לא באופן גורף. יש כלל די חדש של האקדמיה, שכאשר לא מנקדים ויש במלה צירה שהוא תשלום דגש של חירק, כי אז צריך להוסיף יו"ד. בֵּאוּר הוא על משקל סִפּוּר, כלומר הצירה של הבי"ת של באור הוא תשלום על הדגש שהיה צריך לבוא באל"ף, ובמקרה כזה החליטה האקדמיה שצריך לרשום י לפני האל"ף. (בנושא הכתיב חסר הניקוד יש ה-מ-ו-ן כללים, ומי שלמד את כללי האקדמיה לפני עשר שנים כדאי שילמד שוב, לא מפני השכחה אלא מפני השינויים.)יש כלל שאומר שכשלא מנקדים רושמים כתיב מלא?
תודה!לא באופן גורף. יש כלל די חדש של האקדמיה, שכאשר לא מנקדים ויש במלה צירה שהוא תשלום דגש של חירק, כי אז צריך להוסיף יו"ד. בֵּאוּר הוא על משקל סִפּוּר, כלומר הצירה של הבי"ת של באור הוא תשלום על הדגש שהיה צריך לבוא באל"ף, ובמקרה כזה החליטה האקדמיה שצריך לרשום י לפני האל"ף. (בנושא הכתיב חסר הניקוד יש ה-מ-ו-ן כללים, ומי שלמד את כללי האקדמיה לפני עשר שנים כדאי שילמד שוב, לא מפני השכחה אלא מפני השינויים.)
אכן, יש כללים רבים. ב'אבוא', למשל, חייבים לכתוב וי"ו גם כשמנקדים, כי הוי"ו היא שרשית (השורש הוא בוא). אמנם במקרא מופיעים הפעלים משורש זה פעמים רבות בצורה חסרה (המפורסמת מכולם היא פרשת 'בא'), אבל כשאין מצטטים פסוקים צ"ל מלא.תודה!
מענין לדעת, כי כמה פעמים העירו לי על חיסור אותיות, כמו במילה אבוא למשל, אם נכתבת בלי ו'
אז בעצם יש הרבה כללים מתי כן מתי לא?
למי שהאקדמיה אינה חוק עבורו, הכלל בכתיב חסר ניקוד הוא שמילה שעלולים להתבלבל בינה לבין מילה אחרת - מוסיפים לה אות, ומילה שאין בה חשש בלבול - משאירים אותה כשהיתה.
זו בדיוק הגישה שלי, אבל כשמבצעים עבודות למי שהאקדמיה חשובה בשבילו - חשוב לדעת את כלליה.למי שהאקדמיה אינה חוק עבורו, הכלל בכתיב חסר ניקוד הוא שמילה שעלולים להתבלבל בינה לבין מילה אחרת - מוסיפים לה אות, ומילה שאין בה חשש בלבול - משאירים אותה כשהיתה.
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים