(
@פרוגיוזר - כדאי לשקול לפתוח נספח, ולדון שם. להשאיר את העמוד הזה
רק לחומרים עצמם, בלי הערות. אחרת יהיה פה סמטוחה אחת גדולה...)
הכל התחיל ממוישי. בעצם- גם קצת יענקי.
לך תדע.
שניהם התארסו ראשונים בשיעור. ומאז נפתח המרוץ של המתארסים למיניהם.
כמה צעקתי בחד האוכל, כמה:
אין להתארס לפני גיל 22.7, אין. ומי שלא יצא לטיול בבין הזמנים שלא יצא על תחילת הזמן, עכשיו זה לא הזמן.
עזר לי?
מה פתאום.
שמעתי בחורים מתלוצצים: מנהל המשק לא מעודכן במה שקורה, והוא זקן.
אני? זקן?
בושה.
הג'ננה קפצה לי ביום ראשון האחרון. עוד יום משמים כזה של תחילת חשוון הגשומה.
הלכתי במסדרון, קיוויתי לגלות את החדרים ריקים. כבר 10 בבוקר! לכו ללמוד, פרזיטים!
כל החדרים היו מלאים.
אני שוקל להתפטר, באמת.
בחדר 401 שמעתי רשרושים, פתחתי את הדלת ונעצתי בנוחכים המובטלים מבט מזרה אימים אמיתי, לא כזה של משגיחים מתחילים אלא מבט כזה שאמור להקפיא בתדהמה את כל הליידיגע'רס.
נראה לכם זה עזר?
לא ולא.
שמעתי אותם ממשיכים להתדיין על החתן החדש:
איפה מוכרים הדפסה מודעת מאורסים גודל 2 מטר, איפה.
כל כך כעסתי.
צעקתי:
על מכתב מאליהו חלק א' שמעתם? על הטור והבית יוסף שמעתם?
הלכות- למדתם?
יש לכם מושג כמה הלכות יש בכל נייר? בכל הדפסה?
שטר הלוואה של גמ"ח- למי יש?? ללווה או למלווה??
ולחתן הזורח אמרתי: נעלי שבת של נקסט?? איך המידות!! איפה הבנאדם לחברו, איפה.
שקט המום השתרר, והבחורים נשמטו אחד אחד.
הבחור האחרון, חתן זקן שאוטוטו מתחתן (ברוך שפטרנו! לך כבר!), ניגש אליי עם חיוך ערמומי:
אם אדוני כל כך מומחה בהלכות...
מה הדין של ביצים חיות בגלידה? בשרי? פרווה? טריפה גמורה?
התלבטתי מה לומר לחצוף, אבל אז החתן השני ניגש אליי.
"יש לי מגהץ שהתחתית שלו נשרפה, מותר לי להחזיר לחנות ולומר שכה זה נמכר לי?
איפה החינוך, איפה היושרה. בושה.
אני צריך להתפטר.
אני צריך לעזור לאנשים. להקים גמ"ח.
אולי אינדקס המידע לשירותים במייל גמ"ח במייל. כמו של אשתי. אולי אני צריך להקים גמ"ח מתחרה, שתתחיל להשקיע קצת יותר, מי יודע.
התפטרתי. סופית.
נראה לכם שזה בא בקלות?
תשכחו מזה.
המשגיח לא ענה לי בפלאפון. אולי זה בגלל שקניתי מכשיר בזיל הזול במכירה השכונתית האחרונה. פלאפון K34 או V22 או Q770. אין לי מושג בכל השמאטעס של הצעירים היום.
בסוף הצלחתי להתפטר.
הלכתי ברחוב וקראתי לאט את המודעות:
דרושה עגלת אמבטיה במצב מעולה, רשימת אתרים שומרי שבת, מעצבת אופנה מעוניינת לקיים שת"פ עם אפונה, קורס לאנ"ש להתקדם ולהתמקצע באקסל.
משעמם.
התגייסתי בחזרה לישיבה.
עשו לכבודי מסיבה גדולה.
קידמו את פניי במאות עוגות. מאות.
הבנתי שאלו שאריות של סיפור ארוך, ושאלה אחת לא פתורה:
איפה יש עוד עוגות טעימות, איפה.
לקחתי את כל העוגות הביתה, מאופקים לירושלים.
אשתי ארגנה מכירת ענק. לקח זמן למצוא אולם!
פרסמו בכל מקום כדלהלן: "דרוש בירושלים אולם קטן ויפה ל40-30 איש"
בסוף היא מצאה.
ברוך השם.
עזרתי לה לסדר את כל עוגות על השולחנות, וכדי שלא יאכלו לנו את הכל התקנו דלת פנים של שריונית חוסם (זה מה שהיה במלאי, נתמודד!).
אחרי שהכל נמכר רצינו למכור עוד.
אשתי שאלה:
מישהי קנתה ורוצה למכור?
כולן רצו למכור בחזרה, ובצדק. עוגות ישיבתיות הן דבר מזעזע. נתקענו עם המוני עוגות מעוכות. אין לנו איפה לשמור אותם, תלמדו מהנסיון שלי.
וזה הכל.
נ.ב:
למישהו יש כאן מקפיא אלקטרלוקס? עדיף בחינם, ממש יעזור.
תודה.
הנושאים החמים
