במגדניה של אוליז, סיפור על סופגניה ואיינקל.

  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב ע"י nechamizak;2348634:
לא תהיתי אם אמירה בוטה או גזענית היא ראויה או לא ראויה מבחינה ערכית, אלא אם היא אכן אמנותית ומביעה אותנטיות בסיפור. היום זה נורא טרנדי להיות לא פוליטקלי קורקט ולפעמים הטרנדיות הזו מוסווית בפסוודו אותנטיות...

זה טרנדי להיות לא פוליטיקלי קורקט?
טוב לדעת.
כי אני מכירה רק סופרת אחת בציבור החרדי שעושה את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
נכתב ע"י רותי קפלר;2348700:
זה טרנדי להיות לא פוליטיקלי קורקט?
טוב לדעת.
כי אני מכירה רק סופרת אחת בציבור החרדי שעושה את זה.

בעולם זה טרנדי.
מאז תהליך הפריימריז הארוך בארה"ב.

בספרות... אולי רק מעכשיו יתחיל להיות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נכתב ע"י רותי קפלר;2348700:
זה טרנדי להיות לא פוליטיקלי קורקט?
טוב לדעת.
כי אני מכירה רק סופרת אחת בציבור החרדי שעושה את זה.

כן. זה טרנדי להיות בוטה, ולשים הכל על השולחן. לא מדברת דווקא על הספרות החרדית, או על ספרות בכלל, אלא גם על עיתונות ושיח ציבורי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נכתב ע"י nechamizak;2349396:
כן. זה טרנדי להיות בוטה, ולשים הכל על השולחן. לא מדברת דווקא על הספרות החרדית, או על ספרות בכלל, אלא גם על עיתונות ושיח ציבורי.

עולם הפוך ראיתי.
כשעושים עוולות, זה בסדר. זה לא בוטה.
אבל כשמישהו כותב, ואפילו בעדינות, על אותן עוולות - הוא בוטה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נכתב ע"י רותי קפלר;2350472:
עולם הפוך ראיתי.
כשעושים עוולות, זה בסדר. זה לא בוטה.
אבל כשמישהו כותב, ואפילו בעדינות, על אותן עוולות - הוא בוטה.

כשעושים עוולות, זה ממש לא בסדר, אבל עליהם אין לי סיבה בכלל לפתוח דיון.
כשמדברים על עוולות, צריך לדעת איך לספר.
כשיש סיפור, הקורא הממוצע מזדהה עם הדמות, מחבב אותה, ולפעמים אפילו חושב שזה משעשע לנסות לחקות אותה. וזה קורה.

כשקוראים סיפור קצר יש בעיה, שאין לך את היכולת לבקר את הדמות כי לא פגשת אותה בצדדים האפלים שלה, אין לך את היכולת לבקר אותה. כרגע זה נראה משעשע, ויתכן שאי מי יחשוב שזה באמת משעשע.

צריך לדעת איך לכתוב סיפור עם נושאים של עוולות. זה לא פשוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
שיויון? לא בעולמינו.
העולם בנוי ממעמדות כך הוא נברא וכך נוצר .
שבטים. כהן לוי ישראל . גבר ואשה ומלך ועם.
ההתנשאות נובעת מחוסר בהכרה בכל צד במערכת .
מלך לא יכול בלא עם ואין משמעות למשפחה בלא אבא ואמא וכך על זה הדרך בכל דבר.
אומה אחת ניסתה להשוות בין כולם והאמת ידועה- הקומוניזם.


כתיבה טוהה היא כמראה לעצמינו ,
אילוז כתובה טוב וגם נותנת להבין את המרובעות המעוררת רחמים או גיחוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י בפוטנציאל;2351927:
שיויון? לא בעולמינו.
העולם בנוי ממעמדות כך הוא נברא וכך נוצר .
שבטים. כהן לוי ישראל . גבר ואשה ומלך ועם.
ההתנשאות נובעת מחוסר בהכרה בכל צד במערכת .
מלך לא יכול בלא עם ואין משמעות למשפחה בלא אבא ואמא וכך על זה הדרך בכל דבר.
אומה אחת ניסתה להשוות בין כולם והאמת ידועה- הקומוניזם.


כתיבה טוהה היא כמראה לעצמינו ,
אילוז כתובה טוב וגם להבין את המרובעות המעוררת רחמים או גיחוך.

העולם בנוי משונות, לא ממעמדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אין מושג של הירארכיה, רק שונות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
טאטע אין הימל,

למה, למה בפעם האחרונה שאמרו לי 'הקאלטער ליטווישער' לא נעלבתי.

למה כדי לחוות קצת 'קנאת סופרים' היית צריך להביט קדימה, הרחק הרחק, אשא עיני אל ההרים, ולא הסתפקתי בלהשוות במה אינזירע ברידערס יותר טובים. (אינזירע ברידערס - כי הדבר היחיד שהם הם אינזירע זה בזה שהם ברידערס')

מדוע אין בי התום והפשטות להיעלב מכל דבר, להתגונן, ולצאת על זה למתקפה?

מדוע שאני רואה אווירימע דאוווינען אין בי את האומץ לכסוף גם לזה?

מדוע מקובע אני במקום אחד, וטוב לי שם?







שני צדדים למטבע,

שני הסתכלויות לכל גישה,

והתקווה - שתמיד זו תהיה הדרך העולה
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
השיוויון היחיד בעולם זוהי כח הבחירה.


המלכות לא תסור משבט יהודה
הכהונה תשאר לעד כנחלת בני לוי.
בשבטים כל אחד קיבל את חלקו בארץ - ובהמשך כל משפחה לפי ירושתה.


גוי, נולד גוי וככזה ישאר,
ישנם שנולדו כעבד וכשפחה - וזריעהם ימשיכו כך לעולמי עד.


ישנם שזכו לילדים וישנם לא.
ישנם את אלו שמתו בתאונה קשה ומדממת, במחלה קשה ומלאת יגון.

מי ישפל ומי ירום, מי יחיה ומי ימות.

אין גורלו של אדם מסור בידו.

רק בתפקיד אחד שווה כל האנושות כולה - בתפקיד הבחירה של האדם. במצבו בו, בנתונים הקיימים, לעשות את המיטב, את המירב.

ותו לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י israelintop;2352101:
השיוויון היחיד בעולם זוהי כח הבחירה.


המלכות לא תסור משבט יהודה
הכהונה תשאר לעד כנחלת בני לוי.
בשבטים כל אחד קיבל את חלקו בארץ - ובהמשך כל משפחה לפי ירושתה.


גוי, נולד גוי וככזה ישאר,
ישנם שנולדו כעבד וכשפחה - וזריעהם ימשיכו כך לעולמי עד.


ישנם שזכו לילדים וישנם לא.
ישנם את אלו שמתו בתאונה קשה ומדממת, במחלה קשה ומלאת יגון.

מי ישפל ומי ירום, מי יחיה ומי ימות.

אין גורלו של אדם מסור בידו.

רק בתפקיד אחד שווה כל האנושות כולה - בתפקיד הבחירה של האדם. במצבו בו, בנתונים הקיימים, לעשות את המיטב, את המירב.

ותו לא

מעמדות משמען שיש שווה יותר ושווה פחות.
והיהדות מלמדת אותנו שהאדם לא שווה יותר או שווה פחות בגלל שום דבר
חוץ מאשר יראת השמים שהשיג, המצוות שקנה
"מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי בין ישראל, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקדש שורה עליו".

ובכן כן - יש שונות בין כהן לוי וישראל, וכל אחד חייב בדברים אחרים וזכאי לדברים אחרים, יש שונות בין האיש והאישה, ושוב גם כאן: כל אחד זכאי לדברים אחרים וחייב דברים אחרים. אין אדם שווה יותר.

(אגב, גוי בוודאי יכול להיות יהודי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נכתב ע"י GRN;2352111:
מעמדות משמען שיש שווה יותר ושווה פחות.
והיהדות מלמדת אותנו שהאדם לא שווה יותר או שווה פחות בגלל שום דבר
חוץ מאשר יראת השמים שהשיג, המצוות שקנה
"מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי בין ישראל, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקדש שורה עליו".

ובכן כן - יש שונות בין כהן לוי וישראל, וכל אחד חייב בדברים אחרים וזכאי לדברים אחרים, יש שונות בין האיש והאישה, ושוב גם כאן: כל אחד זכאי לדברים אחרים וחייב דברים אחרים. אין אדם שווה יותר.

(אגב, גוי בוודאי יכול להיות יהודי)
הגדרת השונות והמעמדות לא באה אכן רק בכדי ליצור אי שיוויון או התנשאות אחד על השני. אלא בכדי להדגיש את הזכויות והחובות!
אבל זה בהחלט מעמד. אדם שהוא משבט לוי הוא אכן חשוב יותר מכל יהודי אחר. וכמובן שאסור לו לשכוח שזה מחייב אותו יותר. הוא לא יכול לשאת כל אשה שיחפוץ למשל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
רק לי זה נשמע הזוי וחסר קשר להשוות כהן/לוי/ישראל לאשכנזי/ספרדי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
הסיפור כתוב כל כך טוב!חבל לנסות להיעלב בכח.
זה יפה שיש גם דמויות מרגיזות לפעמים.תראו לאיזה דיונים פילוסופים זה הגיע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נכתב ע"י בב;2354026:
הסיפור כתוב כל כך טוב!חבל לנסות להיעלב בכח.
זה יפה שיש גם דמויות מרגיזות לפעמים.תראו לאיזה דיונים פילוסופים זה הגיע...

ניסיתי להאיר תשומת לב, מי שלא רוצה להבין לא חייב.
זה לא מעליב אותי באופן אישי, אבל זה פוגע ביהודים אחרים מלובנים יותר ממך.
ואם אני אכתוב מהיכן גזענות מגיעה. לא רוצה להגיע לזה, אבל יש דברים שלא כותבים.
זה בדיוק כמו שחילוני יכול להגיד על חרדי, דתי לאומי על דוס, ועוד השוואה שאני לא רוצה להעלות על הכתב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י רחלים;2354312:
ניסיתי להאיר תשומת לב, מי שלא רוצה להבין לא חייב.
זה לא מעליב אותי באופן אישי, אבל זה פוגע ביהודים אחרים מלובנים יותר ממך.
ואם אני אכתוב מהיכן גזענות מגיעה. לא רוצה להגיע לזה, אבל יש דברים שלא כותבים.
זה בדיוק כמו שחילוני יכול להגיד על חרדי, דתי לאומי על דוס, ועוד השוואה שאני לא רוצה להעלות על הכתב.
יתכן שיש משהו במה שאת כותבת,אם כי,אני בתור דוסית גאה הייתי מסרבת להעלב מספור עם איזכור כזה,בתנאי שהסיפור היה שווה את הדף שהוא נכתב עליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
קראתי את הסיפור והוא כתוב נפלא. סגנון משובח ומלא ציוריות וחן.

מפריע לי הסיום הדביק מעט.
בעולם שמחוץ לגבולות שומרי התורה והמצוות, אין סיפור בלי אזכור של זוגיות או רומנטיקה.
חשבתי שהצלחנו ליצור ספרות איכותית גם בלי להזדקק לריגוש שהנושאים האלה מספקים.
אבל זה באמת רק בקטנה ...(למרות שזה אורך פי שלוש משורת המחמאה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י אסתר;2355102:
קראתי את הסיפור והוא כתוב נפלא. סגנון משובח ומלא ציוריות וחן.

מפריע לי הסיום הדביק מעט.
בעולם שמחוץ לגבולות שומרי התורה והמצוות, אין סיפור בלי אזכור של זוגיות או רומנטיקה.
חשבתי שהצלחנו ליצור ספרות איכותית גם בלי להזדקק לריגוש שהנושאים האלה מספקים.
אבל זה באמת רק בקטנה ...(למרות שזה אורך פי שלוש משורת המחמאה)

זה לא ריגוש מספק , זה החיים עצמם שאי אפשר להתעלם ולקבור אותם.
ומה לעשות ואייניקל צריך שידוך?:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י RacheliArt;2344643:
אם מוישה גוטמן היה קורא את זה הוא היה חווה מעט קנאת סופרים.

רק לי זה מרגיש סגנון זול?
לדעתי, הסגנון הסיפרותי של גוטמן מצליח לעדן כל גסות שבבוטות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הסיפור הוא היסטורי ומתרחש בזמן גירוש ספרד, בממלכה בדיונית בשם ואלטוריה באיטליה המחולקת לממלכות ורפובליקות.

אשמח להערות על התוכן והעלילה, וכן אם יש שגיאות בניסוח וכו'.



פרק א'

'אילו רק יכולתי לחשוב שאני לא איכר פשוט', חשב לעצמו דורן בעוגמה, בשעה שעקב בערנות אחר כרכרה הדורה שנעה במרחבי השדות.
'אילו רק יכולתי לחשוב שאני בן אצולה שירד אל העם, כמו ששמעתי על מלכים שהתחפשו לאנשים פשוטים כדי להקשיב לעם שלהם', המשיך דורן לחשוב.

הכרכרה מולו דהרה בשלווה קסומה, חלונותיה המעוגלים חשפו את פניהם של יושבי הכרכרה.

עיניו של דורן נפערו בתדהמה, בן אצילים בן גילו, נער לבוש בהידור, נראה יושב בנוחות על גבי המושב, עיניו סוקרות את השטח, את השדות ואת האיכרים העובדים ביזע.

דורן התנשם עמוקות וחש רעד קל מופיע בידיו, אות לכך שהוא מתרגש. היתכן שבן האצולה הסתכל לכיוון בו הוא עומד?

או שמא הוא אף הבחין בו?

מחשבות אלו שחלפו בראשו ביעף גרמו לו לעמוד נטוע על מקומו, כמו הדחליל שהכין פרנצ'סקו.

כן כן, הוא הבחין בו!

בן האצילים הצעיר חייך אליו ואף נופף לו בידו!

דורן רצה להחזיר לו שלום, אבל אז הוילון של הכרכרה הוסט ביד מהירה, נזעמת, ושוב לא ראה דורן את פניהם של יושבי הכרכרה.

דורן עמד כמו עץ נטוע ולא יכול היה לזוז מרוב התרגשות.

האציל הצעיר הבחין בו?

הוא נופף אליו לשלום?

היתכן?

אולי לא היה זה האציל, אלא היה זה נסיך הממלכה בכבודו ובעצמו?

דורן נרכן לאדמה וקטף כמה צנוניות מבריקות סגלגלות.

הוא מחכה.

מחכה להפסקה.

אז, יגיע לבית הקטן אפוף ריחות טובים, ויסעד את ליבו בארוחה קלה.
שעת ההפסקה הגיעה, דורן אסף את הסלים הקלועים בעבודת יד מסורה של דודתו, מהם הציצו ירקות עסיסיים ומבריקים, והחל לפסוע בשבילים המאולתרים שנסללו על ידי האיכרים, לכיוון ביתה של דודה גליבה.

רוח נעימה נשבה על פניו, מסביב נצבעו השדות באורה הרך של השמש שהתחבאה קלות בין העננים, קרניה יוצרות פסים על פני השדות הירוקים.
הסלים היו כבדים, אבל דורן נהנה לחוש שהוא סוחב אותם.

גבו היה ישר והוא חש שהעבודה מחזקת את גופו.

דודה גליבה, אשה נמוכה בעלת פרצוף עגול ועיניים מחייכות קיבלה את פניו בשמחה.

"אילו יכולתי הייתי מספרת לאימך איזה בן חיל אתה, דורן", אמרה לו בקולה המלטף, מגישה לו צלחת עם תבשיל מעלה אדים.

דורן הניח את הסלים בפתח הבית והתיישב לאכול, "אין כמו האוכל שלך, דודה", אמר והוסיף: "מתי אפגוש את אימי?"

דודתו נותרה לחייך, למרות שעיניה נעשו רציניות, היא אמרה בקול מהורהר את הדברים שלא פעם אמרה אותם: "אימך, דורן, הלכה לה לעולם הגדול, היא השאירה אתכם אצלי, כדי שאטפל בכם היטב, כי סמכה עלי, הייתי ידידה טובה שלה.

בהתחלה כשהייתם קטנים, ביקרה אתכם מידי פעם, עד שהפסיקה לבוא, אבל הקפידה לשלוח לי כסף, היא אמרה שהיא סומכת עלי".

דורן המשיך לאכול, לא ממשיך עם שאלותיו הקבועות, איפה אביו.

הוא ידע את התשובות, דודה גליבה אמרה לו פעמים רבות

"אבא שלך, נלקח להלחם במלחמה מול אוסטריה, נודע לנו שהוא מת, דורן, כמה בכינו לשמע הבשורה, קשה היה לנו לשמוע זאת".

דודה גליבה התיישבה מולו, סוקרת אותו בהערצה, "כמה שאתה דומה לאמך, היינו ידידות טובות, היתה אשה טובה ששאפה לשנות את העולם, עד... עד...", קולה של דודה גליבה נעשה שקט לפתע, היא המשיכה לדבר בקול איטי:
"יום אחד היא באה אלי ואמרה שהיא מתעניינת בעולמות הנסתרים, היא רוצה ללמוד קסמים כדי לשנות את העולם וכדי שלא יהיו יותר מלחמות".

"ואיפה היא עכשיו?"

"היא רצתה ללמוד קסמים, דורן יקירי, לקחתי אתכם וברחתי לשדות, עם מעט כסף, קניתי את הבית הזה וטוב לנו כאן, נכון? טוב פי אלף מלגור בעיר הגדולה. קסמים זה כישוף, מזל רע, רציתי להגן עליך ועל אחותך" אמרה לו דודה גלביה את הסיפור המוכר שסיפרה לו פעמים רבות כל כך.

דורן הנהן קלות, זכר העיר הגדולה, העמוסה ברעש והמולה, עלה בזכרונו. לא יודע אם לשמוח מכך שדודה גלביה הצילה אותו מאמא שרצתה ללמוד מזל רע, או להתגעגע לאמא הטובה, על פי הסיפורים, אותה לא הכיר.

"תודה דודה גליבה שהצלת אותנו", אמר בנימוס.

את אחותו, נילי, שלחה דודה גליבה למנזר רחוק, ואילו הוא הוכיח שהוא טוב בעבודת השדה, דודה גליבה העריכה את עבודתו ואמרה שתוריש לו את הבית.


אבל בלי שדודה גליבה תדע, חשב דורן לא פעם שהוא רוצה לפגוש את אימו. הסיפורים אודותיה היו נפלאים, וגם רצונה ללמוד קסמים כדי להפסיק את המלחמות.

הוא חושש לומר זאת, אבל הוא חושב שזה בסדר ללמוד קסמים כדי להפסיק את המלחמות, גם אם זה מביא מזל רע, כי מלחמות זה דבר הרבה יותר גרוע ממזל רע.

אבל דודה גליבה חושבת אחרת, והיא בטח מבינה דברים טוב יותר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה