ביקורת שמנונית

[גלבוע]

סליחה שאני מושכת את המפה שוב-- לעבר יקוואל.
ותסלחו לי אם אצא קולקטיבית נגד רובכם.
נכון שזה כיף להזדהות עם המושלם והאיכותי, ולהרגיש שאני הבנאדם הכי שווה, הכי יפה והכי טוב שנוצר אי פעם? (בוירטואלי, לפחות)
זה כיף. מאודדד!
ולכן כנראה, רובכם הזדהיתם, כצפוי, עם האיסתרק והמהללאל, שרק החיים זמנו להם כאבים....
שוכחים בדרך- מה עבר עליכם בהיותכם נערים. אז נכון, מן הסתם לא הייתם מופרעים כפי שתואר יקוואל בספר, אבל דומה מאוד- רובנו היינו. ותדעו לכם, שכמו יוסלה השובב(שהיה פי מאה מיקוואל הספרותי)- היו רבים מרבותינו. כן כן... כאלו שנהנו ל"שגע" ת'סובב, להשתולל, ולעשות הכול אבל הכול כדי לבדוק מהם הגבולות.
אני, בשונה מכולכם (לפחות איך שזה היה נקרא לי מתחילת האשכול--) הזדהיתי יותר מכל- עם יקוואל. השובב, המחפש, הרוצה וכן- האנוכי!
לא לעד נשארים כך.
אנשים גדלים ומתבגרים ותכל'ס, מה שהם זוכרים- זה איך הגיב אבא'שלהם כשהם ברחו לים בכיתה י'.... ועל זה הדרך.
לאורך כל הסדרה של ממלכה במבחן- חיפשתי אותו, נהניתי לראות שבכל פעם- עולה רמתו הרוחנית והמוסרית גם אם היא חיצונית, חשבתי שיום יבוא- והוא יקלוט. כי משחק זה לא דבר שבנאדם מצליח לסחוב הרבה... לפחות לא מבפנים, הוא חייב שינוי. לחיוב או לשלילה. גם עצם הבריחה שלו מההתמודדות- מהארמון, היתה אמורה להביא אותו לבגרות עמוקה, קשה, וכוללת- בכל שטחי החיים. ואכן, כך באמת היה.
לא צפיתי שהוא "ימות" פתאום, לאחר כל התהליך היפה שהוא עבר, לפחות לילד במצבו.
אגב, מישהו פעם היה יתום עגול שיכול לכתוב על זה משהו?????

את זוכרת שגם איסתרק יתום עגול, ומהללאל בכלל גדל כאסופי?
ושאלה - איפה ראית את תהליך התבגרותו היפה בא לידי ביטוי?

 

[Ruti Kepler]

כל האמת על הכוזרים
• בראש ממלכת הכוזרים עמדו הכגן (המלך העליון) והכגן בק (מושל עליון), כשהאחרון משמש מלך פעיל היוצא למלחמות • בעיר הבירה הכוזרית, אתיל שעל גדת הוולגה,

ואני לתומי חשבתי שמיה בעצמה המציאה את הכאקאן, הבק ואתיל...

 

[מרציפן]

.
לא יודעת למה אנשים אוהבים את המתבגרים שלהם כנועים, צייתנים, אומרים 'כן אדוני' ועושים כל מה שהמחנך אומר. אולי זה כי עדיין לא חינכתי מתבגרים מעולם.
.

מן הסתם לא הבנתי את כוונתך.

לעשות מה שהמחנך אומר - היינו ללכת בדרכי החינוך אותו נותן המחנך לחניך - אינו סותר כלל חשיבה עצמאית!!
מה גם שיש ענין - והוא חלק מענין החינוך - של כבוד לאביו ולרבו.
"על חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים" - מוכר לכולנו.

מן הסתם התכוונת שהמתבגר לא אמור להיות "חנון" שמקבל כל דבר בלי לנסות להבין ובלי לפתח כלל חשיבה משלו. אך לא נראה שאנשים אוהבים כך את המתבגרים.

 

[מריומה~]

מן הסתם לא הבנתי את כוונתך.

לעשות מה שהמחנך אומר - היינו ללכת בדרכי החינוך אותו נותן המחנך לחניך - אינו סותר כלל חשיבה עצמאית!!
מה גם שיש ענין - והוא חלק מענין החינוך - של כבוד לאביו ולרבו.
"על חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים" - מוכר לכולנו.

מן הסתם התכוונת שהמתבגר לא אמור להיות "חנון" שמקבל כל דבר בלי לנסות להבין ובלי לפתח כלל חשיבה משלו. אך לא נראה שאנשים אוהבים כך את המתבגרים.

נדיר למצוא מבוגרים ה"מתים" על המרי והחשיבה העצמאית של המתבגרים ויודעים איך להסתדר עם זה ולחבב .
לתת למתבגרים את העצמאות מאידך ולרכך את המרי .
שהעצמאות תבוא ממקום של התפתחות אישית ולא מתוך מרידה.

 

[efrat1]

ואני לתומי חשבתי שמיה בעצמה המציאה את הכאקאן, הבק ואתיל...

אבל קאוורים ומונדרים זו המצאה שלה. נכון?

 

[שולמית 1]

סיפור טוב חייב להיות מותאם למציאות ומה לעשות שאין רק טוב בעולם?!
ושימי לב שבכל הספרים המסר והתובנות, התהליכים יותר משמעותיים מכל מה שקרה לאנשים, (הרי בסופו של דבר הם לא אמתיים ..תחשבי שהם לא באמת מתו..)

אני לא מנסה לחיות את המתים אלא להפיק תובנות.
המוות הזה היה לא צפוי, כאילו היא ממש "נתקעה"עם הדמות הזו, וזה ממש לא מתאים לה.
הדמות הייתה בנויה היטב ועשתה את תפקידה כמו שצריך- המוות הזה לא השיג הרבה- מבחינת התובנות.. בנוסף לפן הרגשי...

 

[תרצה613]

2. בכל שלב יכול היה איסתרק להודות שמשימת החינוך גדולה עליו, ולהעביר את אחיו לחינוכו של הדוד בסטיאן, למשל. אבל המגלומן שלנו בטוח שהוא מסוגל להכל, גם לחנך ארבעה יתומים קטנים כשהוא בעצמו בקושי נער מתבגר. שיערב לו.

בסטיאן???
בקושי עם מהללאל ואולה המושלמים הוא הצליח לתקשר
את יקוואל הוא היה מעיף מכל המדרגות מזמן

יש למישהי ממצדדות יקוואל הסבר לעובדה שהוא אימן שודדים לרצוח?
אולי זה ייהרג ואל יעבור בכלל?

קראתי שוב את הספר בשבת. הבחירות השגויות שלו כואבות כ"כ... גם את פיצוץ ההר הוא עשה בנמהרות וביהירות. לא יכל לקחת את האבקה ולפזר אותה בנהר (ההוא שממנו שאב מים?)

 

[קרן שמש]

בסטיאן???
בקושי עם מהללאל ואולה המושלמים הוא הצליח לתקשר
את יקוואל הוא היה מעיף מכל המדרגות מזמן

יש למישהי ממצדדות יקוואל הסבר לעובדה שהוא אימן שודדים לרצוח?
אולי זה ייהרג ואל יעבור בכלל?

קראתי שוב את הספר בשבת. הבחירות השגויות שלו כואבות כ"כ... גם את פיצוץ ההר הוא עשה בנמהרות וביהירות. לא יכל לקחת את האבקה ולפזר אותה בנהר (ההוא שממנו שאב מים?)

הבחירות השגויות שלו הן בדיוק בחירות של בן נעורים שלא עיצב את דעתו עדיין, בחירות של בוסר וגם של טפשות- ולכן הן כ"כ כואבות לנו כי למרות מה שעבר בחייו ואולי בגלל היו לו את כל הנתונים לגדול לאיש. ולא רצינו שהוא ימות! רצינו לראות איך הוא עושה את זה!

 

[שולמית 1]

הבחירות השגויות שלו הן בדיוק בחירות של בן נעורים שלא עיצב את דעתו עדיין, בחירות של בוסר וגם של טפשות- ולכן הן כ"כ כואבות לנו כי למרות מה שעבר בחייו ואולי בגלל היו לו את כל הנתונים לגדול לאיש. ולא רצינו שהוא ימות! רצינו לראות איך הוא עושה את זה!

מזדהה מאוד וזו גם התשובה למי ששאלה אותי "היכן ראית את יקואל מתבגר".
היו לו כאלו טעויות, שנקל היה להבין מהן שהוא ילד עם "הרבה כיווני אויר"-כך אני קוראת לזה.... בנאדם יצירתי ומוכשר שהעתיד צופן לו רבות. והשמים הם לו הגבול.

 

[dLive]

הצורה שבה מתואר יקוואל היא מטעה. קשה להכריע אם הוא שייך לזן הקיפודים שמכאיבים מאד בהתחלה - אך בסופו של דבר התוצאה של המאמץ שווה, או שהוא שייך לאלו שלא מחפשים יותר טוב ממה שהם עכשיו, אלו שטוב להם בשטחיותם וברדידותם ומבחינתם כל העולם שטחי כמוהם.
ההתנהגות שלו לניסיונות התקרבות היא קיפודית, אך את רוב התגובות שלו הייתי משייך לשטחיים.

נכון שזה כיף להזדהות עם המושלם והאיכותי, ולהרגיש שאני הבנאדם הכי שווה, הכי יפה והכי טוב שנוצר אי פעם? (בוירטואלי, לפחות)
זה כיף. מאודדד!

לפי מה שאני שמתי לב אנשים נהנים הרבה יותר להאשים את הממסד.

אגב, מישהו פעם היה יתום עגול שיכול לכתוב על זה משהו?????

עם כל הכבוד ליתומים עגולים, המניעה של בני אדם להתערב בחינוכם בגלל הפחד מ"אלמנה ויתום..." לא הופכת את מעשיהם לצודקים תמיד.

 

[Ushaya]

מדהים לקרוא ברצף את כל הפינג פונג, להתעצבן ולהבין שקצת מאוחר להגיב למשהו שהגיבו עליו לפני שלושה שבועות...
בכל אופן, לכל אלה שדיברו מסביב בלי להזכיר את המושג קבלו את הילד כמו שהוא, תאהבו ללא תנאי וכד', כל אלה שרואים באיסתרק רוע אנוכי, צרות אופקים שלא מסוגל לקבל את אחיו השונה, הפתוח,
קחו בזאת הפנייה לספר הראשון בסדרה, קראו שוב ותראו שגם איסתרק היה באותם צמתים.
ודווקא לכן קשה לו לקבל את יקוואל שחוזר על אותן הטעויות שהוא עשה. דווקא לכן הוא לא מצליח להבין את יקוואל, כיוון שהוא בחר ועשה את הדרך הזו לבד באצבעות חשופות וציפורניים סדוקות- והגיע למצב שהוא המלך, והוא ראוי לתוארו ולשמו.
והוא רק בן עשרים וחמש? ושבע?- צעיר ולהוט לחסוך לאחיו את כאב הלב וההתמודדות.
כך שבהחלט ייתכן שאם היה לאיסתרק מעט יותר סבלנות, טיפל'ה הבנה שיש תהליכים שכל אדם מוכרח לעבור בעצמו, אולי הסיפור היה מתקדם אחרת...

יקוואל מצידו עשה את הבחירות שלו, ולמרות שבמהלך הספר הנוכחי בפירוש מוזכר שהוא הפך למדקדק יותר במצוות ומקפיד על תפילות במניין וכד'- עדיין הגישה שלו: אפילו משודדים רוצחים אני, הנסיך שאמור לקבל את החינוך הטוב ביותר, יכול ללמוד הרבה. היא ללא ספק שיטה מסוכנת.
כל אחד מהקוראים הנכבדים יסכים שגם אם הקהילה חונקת, וגם אם קשה להסתדר במסגרת, הוא לא יפקיר את ילדיו לג'ונגל בחוץ רק כדי לראות שהם יודעים להתמודד גם עם אריה טורף.
כי, כן. עדיף ילד 'חנוק', שמרגיש שהמסגרת מעיקה אבל שומר עליה, מילד שפרק עול ומסגרת, והוא חופשי ומאושר... (שאלו אותם על אושר)

לאחרונה שמעתי צעירונת שנישאה לא מזמן ו-סלחו לי- טיפשה, מתווכחת עם אמא שלה האם ראוי לשתף צעירים בחלקים אליהם היא, הנשואה זה מכבר, לא נחשפה אליהם כנערה "כי ממילא יום אחד היא תדע ועדיף שזה לא יהיה הלם" ובלה-בלה-בלה.
כי היא תתן לילדים שלה לבחור, היא תחשוף אותם ותתן להם להיות חזקים.
ולשאלת האם "ומה תעשי אם הילדה שלך תבחר ללכת יום אחד במכנסיים"? היא ענתה שהיא תקבל אותה, ותכיל אותה, ותבין אותה וכו' וכו'.
הצהרות יפות לילדה בת 22 שהבת שלה עוד ניזונה ממטרנה.

כולנו מקווים שהילדים שלנו ידעו לעוף עם בוא היום, וכולנו משתדלים לתת להם את שיעורי התעופה הטובים ביותר. ואחד מהשיעורים הבסיסיים לגוזלים הוא: יש בחוץ סכנה. ולא כל בעל כנף הוא ציפור שיר, ומעופות דורסים צריך להתחבא.
אפילו אם המחבוא שלהם יהיה כלוב של זהב.

תסכימו, אחרי הכל, שעדיפה ציפור כלואה בכלוב זהב מערימת עצמות מדממת...

 

[תקוה]

ודווקא לכן קשה לו לקבל את יקוואל שחוזר על אותן הטעויות שהוא עשה. דווקא לכן הוא לא מצליח להבין את יקוואל, כיוון שהוא בחר ועשה את הדרך הזו לבד באצבעות חשופות וציפורניים סדוקות- והגיע למצב שהוא המלך, והוא ראוי לתוארו ולשמו.
והוא רק בן עשרים וחמש? ושבע?- צעיר ולהוט לחסוך לאחיו את כאב הלב וההתמודדות.
כך שבהחלט ייתכן שאם היה לאיסתרק מעט יותר סבלנות, טיפל'ה הבנה שיש תהליכים שכל אדם מוכרח לעבור בעצמו, אולי הסיפור היה מתקדם אחרת...

אם איסתרק היה מספר ליקוואל את שעבר עליו בפלאט, לא רק את יסורי העינויים הפיזיים גם המחשבות שייסרו אותו. לו היה מצליח לתאר את זה מוחשי וחי. אז יקוואל החכם היה לןמד מנסיונו... אבל לא רינו שהוא הלך לספר לו.
יקוואל רואה אח מושלם. אבל לא מספרים לו מה הוא עשה ועבר בדרך להיות אחד כזה.

 

[קרן שמש]

אם איסתרק היה מספר ליקוואל את שעבר עליו בפלאט, לא רק את יסורי העינויים הפיזיים גם המחשבות שייסרו אותו. לו היה מצליח לתאר את זה מוחשי וחי. אז יקוואל החכם היה לןמד מנסיונו... אבל לא רינו שהוא הלך לספר לו.
יקוואל רואה אח מושלם. אבל לא מספרים לו מה הוא עשה ועבר בדרך להיות אחד כזה.

עד כמה שזכור לי, בספר מהללהל- איסתרק ויקוואל מתאמנים יחד בסיף ואחרי השיעור אומר איסתרק למורה שיספר ליקוואל איזה אדם היה הוא עצמו פעם.

 

[Ushaya]

א
יקוואל רואה אח מושלם. אבל לא מספרים לו מה הוא עשה ועבר בדרך להיות אחד כזה.

עד כמה שזכור לי, בספר מהללהל- איסתרק ויקוואל מתאמנים יחד בסיף ואחרי השיעור אומר איסתרק למורה שיספר ליקוואל איזה אדם היה הוא עצמו פעם.

זו הייתה עצתו של פנרס במהללאל למלך, לשתף את אחיו בחלקים הקשים יותר שלו. עיינו שם לתגובתו של יקוואל: אז גם הוא היה פרחח- מי הוא שיבוא להטיף?

 

[מה הענינים]

Ushaya כתבת יפה, ניתחת טוב, הסכמתי איתך ברוב הדברים
אך כשהגעת למשפט המוחץ הזה, הרגשתי התנגדות.

כי, כן. עדיף ילד 'חנוק', שמרגיש שהמסגרת מעיקה אבל שומר עליה, מילד שפרק עול ומסגרת, והוא חופשי ומאושר... (שאלו אותם על אושר)

תסכימו, אחרי הכל, שעדיפה ציפור כלואה בכלוב זהב מערימת עצמות מדממת...

זה נכתב בצורה בטוחה ונחושה, אך לא משכנעת, לא הבאת שום הוכחות לכך וקפצת מיד למסקנה.
נסי לשכנע, אולי עוד אשנה את דעתי

 

[y&m]

כל אחד מהקוראים הנכבדים יסכים שגם אם הקהילה חונקת, וגם אם קשה להסתדר במסגרת, הוא לא יפקיר את ילדיו לג'ונגל בחוץ רק כדי לראות שהם יודעים להתמודד גם עם אריה טורף.
כי, כן. עדיף ילד 'חנוק', שמרגיש שהמסגרת מעיקה אבל שומר עליה, מילד שפרק עול ומסגרת, והוא חופשי ומאושר... (שאלו אותם על אושר)

הבעיה מתחילה כשכל קהילה שהיא לא הקהילה האורגינלית שלי = ג'ונגל.
ואם אני רוצה למנוע מהילד שלי להגיע לג'ונגל, משמעותו לקשור אותו חזק חזק אלי, לקשור לו סמרטוט על העיניים ולמזער לו את נקודת הבחירה למינימום (אם בכלל).

כי הבחירה השונה היא בהכרח ג'ונגל.

לאחרונה שמעתי צעירונת שנישאה לא מזמן ו-סלחו לי- טיפשה, מתווכחת עם אמא שלה האם ראוי לשתף צעירים בחלקים אליהם היא, הנשואה זה מכבר, לא נחשפה אליהם כנערה "כי ממילא יום אחד היא תדע ועדיף שזה לא יהיה הלם" ובלה-בלה-בלה.
כי היא תתן לילדים שלה לבחור, היא תחשוף אותם ותתן להם להיות חזקים.
ולשאלת האם "ומה תעשי אם הילדה שלך תבחר ללכת יום אחד במכנסיים"? היא ענתה שהיא תקבל אותה, ותכיל אותה, ותבין אותה וכו' וכו'.
הצהרות יפות לילדה בת 22 שהבת שלה עוד ניזונה ממטרנה.

קודם שהצעירה הזו תכיל את הבת שלה עם משברי גיל ההתבגרות בתלבושת הסמינר... אחר כך יהיה אפשר לדבר.

כל זה לא סותר את העובדה הנכונה בהחלט שמשפחות שהכילו וקיבלו את בן המשפחה שסטה מהדרך הוא והם הרוויחו בטווח הארוך ובטווח הקצר, ברוחניות ובגשמיות.

לאהבה יש כח!

 

[Ushaya]

הבעיה מתחילה כשכל קהילה שהיא לא הקהילה האורגינלית שלי = ג'ונגל.
ואם אני רוצה למנוע מהילד שלי להגיע לג'ונגל, משמעותו לקשור אותו חזק חזק אלי, לקשור לו סמרטוט על העיניים ולמזער לו את נקודת הבחירה למינימום (אם בכלל).

כי הבחירה השונה היא בהכרח ג'ונגל.



קודם שהצעירה הזו תכיל את הבת שלה עם משברי גיל ההתבגרות בתלבושת הסמינר... אחר כך יהיה אפשר לדבר.

כל זה לא סותר את העובדה הנכונה בהחלט שמשפחות שהכילו וקיבלו את בן המשפחה שסטה מהדרך הוא והם הרוויחו בטווח הארוך ובטווח הקצר, ברוחניות ובגשמיות.

לאהבה יש כח!

ללא ספק. הטיפשות היא לא על ההכלה, אלא על החשיפה מקדימה.
גם המשפחות שהתמודדו בצורה ראויה להערצה עם בן משפחה שנשר, היו מאושרים אילו נמנע מהם הצורך להתמודד מלכתחילה.

ואכן, יש כאלה שרואים ג'ונגל במה שלא תואם לדרכם.
גם אם לא חייבים להסכים איתם, אפשר להבין אותם. כל הורה רוצה לראות את הילד צועד בדרכו, הדרך שהוא רואה בה הנכונה ביותר. וילד שנוטש את הדרך- גם אם זה רק לקהילה הסמוכה שדומה אבל שונה, סוטר להוריו בפרצוף, וזה כואב. (ולא התכוונתי במונח 'ג'ונגל' לקהילה השכנה, אלא לעולם שבחוץ).

בתקווה שאף אחד מהקוראים לא יפגוש בצורך לשאול את עצמו עד איפה הגבול והיכן אצלו מתחיל הג'ונגל, כי במלחמה על הנשמה של הילדים שלך (וכן! גם אם זה לקהילה השכנה והתומכת ואפילו יותר צדיקה ממך אבל שונה) הגבול מאוד מטושטש אצל שני הצדדים, וכל אחד מושך לכיוונו.

 

[Ushaya]

זה נכתב בצורה בטוחה ונחושה, אך לא משכנעת, לא הבאת שום הוכחות לכך וקפצת מיד למסקנה.
נסי לשכנע, אולי עוד אשנה את דעתי

כל אחד מהקוראים הנכבדים יסכים שגם אם הקהילה חונקת, וגם אם קשה להסתדר במסגרת, הוא לא יפקיר את ילדיו לג'ונגל בחוץ רק כדי לראות שהם יודעים להתמודד גם עם אריה טורף.
כי, כן. עדיף ילד 'חנוק', שמרגיש שהמסגרת מעיקה אבל שומר עליה, מילד שפרק עול ומסגרת, והוא חופשי ומאושר... (שאלו אותם על אושר)


תסכימו, אחרי הכל, שעדיפה ציפור כלואה בכלוב זהב מערימת עצמות מדממת...

קראי שוב.

 

[y&m]

ללא ספק. הטיפשות היא לא על ההכלה, אלא על החשיפה מקדימה.
גם המשפחות שהתמודדו בצורה ראויה להערצה עם בן משפחה שנשר, היו מאושרים אילו נמנע מהם הצורך להתמודד מלכתחילה.

ואכן, יש כאלה שרואים ג'ונגל במה שלא תואם לדרכם.
גם אם לא חייבים להסכים איתם, אפשר להבין אותם. כל הורה רוצה לראות את הילד צועד בדרכו, הדרך שהוא רואה בה הנכונה ביותר. וילד שנוטש את הדרך- גם אם זה רק לקהילה הסמוכה שדומה אבל שונה, סוטר להוריו בפרצוף, וזה כואב. (ולא התכוונתי במונח 'ג'ונגל' לקהילה השכנה, אלא לעולם שבחוץ).

בתקווה שאף אחד מהקוראים לא יפגוש בצורך לשאול את עצמו עד איפה הגבול והיכן אצלו מתחיל הג'ונגל, כי במלחמה על הנשמה של הילדים שלך (וכן! גם אם זה לקהילה השכנה והתומכת ואפילו יותר צדיקה ממך אבל שונה) הגבול מאוד מטושטש אצל שני הצדדים, וכל אחד מושך לכיוונו.

אני לא יודעת למה ההיא קוראת חשיפה מבוקרת ולמה לא.
ולחשוף סתם את הילדים - אין בזה טעם. מה שנכון, נכון לילד הספציפי. אין בזה הכללות וזה שונה מילד לילד בתוך אותה משפחה.

חצי מהנושרים שאני פגשתי נשרו דווקא מתוך מערכת סגורה מתוך כלוב של זהב, וההורים שלהם אוכלים עד היום את הלב ותוהים לו היו נוהגים איתם בפתיחות רבה יותר אם לא היה זה נכון יותר.

המטרה היא לא לכלוא, ולא לפתוח. המטרה היא לעבוד ה' ולעשות הכל למען שמו. לעיתים זה דורש לסגור ולפעמים לשחרר.

 

[במי]

אחזור ברשותכם לטענה המגוחכת "חיתנו אותם"

אני מוצאת את עצמי קוראת את האשכול המרתק וכל הזמן פותחת את הפה ורוצה להגיב...

להזכיר לכם מה זה נישואים?

זוהי נשמה אחת שהופרדה בירידתה לעולם, ונמצאת פה כשני חלקים ,
החלקים חייבים להיפגשזה כמו חוק טבע. (ברור שיש נשמות שנועדו להיות ביחד ואח"כ להיפרד אבל זה נושא אחר)

כואב לי שכל מיני מושגים מבחוץ נכנסו אלינו החרדים ושכחנו את האמונה הפשוטה...

אלו שטוענים: "חיתנו אותנו" ומבוססים בבוץ הזה (לפעמים עד סוף החיים)מפסידים.
תעבדו על הזוגיות במקום להתמרמר.(אגב יצא לי לפגוש אשה בת 55 שעדיין לא בטוחה עם בעלה זהו החצי השני שלה, כי "הכריחו אותה להתחתן" ריחמתי עליה מאוד .)

הרי אם הבחורה(אפילו שהיתה בת 15) לא אוהבת ואומרת שהיא לא רוצה - היא יכולה להתעקש על זה ולא להתחתן , אז מספיק עם זה!

לצערי יכולות הביטוי שלי בכתב נמוכות אבל אני מקווה שתבינו...