^^^^אתגר חודש אדר א' -נספח^^^^ לחשב מסלול מחדש

[מלפפון]

מלפפון , זה מענין מה שאת אומרת \ שמעתי מעוד כמה שכיון שהשואה היתה יותר מידי אמיתית.
ולא חסר סיפורים משם , יש ממש כאלה שלא מתענינים בסיפורים מחוברים מחדש.
זה מחשבה מענינית , יתכן ואת בת לניצולי שואה , סבים ?

סבים וסבתות.

 

[חוה זילבר]

זה כבר יכולת הכתיבה של הסופר לקרב אותנו לחוויה כמה שיותר למרות שהוא לא היה ולא אנחנו.
והקהל ישפוט .
בטוחני שיש שיהנו מהקטע.

אני בטוחה שהרבה נהנו מהקטע,
עצם זה שהוא הועלה לפה היא ההוכחה!!!
רק שהיה כאן משהו קטן, דק שצרם,
זה הכל,
בדיוק כמו מלפפון קראתי נהנתי,
אבל......

 

[מלפפון]

אני גם רציתי לומר שנהניתי, אבל המילה הנאה צרמה לי במקרה הנ"ל.
הכתיבה מעולה, המסר חזק ונכון במקרים רגילים, אבל נושא השואה פשוט קשה לעיכול, זו הרי טראומה שכל אחד מעכל אחרת.
לכן תמיד הכל יהיה הגיוני או הכל יהיה ככ לא הגיוני.

 

[חוה זילבר]

אני גם רציתי לומר שנהניתי, אבל המילה הנאה צרמה לי במקרה הנ"ל.
הכתיבה מעולה, המסר חזק ונכון במקרים רגילים, אבל נושא השואה פשוט קשה לעיכול, זו הרי טראומה שכל אחד מעכל אחרת.
לכן תמיד הכל יהיה הגיוני או הכל יהיה ככ לא הגיוני.

לך כנכדה של...
עד שהתחתנתי השואה היתה הרבה יותר רחוקה ממני,
כי במשפחה שלי היו בארץ לפני,
פתאום היום שאני חיה ליד ניצולי שואה,
אני מתחילה לעכל שכל מה שקראתי אכן היה,
לא שחשבתי שהוא לא היה,
אבל לא התעמקתי(כי פחדתי)

וההבדל הוא אדיר!!!

 

[מריומה~]

לך כנכדה של...
עד שהתחתנתי השואה היתה הרבה יותר רחוקה ממני,
כי במשפחה שלי היו בארץ לפני,
פתאום היום שאני חיה ליד ניצולי שואה,
אני מתחילה לעכל שכל מה שקראתי אכן היה,
לא שחשבתי שהוא לא היה,
אבל לא התעמקתי(כי פחדתי)

וההבדל הוא אדיר!!!

מבינה אותך, אני גם כך בדיוק.

 

[מלפפון]

זו היתה פלנטה אחרת.
קראתי בשבת ספר משפחתי על אחד שעבר את השואה, והיה בדכאו. הוא ישב וכתב מחברות עמוסות זכרונות ופרטים. בהקדמה הוא כתב שהוא אינו מפרסם את הדברים כיון שהוא חושש שאנשים לא יאמינו שאכן הדברים התרחשו. הם יחשבו שאדם סדיסט ישב וכתב את הנ"ל.

 

[מריומה~]

הספרות החרדית ידועה כמתונה ביחס לשואה.
מכירים את הספר- אני הייתי עוזרו של מנגלה(ימ"ש) .
לא קראתי , אבל שמעתי שזה מזויע ברמות הזויות, אין ספרים חרדיים כאלו בכלל.

 

[חוה זילבר]

זו היתה פלנטה אחרת.
קראתי בשבת ספר משפחתי על אחד שעבר את השואה, והיה בדכאו. הוא ישב וכתב מחברות עמוסות זכרונות ופרטים. בהקדמה הוא כתב שהוא אינו מפרסם את הדברים כיון שהוא חושש שאנשים לא יאמינו שאכן הדברים התרחשו. הם יחשבו שאדם סדיסט ישב וכתב את הנ"ל.

לי לא היה את האומץ לקרוא,
הספיק לי לדמיין על סבתא של בעלי מה היא עברה אצל מנגלה,
ולדעת שהדמיונות שלי זה אפילו לא אחוז ממה שהיא עברה,
זה כבר היה יותר מידי בשבילי,

 

[חוה זילבר]

הסבתא השניה של בעלי,
אומרת לפעמים, שאפילו היא לא תמיד מאמינה שהזוועות היו,
היא כאילו לא מעכלת שזה מה שהיא עצמה עברה,
בעיקר כשהיא מדברת על צעדת המוות,

 

[מריומה~]

הסבתא השניה של בעלי,
אומרת לפעמים, שאפילו היא לא תמיד מאמינה שהזוועות היו,
היא כאילו לא מעכלת שזה מה שהיא עצמה עברה,
בעיקר כשהיא מדברת על צעדת המוות,

מי כן יכול לעכל?

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

דיוקן אביו - עוצמתי!!!
איזה תיאור עמוק וחד.

 

[nechamizak]

לא מדויק.
בספר 'אדם מחפש משמעות' - מבוא ללוגותרפיה.
מספר אשר פראנק נראה לי כך שמו.
שמה שהחזיק את האנשים שכן שרדו זה המחשבה ורק היא!
התקווה והחלום והאמונה במשהו שיהיה טוב!

נכון שהרבה איבדו תקווה ואכן רוב מטרת הנאצים ימ"ש היה השליטה על המחשבה והפיכת האדם לרובוט , ניטרול היותו אדם בוחר!
מי שהצליח לשמור על עצמו , ושלט על המחשבה שלו הוא זה ששרד.\
כי הבחירה להרגיש טוב נמצאת גם בנתונים כאלו כמו בשואה.
ולא הייתי בשואה אף אחת מאיתנו לא היתה ב"ה . הכל שם בספר.

ויקטור פרנקל שמו.
ליבת התאוריה שלו היא נתינת משמעות לחיים. אם זה להנאות בחיים, או לשגרת החיים או או לסבל בחיים.
המשמעות שהוא נתן לסבל שלו הייתה שסבל זה מקנה לו תיאוריה חדשה להתמודדות עם החיים, והחלום שלו היה להרצות על כך בבימות מכובדות לאחר שהסבל ייגמר.

 

[מריומה~]

ויקטור פרנקל שמו.
ליבת התאוריה שלו היא נתינת משמעות לחיים. אם זה להנאות בחיים, או לשגרת החיים או או לסבל בחיים.
המשמעות שהוא נתן לסבל שלו הייתה שסבל זה מקנה לו תיאוריה חדשה להתמודדות עם החיים, והחלום שלו היה להרצות על כך בבימות מכובדות לאחר שהסבל ייגמר.

אכן זה ליבת התאוריה שלו.

ולא שולל את מה שכתבתי קודם.
תודה על העידכון לגבי שמו -לא זכרתי והרגיש לי שזה לא השם מה שכתבתי.

 

[מריומה~]

יצירות נוספות, רוצו!

 

[מלפפון]

"רגע, מי הנשיא הסודני?" עצרתי ליד הסולם וטשטשתי שוב את הצבע החום על פניי, רוטן.
"שוב? לוקומרטה ירום הודו. ועברתי על השיחון פעמיים. עובר??"
"שמור על עצמך, חבר", אבי לחץ את ידי בחוזקה. "תחזור בשלום ובהצלחה".
מצמצתי בעיני, מתקשה להתרגל לאור הטבעי לאחר חודשיים לאור נורת להט.
הפעם השניה שאני בחוץ מאז יולי השחור.
רגע, מה זה? "תחנת החלוקה סגורה, פנו לרחוב אסמארה" אמר השלט בחמש שפות, מלבד עברית כמובן.
השם, מה עושים עכשיו?? מפה עדכנית טרם הצלחנו להשיג.
אומץ, תעוזה, בואו. "איפה זה?" שאלתי את האדם הראשון שעבר לידי. אולי, הלוואי שגם הוא מתחזה.
העיניים השחורות ננעצו בי לרגע אחד מחריד, ואז נגררתי בחזקה.
"מיכאל! ממש תלמיד טוב לשפות, כמו בישיבה" בהיתי באלם בפנים השחורות שחייכו אליי. טורג'וק המנקה מהישיבה !
"טורג'וק, כמעט חטפתי התקף לב", התלעלעתי.
התעדכנו זה בקורותיו של זה, מאז תחילת המהפכה.
"גבריאל", אמר לפתע טורג'וק.
החוורתי. "מה איתו?" אני שואל בשקט.
"אתה צריך להשלים איתו".
"מה?" הערבית-סודנית שלי לא מושלמת.
"להחביר, ביחד." חזרה לעברית.
"אבל אנחנו שונים, הוא בחר בדרך אחרת", אני נחוש.
"אפילו. בחוץ קליפה. אחים זה בפנים. בדם. אתה לא לדעת מה יהיה כל יום", הסביר טורג'וק בלהט. "ראיתי אותו. תחפש. אח שלך זה תמיד".
בין עשרות אנשי השוקולדה הנחפזים, אני מבטיח לעצמי לנסות.
כי אח שלי, תמיד.

לא הבנתי.

 

[efrat1]

גמאני

 

[א-ירושלמית]

כנ"ל.

 

[א-ירושלמית]

כנ"ל.

 

[מריומה~]

מזמינה את כותב השורות לכתוב לי כמה מילים ,אם נראה לו לנכון
בכדי למנוע היחשפות אעלה את זה אני

 

[מריומה~]

מזמינה את כותב השורות לכתוב לי כמה מילים ,אם נראה לו לנכון
בכדי למנוע היחשפות אעלה את זה אני

כותב השורות מתוסכל מזה שלא הבינו :/
ה-200 מילים חנקו אותי לגמרי.
כנראה שלא הצלחתי להביא טוב את הרקע הקטסטרופלי, שהוא מהפכה שבצעו כאן המסתננים והשתלטו על המדינה. כתוצאה מכך כל האנשים הלבנים ירדו למחתרת.
המפגש ההזוי הוא של בחור ישיבה שיודע לדבר ערבית-סודנית עם מי שלימד אותו - המנקה הסודני של הישיבה, שגם יצר איתו בזמנו קשרים ידידותיים.