שיתוף ביום גשום השמש היא פולש בלתי נסלח.

[יוספי יוסף]

 

[RPO]

וכמה יופי
ושמים ותכלת.
ושחור ממסגר
אווירה.

גשם בחוץ
וקר ליבשת
אך
חם בציור
ובחדר.

ישטף העולם
גשם מתדפק
ורק הוא
וחלום
ושקט.

זה מה שיש לי לומר על הציור הזה.

 

[בן ציון יהודה]

ייואאו זה טובב!!!!

 

[ישראל (שרוליק)]

נו, מה חשבתם, שזה לא יגיע? אז חשבתם...

וזה הגיע.

 

[ישראל (שרוליק)]

בהקשר לשיר הנ"ל, מסקרן אותי לדעת אם הבחנתם במילה מסוימת שגרמה לכם להשתומם קמעא. מילה שהופעתה בתוך השיר נושאת אופי מסוים של "בלתי צפוי", כזה המעלה מין סוג של חיוך על הפנים...

מעניין אם יש עוד מישהו שגם חשב על אותה המילה עליה חשבתי אני.

 

[יוספי יוסף]

זה קרה לי כל מילה שניה בערך, ובמיוחד במילה 'צינומת'

 

[ישראל (שרוליק)]

זה קרה לי כל מילה שניה בערך, ובמיוחד במילה 'צינומת'

חחחחח בדיוק!

לא יודע בדיוק מאיזו מגירה מאובקת ושכוחת אל שלפתי את הביטוי המוזר הזה. צינומת.

כמובן, המשמעות המכוונת בזה היא: מצב של "צנום" המיוחס לעצם (מוחשי) מסוים. אז במילה אחת קראתי לזה "צינומת".

(נראה לי עוד מעט אקבל טלפון מהאקדמיה ללשון העברית. לא ממש ברור לי מה יהיה אופי השיחה...)

 

[יחיאל ב.]

יוסף כבר אמרנו, אבל תמשיך להביא לנו כאלה דברים!!!!

נו, מה חשבתם, שזה לא יגיע? אז חשבתם...

וזה הגיע.

אתה כותב מהמם,
אבל ספציפית לציורים האחרונים של הגשם אני חושב שמתאים יותר סגנון פרוזאי כזה, של שפה מדוברת.
זה ציור בועט, לא משהו של שירה גבוהה ומסובכת.
ככה מרגיש לי.

 

[ישראל (שרוליק)]

יוסף כבר אמרנו, אבל תמשיך להביא לנו כאלה דברים!!!!


אתה כותב מהמם,
אבל ספציפית לציורים האחרונים של הגשם אני חושב שמתאים יותר סגנון פרוזאי כזה, של שפה מדוברת.
זה ציור בועט, לא משהו של שירה גבוהה ומסובכת.
ככה מרגיש לי.

@יחיאל ב., עכשיו זה יותר טוב, או שמתחתי קצת יותר מידי לכיוון הנגדי?

@יוסף יוסף תראה לאן אתה "מדרדר" אותנו...


(נראה לי שהמילה הכי גבוהה בשיר הפעם היא "אמש")...

 

[יחיאל ב.]

@יחיאל ב., עכשיו זה יותר טוב, או שמתחתי קצת יותר מידי לכיוון הנגדי?

@יוסף יוסף תראה לאן אתה "מדרדר" אותנו...


(נראה לי שהמילה הכי גבוהה בשיר הפעם היא "אמש")...

חשתי פה בנימה של עוקצנות....

אנסה להסביר למה התכוונתי.
מכיר את הויכוח הבלתי נגמר לבין חובבי הקולנריה הגבוהה, השפים הבילאומיים וכוכבי המישלן,
לבין המזלזלים בטועמי היינות המעונבים ואומרים הבו לי המבורגר פשוט, מרק של אמא, בורקס של שובע,
ואל תבואו אליי עם מילים מפוצצות שלא אומרות הרבה, ומנות זעירות שזקוקות זכוכית מגדלת על מנת למצאן ברחבי הצלחת ?
אז מי צודק לדעתך ?
אני חושב שכמו בכל דבר, האמת איפשהו באמצע.
ברור שכל הייננים שמתעסקים בניחוחות הפירותיות והעפיצות של בקבוקי היין הם לא שוטים גמורים,
כמו כל בתי הספר לגסטרונומיה גבוהה, ושכל העידון הזה לא מתאים לחיך של כל אחד.
מאידך, יש משהו בפשטות האנושית הישירה, בכנות הלא מצטעצעת, ב"תהיה מי שאתה", שאין בכל הנ"ל.
מי שראה את הסרט רטטוי מבין היטב למה אני מתכוון
אז האמת היא שזה וזה דברי .... חחח
לפעמים זה נצרך, ופעמים זה, וכולם אהובים, ולכל אחד הדרך להביע את עצמו.
אז מה שהתכוונתי היה שהציור כאן של @יוסף יוסף לדעתי יותר מריח כמו הסגנון הישיר והכנה,
ופחות לסגנון המעודן והגבוה.
זה הכל .......

 

[ישראל (שרוליק)]

ואווו @יחיאל ב. היקר!

ממש לא התכוונתי שתחוש כך. הכל היה בהומור משובח (מקוה לפחות) שניסיתי לתבל בו את תגובותי. אני מצטער שלא הובנתי נכון.

ולעצם הדברים הנפלאים שכתבת, אכן אלו דברי טעם (תרתי משמע), וניכר מהם כי איש מתבונן אתה. בכך משתייך אתה לזן האנושי האהוב עלי...

אכן, בהרבה מקרים האמת והישרות נמצאים איפשהו באמצע, ואומנות התרים אחריהם היא לזהות את המתוה החמקמק והנעלם משהו של אותו קו אמצע, ולצעוד עליו ובעקבותיו...

באשר לציור הספציפי הזה של יוסף, אם אבקש להתייחס אליו ישירות, נראה לי לומר כך:

תראה, במחשבה שניה אולי באמת אין סינכרוניזציה (עוד ביטוי מתפתל שהגיתי בזה הרגע) בין אופי הציור הקליל והזורם לבין אופי המלל השירתי הכבד, הרציני והטעון משהו, המוצמד אליו.

אז לתערוכת יצירות מקצועית אולי לא הייתי משגר את השילוב הזה כמוצר מוגמר בו הייתי מבקש להתפאר. (לא מצד עצם הציור, אלא מצד השילוב בין הציור לשיר. הציור לכשעצמו מושלם ברמות!!!)

אבל בשביל הפורום כאן, ואוירת הקלילות הבריאה והמאוזנת העוטפת אותו, דוקא היה נראה לי שזה כן מתאים, ואף משעשע ומרענן. ודומני שתסכים איתי בנקודה הזאת.

ושוב, כאן בפורום אני יותר בקטע של הומור ושנינות, אז אנא אל תבין ממני את מה שהיה נדמה לך מקודם בטעות. הכל בסדר. והייתי בטוח שגם כך אתפס. אבל כנראה טעיתי. והנה הבהרתי, ועכשיו הכל בסדר.

תבורך על הדברים החכמים, ויישר כח!

 

[ישראל (שרוליק)]

מעניין, דוקא היום חשבתי על זה, כשהתבוננתי בציורים המדהימים של @יוסף יוסף, בין קוי המתאר והגוונים הממלאים אותם בחינניות שופעת, הבחנתי לפתע במין אופי של עגילות, אלסטיות, זרימה ושובבות. מין שמחת חיים תוססת וצבעונית כזו, בריאה וסוחפת. בדיוק ההיפך ממקובעות, רטינה ומירמור אפרורי ומעיב.

עוד שמתי לב, שגם כשהוא "מנסה" לצייר צורה הנדסית שצלעותיה אמורות להיות ישרות, "לא ממש מצליח לו" כביכול (אולי זה בכוונה. לא יודע), והצלעות שבצורה מקבלות מין עגילות עדינה וחיננית שכזו המשווה להם את המשמעות הזורמת והאלסטית עליה דיברתי. (אגב, לא בכל הציורים זה קורה, אבל לפחות בחלק מהם זה ככה).

ברור לי שזה מעיד בין השאר גם על נפש היוצר, על תכונותיו הנוחות וה"לא מרובעות", ועל כך שהוא בבחינת קשה לכעוס ונוח לרצות...

@יוסף יוסף, קלעתי במשהו או שהרחקתי לכת מידי?

 

[ישראל (שרוליק)]

הבהרה קטנה בשולי הדברים:

כשכתבתי "לא מצליח לו" לא התכוונתי לומר שהוא לא מסוגל לשרטט קוים ישרים. שהרי הציור הפותח את האשכול הנוכחי יוכיח בדיוק את ההיפך (ראו את החלון שבציור, המשורטט כסרגל).

אלא כוונתי היתה לומר, שהנטיה שלו בצורות הנדסיות מסוימות היא דוקא לשוות מראה ותחושה של עגילות גם בקוים שמן הסתם היו אמורים להיות מצויירים כישרים. ונטיה זו מעידה על האופי החיובי כפי שהסברתי. אופי שיכול בהחלט לשמש מקור השראה ומודל לחיקוי עבור אנשים שאינם כאלה.

דוגמא מוחשית לכך, ניתן לראות באשכול "בדיקת חמץ... חדר ילדים מהאגדות...". להלן הקישור:

שיתוף - בדיקת חמץ... חדר ילדים מהאגדות...

www.prog.co.il

בציור הפותח את האשכול הנ"ל, ניתן לראות מספר אזורים שבהם צויירו קוים מעוגלים בחן אופייני ומשובב נפש, ואלו הם:

-מפתן החלון הימני.
-החלון העליון המשושה
-התמונה שעל הקיר (בדרך כלל תמונות הן מרובעות, ואילו כאן יש העדפה דוקא לכיוון העגלולי).
-המבנה הכללי של הבית הוא עגול, כולל המעקה של המרפסת. וזאת למרות שבדרך כלל מציירים בתים בקוים ישרים.

לדעתי, מוטיב העגלילות המעניין הזה הופך את הציורים של @יוסף יוסף לייחודיים מהבחינה הזו, עד כדי כך שיש וניתן לזהות דרכו את היוצר ע"י צפיה בציור בלבד...

 

[יוספי יוסף]

חחח ישראל
עלית על אחד מ'הסודות המקצועיים' שלי..
אכן כן אני נמנע עד מאד מקוים ישרים וזוויתיים, איירתי שני ספרי קומיקס שממש השגחתי שלא יהיו בהם חלונות או דלתות מרובעים. בעיניי ציור הוא הזדמנות לקחת את הצופה למקומות בהם הוא לא נתקל בשגרת חייו..
לאחרונה קצת חרגתי ממנהגי זה, זה בא יחד עם חידוש בסגנון הכללי. אבל תמיד זה יהיה נוכח במוצהר או ברמז.
שכוייח על ההבחנה והפרשנות!!

 

[כְּשֶׁזֶזֶזֶזֶה!]

@יוסף יוסף כל ציור שלך יותר מדהים מהשני,
לא רק הציור הטכני שהוא אליפות - האוירה הפוזה הזוית הקווים הכככככל
תותח אתה!
תמשיך לשתף...

 

[ישראל (שרוליק)]

איירתי שני ספרי קומיקס

אה, יש עוד ספר שאיירת ולא סיפרו לי?

הראשון- "לעולם יהא אדם", כבר נרכש לפני מספר שבועות, ומאז קנה לו שביתה בין תושבי הספריה שלי הותיקים והמעניינים...

ומה שמו של השני?

 

[יוספי יוסף]

הראשון- "לעולם יהא אדם", כבר נרכש לפני מספר שבועות, ומאז קנה לו שביתה בין תושבי הספריה שלי הותיקים והמעניינים...

הו נו? ואיך הספר?

ומה שמו של השני?

לשני קוראים 'חכמצחיקותא 4'
ככל הנראה יצא אחרי פסח..

 

[ישראל (שרוליק)]

הו נו? ואיך הספר?

אוהו, כמובן שאהבתי! החן והיופי התוכני והאיורי משתפכים להם מבין דפיו הגדולים, בבחינת מוסיף והולך...

נראה לי שעוד נדבר אודותיו רבות, כמיטב המסורת שלנו בניתוח יצירות אומנות. רק אצטרך למצוא את הזמן המתאים לכך. שהרי מדובר על שיחה עיונית כידוע לך מימים ימימה...

לשני קוראים 'חכמצחיקותא 4'
ככל הנראה יצא אחרי פסח..

חחחחח מצחיקותא אותי שהייתי צריך לשמוע על זה ממך דרך תגובה אקראית באשכול אקראי...
איך לא סיפרת לי עליו עד עכשיו? אתה לא יודע שאני כבר מכור ליצירות שלך?

איפה יהיה ניתן להשיג את הספר?