ביקורת שמנונית

[GRN]

פספסת משהו-
כשממציאים את הבעיה לא כל כך מסובך להציא את הפתרון...

זה היה בציניות, עייני בהודעות הקודמות לזו...

 

[תמר21]

את זה חיפשתי...



האגו שלו כבר לא היה מנופח אחרי השינוי שהוא עבר.
בדיוק כשהוא מתחיל להשתנות הוא מת?


בחר שלא? מה בחור צעיר יכול לעשות בלי חרב וסוס, מול גדוד שודדים (גם אם לא מאומן - אבל מדובר באנשים בוגרים)? ברגע שהיה מנסה לברוח, היו תופסים אותו.
ואם נמשיך בקו ההגיוני, נציבות פנים לא נועדה לפעול נגד גדוד שודדים, אלא כנגד בודדים. לטיפול בקבוצות מזעיקים את הצבא (גם בימינו).
זה סוג קשה של התלבטות. לברוח עכשיו? עוד רגע? משגיחים עלי או לא? והלחץ שאם לא יצליח לברוח יהרגו אותו...

נראה לי שיש כאן עוד ענין.
הוא נסיך, הוא לא סתם עוד נער שנקלע לענין ומחפש סתם מוצא כדי לומר "שלום עלי נפשי".
הוא נסיך! הוא קיבל ה כ ש ר ה של נסיך!
גם אם ביום יום האישיות והאופי הקשה שלו הפריעו לו להוציא לפועל את כל הערכים שקיבל - כאן היתה לו מחויבות.
זו לא סתם עוד קבוצה שנציבות הפנים תוכל לטפל בה ולגמור את הסיפור... זו קבוצת שודדים אימתנית שכל נסיונות הטיפול בה לבינתים לא צלחו. לא צלחו!
אז קודם כל - כשכבר ניסה להגיע לנציב הפנים לאחר מה שקרה ביער, הוא קיבל בכפר קבלת פנים כזו דווקא ממי שסימל נציבות פנים, והמפגש הי'ה בלתי נעים בעליל.. חוסר אמון, זילזול ממש קיצוני וחשדנות שרק גרמה לו להיזכר במה שעבר עד אז ולקלוט שהוא אפילו לא מוכן להאמין לו.. אז מה הוא אמור לעשות - להתלונן אצל הנציב על איך שהנציג שבו מתנהג בחוסר אחריות?
הוא ראה שאין לו מוצא אחר, וקלט שמה שמתבקש ממנו - הוא להיכנס ללוע הארי ופשוט לפעול מבפנים כדי למוטט את הקבוצה.
להזכירכם - הברירה היחידה שניתנה לו היא לבחור בין למות בעצמו כמו כל הקורבנות שלהם, לבין לתפוס את הנערים החדשים, ובמקום לתת להם להיכנס ללימוד של פראים שרק יגרמו להם להיות נוראים אפילו יותר מהמבוגרים שבקבוצה, כאן - הוא ראה את תפקידו כחינוך מחדש לקבוצת אנשים, ורצה לתת להם מעט ערכים מהמקום שלו - שלמרות כל מה שעבר וניסה להתחמק ממנו, עדין אי שם הי'ה כן עם עצמו שהושפע מכך הרבה. בכל אופן - לא סתם חיל פשוט בארמון
צריך לזכור שהוא הי'ה שבוי. לשבוי אין החלטה על החים שלו! ואין לו בחירה חופשית - רק לנסות למזער נזקים (שלא נדע...)
אז מה שהוא בחר, זו לא הבחירה הכי נכונה בחי'ים - אך לדעתי הוא פשוט ניסה לפעול הכי טוב כמו שתפס את המצב, ולהביא אותם למצב שבו כשיוכל - יפנה ישירות לאחיו, יפרוס בפניו את המצב לאשורו כדי שהטיפול מבפנים י'הא ממוקד יותר, וחסר סיכונים ככל האפשר.
לעניות דעתי הוא פשוט סירב לבחור באפשרות להיות קורבן נוסף בשרשרת... ובחר להיות אקטיבי - לפעול למיגור מבפנים באומץ לב. בדיוק כמו שהוא תפס את תפקידו כאדם חשוב ומשפיע, הוא - אל תשכחו - נסיך.

 

[מריומה~]

נראה לי שיש כאן עוד ענין.
הוא נסיך, הוא לא סתם עוד נער שנקלע לענין ומחפש סתם מוצא כדי לומר "שלום עלי נפשי".
הוא נסיך! הוא קיבל ה כ ש ר ה של נסיך!
גם אם ביום יום האישיות והאופי הקשה שלו הפריעו לו להוציא לפועל את כל הערכים שקיבל - כאן היתה לו מחויבות.
זו לא סתם עוד קבוצה שנציבות הפנים תוכל לטפל בה ולגמור את הסיפור... זו קבוצת שודדים אימתנית שכל נסיונות הטיפול בה לבינתים לא צלחו. לא צלחו!
אז קודם כל - כשכבר ניסה להגיע לנציב הפנים לאחר מה שקרה ביער, הוא קיבל בכפר קבלת פנים כזו דווקא ממי שסימל נציבות פנים, והמפגש הי'ה בלתי נעים בעליל.. חוסר אמון, זילזול ממש קיצוני וחשדנות שרק גרמה לו להיזכר במה שעבר עד אז ולקלוט שהוא אפילו לא מוכן להאמין לו.. אז מה הוא אמור לעשות - להתלונן אצל הנציב על איך שהנציג שבו מתנהג בחוסר אחריות?
הוא ראה שאין לו מוצא אחר, וקלט שמה שמתבקש ממנו - הוא להיכנס ללוע הארי ופשוט לפעול מבפנים כדי למוטט את הקבוצה.
להזכירכם - הברירה היחידה שניתנה לו היא לבחור בין למות בעצמו כמו כל הקורבנות שלהם, לבין לתפוס את הנערים החדשים, ובמקום לתת להם להיכנס ללימוד של פראים שרק יגרמו להם להיות נוראים אפילו יותר מהמבוגרים שבקבוצה, כאן - הוא ראה את תפקידו כחינוך מחדש לקבוצת אנשים, ורצה לתת להם מעט ערכים מהמקום שלו - שלמרות כל מה שעבר וניסה להתחמק ממנו, עדין אי שם הי'ה כן עם עצמו שהושפע מכך הרבה. בכל אופן - לא סתם חיל פשוט בארמון
צריך לזכור שהוא הי'ה שבוי. לשבוי אין החלטה על החים שלו! ואין לו בחירה חופשית - רק לנסות למזער נזקים (שלא נדע...)
אז מה שהוא בחר, זו לא הבחירה הכי נכונה בחי'ים - אך לדעתי הוא פשוט ניסה לפעול הכי טוב כמו שתפס את המצב, ולהביא אותם למצב שבו כשיוכל - יפנה ישירות לאחיו, יפרוס בפניו את המצב לאשורו כדי שהטיפול מבפנים י'הא ממוקד יותר, וחסר סיכונים ככל האפשר.
לעניות דעתי הוא פשוט סירב לבחור באפשרות להיות קורבן נוסף בשרשרת... ובחר להיות אקטיבי - לפעול למיגור מבפנים באומץ לב. בדיוק כמו שהוא תפס את תפקידו כאדם חשוב ומשפיע, הוא - אל תשכחו - נסיך.

אגיד כאן משהו שנראה לי שעדיין לא אמרו-

המסר שהגיע ממותו של יקוואל לא היה מגיע אם היה נשאר חי.



לא כאבתי כל כך את מותו כיון שכשקראתי כבר ידעתי שהוא עומד למות והלכה לה "ההפתעה"..

יקוואל הוא נסיך והייטבת להסביר את זה תמר.
הוא באמת רוצה להשפיע ולעשות טוב.
איסטרק אדם שלא מבין כלום בחינוך ושכח את עצמו איך היה פעם. הוא לא רלוונטי ליקוואל.
יקוואל למוד קשיים ומנסה לבחור את חייו בדרך שלו לבדו. אח לא ממש יכול לחנך גם הוא מנסה ומצהיר שהוא אוהב.
והמסר העיקרי כאן לדעתי שלכל מעשה יש תוצאה בסופו של דבר גם אם היא נובעת מאמת פנימית.
יקוואל איבד אמון בכולם והתגלגל לאן שהתגלגל , האופי שלו והחינוך הנסיכותי מנווטים אותו עד לחבורת השודדים והתסביך האחרון עם אבקת הרעם בהר.
זה שהוא מאמין ברצונות הטובים שלו וביכולות שלו לא פותרות את בעיותיו. ומביאות לו בסופו של דבר צרה על עצמו. הוא לא יכול לחלץ את עצמו.

אולה פוגש אותו ברגעיו האחרונים ומשפט הסנגוריה שיקוואל אומר על עצמו בכלל לא מטה את הכף לכל המכלול שמולו נפגש אולה.

ואם היה חוזר חי גם אם פצוע, היה חוזר בתשובה מגיע לארמון בכבוד גדול.
ואפשר להתחיל לחיות חיים יפים מעכשיו.

כואב לנו על יקוואל שנהרג והוא רק אותיות דפוס
אך החיים כואבים פי אלף , לא הכל אפשר לתקן.
אדם שבוחר להיות עצמאי ולמרוד בכולם וללכת עם האמת שלו בלבד
לעיתים נושא בתוצאות מרות והדרך היא אל חזור.

 

[אגודה אחת]

לא כל מה שנכון, נכון.

אגיד כאן משהו שנראה לי שעדיין לא אמרו
כואב לנו על יקוואל שנהרג והוא רק אותיות דפוס
אך החיים כואבים פי אלף , לא הכל אפשר לתקן.
אדם שבוחר להיות עצמאי ולמרוד בכולם וללכת עם האמת שלו בלבד
לעיתים נושא בתוצאות מרות והדרך היא אל חזור.

ואני עומד ותמה, אדם שחיותו הוא בחירותו, ואם האמת שהוא הולך לבדו בשנות גיל הטפש עשרה הוא לבחור בטוב ולהציל ולנסות את המקסימום במצב הנכון, מדוע הורגים אותו, מה פשעו ומה חטאו???
אתממהה....

 

[מריומה~]

אגיד כאן משהו שנראה לי שעדיין לא אמרו-
כואב לנו על יקוואל שנהרג והוא רק אותיות דפוס
אך החיים כואבים פי אלף , לא הכל אפשר לתקן.
אדם שבוחר להיות עצמאי ולמרוד בכולם וללכת עם האמת שלו בלבד
לעיתים נושא בתוצאות מרות והדרך היא אל חזור.

ואני עומד ותמה, אדם שחיותו הוא בחירותו, ואם האמת שהוא הולך לבדו בשנות גיל הטפש עשרה הוא לבחור בטוב ולהציל ולנסות את המקסימום במצב הנכון, מדוע הורגים אותו, מה פשעו ומה חטאו???
אתממהה....

וחירותו שהיתה עד כה שווה?
החיים והחירות הם לא העיקר. ולא ערך בפני עצמם.
העולם הזה הוא זמני , ומי שבוחר לעשות כטוב בעיניו הוא חייב להיות מודע שיתכן ויפשל.

יקוואל לא לקח אחריות על חייו, והאשים את כולם למצבו הרוחני אפילו.
וכשהוא הגיע למצב שעשה זאת הוא כבר היה מסובך.
הוא כבר היה בידי השודדים , ולא ממש יכל לפתור את בעיותיו.
אם הוא היה בורח ונהרג על ידם זה היה נסלח לכאורה למיה ק. יותר.
כי אז הוא שוב לא היה אשם.

וכל עוד שזה ספר -מיה קינן לא נעמדת לדין בעוון הריגה

 

[שיילה]

שמתם לב בפרשת השבוע ש"קינן" הוליד את "מהללאל"...

 

[יונה יונה]

חירות זה לא עיקר?
אז למה עבד עברי נרצע על זה שהוא בוחר בעבדות?
ולמה ד' בכבודו ובעצמו נתן לנו את אפשרות הבחירה?

 

[דוטנטית]

אבקת הרעם

אבקת הרעם הושמדה

למה הושמדה? הסיני ההוא שייצר אותה לברכיהו עדיין חי וקיים, לא?

 

[מריומה~]

חירות זה לא עיקר?
אז למה עבד עברי נרצע על זה שהוא בוחר בעבדות?
ולמה ד' בכבודו ובעצמו נתן לנו את אפשרות הבחירה?

החירות היא ערך חשוב מאד ולכן נענש על זה ולכן גם הוא לא יכול להיות עבד לעולם, ביובל משתחרר.
רק אדם שנמצא ברשות עצמו, באדמתו שלו ברכוש שלו יכול באמת לבחור.
לכן מהות המצווה של שחרור העבדים ביובל היא שאדם יחזור לעצמאותו ולאדמתו.
אבל החירות היא לא מהות ומטרה אלא דרך וכלי להגיע לעשיה נייטרלית.
רצון ה' להביא אותנו לקבל את מלכותו בלבד. ורק ע"י שאדם יהיה משוחרר מכל עול הוא יוכל לשים עליו עול מלכות שמים. מבחירתו.

 

[y&m]

למה הושמדה? הסיני ההוא שייצר אותה לברכיהו עדיין חי וקיים, לא?

כמו שזכור לי... (והגיוני שכבר לא כ"כ....)
הוא סיים את תפקידו עלי אדמות אחר כך.

בנפרד,
בציבור שלנו מתקשים לקבל עצמאות מחשבתית ואי השתייכות.
לכן צובעים את המצב הנ"ל בשחור עז.

כך בסיפור זה עם יקוואל.
וכך בסיפור 'ימים של תכלת' (אם אני לא טועה) היא עשתה שם רצח אופי למושג עצמאי. הפכה אותו לאדם נע ונד ברוח שלבסוף מגיע לספק חטא... והציבור שוכח שהגיבור הוא פרי רוחה של המחברת ואדם עצמאי יכול להיות יהודי טוב ועובד ה' רק שכל חטאו עלי אדמות שהוא לא כבל את עצמו לעדה/ מגזר מסוים.

 

[מריומה~]

כמו שזכור לי... (והגיוני שכבר לא כ"כ....)
הוא סיים את תפקידו עלי אדמות אחר כך.

בנפרד,
בציבור שלנו מתקשים לקבל עצמאות מחשבתית ואי השתייכות.
לכן צובעים את המצב הנ"ל בשחור עז.

כך בסיפור זה עם יקוואל.
וכך בסיפור 'ימים של תכלת' (אם אני לא טועה) היא עשתה שם רצח אופי למושג עצמאי. הפכה אותו לאדם נע ונד ברוח שלבסוף מגיע לספק חטא... והציבור שוכח שהגיבור הוא פרי רוחה של המחברת ואדם עצמאי יכול להיות יהודי טוב ועובד ה' רק שכל חטאו עלי אדמות שהוא לא כבל את עצמו לעדה/ מגזר מסוים.

בדור כזה מבולבל שהאמת נעדרת והיא עדרים עדרים אפשר להבין היטב את הפחד לתת עצמאות אמיתית.

אבל מיה לא עשתה את זה -שחור עז.
ממש לא מסכימה.

 

[דוטנטית]

כמו שזכור לי... (והגיוני שכבר לא כ"כ....)
הוא סיים את תפקידו עלי אדמות אחר כך.

-איפה זה מוזכר?

בקשר ליקוואל, לפי איך שאני ראיתי את זה, הוא לא רק יצא מהמסגרת/ שינה קו וכד'. זה נסיך שרצה לפרוק מעצמו את העול! אמנם הוא רצה להיות אזרח מן השורה, לא איזה שודד או מורד. אבל הוא לא

"נער עם חשיבה עצמאית וקצת שונה"

.
הקבלה שלי: יהודי( בן מלך) שרוצה לפרוק עול תומ"צ, שמבחינתו מה הבעיה להיות אדם מוסרי שלא רוצח, גונב וכד'... גם הוא נחשב ל"נער עם חשיבה עצמאית וקצת שונה"?!
בן מלך לעולם נשאר ככה ומי שמסיר מעליו את העול - הוא לא רק...

 

[מריומה~]

-

בקשר ליקוואל, לפי איך שאני ראיתי את זה, הוא לא רק יצא מהמסגרת/ שינה קו וכד'. זה נסיך שרצה לפרוק מעצמו את העול! אמנם הוא רצה להיות אזרח מן השורה, לא איזה שודד או מורד. אבל הוא לא .
הקבלה שלי: יהודי( בן מלך) שרוצה לפרוק עול תומ"צ, שמבחינתו מה הבעיה להיות אדם מוסרי שלא רוצח, גונב וכד'... גם הוא נחשב ל"נער עם חשיבה עצמאית וקצת שונה"?!
בן מלך לעולם נשאר ככה ומי שמסיר מעליו את העול - הוא לא רק...

את בעצם אומרת שהוא לא יכול לברוח מהמציאות שלו הנסיכותית!
ולא יכול לחיות רק חיי אזרח טוב והגון .

 

[דוטנטית]

יהודי הוא יהודי!

את בעצם אומרת שהוא לא יכול לברוח מהמציאות שלו הנסיכותית!
ולא יכול לחיות רק חיי אזרח טוב והגון .

בדיוק!

 

[מריומה~]

נקודת הבחירה של יקוואל היתה כשראשו של גואלן נערף.
הוא יכל לקחת את סוסו ולברוח לנפשו.
השודדים כבר לא מאיימים , הוא לא תחת ידם והוא לא בארמון ובכבליו.

ואת מותו הוא הביא על עצמו והצל בזה את כל הממלכה.
לא מאבקת הרעם דווקא אלא מהשלכותיה על העם בנוגע ליוזבד.


הוא בחר לאן הוא שייך , אבל זה כבר לא היתה בצורה שהוא היה רוצה מלכתחילה.
כי עם בחירות הולכים עד הסוף ויש תוצאות.

 

[y&m]

-איפה זה מוזכר?

אני כבר לא זוכרת, עברו מאז כמה חודשים עמוסים... אבל באנשהוא בחלק א' או ב'.

בקשר ליקוואל, לפי איך שאני ראיתי את זה, הוא לא רק יצא מהמסגרת/ שינה קו וכד'. זה נסיך שרצה לפרוק מעצמו את העול! אמנם הוא רצה להיות אזרח מן השורה, לא איזה שודד או מורד. אבל הוא לא .
הקבלה שלי: יהודי( בן מלך) שרוצה לפרוק עול תומ"צ, שמבחינתו מה הבעיה להיות אדם מוסרי שלא רוצח, גונב וכד'... גם הוא נחשב ל"נער עם חשיבה עצמאית וקצת שונה"?!
בן מלך לעולם נשאר ככה ומי שמסיר מעליו את העול - הוא לא רק...

פרשנות היא פרשנות, וחלק מהמסר נובע מהפרשנות שכל אחד נותן באופן אישי לדברים, לכן שני אנשים יכולים לקום מספר טוב (ורק כזה) כשכל אחד מהם קרא משהו אחר.

אני לא ראיתי את יקוואל כנסיך פורק עול.
ראיתי אותו כילד שאחיו בעל הסמכות לא מספיק אהב אותו וראה אותו בעין שלילית.
באופן כזה שהוא לא יכל להצליח לגדול כמבוגר בוחר ועצמאי. אלא כמבוגר מושפל ומרצה... מבחינתי הוא קרע את הכבלים כדי להתחיל לבחור ולא כדי לפרוק עול.

 

[מריומה~]

פרשנות היא פרשנות, וחלק מהמסר נובע מהפרשנות שכל אחד נותן באופן אישי לדברים, לכן שני אנשים יכולים לקום מספר טוב (ורק כזה) כשכל אחד מהם קרא משהו אחר.

אני לא ראיתי את יקוואל כנסיך פורק עול.
ראיתי אותו כילד שאחיו בעל הסמכות לא מספיק אהב אותו וראה אותו בעין שלילית.
באופן כזה שהוא לא יכל להצליח לגדול כמבוגר בוחר ועצמאי. אלא כמבוגר מושפל ומרצה... מבחינתי הוא קרע את הכבלים כדי להתחיל לבחור ולא כדי לפרוק עול.

ברור שהוא פרק מעליו את עול המלכות.
בספר מתואר התנהגויות שממש ביישו את המלוכה.

 

[מה הענינים]

פרשנות היא פרשנות, וחלק מהמסר נובע מהפרשנות שכל אחד נותן באופן אישי לדברים, לכן שני אנשים יכולים לקום מספר טוב (ורק כזה) כשכל אחד מהם קרא משהו אחר.

אני לא ראיתי את יקוואל כנסיך פורק עול.
ראיתי אותו כילד שאחיו בעל הסמכות לא מספיק אהב אותו וראה אותו בעין שלילית.
באופן כזה שהוא לא יכל להצליח לגדול כמבוגר בוחר ועצמאי. אלא כמבוגר מושפל ומרצה... מבחינתי הוא קרע את הכבלים כדי להתחיל לבחור ולא כדי לפרוק עול.

גם אני הרגשתי כך. לא מצאתי אצלו שום מקום של פריקת עול.

ברור שהוא פרק מעליו את עול המלכות.
בספר מתואר התנהגויות שממש ביישו את המלוכה.

הדרישות שדרשו ממנו בתור נסיך הפריעו לו, הוא הרגיש שזה חונק אותו. אבל לא מתואר בשום אופן בספר שהוא רצה לעשות רע. הרצון שלו היה לחיות כמו אדם רגיל וטוב.

 

[אגודה אחת]

בואו חשבון

נקודת הבחירה של יקוואל היתה כשראשו של גואלן נערף.
הוא יכל לקחת את סוסו ולברוח לנפשו.
השודדים כבר לא מאיימים , הוא לא תחת ידם והוא לא בארמון ובכבליו.

ואת מותו הוא הביא על עצמו והצל בזה את כל הממלכה.
לא מאבקת הרעם דווקא אלא מהשלכותיה על העם בנוגע ליוזבד.


הוא בחר לאן הוא שייך , אבל זה כבר לא היתה בצורה שהוא היה רוצה מלכתחילה.
כי עם בחירות הולכים עד הסוף ויש תוצאות.

נכון! אבל בבחירתו הגורלית ל-ה-צ-י-ל את הממלכה כולה מאבקת הרעם ומידרת ודווקא בזה מצא את מיתתו.
כן, זה החיים! בחרת בטוב, תמות. מה נעשה היית צריך לבחור ברע...
וסליחה שאני דופק על המקלדת בחוזקה כשאני כותב את זה.

 

[מריומה~]

גם אני הרגשתי כך. לא מצאתי אצלו שום מקום של פריקת עול.

הדרישות שדרשו ממנו בתור נסיך הפריעו לו, הוא הרגיש שזה חונק אותו. אבל לא מתואר בשום אופן בספר שהוא רצה לעשות רע. הרצון שלו היה לחיות כמו אדם רגיל וטוב.

היה גם היה, ברכות שלא ברך, תפילות.



הם הפריעו לו וזו הטעות שלו . הוא נמצא במציאות שאין לו בחירה בה.
הוא נולד נסיך . כשיחליטו במלוכה לשנות את כל כללי המלכות וישאלו אותו איך הוא רואה שצריך להיות שיגיד את דעתו.