

כמעט הכל נתון לבחירה ולשיקול הדעת שלכם, רק שימו לב למגבלות הבאות:
- אורך השיר לא יעלה על 30 שורות ולא יפחת מ-6.
- חובה לצרף קישור לקטע עליו מתבסס השיר.

בנספח אפשר לפטפט, לשורר, להאיר ולהעיר...

היום יום ראשון בשבת שבו נפתח האתגר, ויינעל אי"ה ביום ראשון כ"ו בסיוון.

בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
  • הוסף לסימניות
  • #3
https://www.prog.co.il/threads/משחק-השקט.1058517/post-15061170

מֵיתְרֵי הַקּוֹל

נֶאֱלָמִים.

מִתַּחַת רוֹחֲשׁוֹת

מִלִּים.

אַךְ לְמַעְלָה,

קוֹל דְּמָמָה.



הֲבָרוֹת חֲתוּכוֹת,

מֻשְׁחָזוֹת.

פָּגְעוּ בְּעֹמֶק,

בְּחָזְקָה נֶאֱחָזוֹת.

בְּלֹא אַף כַּוָּנָה,

שׂוֹרְטוֹת הֵן נִימָה.



מְנַסֶּה לוֹמַר

סְלִיחָה.

לִמְצֹא מִלִּים

אֲשֶׁר שָׂחָה.

לֹא מַצְלִיחָה.

וְכִי מָה?



בְּהַחְלָטָה אַחַת

נְחוּשָׁה,

הוֹגֶה אֶת הַמִּלָּה

בְּקוֹל לְחִישָׁה.

סְלִיחָה,

מִתְנַגֶּנֶת בִּנְעִימָה.



מוֹצֵאת אֶת הָעֹז,

הַכֹּחַ.

אַף שֶׁאֵינִי אֲשֵׁמָה,

לָתֵת מָנוֹחַ.

לִהְיוֹת עִמָּהּ בְּצַעֲרָהּ,

לְהָבִיא נֶחָמָה.


(30 שורות).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
נף נף


וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי רַק שְׁתֵּי דַּקּוֹת

שְׁתֵּי דַּקּוֹת וְלָלֶכֶת לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ.

לַהַט פָּנַי מִתְעַרְבֵּב בְּרֵיחוֹ שֶׁל עָשָׁן


אוּד,

אוּד שְׁנִיצֶל מֵאֵשׁ

אָכוּל לְךָ

אָכוּל לְךָ

אָכוּל לְךָ
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
היועמשי"ת נגדי (על מנגינת השיר 'הקב"ה איתי- שמוליק סוכות')

https://youtu.be/Tpt_m6j-bHA

כָּל שְׂמֹאלָנִי הַיּוֹם כָּל כָּךְ שׂוֹנֵא אוֹתִי
הוּא שׂוֹנֵא הוּא שׂוֹנֵא
כָּל מוּסָת הַיּוֹם כָּל כָּךְ שׂוֹנֵא אוֹתִי
הוּא שׂוֹנֵא מִכָּל הַלֵּב

הַיוֹעַמַשִׁי"תּ הַזּוֹ כָּל הַזְּמַן הִיא נֶגְדִּי
חוֹנֶקְתּ אוֹתִי לֹא עוֹזֶבְתּ אוֹתִי

כַּמָּה סַנְקְצִיּוֹת רָאִיתִי בָּעֵינַיִם
מְעוֹנוֹת בִּמְחִירִים עַד הַשָּׁמַיִם
רַק לִדְרֹךְ עָלַי
רַק לִדְרֹךְ
אַבְרָכָצִ'יק בּוֹא תָּרִים יָדַיִם
נִתֵּן לְךָ מָנָה אַחַת אַפַּיִם
רַק לִדְרֹךְ עָלַי
רַק לִדְרֹךְ

הַיוֹעַמַשִׁי"תּ הַזּוֹ כָּל הַזְּמַן הִיא נֶגְדִּי
חוֹנֶקְתּ אוֹתִי לֹא עוֹזֶבְתּ אוֹתִי
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הטקסט המקורי

בין הבוקרס לשניצל,
בין הטריקולד לפיצה,
בין המשקל לבגד,
בין השבע ברכות
לזה שלאחר עשרים שנה.

עומדת לה תמיהה וניצבת.
הכיצד זה ייתכן,
מניין להן כל הסובבות,
אוכלות ומקלות נותרות?

הכיצד זה ייתכן,
ורק המשקל שלי משקר?
כולן ספגטי,
ואני דוב בלעתי.

אין זה כי אם

כולן סותמות
ואני פותחת.

כולן מכרסמות
ואני בולעת.

כולן הולכות
ואני צולעת.

אתנחם לי בקצפת משובחת.
כל הדרך אליה- גונחת.
לא נורא, ממחר- דיאטה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הבוקר בו רות קמה, וגם אני

רָאִיתִי אוֹתָךְ
בְּגַעְגּוּעֵי הֶעָבָר,
לֹא חוֹזֶרֶת שָׁמָּה.

רָאִיתִי אוֹתָךְ
מוּל כְּאֵב שֶׁגָּבַר,
לֹא שׁוֹאֶלֶת לָמָּה.

רָאִיתִי אוֹתָךְ
בְּמַאֲבָק יוֹמְיוֹמִי,
לֹא סוֹפֶרֶת כַּמָּה.

רָאִיתִי אוֹתָךְ
בְּבֹקֶר סְתָמִי,
נוֹפֶלֶת וְקָמָה,
וְקָמָה.

רָאִיתִי
אוֹתִי בְּתוֹכֵךְ
וְאוֹתָךְ בְּתוֹכִי,
אָמַרְתִּי-
אֱלוֹקַיִךְ אֱלוֹקַי,
אֵלֵךְ בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8

צעדיי המאושרות בתחילת ה'יום'!​

אני הולך לי מאושר,

בתוכי כולי מפזם ושר.

אה, כמה חשובים הם פעמיי,

כשלבית המדרש אני מפנה את צעדיי.



לימיני – ילד בוכה,

כשאביו לחיידר אותו דוחה.

לשמאלי – דואג האברך,

שמא שוב על חובותיו הוא דורך.



אבל אני, עם התפילין,

אין לי על מה להלין.

הולך מלא אנדרנלין,

לצעוד אל תוך הטקרלין.




להאיר את חושכו של העולם,

אפילו שאיני מושלם.

בזריזות אכנס לאולם,

כי רק בשמחה אעלה על הסולם!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
יומולדת אחד יותר מידי

בית א':
הוא גיבור, הוא חזק, הוא ממש לא פחדן.
הוא יציב, עוצמתי, לכל הוא מוכן.
הוא ממש לא חושש מחתולים משוטטים.
ובחנות אין בו רעד מדגים רוטטים.

בית ב':
הוא גם לא מאכזב מדג השוחה לו בצלחת.
אבל תאריכים עבורו הינם- חוויה בלתי נשכחת.
הוא מושלם, באמת, זוהי בעייתו היחידה.
פוביה רצינית, הרסנית, בכל קנה מידה.

בית ג':
הוא צעיר, הוא רענן, לא סובל מבעיות זיכרון.
הוא משקיע, מתאמץ, אינו בוחל בחיפוש בארון.
המייללת הסדרתית עוזרת לו ברצון.
זוכה לחבק צלופנים במהירות השעון.

פזמון:
אז אל תאמין בעצמך.
עד יום הולדתך.
אל תאמין, אל תאמין!
גם אם אשתך תאמר לך.
לך ללוח שנה, ציין שם, אל תתעצל.
אחרת תמצא עצמך, חובות על חובות מגלגל.

גשר:
יום הולדת הנחגג באדיקות, חודש אחרי חודש.
ים של תשורות נאות, שלא העלו עדיין עובש.
אישה אחת סחטנית, ובעל ישר ותמים.
הפכו לשיר סאטירי, ביום מן הימים.

סיום:
הנה סופסוף הוא למד שאין מוקדם, ועוד לא מאוחר.
בזכות, ואף בגלל כספו, שבבנק כמעט לא נותר.
אומנם בארון שוכבות בנחת, אין ספור מתנות שוות.
אולי, דווקא בגלל שנוספו שם אתמול מקל ושיניים תותבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לנשום

מַבָּט אֶחָד, קָטָן וְזָהִיר
שוֹלַחַת אֵלֵיךָ
מְבַקֶשֶת יוֹם בָּהִיר
נָקִי מֵעַנָּנִים שֶל כֶּאֵב
וְאֵיך אֶשָא פָָּנִים
אֶל אַבָּא אוֹהֵב

הוּא אַשֶר
אֶת חַיַּי כּוֹתֵב
בְּקֶסֶּת שֶל נֶַַצַח
וּדְיוֹ שֶל אַהַבָה
אֵינִי עַזַּת מֵצַּח
אַך בַּעַלַת תַּאַוָה

וְכַמָה שֶאַנִי מְנַסָּה
אַנִּי שוּב מִתְבַּלְבֶּלֶת
בֵּין הַטוֹב לָרָע
אַנִּי כִּמְטוּטֶלֶת
נָעָה מִפֹּה לְשָם
מְלֵאָה רְגָשוֹת אָשָם

אַך -
גַּם כְּשֶיָסוּר מִמֶּנִּי
עַמוּד הָאֵש
וְיוֹתִיר אוֹתִי בָּאַפֵלָה
אַפַלֵס לִי דֶּרֶך
לְבֵית קֵ-ל הִיא עוֹלָה
בִּשְתֵּי יָדַי הַפְּצוּעוֹת
הַחַרוּשוֹת שֶאֵלָה
אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת
אֶהְיֶה שוּב
שֶלְךָ .
 
  • הוסף לסימניות
  • #11

הקירות כולם
צבועים שחור
מן החדר נעלם
כל חלקיק של אור

יללה נשמעת
מתוך הדממה
בוכה הוא, היא יודעת
נרעדת נשמה

הדאגה שוקעת
בלב הנערה
ולפתע בוקעת
מפיה השירה

נרגע לו אח קטן
אחות קטנה נצמדת
וכך חולף לו זמן
כשאותם היא מחבקת

השירה נמשכת
ובחדר- אפילה
התוגה מורגשת
אך דועכת עם כל מילה

חבלי שינה נופלים
ורוצים שניהם לשמור
אך כמה אנשים
רוצים אותם לשבור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12

ברווז,
נטף כגז,
ונחום בז,
בקפה אחז.

ואז,
לפתע ראה,
בלי עין רעה,
אדם עם ארגז.

פגש ת'דייר,
אדם בגודל הר,
שעליו גער,
ואת פיו פער.

והדייר סובב,
ושפילפוגל צעק,
ובננה דובב,
ונחום נחנק.

והוריד אותו,
והסביר הכל,
וחזר לביתו,
ורצה לאכול.

ובלילה פתאום,
דפק לו האיש,
וביקש בתום,
טוסטר חדיש.

ויצא האיש,
והשאיר קרטון,
וקלמנטינת ביש,
האירה אסון.

ויבוא המשך,
אם יהיה ביקוש,
ואני אלך,
כי זה סתם קשקוש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13



עֵינֵי חֲרוּזִים בּוֹהֲקוֹת בִּדְמָמָה
יָדַיִם פַּרְוָתִיּוֹת נִשְׁלָחוֹת בְּהַאֲשָׁמָה
סוֹף יוֹם, סוֹפָם שֶׁל חַיִּים. שֶׁל תִּקְווֹת.

עֵינֵי גְּבִינִים לְבָנִים מְרַצְּדוֹת בַּהֲבָנָה
יָדַיִם גְּרוּמוֹת נִשְׁלָחוֹת בְּהִסּוּס לְמַתָּנָה
אוֹסְפוֹת פַּרְוָה וּשְׁבָרִים וְקִרְבוֹת.

עֵינַיִם מְנַצְנְצוֹת, בּוֹהֲקוֹת בְּתוֹדָה
יָדַיִם שׁוּב צְעִירוֹת נִשְׁלָחוֹת בִּצְרִידָה
סוֹף חַיִּים, תְּחִלָּתָם. נִצָּנִים חֲדָשִׁים שֶׁל אֲהָבוֹת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כנפי רוח

סבתא.
יושבת בכיסאה, אבל לא ממתינה.
נכדה אמור להגיע, כי זה יום הביקור הקבוע.
אין לה סיפוק מביקורו, כי אין בה נתינה.
הנכד שקוע במסך, מנהל את עסקיו כבכל השבוע.

נכד.
עסקיו מסועפים, ממלאים את ראשו.
אבל על הביקור השבועי אצל סבתא, הוא לא מוותר.
משהו לא מובן לו, מעיק על נפשו.
למה אני לא מרגיש שסבתא מעריכה אותי על זה, להבין הוא חותר.

סבתא.
רצון לשנות, מתחיל לפעום בעורקיה ובליבה.
מכיסאה היא קמה, נחושה והחלטית.
מחלונה היא רואה, כמה לנכד היא חשובה.
מה לעשות היא מבינה, כדי לקבל את הנכד היא מסתובבת אחרונית.

נכד.
משהו שונה בסבתא, הוא מזהה.
הפלאפון שלך יהיה בצד, היא קובעת לו.
מה קרה לה, הוא חושב בתמיהה.
בוא נדבר קצת, היא פונה ללב שלו.

סבתא.
אחרי שעה ארוכה, השיחה מסתיימת.
לראשונה הוא היה בשבילה, והיא בשבילו.
ליבה התמלא באושר, ובמנוחה היא שוקעת בתרדמת.
כל היקום שר שירה, הציפור קיבלה את הסולו.

נכד.
עכשיו את הכל הוא הבין, קלט והפנים.
נכון שעל הביקור הוא לא ויתר, אבל הוא לא הגיע.
גופו הגיע, אבל נפשו בעסקים נשארה עמוק בפנים.
מהיום נפשו וליבו יגיעו לביקור, את ההחלטה במוחו הטמיע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
מאמר: "לא תצליחו לכבות את השמש".
שיר: "מלחמה עם החמה".

אוֹמֵר הַזָּקֵן לְאִיוָן הָאִכָּר:
דַּע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִיא הָעִקָּר.
כּוֹחַ וְחַיּוּת הִיא נוֹתֶנֶת לְכֻלָּם,
לַצּוֹמֵחַ, לַחַי, וּלְכָל בָּאֵי עוֹלָם.

אִי אֶפְשָׁר מוּלָהּ לְהִלָּחֵם
חֲזָקָה הִיא מִכָּל לוֹחֵם.
מְרוֹמֶמֶת הִיא וְנַעֲלֶה
בְּרוּם הַשָּׁמַיִם מַסְלוּלָהּ.

אַךְ אִיוָן אִכָּר טִפֵּשׁ.
בְּדַעְתּוֹ מִתְחַפֵּר וּמִתְעַקֵּשׁ.
חוֹבֵר הוּא לְפָּרִיץ וְגַנָּב.
קוֹאָלִיצְיָה מֻשְׁלֶמֶת – בְּעֵינָיו.

לְכַבּוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ! הֻחְלַט בָּאֲסֵפָה
בְּמִסְפָּרַיִם וְגַרְזֶן יָבִיאוּ אֶת סוֹפָהּ.
הַפָּרִיץ הֶחָמוּשׁ מוֹבִיל אֶת כֻּלָּם
לַמַּאֲבָק הֲכִי מְגֻחָךְ בָּעוֹלָם.


וְכָעֵת נִהְיֶה אַמִּיצִים.
נַפְסִיק לְדַבֵּר עַל אִכָּרִים וּפָרִיצִים.
אֶת הַמָּשָׁל אִתָּנוּ נִקַּח.
אוֹתוֹ נִזְכֹּר כְּשֶׁאֶת הַגְּמָרָא נִפְתַּח.

הִיא מְקוֹר הָאוֹר וְהַיוֹפִי.
אֵין בָּהּ כָּל דֹּפִי.
נַקְדִּישׁ לָהּ אֶת לִבֵּנוּ.
הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא חַיֵּינוּ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
השיר (נכתב לאתגר.לא מבוסס על מאמר, מבוסס על הנאה ורצון לחבר.... ;) )
בואו נתחזק בתפילה!!!


ובדופן
קדח לו חור
להנאתו
ולא שם ליבו
שהסירה
טובעת
בגללו

ובמטווח
נח לו בצד
להנאתו
ולא שם ליבו
שהזירה
נפגעת
בגללו

ובגורל
חלם לו במילים
להנאתו
ולא שם ליבו
שהתפילה
נתקעת
בגללו

כי
כולנו
באותה סירה
כולנו
באותה זירה
כולנו
לאותה תפילה

שיבוא משיח
במהרה...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #17
עולם ממבט שונה


אני אוהב לחייך לכולם

אני אוהב את אמא הכי בעולם

אני גם משוגע על פרחים

במיוחד אלו שגדלים על שיחים



כל יום אני הולך לעבודה

מסדר את העציצים יפה בעמודה

לפעמים מטאטא את הרצפה

שהעלים לא יגרמו להצפה



מיכאל הוא מעביד קשוח

אך ליבו באמת רך ונח


וכשחייכתי לילד וההוא נמלט בבהלה

מיכאל אמר שלא בי, אלא בו הבעיה


אני הכי שונא מבטים של ילדים

לא נעימים, כאלו דוקרים

כאילו אני מה?, סתם דבילי?

מה הם חושבים? שאני לא נורמלי?



ת'אמת, יש בזה משהו, כנראה

אני שונה מכולם, בעיקר במראה

אבל אני עדיין בן אדם, עם רגשות

רצונות, שאיפות ותחושות



אני גם תסמון דאון, אז מה?!

תסמון דאון נורמלי, בלי גוזמא

כשאמרתי את זה לאמא, צחקו כולם

ואמרו שאני הכי הנורמלי בעולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
במנגינת "טאטע תטהר" של אלייצור. מבוסס על הילדים שניג'זו כל הלילה במקלט של הבניין :)

אני רוצה חיים נורמליים
כמו פעם, ודי, נשבר לי
נמאס לי
אני שוב רצה באמצע הלילה למקלט שלי
ולא בא לי לספר עוד סיפור
נגמר כבר המאגר שלי
ובחוץ הכול סגור והילד: "משעמם לי!"
צועק
אז שוב סיפרתי סיפור לילדים
על סבתא שלי, ברוריה
איך שהיא ברחה מהבריטים
ועל דובי שהיה אוכל
מדי פעם קרפדים
וגם על טילון אחד
שהתרסק ביד
אוי, זה טראומתי
ואין טיפול פסיכולוגי
איך זה לא חשבתי
לא חשבתי
כי לצאת בכלל אסור
ממילא צריך עוד סיפור
ונהיה רק עוד יותר חנוק
ועוד יותר..

אז טאטע, טאטע, תספר סיפור מהר
ועדיף קצת מצמרר
שיגרום להם לזוז
להפסיק את הניג'וז
ואוכל קצת לסדר
אז טאטע, טאטע, תספר סיפור מהר
תספר, תספר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בס"ד

מעורב ירושלמי
(סיפור שמדבר על השילובים הקיימים בירושלים)

במנגינת ירושלים של זהב:

אוויר הרים צלול כיין, כולם כמו שיכורים.
שמרגישים חופשי בבית, גם של השכנים.
אין תרדמת אילן ואבן, תמיד העיר פקוקה.
באוטובוס דחוסים סטודנטים, עם כל הישיבה.

ירושלים של מגנט.
ושל שדכן ודבק חם.
היא אבן ששואבת לה.
את כל העם.

ירושלים של מגנט.
ושל שדכן ודבק חם.
היא אבן ששואבת לה.
את כל העם.

מבית הכרם עד גאולה, השוק עד הכיכר.
כל סוג של יהודי נמצא שם, ואף אחד לא זר.
ובצעקות אשר ביפו, רכבת ונגן.
לפתע כולם יעצרו שם, להשלים מניין.

ירושלים של מגנט.
ושל שדכן ודבק חם.
היא אבן ששואבת לה.
את כל העם.

ירושלים של מגנט.
שממרכזת את כולם.
ומעלה אותם לרגל.
לריבנו-של-עולם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

למה לכתוב מחדש אם @אוראל סולטן עשה עבודה מצוינת?
קבלו רצף עובדות מעניין:

אם אתם קוראים את מה שכתוב פה, אתם כנראה חברים בקהילת הכתיבה.

אם אתם יכולים להגיב למה שכתוב פה, אתם בטוח בקהילת הכתיבה.

אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה שפרסמתם כאן קטע כלשהו. כל קטע - שיר, סיפור קצר או אולי אפילו סיפור בהמשכים. (ובמקרה ושפר מזלכם, יכול להיות שגם הצלחתם לא רק להתחיל אחד כזה, אלא גם לסיים אותו...)
עליכם לבחור אחד מהשיתופים שלכם בקהילה.
זה יכול להיות שיר, סיפור קצר, פרוזה, או פרק מתוך סיפור בהמשכים. (ואם פספסתי ז'אנר מסוים, אתם מוזמנים להוסיף אותו...)

היצירה הזו, כמו כל יצירה באשר היא, מורכבת מהתחלה, מאמצע ומסוף.
נגדיר את ההתחלה ואת הסוף כפרוסות לחם, ואת האמצע כממרח.
באתגר הזה עליכם להחליף את הממרח.
העתיקו את ההתחלה ואת הסוף, וכתבו ביניהם יצירה חדשה, רחוקה-רעיונית ככל הניתן מהיצירה המקורית.
הקפידו שטעם הממרח ישתלב היטב בטעם הפרוסות, שיהיה טבעי וטעים...
ובמילים ברורות, שסגנון הכתיבה, המשלב, הקצב, החריזה אם ישנה, יתאימו לאלו בקטע המקורי.

עד איפה ההתחלה? מאיפה הסיום? לא מוחלט.
אפשר פסקה ואפשר שתיים שלוש שורות.
תלוי באורך הכולל של הקטע.
מה שחשוב שלא יהיו אלו משפטיים גנריים שיכולים להוות התחלה או סיום לכל קטע...

אני מקווה שלא תכעסו יותר מדי שאני מבקשת מכם לשנות יצירה שלכם.
זה דבר מעצבן וקשה- ומכאן האתגר!!

יש לצרף קישור ליצירה המקורית.


האתגר יינעל בע"ה ביום שלישי, י' בטבת, בחצות.

יש שאלות? הערות? מחמאות לכותבים המוכשרים? מוזמנים לנספח.
זוכרים את הימים שבהם מכתב היה הרבה יותר מאותיות קרות על מסך ולחיצה קלילה על 'שלח'?
גם אתם מתגעגעים למריחות הדיו הכחול על דף שורות מה'אמצע של המחברת'? לקרעי המעטפה הפזורים (כי למי יש סבלנות לפתוח את הלשונית כמו שצריך), ולהתרגשות כשעוד בול הצטרף לאוסף?

טוב, זה לא ממש קשור לאתגר. סתם כדי לבדוק בני כמה אתם ;)

ועכשיו למה שבהחלט קשור:

באתגר הפעם עליכם לכתוב מכתב.

מי המוען? מי הנמען? מה הנושא? – בחירה חופשית שלכם.
זה יכול להיות מכתב אישי לחבר/ה, מכתב מהנהלת בית הספר להורים, מכתב מוועד הבית לשכנים, מילד להורים או להפך, מחברת החשמל לסרבני תשלום, מכתב פיטורין ממעסיק לעובד, ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם, והיא טובה.

רגע, עוד לא סיימנו.

סיימתם לכתוב? הכנסתם למעטפה? הדבקתם בול? שלחתם? חיכיתם נצח שדואר ישראל ייזכר מה תפקידו בעולמו? הנמען הנרגש / הנבוך / הכועס / המשועשע קיבל סופסוף את מכתבכם?

מצויין.
עכשיו הגיע הזמן להחזיר תשובה.

כתבו מכתב תשובה, ו- שימו לב - עליכם לכתוב אותו בסגנון או ז'אנר שונה מזה שבו כתבתם את המכתב הראשון.

אם המכתב הראשון היה רשמי ופורמלי, מכתב התשובה יהיה משתפך ורגשני.
אם הראשון היה קליל ומצחיק, מכתב התשובה יהיה נוגע ללב.
אם הראשון היה סוג של סיפור או מונולוג, מכתב התשובה יהיה שיר.
אם הראשון נכתב במשלב מליצי, התשובה תהיה עממית.

אלו רק דוגמאות. סומכת על היצירתיות שלכם שתפתיע עם סגנונות מעניינים ושונים.

לסיכום 'מברקי' – עליכם לכתוב שני מכתבים: מכתב פניה ומכתב תשובה, כל אחד מהם בסגנון שונה.

כמה דגשים:

  • המבנה – מבנה מובהק של מכתב (פניה אל הנמען, גוף נוכח, חתימת המוען).
  • סגנון כתיבה תואם מוען ותואם תוכן.
  • כדי להקל על העומס בתיבת הדואר – אורכם של שני המכתבים יחד לא יעלה על 750 מילים.

- האתגר יינעל אי"ה בעוד שבועיים, יום חמישי כ"ו בטבת.

בהצלחה רבה!
מחכה לתיבה מתפקעת : )

תגובות, שאלות, ומכתבים למערכת –
בנספח.
קבלו רצף עובדות מעניין:

אם אתם קוראים את מה שכתוב פה, אתם כנראה חברים בקהילת הכתיבה.

אם אתם יכולים להגיב למה שכתוב פה, אתם בטוח בקהילת הכתיבה.

אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה אתם יודעים שזו כבר פעם שנייה שאני נדפק עם אתגר לפני החגים. (אבל זה לא קשור, אז אל תקראו את השורה הזאת... אה, כבר קראתם? לא משנה, תשכחו ממנה ותעברו פשוט לקרוא את ההמשך...)

אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה שפרסמתם כאן קטע כלשהו. כל קטע - שיר, סיפור קצר או אולי אפילו סיפור בהמשכים. (ובמקרה ושפר מזלכם, יכול להיות שגם הצלחתם לא רק להתחיל אחד כזה, אלא גם לסיים אותו...)

וזה מה שהוביל אותי לאתגר הבא:

כתבו קטע קצר הממשיך סיפור / שיר שכתבתם כאן בעבר (סיקוול בלע"ז), או מספר מה קרה לפניו (פריקוול בלע"ז). אפשר שהקטע יספר מה קרה לגיבורים 20 שנה אחרי, 20 שנה לפני, יומיים אחרי, דקה וחצי לפני, או כל פריקוול / סיקוול שעולה על דעתכם. (בשיר פשוט אפשר לכתוב קטע שממשיך את השיר או נותן אליו הקדמה.)

אפשר גם לשלב בין השניים, ולכתוב קטע שתחילתו היא פריקוול וסופו הוא סיקוול והאמצע הוא הסיפור המדובר, אך לא תינתן תוספת ניקוד משמעותית לעושה כן. (אבל אולי כן איזו תוספת קטנטנה...)

אה, ובגלל שעכשיו אנחנו מתקרבים לחג הדיקטים-והקישוטים-הנופלים הססגוני, המשך הסיפור צריך להיות קשור בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לחג הסוכות / למוצריו.

שימו לב! אם יועלה קטע מסיפור בהמשכים שעדיין מפורסם כאן הוא יפסל מידית, בנוגע לסיפור שכבר הסתיים, הרשות נתונה להוסיף קטע ככל העולה בעיניי רוחכם.

שימו לב 2! חובה לקשר לקטע המקורי בתחילת הסיפור. קטע שייעדר ממנו המקור ייפסל גם הוא במידיית.

אורך האתגר הוא ממינימום של 20 מילה ועד למקסימום של 1500.

האתגר ייסגר במוצ"ש פרשת נח, ג' חשוון התשפ"ו, בשעת חצות ליל בדיוק!

בברכת חג שמח לכולם! (רק במטותא מכם, אל תשכחו לשאוב מים בששון ממעייני הישועה. (מקסימום אפשר לבקש מהגש"ש שעובד שם, הוא יעשה את זה בשבילכם בחינם.))

לריכולים, פלפולים, מלמולים ושאר פירות מקולקלים.

שכוייח ל @Ruti Kepler על ההשראה לאתגר (עם הסיפור שהתפרסם במוסף של 'משפחה'), למיה קינן שכתבה פריקוול לאיסתרק באחד ממוספי סוכות הישנים ובזכותה התווסף שאר הרעיון, ולעוד רבים וטובים מהסופרים שעשו ועושים זאת, ובכך תרמו גם הם במקצת לפיתוח האתגר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה