^^^^אתגר חודש אדר א' -נספח^^^^ לחשב מסלול מחדש

נכתב ע"י בפונטציאל;1989977:
תודה על השיתוף.
יש כל כך הרבה אמת בדברים שכתבת,

רציתי להתעכב קצת על מה שכתבת שיש כאלו הנשפכים לדף כאילו הוא מקשיב להם,
מה רע בזה?
הרי בסופו של דבר הם באמת שופכים את ליבם ומשחררים רגשות כואבים.

והדבר היותר מענין מבחינתי ,
מסקרן אותי תמיד עד כמה כתיבת סיפורים נושקת למציאות של הכותב.
האם הוא משתף בחוויות שלו ? מעולמו? או הכל או הרוב המצאות.

איך שאני רואה את זה, הרבה פעמים אנשים משתחררים וחשים תחושת הקלה מהכתיבה. לפעמים לא. לפעמים הכתבה מחדדת לבן אדם את בדידותו, מעצימה את תחושותיו הקשות ורק גורמת ל להסתגר בתוך עצמו. תפקיד האדם לבדוק עם עצמו האם הכתיבה עושה לו טוב...
אני לא ממאמינה בשיטת תרפיה שמתאימה לכולם. האישיויות שלנו שונות, הדי אנ אי הראשוני אחר, אנחנו מיוחדים וייחודיים וראוי להקדיש לעמנו את תשומת הלב בבדיקת הליך הריפוי העצמי שלנו... ניסינו שיטה, אחריי חודש כדאי לבדוק- מה קרה לנו מאז שהתחלנו אנחנו בתהליך חיובי?שלילי? חשים חיבור לעצמנו? חיבור להשם? מה המצב החברתי שלנו? אם אנחנו עונים תשובו שמציגות נסיגה במצב שלנו, כדאי לעשות אחרוה פנה, להזהר על עצמנו...

לענין השני שהעלית- זו סוגיה מרתקת, אני לא סופרת ולא התעמקתי בנושא אף פעם.... אני יכולה להקביל את הנושא לטיפול. מגיעה מטופלת ומסרת על חויה משמעותית קשה שחותה. האם אני אנסה לבדוק איתה אם החוויה הזו נושקת במאה אחוז למציאות? לעולם לא... מה שחשוב לי זו החוויה של המטופלת, ודרך החוויה האישית והבלבדית הזו נעבוד על העניינים שנרצה. יותר מכך, אין חשיבות האם הדברים היו בדיוק כפי שהמטופת ארה או לא, גם אם שנתה אותם לפי רצונה למצוא חן או מסיבה אחרת, עדיין יש פה חומר לעבודה.(בהדרכות מביאים דוח מפורט של הפגישה בדו שיח על מה שנעשה בחדר הטיפולים. גם כאן המודרך יכול לשנות מהאמת שקרתה בחדר, ועדיין יש פה מלא עבודה כי גם אם שינה, הוא רצה להראות בכך משהו- הוא חושב שכך נכון לעשות או שהתערבות מסוימת היא טובה ורוצה להשתמש בה.. כל עוד זה מהאני הפנימי שלו, יש הרבה עבודה סביב זה.)
בחזרה לעניין כתיבת הסיפורים- אני מאמינה שדרך הכתיבה סופרת משליכה תכונות שלה, רעיונות, ערכים. לאו דוקא כאלה שהיא מסכימה איתם. אולי גם כאלה שהיא תקשה בקשר איתם וזו הדרך שלה לשמור איתם על קשר- דרך דמות בספר...
הנושא מעניין, אין ספק שזה מראה הרבה. אחרת סופרות טובות לא היו מרגישות שהספר שלהן הוא חלק מהן...
 
בפונציאל, משהו מענין ששמתי לב:
באתגר הראשון היתה הגבלה על מספר מילים - רק 200. הרגשתי שזה חונק, מחקתי כ"כ הרבה משפטים ומילים שאהבתי, וזה היה נראה לי מיותר.
באתגר השני לא היתה הגבלה, ואז הרגשתי שאני כן מחפשת אותה, לא ידעתי איך לגמור, לא היה שום דבר שתוחם את הכתיבה.
למדתי שהגבלת מספר מילים מיטיבה עם הסופר הרבה יותר מאשר עם הקוראים.
מענין, עוד מישהו הרגיש כך?!
 
נכתב ע"י בפונטציאל;1989997:
כנראה שיש לי מן אופי כזה שחייבת להוסיף לאנשים אתגרים ...סתם סתם.
סוף שבוע בעיני זה זמן לסדר עינינים.
בסופו של דבר נראה לי שנהנים כולם מהענין , תודה לך על השיתוף ועוד בזמן הלחוץ הזה:(


מענין אותי ליראות את בובת הנחום תקום הזו. שמעתי עליה ולא חזיתי.
חידשת לי על הניסוי של בנדורה , עוררת בי רצון והתענינות לראותו ,

מדוע בחרת לכתוב בסיפור דוקא ממבטו של נחום תקום וההקלה הגיעה כשהילד יכל לאמר את דברו?
הקסם בחיבור הפלאי לכאורה נראה לך שכיח? מענין מה דעתך ?
אם תסכימי לגלות לנו את עוסקת בחינוך?

נשות חינוך, גננות מורות ,מה דעתכן?

תודה לך על האתגר... זה סוג של שחרור והנאה.

את בובת הנחום-תקום תוכלי למצוא בחנויות צעצועים או אצל משווקים של אביזרים למטפלים פרא רפואיים.

הניסוי של בנדורה הוא אודות השפעתה של החברה על הלמידה וההתנהגות של הפרט, והוא נלמד בקורסים של פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה של האישיות. תוכלי למצוא על כך חומר בעזרת מילות המפתח המתאימות.

בחרתי לכתוב דווקא מנקודת מבטו של נחום תקום כתרגיל מחשבתי ומתוך רצון לצאת מהראיה השגרתית, אבל נפרדתי בלא מעט צער מהילד, אז השמחה על ההנחיה בשלב ב' מובנת...

קשה לי לענות על התשובה אם החיבור הזה שכיח, כי רובנו אוהבים להתחבר לאנשים וקהילות מוכרות בהם אנו חשים ביטחון, ונרתעים משונות ומזרות, אך במקרה זה היו לשני גיבורי הסיפור גם קווים משותפים כמו הבדידות והחריגות.

יש לי תואר ראשון בחינוך מיוחד, ואני, אכן, עסקתי בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, וכעת גם בהוראת מחוננים. במקביל אני לומדת מקצוע טיפולי. העיסוק בחינוך וטיפול הובילו אותי להכרה כי צריך הרבה הרבה ענווה במקצועות אלו, ויש להיזהר משיפוטיות ולקיחת סמכויות יתר.

יש בי יחס אמביוולנטי לנושא זה. אני מאוד מאמינה בקבלת מידע והכוונה מאנשי מקצוע, אבל גם חושבת שאסור להקטין את היכולות שיש בידי ההורים והילדים עצמם, וזה המסר שניסיתי להעביר בשלב ב'. גם בשלב א' רציתי להעביר את הרעיון שדווקא הילד הקטן והתמים שמעריץ את נחום תקום ומתעלם מפגמיו, יש בכוחו להחיות מחדש את נחום תקום ואפילו לשדרג את תדמיתו, בלי מיומנות מקצועית.

אני עוסקת מהצד גם בכתיבה, ובין היתר בכתיבת תכנים חינוכיים, ולכן נתקלת ברעיונות אלו גם בתחום זה.
 
מה הענינים בהקשר לדבריך,
בהחלט מענין , אני רוצה בסיום האתגר להעלות קטע משלי ,ומתלבטת אם לגדור אותו ל-200 מילים או לא.
לי אישית מרגיש מאד חוסם להגדר במכסת מילים, וגם היה מישהו שכתב לי שזה הוריד לו מהקטע ופגם בו. בגלל הצורך במספור.

נחמי- תודה.
 
נכתב ע"י בפונטציאל;1990272:
בהחלט מענין , אני רוצה בסיום האתגר להעלות קטע משלי ,ומתלבטת אם לגדור אותו ל-200 מילים או לא.
לי אישית מרגיש מאד חוסם להגדר במכסת מילים, וגם היה מישהו שכתב לי שזה הוריד לו מהקטע ופגם בו. בגלל הצורך במספור.

מחכה לקטע שלך, אבל ב-2 שלבים:)
 
בהחלט , אשמח להעלות בסוף.
אבל איך אדע אם באמת נהנו ממנו וכמה צילצולים?

הרי כולם יהיו חייבים להגיד שזה מהמם ומרגש ומקסים , והמסר מאלף .. :p

ת'אמת לא הכי משנה לי , החויה של הכתיבה נראית לי הכי משמעותית.

אני כבר מעבירה בראשי הרבה תסריטים של פגישות , מתבשל לי משהו. חכו.:D
 
נכתב ע"י nechamizak;1990269:
תודה לך על האתגר... זה סוג של שחרור והנאה.

את בובת הנחום-תקום תוכלי למצוא בחנויות צעצועים או אצל משווקים של אביזרים למטפלים פרא רפואיים.

הניסוי של בנדורה הוא אודות השפעתה של החברה על הלמידה וההתנהגות של הפרט, והוא נלמד בקורסים של פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה של האישיות. תוכלי למצוא על כך חומר בעזרת מילות המפתח המתאימות.

בחרתי לכתוב דווקא מנקודת מבטו של נחום תקום כתרגיל מחשבתי ומתוך רצון לצאת מהראיה השגרתית, אבל נפרדתי בלא מעט צער מהילד, אז השמחה על ההנחיה בשלב ב' מובנת...

קשה לי לענות על התשובה אם החיבור הזה שכיח, כי רובנו אוהבים להתחבר לאנשים וקהילות מוכרות בהם אנו חשים ביטחון, ונרתעים משונות ומזרות, אך במקרה זה היו לשני גיבורי הסיפור גם קווים משותפים כמו הבדידות והחריגות.

יש לי תואר ראשון בחינוך מיוחד, ואני, אכן, עסקתי בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, וכעת גם בהוראת מחוננים. במקביל אני לומדת מקצוע טיפולי. העיסוק בחינוך וטיפול הובילו אותי להכרה כי צריך הרבה הרבה ענווה במקצועות אלו, ויש להיזהר משיפוטיות ולקיחת סמכויות יתר.

יש בי יחס אמביוולנטי לנושא זה. אני מאוד מאמינה בקבלת מידע והכוונה מאנשי מקצוע, אבל גם חושבת שאסור להקטין את היכולות שיש בידי ההורים והילדים עצמם, וזה המסר שניסיתי להעביר בשלב ב'. גם בשלב א' רציתי להעביר את הרעיון שדווקא הילד הקטן והתמים שמעריץ את נחום תקום ומתעלם מפגמיו, יש בכוחו להחיות מחדש את נחום תקום ואפילו לשדרג את תדמיתו, בלי מיומנות מקצועית.

אני עוסקת מהצד גם בכתיבה, ובין היתר בכתיבת תכנים חינוכיים, ולכן נתקלת ברעיונות אלו גם בתחום זה.

ולעיתים המשיכה שלנו למשהו היא באה מתוך חוסר והרגשה פנימית שהנשוא מולינו יתרום לנו אותה.
 
נכתב ע"י מה הענינים;1990259:
בפונציאל, משהו מענין ששמתי לב:
באתגר הראשון היתה הגבלה על מספר מילים - רק 200. הרגשתי שזה חונק, מחקתי כ"כ הרבה משפטים ומילים שאהבתי, וזה היה נראה לי מיותר.
באתגר השני לא היתה הגבלה, ואז הרגשתי שאני כן מחפשת אותה, לא ידעתי איך לגמור, לא היה שום דבר שתוחם את הכתיבה.
למדתי שהגבלת מספר מילים מיטיבה עם הסופר הרבה יותר מאשר עם הקוראים.
מענין, עוד מישהו הרגיש כך?!

לא. לי ההגבלה מציקה. שמחתי על העלאת מכסת המילים ל-200 בשלב א', והיד החופשית בשלב ב'.
 
ובכן,
מכיוון שאני רואה שה"שמנה" שלי לא מצאה חן בעיניכם.
(טוב, נדון לכף זכות, בכלל לא ראיתם...)
אז אני באה כאן לספר קצת על ה"מאחורי".

אז,
אני שמנה.
אולי לא כזאת שתופסת את כל האולם, אבל כן אחת שגולשת מצידי המראה.
את השלב השני באתגר כתבתי בתודה עמוקה לאותה אישה כבדת משקל שניערה אותי קצת.

ובכן,
בזאת אני מכריזה שפצחתי שוב בדיאטה חוזרת!
 
נכתב ע"י איטה מרמורש;1991366:
ובכן,
מכיוון שאני רואה שה"שמנה" שלי לא מצאה חן בעיניכם.
(טוב, נדון לכף זכות, בכלל לא ראיתם...)
אז אני באה כאן לספר קצת על ה"מאחורי".

אז,
אני שמנה.
אולי לא כזאת שתופסת את כל האולם, אבל כן אחת שגולשת מצידי המראה.
את השלב השני באתגר כתבתי בתודה עמוקה לאותה אישה כבדת משקל שניערה אותי קצת.

ובכן,
בזאת אני מכריזה שפצחתי שוב בדיאטה חוזרת!

הו, חבל שהחלטת כך. דוקא בעיני מאד מצא חן מה שכתבת, למרות שאני רזה. (שומרת כל החיים...) בכל אופן, הזדהיתי מאד עם מה שכתבת.
עלי והצליחי! (אולי טוב יותר 'רדי והצליחי')
 
נכתב ע"י איטה מרמורש;1991366:
ובכן,
מכיוון שאני רואה שה"שמנה" שלי לא מצאה חן בעיניכם.
(טוב, נדון לכף זכות, בכלל לא ראיתם...)
אז אני באה כאן לספר קצת על ה"מאחורי".

אז,
אני שמנה.
אולי לא כזאת שתופסת את כל האולם, אבל כן אחת שגולשת מצידי המראה.
את השלב השני באתגר כתבתי בתודה עמוקה לאותה אישה כבדת משקל שניערה אותי קצת.

ובכן,
בזאת אני מכריזה שפצחתי שוב בדיאטה חוזרת!

דווקא השמנה שלך מצאה חן בעיני מאד.
עד כדי כך שכתבתי לפונטנציאל באישי שהיא חייבת לכתוב שמות ליצירות רק כדי שאדע מי היא כותבת היצירה.
אהבתי את ההזדהות ואת ההבנה, את ההכלה למול מה אתם כבר רוצים ממני, ואז התובנה הזו.
ערבול של רגשות שמשדרות יופי את המצב שרבות מאיתנו נמצאות בו..
אם הייתי מצביעה על זוכה, הרי שזה הפיבוריט שלי.
 
צהרים טובים.
להזכירכם, למי שלא שלח עדיין לשלב ב'.
מחר בלילה מסתיים האתגר:p:)
 
בוקר.
היום בערב מסתיים האתגר להזכירכם.
 
טוב.
נראה שרוצים לנעול את האתגר קודם .. :D

הי , מה קורה לכם שאר הכותבים שאלו לשלב ב'?
פרשתם?
 
נכתב ע"י בפונטציאל;1994697:
טוב.
נראה שרוצים לנעול את האתגר קודם .. :D

הי , מה קורה לכם שאר הכותבים שאלו לשלב ב'?
פרשתם?

אולי עברו לאתגר החריזה...
 
סליחה מהמשתתפים על ההפוגה הקטנה שלקחתי,.
תקלה טכנית מנעה ממני להכנס ,
בינתיים הרווחנו עוד יצירה..
אחרי שבת נמשיך:)

אם ישעוד מישהו שרצה להעלות ולא הספיק.
אז מהר מהר לפני שהאתגר ננעל.:rolleyes:
 
נכתב ע"י nechamizak;1998682:
אולי עברו לאתגר החריזה...

ובכלל נראה לי שכולם בתוק תוק. :D


ולאתגר הבא..
והוא רק שלנו :D

בואו נעלה קטע מענין שיכיל את מירב השמות של הניקים
הכל בשושו .. זה הפתעה לא לגלות לשאר הפורומים:eek::rolleyes:

נראה מי יכתוב אותו הכי מגניב.:p:eek::D:)
 
אם נעמיק בפוטנציאל ;))) של האתגר הזה נראה שזה רעיון גאוני...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה