אתגר אתגר נובמבר ספרותי #2 > אתגר כתיבה | נספח

מימיי · 17/11/24

נכתב ע"י אוראל סולטן:
@יוסף יצחק פ. האם צריך לכתוב את כל הקטעים שוב? מה פסק הדין של מנה ל האתגר?

הכתיבה היא יותר בשבילנו, בלי שפיטה או משהו.
אז אני חושבת שכל עוד כתבת - ענית על האתגר..

יוסף יצחק פ. · 18/11/24

יוסף יצחק פ. · 18/11/24

נכתב ע"י אוראל סולטן:
@יוסף יצחק פ. האם צריך לכתוב את כל הקטעים שוב? מה פסק הדין של מנה ל האתגר?

לא נחייב אתכם.
כמובן, מי שירצה, יוכל להעלות.

נכתב ע"י מימיי:
כתיבה היא יותר בשבילנו, בלי שפיטה או משהו.
אז אני חושבת שכל עוד כתבת - ענית על האתגר..

יוסף יצחק פ. · 25/11/24

נכתב ע"י יוסף יצחק פ.:
#דחליל - 25

אני הבטתי בהם כשהם הגיעו, הדמעות. הדמעות תמיד היו בקצה העין, הם ממש נזהרו שלא לפלוט אותן החוצה, אבל אצלי... אני נתתי לדמעות לזלוג.
לפעמים אני מביטה מבעד לזגוגיות החלון, מדמיינת את עצמי שוברת אותן לרסיסים, ואז פורצת את סורגי הברזל המחלידים וקופצת אל החופש, אל המרחבים הירוקים, אל האנשים, המכוניות, הריח של הגשם ביום חורפי, הריח של המרק שיש לי בבית.
אבל אני לא בבית.
אני גם לא יכולה לשבור את זגוגיות החלון.
לא כי אני לא אמיצה או חסרת כלים, אלא... אני פשוט לא מסוגלת.
וזו עבודה, זה ייקח זמן. רוב העבודה היא לשנות את הגוף שלי ואת האובססיה שהוא התרגל לחיות דרכה. וזה ממש לא פשוט.
יש רגעים שאני שואלת את עצמי למה אני בחיים ויש רגעים שאני מתלבטת לקחת לעצמי את החיים, או שמלאך המוות כבר ממתין לי על עדן החלון ומזכיר לי מה יקרה אם לא אקשיב לצוות ולאחראים ולא אסיים את הקוטג' בארוחת הבוקר.

מיומנה של מתמודדת עם הפרעות אכילה.

שיתוף:
על הכתיבה: "הפרעות אכילה שכיחות יותר בקרב נשים בכלל ובקרב נערות מתבגרות בפרט" (גוגל, מכבי שירותי בריאות), הכתיבה יותר זרמה לנקודת מבט נשית.
הרעיון: לא יודע... ידע מקדים, קצת עניין אותי הנושא בעבר מכל מיני סיבות.

מ. ש · 26/11/24

נכתב ע"י מתכנתת:):
מצלמה.

לפעמים אני מרגישה שקופה. וזה מוזר. כל היום מסתכלים אלי, מחייכים לכיווני, מתפעלים מהאיכות שלי, ולמרות זאת אני מרגישה שקופה. כשסיפרתי פעם על התחושה, ליגלגו. אמרו: 'את נהנית להתלונן. עלינו לא מעיפים מבט'. ולמרות שהדברים נכונים, ידעתי שאני צודקת.

באירועים קוראים לכולם להביט עלי. לפעמים שואלים עלי פרטים. דגם, שנת יצור. ולמרות שסובבים סביבי המון, אני יודעת שאני האמיתית- לא מעניינת אף אחד.

ולא, אני לא מצלמה. אני בחורה בשידוכים.

חזק.
קטע יפה ממש
אחד הטובים.
מה שאתגר מוציא מאנשים.

מתכנתת:) · 27/11/24

נכתב ע"י מ. ש:
חזק.
קטע יפה ממש
אחד הטובים.
מה שאתגר מוציא מאנשים.

תודה כיף לשמוע
וסתם לידע הכללי של הדואגים והבוכים-אתם צודקים כלפי הרווקות, אני ב"ה נשואה באושר ו(לא) בעושר.....

הלוחשת לתווים · 27/11/24

טוב מאוחר מלא כלום

סתם כי הבוקר פתחתי את פרוג ונזכרתי באתגר החמוד הזה אז החלטתי לכתוב משהו,
אח"כ שמתי לב שהדחליל היה לפני יומיים

דחליל
סוף סוף פתחו בריכה בעיר.
הלכנו כמה חברות יום אחרי הפתיחה (ביום הפתיחה תמיד עמוס

).
נכנסנו לאולם של הבריכה, ונעצרנו על מקומנו המומות.
הבריכה הייתה ריקה. כמעט ריקה האמת.
במרכז הבריכה, ממש בין המים הרדודים לעמוקים, עמד לו דחליל.
ליתר דיוק זה לא היה דחליל, זו היתה דחלילה!
דחלילה אמיתית, עם ידיים פרושות לצדדים ומבט קפוא.
שפשפנו עיינים, צבטנו אחת את השניה.
לא עזר...
הדחלילה עדיין עמדה שם, קפואה.
אוקיי,
"זה כנראה עניין שיווקי" צחקנו והלכנו להתארגן.
2 חברות זריזות התארגנו מהר ונכנסו לבריכה לפנינו.
כשחזרנו לאולם של הבריכה, עצרנו על מקומנו.
הבריכה הייתה ריקה. כמעט ריקה האמת.
במרכז הבריכה, ממש בין המים הרדודים לעמוקים,
עמדו שלושה דחלילים.
דחלילות, ליתר דיוק.
דחלילות אמיתיות, עם ידיים פרושות לצדדים ומבט קפוא.

מ. ש · 27/11/24

נכתב ע"י הלוחשת לתווים:
טוב מאוחר מלא כלום
סתם כי הבוקר פתחתי את פרוג ונזכרתי באתגר החמוד הזה אז החלטתי לכתוב משהו,
אח"כ שמתי לב שהדחליל היה לפני יומיים

דחליל
סוף סוף פתחו בריכה בעיר.
הלכנו כמה חברות יום אחרי הפתיחה (ביום הפתיחה תמיד עמוס ).
נכנסנו לאולם של הבריכה, ונעצרנו על מקומנו המומות.
הבריכה הייתה ריקה. כמעט ריקה האמת.
במרכז הבריכה, ממש בין המים הרדודים לעמוקים, עמד לו דחליל.
ליתר דיוק זה לא היה דחליל, זו היתה דחלילה!
דחלילה אמיתית, עם ידיים פרושות לצדדים ומבט קפוא.
שפשפנו עיינים, צבטנו אחת את השניה.
לא עזר...
הדחלילה עדיין עמדה שם, קפואה.
אוקיי,
"זה כנראה עניין שיווקי" צחקנו והלכנו להתארגן.
2 חברות זריזות התארגנו מהר ונכנסו לבריכה לפנינו.
כשחזרנו לאולם של הבריכה, עצרנו על מקומנו.
הבריכה הייתה ריקה. כמעט ריקה האמת.
במרכז הבריכה, ממש בין המים הרדודים לעמוקים,
עמדו שלושה דחלילים.
דחלילות, ליתר דיוק.
דחלילות אמיתיות, עם ידיים פרושות לצדדים ומבט קפוא.

אמאלה!!!
ממש צ'יזבט

הלוחשת לתווים · 27/11/24

נכתב ע"י מ. ש:
אמאלה!!!
ממש צ'יזבט

חחחח יש בזה

האמת שכתבתי את זה בתור קטע מצחיק

אתם מכירים את זה שאתם נכנסים לבריכה וכל כך קר לכם שאתם פשוט נעמדים על קצות האצבעות וידיים פרושות?
זהו...
הבעיה היא שזה היה כתוב מדי רציני, וכל מי שהראיתי לו את הקטע הזה, פער אלי עיניים מזועזעות במקום הצחוק שציפיתי לקבל

אז התלבטתי אם לציין על זה משהו בסוף הקטע, ובסוף החלטתי להשאיר לקוראים את הזכות לבחור איך לקרוא את הקטע הזה, ואיך להבין אותו...
כי ביננו, זה לא רע גם בתור צ'יזבט, ליתר דיוק- זה צ'יזבט, הוא גם קטע מצחיק

*ניסיתי גם לשתול רמזים תוך כדי, כדי שזה יהיה יותר מובן, אבל כנראה שהם הסתדרו מדי טוב עם העלילה...

נכתב ע"י הלוחשת לתווים:
דחלילה אמיתית, עם ידיים פרושות לצדדים ומבט קפוא.

נכתב ע"י הלוחשת לתווים:
הדחלילה עדיין עמדה שם, קפואה.

הלוחשת לתווים · 30/11/24

עכשיו זה עדיין שייך ל'יום' של ניווט, או שזה כבר על הנושא האחרון?
לא זוכרת מה הולך במוצ"ש...

מימיי · 30/11/24

נכתב ע"י מימיי:
איך שאני אוהבת אתגרים כאלה!
הלוואי ואני אצליח בכל יום לעלות לכאן קטע קטן וכך לשפר את הכתיבה.
(מעניין אם אני אראה שיפור בין הקטע הראשון לאחרון..)
אז תודה רבה ליוזם!

טוב, לסיכום.

שמחה לבשר לכם שהצלחתי לעמוד באתגר.
אומנם היה קצת קשוח לפעמים והיו קטעים שנכתבו כאילו מישהו עמד לידי עם אקדח טעון ודרוך, אבל החלטתי להצליח באתגר הזה גם אם מה שאכתוב יהיה מחריד ומזעזע חושים.

אז האם ראיתי שיפור בין הקטעים? לא ממש.
אבל מה ששמתי לב אליו - אם בימים הראשונים ראיתי מילה ולקח לי מלא זמן לחשוב על רעיון לקטע, בימים האחרונים הרעיונות זרמו ובשפע.
אז השינוי אצלי הוא יותר ברעיונות ולא בביצוע (שבביצוע יש לי חד משמעית לאן להתקדם..)
תודה ל @יוסף יצחק פ. ול @מ. י. פרצמן על היוזמה והביצוע.
תודה לפרוג על הבמה.
היה כיף!
מקווה שניפגש באתגר הזה גם בשנה הבאה!!

אוראל סולטן · 30/11/24

טוב, עכשיו הגיע תורי לסכם.

אומנם השתדלתי לכתוב כל יום, אבל לא תמיד הצלחתי (אל תדאגו זה היה מסיבות טובות...).
אבל גם לי מגיע לסכם את האתגר:

אז דבר ראשון, תודה להשי"ת, שממנו ודרכו הכל, מקור כל הרעיונות וההשראות, ובלעדיו אפילו אות אחת לא הייתה נכתבת כאן. כמה שנדבר ונכתוב לא נוכל לספר גדולתו.

לאחריו, להבדיל אלף אלפי הבדלות, תודה למנהלת @מ. י. פרצמן ולניק הנכבד היוזם הר' @יוסף יצחק פ.שהפעילו ופעלו למען אתגר זה מתי שנדרש. אשריכם ואשרי חלקיכם.

תודה לפרוג על הבמה הענקית לפרסום החומרים, אתם תהיו עזר רב ותמידי, בכל זמן אפשרי. תודה רבה.

תודה גם לכל הניקים מהקהילה, שהשתדלו וכתבו בכל יום ויום (או לפחות כמעט כל יום...) ההשראה שלכם נתנה לי השראה.

מבחינה כתיבתית השתפרתי מעט בזכות אתגר זה, ותודה לו. הוצאת ממני את מירב המקוריות האפשרית שלי, בזכותך יש לי גם עוד כמה עמודים לאחד הספרים הבאים שלי...

היה נהדר!!!
אתגר יקר, נִפגש בעז"ה בשנה הבאה!