אתגר חודש כסליו

  • הוסף לסימניות
  • #21
רעיון המייל הוא מצוין!
גם רעיון האנונימיות.

אלא שהייתי מוסיף עוד שני דברים.

1. כל היצירות יעלו בסוף השבוע (לדוגמא...), ויכתבו באופן אנונימי.
בסוף האתגר תעלה רשימה ובה פירוט שמות הניקים ומספרי יצירותיהם.

2. לא לצלצל באתגר!!! ולמה?
אם תעשו סקר בין הפרוגיסטים דכאן על השאלה 'כמה פעמים צלצלתי כי ראיתי שאחרים צלצלו?' תקבלו תשובה. עכ"פ - כך נראה לי.

אז מה כן?
שכל מדרג ישלח הודעה פרטית עם מספרי היצירות הטובות לדעתו (מוגבל לשלוש או חמש וכדו'), ולפי זה תדע מי זכה במירב הצלצולים.
אם זו עבודה קשה מדי עבורך, אשמח לעזור ולמיין את הדירוגים.

מה אומרים החבריא?

====

אבל רעיון לאתגר עצמו לא נתתם, וחושבני שרבנו רוצה הטוב מתכוון גם לזה בבקשתו. הלא כן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אי אפשר למנוע את בעיית העדר.

אם לא תהיה עדריות, לא תהיינה יצירות רבות, ולא יהיו צלצולים רבים.

דווקא כן עוזר לנו לראות כמה העלו, עוזר לנו לראות כמה צלצלו, עוזר לנו שהאשכול קופץ שוב ושוב ושוב.
זה חלק מהאתגר.

אם הוא יהיה כזה נוקשה ומטריח, ההשתתפות תהיה מועטה יחסית.

רק אני חושבת כך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אולי כדאי לעשות העלה יומית של היצירות.
כך גם האשכול יוקפץ מדי יום. גם נראה כמה כתבו.
ואני לא מבינה מה אכפת לכם מהצלצולים. לדעתי זה אמור להיות שיקול בדרגה פחותה.
זה אתגר כתיבה - לא בחירות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י תהילה חזקיאן;1848413:
אולי כדאי לעשות העלה יומית של היצירות.
כך גם האשכול יוקפץ מדי יום. גם נראה כמה כתבו.
ואני לא מבינה מה אכפת לכם מהצלצולים. לדעתי זה אמור להיות שיקול בדרגה פחותה.
זה אתגר כתיבה - לא בחירות.

גם ספר טוב נמדד במספר העותקים שהוא מכר, אפילו שרוב רוכשי הספר לא יודעים לכתוב.
ברור שיצירה טובה, היא זאת שכבשה הרבה מאד לבבות, גם כאלו לבבות שבעליהם לא בהכרח אוחזים בעט.
ולכן, הצלצולים - כמובן במידה והם מצולצלים לגופה של יצירה - הם מדד נאות, לפחות כחלק מתוך שלל המדדים.
כמו במוזיקה, שהצלחתה נמדדת בערבותה לאוזן השומעים, אף כאלו שלא יודעים בעל פה את סולם הטונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ולגופו של ענין.
לדעתי צורת הבחירה של הגב' קפלר, שבה הצלצולים היו רק אחוז קטן ולא מכריע משלל השיקולים, הוא נבון ונאות.
כאשר הדברים מתנהלים כך, אין כ"כ צורך בכל האנונימיות המסרבלת והמקשה.

אבל כמובן שדעת הרוב, היא הקובעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני חושבת שצלצולים הם המדד העיקרי אם לא היחיד.
אם לספרות היו כללים ברורים, אזי היה עלינו לחפש סופר שאמון על כללים אלו והוא זה שיקבע איזו יצירה היא הטובה ביותר.
מכיון שהספרות בתוצר שלה היא לפי קהל היעד, ומה שהופך את הספר לרב מכר הוא לא ההליכה לפי כללים מסוימים אלא אהדת הקהל, הרי שאני חושבת שצלצולים הם אלו שיכולים לקבוע ללא עוררין את היצירה הזוכה.
ככה זה בספרות.
אין כללים לאמנות, וזו האמנות פה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י מלפפון;1848488:
אני חושבת שצלצולים הם המדד העיקרי אם לא היחיד.
אם לספרות היו כללים ברורים, אזי היה עלינו לחפש סופר שאמון על כללים אלו והוא זה שיקבע איזו יצירה היא הטובה ביותר.
מכיון שהספרות בתוצר שלה היא לפי קהל היעד, ומה שהופך את הספר לרב מכר הוא לא ההליכה לפי כללים מסוימים אלא אהדת הקהל, הרי שאני חושבת שצלצולים הם אלו שיכולים לקבוע ללא עוררין את היצירה הזוכה.
ככה זה בספרות.
אין כללים לאמנות, וזו האמנות פה..

אז לכן, להעלות אנונימית או לא?
לא הבנתי את מסקנת הדברים שהבאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י מלפפון;1848488:
אני חושבת שצלצולים הם המדד העיקרי אם לא היחיד.
אם לספרות היו כללים ברורים, אזי היה עלינו לחפש סופר שאמון על כללים אלו והוא זה שיקבע איזו יצירה היא הטובה ביותר.
מכיון שהספרות בתוצר שלה היא לפי קהל היעד, ומה שהופך את הספר לרב מכר הוא לא ההליכה לפי כללים מסוימים אלא אהדת הקהל, הרי שאני חושבת שצלצולים הם אלו שיכולים לקבוע ללא עוררין את היצירה הזוכה.
ככה זה בספרות.
אין כללים לאמנות, וזו האמנות פה..

לפעמים ספרות טובה היא לאניני טעם.
לא כל סופר מחפש להיות אהוד דווקא על הרוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י עדיאל;1848526:
אז לכן, להעלות אנונימית או לא?
לא הבנתי את מסקנת הדברים שהבאת.

המסקנה היתה לגבי הצלצולים. האם אכן אפשר לבחור יצירה רק לפי כמות הצלצולים שהיא קיבלה. ולפי דעתי זה מדד קובע, וכבר הסברתי למה.

כמובן שבאנונימיות- זה יתן מדד יותר אמיתי.
כי אז יבחרו באמת לפי היצירה ולא לפי הכרות אישית.

אבל אם רוצים באמת לאתגר, זה טיבו של אתגר.
ועל הדרך לומדים גם מיתוג..
יש ספרים של סופר מסוים שבפעם הראשונה 'הלך לו', והיצירה שלו הפכה לרבת מכר.
הספר השני שלו כבר יצא מוצלח פחות, אבל הרבה קנו אותו כי זכרו את הראשון שלו.
הוא מיתג את עצמו טוב בתחילה. הרס לו את השם בספר השני, ובשביל הספר השלישי הוא כבר יצטרך להתאמץ. כי אנשים לא יקנו בעיניים עצומות אלא יבחנו קודם את היצירה.

כך זה כאן באתגר. יש כאלו שאני אוהבת את הכתיבה שלהם וזה נותן להם נקודת פתיחה טובה. יש יותר סיכוי שאצלצל להם.

אם היצירה שלהם תהיה גרועה, לא יצלצלו, אבל אם היא תהיה סבירה, הם יקבלו צלצולים למרות שאם היו קוראים להם בשם ניק אנונימי, לא היו מקבלים בכלל צלצול.

הכי טוב להעלות בצורה אנונימית, אבל אם לא, תדרש מניקים חדשים השקעה גדולה יותר. זה הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י שירי א;1848536:
לפעמים ספרות טובה היא לאניני טעם.
לא כל סופר מחפש להיות אהוד דווקא על הרוב...

אז שיכתוב למגירה.
חבל על הכסף.

חוץ מזה, שמי יקבע אם יש לו באמת אנינות טעם או שבעצם הוא רק 'משוגע' ויש עוד 4 משוגעים שאוהבים את מה שהוא כתב?

אנינות טעם זה מושג בעייתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י מלפפון;1848488:
אני חושבת שצלצולים הם המדד העיקרי אם לא היחיד.
אם לספרות היו כללים ברורים, אזי היה עלינו לחפש סופר שאמון על כללים אלו והוא זה שיקבע איזו יצירה היא הטובה ביותר.
מכיון שהספרות בתוצר שלה היא לפי קהל היעד, ומה שהופך את הספר לרב מכר הוא לא ההליכה לפי כללים מסוימים אלא אהדת הקהל, הרי שאני חושבת שצלצולים הם אלו שיכולים לקבוע ללא עוררין את היצירה הזוכה.
ככה זה בספרות.
אין כללים לאמנות, וזו האמנות פה..

כתיבה היא אמנות
ואמנות היא לא עניין מסחרי
למעשה, הקהל לא באמת יודע להבחין באמנות טובה
וזה נכון בכל שטחי האמנות.

עולם האמנות מעריך מאוד יצירות
שמי שאינו מצוי בנבכי האמנות - לא מבין למה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
השאלה היא מהי מהות האתגר.
ומי הוא שיחליט מה באמת אמנתי ומה לא.
וכבר קראת את סיפורה של מיה קינן (או מוישה גוטמן?) בקטיפה מוסף סיפורי החג על הצייר המפורסם שעמד ברחוב עם היצירה שלו ואף אחד לא התרשם.
(כולל ההוא שהיה קונה לבטח את היצירה שלו במליוני שקלים אם היתה עומדת בתערוכה היוקרתית).
מבחינתי אנינות טעם בנושא אמנות היא שטויות שאיזה משוגע אחד המציא.

(יש מצב שלמשוגע ההוא קראו ואן גוך)
יש מצב שציירתי אמנות יפה יותר מהמונה ליזה ואף אחד לא התלהב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י מלפפון;1848545:
אז שיכתוב למגירה.
חבל על הכסף.

חוץ מזה, שמי יקבע אם יש לו באמת אנינות טעם או שבעצם הוא רק 'משוגע' ויש עוד 4 משוגעים שאוהבים את מה שהוא כתב?

אנינות טעם זה מושג בעייתי.

ויכוח בהחלט מרתק.

אנינות טעם היא לא שטות, כשהופכים אותו לאליל, זו הנקודה שהיא הופכת להיות שטותית.
כשצייר מצייר עיגוליים קוסמיים בלתי ברורים מעוטרים בכתמי צבע מכוערים על משטח, לא אשתכנע בכלל שיש כאן עומק.
ואפילו אם האמן בהחלט התכוון להביע את התהיה המבוכתית של החיים, מבחינתי הוא עדיין תיאר אותה בכתמי צבע מכוערים שלא מביעים מאומה.
אולי כי אני לא מבין.

אם יש כאן מטרה ותכלית לאתגר, מעבר להנאה הצרופה, היא בוודאי, חידוד מטרת הכתיבה, חידוד האומנות והפיכתה לכלי להבעה עצמית באופן יעיל ומיטבי. ולכן, זה באמת המקום לדעת ולהבחין כתיבה טובה מהי. יצירה טובה מהי.
וכתיבה טובה, היא כזו שיוצאת מאנינות הטעם העצמית של הסופר, ונכנסת לליבם של השומעים.
אף אחד לא יגיד שמרצה, לדוגמא, שאינו מרתק את הקהל אלא מביע את צפונות ליבו בשפה המובנת רק לו ולשכמותו, הוא מרצה מעולה.
אז כן, יש לו נפש עמוקה, מבינה, יש לו תובנות מרחיקות לכת. מרצה הוא לא.

מי שכותב באנינות טעם, אפילו שהוא התכוון למשהו, ואני מניח שהוא התכוון למשהו, סופר הוא עדיין לא.
והאתגר פה, נועד לזהות סופרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י מלפפון;1848559:
השאלה היא מהי מהות האתגר.
ומי הוא שיחליט מה באמת אמנתי ומה לא.
וכבר קראת את סיפורה של מיה קינן (או מוישה גוטמן?) בקטיפה מוסף סיפורי החג על הצייר המפורסם שעמד ברחוב עם היצירה שלו ואף אחד לא התרשם.
(כולל ההוא שהיה קונה לבטח את היצירה שלו במליוני שקלים אם היתה עומדת בתערוכה היוקרתית).
מבחינתי אנינות טעם בנושא אמנות היא שטויות שאיזה משוגע אחד המציא.

(יש מצב שלמשוגע ההוא קראו ואן גוך)
יש מצב שציירתי אמנות יפה יותר מהמונה ליזה ואף אחד לא התלהב.

לא הייתי לוקח דוגמא דוקא מהמונה ליזה שנבחנת לא בגלל יופי כמו בגלל מאפיינים מיוחדים אחרים ובטח שאין מצב שאותו משוגע היה ואן גוך שחי כל ימיו בעוני ולא עשה עסק מסחרי מהיצירות שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י ארי בראון;1848767:
לא הייתי לוקח דוגמא דוקא מהמונה ליזה שנבחנת לא בגלל יופי כמו בגלל מאפיינים מיוחדים אחרים ובטח שאין מצב שאותו משוגע היה ואן גוך שחי כל ימיו בעוני ולא עשה עסק מסחרי מהיצירות שלו.

עוד יותר משוגע..
אם כבר התלהבו ממנו, אז מה הוא ישב בחיבוק ידיים?
מילא היה שוקע בלימוד וצובר עוד מצוות, אבל ככה סתם?
מבוזבז.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י מלפפון;1848781:
עוד יותר משוגע..
אם כבר התלהבו ממנו, אז מה הוא ישב בחיבוק ידיים?
מילא היה שוקע בלימוד וצובר עוד מצוות, אבל ככה סתם?
מבוזבז.
התלהבו ממנו אחרי מותו
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
"מוטב לאדם שייקרא שוטה כל ימיו
ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום ,,

טוב, זה לא הנושא.
מבחינתי יצירה נבחנת לפי מס' הנהנים ממנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י מלפפון;1848792:
"מוטב לאדם שייקרא שוטה כל ימיו
ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום ,,

טוב, זה לא הנושא.
מבחינתי יצירה נבחנת לפי מס' הנהנים ממנה.

כמה אנשים נהנים ממוסיקה קלאסית משובחת?
כמה נהנים מבום בום בום של זמר מקומי עממי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אומנות היא לא רק אסטטיקה ויופי,
היא בעיקר יכולת הבעה.

רוב ההמון נהנה מאסטטיקה ויופי ולא יורד לרזולוציות של הבעה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה