הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ברוח אחת ביקורות הספרים שהועלתה פה, החלטתי להעלות על הכתב את שיושב אצלי כבר זמן מה. אשמח להפוך את הגיגיי לדיון מפרה ומועיל, מקדם ומרווה...
קיבלתי הרבה ביקורות בשנה האחרונה. רובן היו טובות, מעודדות ומפרגנות. יותר ממחצית היו מתלהבות (וואו, אמא'לה, מדהיםםם) והשאר כיוונו לעניין - דייקו מה עשה להן טוב, מה עשה לקטע טוב ולעיתים אף טרחו לכוון אל מקום טוב יותר, משתפר.
והיו כאלה שלא.
היו כאלה שנאמרו בלי מחשבה או בסיס, היו כאלה שיכלו להועיל אבל צורת ההגשה שלהן - נוראית, והיו כאלה שפשוט גרמו לי לתהות למה ולשם מה אני ממשיכה לכתוב, ורק הידיעה שאני אוהבת לשפוך מילים ודמיונות, גרמה לי לבלוע את הדם שניקז ממני, לעצום עיניים, לנער ראש ולחזור להקליד.
חלק מההצלחה להתעלם הייתה האפשרות לבטל את הביקורת, לגשת לאנשים שאני סומכת עליהם, להציג בפניהם את הקטע האמור כמו את הביקורת הכואבת ולשאול לדעתם. את השאר – עשה הזמן, עם כל התועלות הגלומות בו.
אז אני יודעת לקבל. כן מתעקשת לרדת לעומק הביקורת כדי להבין ממה היא נובעת, אבל לקבל - יודעת. והשיפור שראיתי מההתנהלות הזו - שווה לי את כל שעות השכתובים (שעות??? ימים!!!)
מבין הביקורות הזכורות לי ביותר, יש שתיים. תחזיקו חזק, בבקשה אל תפלו מהכסא.
1. 'את לא יודעת לקבל ביקורת' - אז אותה היה לי קל לפסול. שאלתי את המבקרת למה היא חושבת כך, ושאדרבא - תיתן הוכחות לטענה. יש לציין שהמבקרת נעלמה ולא השיבה לי עד היום, אבל אני נותרתי עם התמיהה המסעירה במשך כמה ימים טובים.
2. 'לכי תלמדי כתיבה' - אווצ'. אווצ'. אווצ'. אני צריכה להגיד יותר מזה?
כמובן שלמבקרת היו הטענות שלה ולי הטענות שלי, מהר מאוד גם הדרכים שלנו נפרדו, אבל המחשבות המשיכו לשחק בי.
מה עשיתי, אתם שואלים? ניגשתי למישהי מקבוצת הבטא שלי, הצבתי אותה מול הביקורת ככתבה וכלשונה והיא עקרה ממנה כל תוכן. ומאותו רגע, בכל קטע שהגיע לידיה - טרחה לציין את הנקודה שעליה המבקרת ההיא התלוננה והדגישה לי על סמך עובדות כמה היא שגתה.
אז למה אני מציינת את זה? מדוע טיב הביקורת שקיבלתי אמור לשנות לכם או לעניין אתכם בכלל?!
1. בגלל המסקנות שלי - ביקורת טובה חייבת להיות נכונה ומעוגנת. אם קמת על הצד הלא נכון, אם עבר עליך יום רע או אם סתם כך בחרת להשתלח - בבקשה אל תוציאי את זה עליי. גם לא על חברותיי למקצוע או לתחביב.
ואם כבר החלטת שהביקורת שלך מוצדקת והכרחית – תנסחי אותה בצורה שבה היית רוצה לקבל אותה. תחשבי גם על הצד השני ואפילו תוסיפי למשקל המילים שלך עוד כמה קילוגרמים של רגישות מהחשש שמא מקבל הביקורת ניחון בה יותר ממך.
2. בגלל - ופה אני מפעילה אתכם קצת - שהייתי רוצה לדעת איך אתם רואים את הביקורת, איך אתם בוחרים להגיש אותה ובאותה מידה איך אתם מקבלים אותה.
קיבלתי הרבה ביקורות בשנה האחרונה. רובן היו טובות, מעודדות ומפרגנות. יותר ממחצית היו מתלהבות (וואו, אמא'לה, מדהיםםם) והשאר כיוונו לעניין - דייקו מה עשה להן טוב, מה עשה לקטע טוב ולעיתים אף טרחו לכוון אל מקום טוב יותר, משתפר.
והיו כאלה שלא.
היו כאלה שנאמרו בלי מחשבה או בסיס, היו כאלה שיכלו להועיל אבל צורת ההגשה שלהן - נוראית, והיו כאלה שפשוט גרמו לי לתהות למה ולשם מה אני ממשיכה לכתוב, ורק הידיעה שאני אוהבת לשפוך מילים ודמיונות, גרמה לי לבלוע את הדם שניקז ממני, לעצום עיניים, לנער ראש ולחזור להקליד.
חלק מההצלחה להתעלם הייתה האפשרות לבטל את הביקורת, לגשת לאנשים שאני סומכת עליהם, להציג בפניהם את הקטע האמור כמו את הביקורת הכואבת ולשאול לדעתם. את השאר – עשה הזמן, עם כל התועלות הגלומות בו.
אז אני יודעת לקבל. כן מתעקשת לרדת לעומק הביקורת כדי להבין ממה היא נובעת, אבל לקבל - יודעת. והשיפור שראיתי מההתנהלות הזו - שווה לי את כל שעות השכתובים (שעות??? ימים!!!)
מבין הביקורות הזכורות לי ביותר, יש שתיים. תחזיקו חזק, בבקשה אל תפלו מהכסא.
1. 'את לא יודעת לקבל ביקורת' - אז אותה היה לי קל לפסול. שאלתי את המבקרת למה היא חושבת כך, ושאדרבא - תיתן הוכחות לטענה. יש לציין שהמבקרת נעלמה ולא השיבה לי עד היום, אבל אני נותרתי עם התמיהה המסעירה במשך כמה ימים טובים.
2. 'לכי תלמדי כתיבה' - אווצ'. אווצ'. אווצ'. אני צריכה להגיד יותר מזה?
כמובן שלמבקרת היו הטענות שלה ולי הטענות שלי, מהר מאוד גם הדרכים שלנו נפרדו, אבל המחשבות המשיכו לשחק בי.
מה עשיתי, אתם שואלים? ניגשתי למישהי מקבוצת הבטא שלי, הצבתי אותה מול הביקורת ככתבה וכלשונה והיא עקרה ממנה כל תוכן. ומאותו רגע, בכל קטע שהגיע לידיה - טרחה לציין את הנקודה שעליה המבקרת ההיא התלוננה והדגישה לי על סמך עובדות כמה היא שגתה.
אז למה אני מציינת את זה? מדוע טיב הביקורת שקיבלתי אמור לשנות לכם או לעניין אתכם בכלל?!
1. בגלל המסקנות שלי - ביקורת טובה חייבת להיות נכונה ומעוגנת. אם קמת על הצד הלא נכון, אם עבר עליך יום רע או אם סתם כך בחרת להשתלח - בבקשה אל תוציאי את זה עליי. גם לא על חברותיי למקצוע או לתחביב.
ואם כבר החלטת שהביקורת שלך מוצדקת והכרחית – תנסחי אותה בצורה שבה היית רוצה לקבל אותה. תחשבי גם על הצד השני ואפילו תוסיפי למשקל המילים שלך עוד כמה קילוגרמים של רגישות מהחשש שמא מקבל הביקורת ניחון בה יותר ממך.
2. בגלל - ופה אני מפעילה אתכם קצת - שהייתי רוצה לדעת איך אתם רואים את הביקורת, איך אתם בוחרים להגיש אותה ובאותה מידה איך אתם מקבלים אותה.
. ובכל זאת, כאחת שמקבלת ביקורת שוטפת, הניסיון שלי גרם לי לפתח את השיטה הבאה.
