הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
כמה שאני מוזרה, בערב פסח ישבתי לעשות פסח במחשב!!!
כמובן שמה שקרה זה שסידרתי את רובו עד שהגעתי לתיקיית השירים.
משם התחילו כל הבעיות. באמת שניסיתי לסדר, לא בדיוק הלך לי.
אתם יודעים איך זה, מתחילים למיין וגולשים וקוראים וכותבים וממינים עוד וקוראים וכותבים ועורכים וכו' וכדו'.
(בהשראת עצמי יצא לי עוד כמה שירים... אולי אני אעלה בהמשך
לא אל תבהלו, אני לא אחפור. כלומר אשתדל.. כלומר אולי...)
בקיצור לא אלאה אתכם בדיבורים, מה שקרה זה שפתאום קראתי את אחד השירים.
ולפני ההסברים הנחתי אותו לפניכם, שתוכלו להבין במה מדובר:
וְחָזַרְתִּי,
חִפַּשְׂתִּי אֲוִיר.
וּבַיִת שֶׁחֲנַקְתֶּם,
וְחַלּוֹנוֹת שֶׁסְּגַרְתֶּם,
וּמִלִּים שֶׁאָמְרוּ לִי לָלֶכֶת.
אָז הָלַכְתִּי.
רְחוֹב הָיָה לִי אֲוִיר.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לִנְשֹׁף אוֹתוֹ הַחוּצָה, כָּאַב לִי.
וְכָכָה,
פִּתְאוֹם
הָפַכְתִּי אֲנִי לִרְחוֹב.
וּרְחוֹב הִרְחִיב. וְעוֹד.
עִיר גָּדְלָה בִּי.
נִקְרַעְתִּי לִגְזָרִים בִּידֵי חֲתוּלֵי עַצְמִי.
בִּידֵי צִפָּרְנַי.
דָּם נִמְרָח בִּרְחוֹבוֹתַי,
שִׂיחֵי פֶּרֶא גָּדְלוּ בִּי,
וְקוֹצִים דָּקְרוּ בִּשְׂדוֹתַי,
דָּקְרוּ בְּנַפְשִׁי. פָּצְעוּ בִּי וְרִידִים.
שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בְּעִיר שֶׁהָפְכָה רְפָאִים.
שֶׁנָּזְלָה חַיִּים.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב בִּי.
פַּחַד נָגַס לִי,
חָתָךְ.
פִּסּוֹת בְּשָׂרִי נִשְׁלְחוּ בְּחוּצוֹתַי.
דָּמִי שֶׁנִּקְרַשׁ
סָגַר בַּעֲדִי,
בָּנָה חוֹמוֹת.
הָפַכְתִּי לְעִיר בְּצוּרָה.
וְגָוַעְתִּי בְּתוֹכִי.
---
ולאחר שקראתם והתמוגגתם אני אספר לכם שלי הציק משו בשיר הזה. לא ידעתי מה, זה היה לי מוזר כי דווקא הוא כתוב טוב.
ניסיתי לעשות את מה שאני עושה כשמציק לי משו בשיר ופשוט העתקתי אותו לקובץ חדש וערכתי אותו.
הבנתי לאחר שערכתי מה קרה לי, למה לא יכולתי פתאום להשאיר את השיר ככה, כמות שהוא.
אז אני אספר לכם. קודם תקראו.
ולהלן השיר החדש לגמרי!!!
:
וְאוֹקְיָנוֹס שָׁטַף. גָּרַף אוֹתִי.
וּכְשֶׁהֶחֱזִיר לַיַּבָּשָׁה
לֹא יָכֹלְתִּי לַחְזֹר,
אָז שָׁטַפְתִּי עַצְמִי אֵלָיו. חָזְרָה.
וְחָזַרְתִּי לְבֵיתִי
נוֹטֶפֶת אוֹקְיָנוֹס.
חִפַּשְׂתִּי אֲוִיר
לְהַסְדִּיר.
אֲפוּפַת עֲרָפֶל נוֹאַשְׁתִּי לִנְשֹׁם.
וּבַיִת שֶׁחֲנַקְתֶּם,
וְחַלּוֹנוֹת שֶׁסְּגַרְתֶּם,
וּמִלִּים שֶׁאָמְרוּ לִי לָלֶכֶת.
אָז הָלַכְתִּי.
רְחוֹב הָיָה לִי אֲוִיר.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לִנְשֹׁף אוֹתוֹ הַחוּצָה, כָּאַב לִי.
וְכָכָה,
פִּתְאוֹם
הָפַכְתִּי אֲנִי לִרְחוֹב.
וּרְחוֹב הִרְחִיב. וְעוֹד.
עִיר גָּדְלָה בִּי.
נִקְרַעְתִּי לִגְזָרִים בִּידֵי חֲתוּלֵי עַצְמִי.
בִּידֵי צִפָּרְנַי.
דָּם נִמְרָח בִּרְחוֹבוֹתַי,
שִׂיחֵי פֶּרֶא גָּדְלוּ בִּי,
וְקוֹצִים דָּקְרוּ בִּשְׂדוֹתַי,
דָּקְרוּ בְּנַפְשִׁי. פָּצְעוּ בִּי וְרִידִים.
שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בְּעִיר שֶׁהָפְכָה רְפָאִים.
שֶׁנָּזְלָה חַיִּים.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב בִּי.
פַּחַד נָגַס לִי,
חָתָךְ.
פִּסּוֹת בְּשָׂרִי נִשְׁלְחוּ בְּחוּצוֹתַי.
דָּמִי שֶׁנִּקְרַשׁ
סָגַר בַּעֲדִי,
בָּנָה חוֹמוֹת.
הָפַכְתִּי לְעִיר בְּצוּרָה.
וְגָוַעְתִּי בְּתוֹכִי.
וְנִכְנַסְתָּ בִּי מִכָּל הַחוֹמוֹת.
וְדָפַקְתָּ לִי
בְּכָל הַדְּלָתוֹת.
וּבִרְחוֹבוֹתַי הַשּׁוֹמְמִים
הִלַּכְתָּ.
וְהָיִיתָ שָׁם,
בְּכֻלָּם.
אַתָּה שֶׁצִּוִּיתָ לָאוֹקְיָנוֹס לִשְׁטֹף,
לְשׁוּעָלִים לְהַלֵּךְ.
אַתָּה שֶׁהִצַּבְתָּ תְּהוֹם תַּחְתַּי
וּכְאֵב.
וּשְׁכוֹל.
רְחוֹבוֹתַי
שֶׁלְּךָ הֵם.
פֶּרֶא שְׂדוֹתַי
גִּדַּלְתָּ אַתָּה.
אַתָּה שָׁם,
בְּכֻלָּם.
בְּסִמְטָאוֹת הָעִיר.
בְּחוּצוֹתַי.
וְיָצָאתִי אֲנִי מִן הָעִיר,
בַּפִּרְצָה שֶׁפָּרַצְתָּ אַתָּה.
וְהָיִיתָ גַּם שָׁם,
בְּכֻלָּם.
"וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם" (ויקרא, כ"ו, י"ב)
כְּשֶׁתִּשְׁכְּנוּ, אֲנִי אֶשְׁכּוֹן עִמָּכֶם , וּכְשֶׁתֵּלְכוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם , אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּכֶם.
---
וזוהי המסקנה אליה הגעתי:
קל לנו
לדמם מילים.
לשורר כאב.
קשה לנו
לחיות
שהוא שם.
בכולם.
מקווה שנהניתם. ובאם כן, תפרגנו לייק
פורים שמח
תמר.
כמובן שמה שקרה זה שסידרתי את רובו עד שהגעתי לתיקיית השירים.
משם התחילו כל הבעיות. באמת שניסיתי לסדר, לא בדיוק הלך לי.
אתם יודעים איך זה, מתחילים למיין וגולשים וקוראים וכותבים וממינים עוד וקוראים וכותבים ועורכים וכו' וכדו'.
(בהשראת עצמי יצא לי עוד כמה שירים... אולי אני אעלה בהמשך
לא אל תבהלו, אני לא אחפור. כלומר אשתדל.. כלומר אולי...)בקיצור לא אלאה אתכם בדיבורים, מה שקרה זה שפתאום קראתי את אחד השירים.
ולפני ההסברים הנחתי אותו לפניכם, שתוכלו להבין במה מדובר:
וְחָזַרְתִּי,
חִפַּשְׂתִּי אֲוִיר.
וּבַיִת שֶׁחֲנַקְתֶּם,
וְחַלּוֹנוֹת שֶׁסְּגַרְתֶּם,
וּמִלִּים שֶׁאָמְרוּ לִי לָלֶכֶת.
אָז הָלַכְתִּי.
רְחוֹב הָיָה לִי אֲוִיר.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לִנְשֹׁף אוֹתוֹ הַחוּצָה, כָּאַב לִי.
וְכָכָה,
פִּתְאוֹם
הָפַכְתִּי אֲנִי לִרְחוֹב.
וּרְחוֹב הִרְחִיב. וְעוֹד.
עִיר גָּדְלָה בִּי.
נִקְרַעְתִּי לִגְזָרִים בִּידֵי חֲתוּלֵי עַצְמִי.
בִּידֵי צִפָּרְנַי.
דָּם נִמְרָח בִּרְחוֹבוֹתַי,
שִׂיחֵי פֶּרֶא גָּדְלוּ בִּי,
וְקוֹצִים דָּקְרוּ בִּשְׂדוֹתַי,
דָּקְרוּ בְּנַפְשִׁי. פָּצְעוּ בִּי וְרִידִים.
שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בְּעִיר שֶׁהָפְכָה רְפָאִים.
שֶׁנָּזְלָה חַיִּים.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב בִּי.
פַּחַד נָגַס לִי,
חָתָךְ.
פִּסּוֹת בְּשָׂרִי נִשְׁלְחוּ בְּחוּצוֹתַי.
דָּמִי שֶׁנִּקְרַשׁ
סָגַר בַּעֲדִי,
בָּנָה חוֹמוֹת.
הָפַכְתִּי לְעִיר בְּצוּרָה.
וְגָוַעְתִּי בְּתוֹכִי.
---
ולאחר שקראתם והתמוגגתם אני אספר לכם שלי הציק משו בשיר הזה. לא ידעתי מה, זה היה לי מוזר כי דווקא הוא כתוב טוב.
ניסיתי לעשות את מה שאני עושה כשמציק לי משו בשיר ופשוט העתקתי אותו לקובץ חדש וערכתי אותו.
הבנתי לאחר שערכתי מה קרה לי, למה לא יכולתי פתאום להשאיר את השיר ככה, כמות שהוא.
אז אני אספר לכם. קודם תקראו.
ולהלן השיר החדש לגמרי!!!
:
וְאוֹקְיָנוֹס שָׁטַף. גָּרַף אוֹתִי.
וּכְשֶׁהֶחֱזִיר לַיַּבָּשָׁה
לֹא יָכֹלְתִּי לַחְזֹר,
אָז שָׁטַפְתִּי עַצְמִי אֵלָיו. חָזְרָה.
וְחָזַרְתִּי לְבֵיתִי
נוֹטֶפֶת אוֹקְיָנוֹס.
חִפַּשְׂתִּי אֲוִיר
לְהַסְדִּיר.
אֲפוּפַת עֲרָפֶל נוֹאַשְׁתִּי לִנְשֹׁם.
וּבַיִת שֶׁחֲנַקְתֶּם,
וְחַלּוֹנוֹת שֶׁסְּגַרְתֶּם,
וּמִלִּים שֶׁאָמְרוּ לִי לָלֶכֶת.
אָז הָלַכְתִּי.
רְחוֹב הָיָה לִי אֲוִיר.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לִנְשֹׁף אוֹתוֹ הַחוּצָה, כָּאַב לִי.
וְכָכָה,
פִּתְאוֹם
הָפַכְתִּי אֲנִי לִרְחוֹב.
וּרְחוֹב הִרְחִיב. וְעוֹד.
עִיר גָּדְלָה בִּי.
נִקְרַעְתִּי לִגְזָרִים בִּידֵי חֲתוּלֵי עַצְמִי.
בִּידֵי צִפָּרְנַי.
דָּם נִמְרָח בִּרְחוֹבוֹתַי,
שִׂיחֵי פֶּרֶא גָּדְלוּ בִּי,
וְקוֹצִים דָּקְרוּ בִּשְׂדוֹתַי,
דָּקְרוּ בְּנַפְשִׁי. פָּצְעוּ בִּי וְרִידִים.
שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בְּעִיר שֶׁהָפְכָה רְפָאִים.
שֶׁנָּזְלָה חַיִּים.
וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִסְתּוֹבֵב בִּי.
פַּחַד נָגַס לִי,
חָתָךְ.
פִּסּוֹת בְּשָׂרִי נִשְׁלְחוּ בְּחוּצוֹתַי.
דָּמִי שֶׁנִּקְרַשׁ
סָגַר בַּעֲדִי,
בָּנָה חוֹמוֹת.
הָפַכְתִּי לְעִיר בְּצוּרָה.
וְגָוַעְתִּי בְּתוֹכִי.
וְנִכְנַסְתָּ בִּי מִכָּל הַחוֹמוֹת.
וְדָפַקְתָּ לִי
בְּכָל הַדְּלָתוֹת.
וּבִרְחוֹבוֹתַי הַשּׁוֹמְמִים
הִלַּכְתָּ.
וְהָיִיתָ שָׁם,
בְּכֻלָּם.
אַתָּה שֶׁצִּוִּיתָ לָאוֹקְיָנוֹס לִשְׁטֹף,
לְשׁוּעָלִים לְהַלֵּךְ.
אַתָּה שֶׁהִצַּבְתָּ תְּהוֹם תַּחְתַּי
וּכְאֵב.
וּשְׁכוֹל.
רְחוֹבוֹתַי
שֶׁלְּךָ הֵם.
פֶּרֶא שְׂדוֹתַי
גִּדַּלְתָּ אַתָּה.
אַתָּה שָׁם,
בְּכֻלָּם.
בְּסִמְטָאוֹת הָעִיר.
בְּחוּצוֹתַי.
וְיָצָאתִי אֲנִי מִן הָעִיר,
בַּפִּרְצָה שֶׁפָּרַצְתָּ אַתָּה.
וְהָיִיתָ גַּם שָׁם,
בְּכֻלָּם.
"וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם" (ויקרא, כ"ו, י"ב)
כְּשֶׁתִּשְׁכְּנוּ, אֲנִי אֶשְׁכּוֹן עִמָּכֶם , וּכְשֶׁתֵּלְכוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם , אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּכֶם.
---
וזוהי המסקנה אליה הגעתי:
קל לנו
לדמם מילים.
לשורר כאב.
קשה לנו
לחיות
שהוא שם.
בכולם.
מקווה שנהניתם. ובאם כן, תפרגנו לייק
פורים שמח
תמר.
נערך לאחרונה ב:
