מידע שימושי בעניין השידוכים

  • פותח הנושא mat
  • פורסם בתאריך
יכולים להתרים חברים, להתרים בעיר אחרת, והמציאות תוכיח!!
החתן לא מבין איך פתאום זה נפל עליו ואיך הוא צריך להפוך לשנורר באמצע החיים בשביל השווער שלו, השווער האומלל הופך לנתמך הזקוק להשפיל עצמו לעזרת החתנים שלו
בקיצור כולם מאושרים ומרוצים
נוטלים עוד 800 על גבם כדי לרכוש דירה בשכונות ירושלים. (דירה עתיקת יומין שתזדקק לשיפוץ בעתיד הקרוב. מה שאומר עוד כ200)
לראות אנשים שפושטים יד בבית כנסת כי יש להם חובות מנישואי הילדים
הילדים היותר קטנים בבית צריכים לסבול מדוחק כי ההורים משלמים לילדים הגדולים הנשואים

וב3 מילים:
המלך הוא עירום!
 
מאוד מעניין.
בכמה משפחות שאני מכירה המעשרות עוברים להורים הרבה לפני שהם מגיעים לפת לחם או התמוטטות כלכלית, וכמובן בעדיפות עליונה, לפני צדקות למיניהן וכמובן לפני גנרטור (לא ידעתי שמותר לשלם אותו ממעשרות).
דיברתי על מקרים שבהם להורים יש את הקלאסה (והעקרון) שלא להיות ניזונים מן הצדקה, עד שהם קורסים.

אבל באמת יש מקרים כמו שאתם מציינים, שמייד אחרי החתונה הדבר הראשון זה לתת את המעשרות להורים שנתנו את הדירה.
כלומר שהדירה לילדים הגיעה רשמית מאביונים המתפרנסים מן הצדקה. (במקרים שאני הצגתי, לפחות בהתחלה ההצגה היא שיש כביכול מאיפה לתת)
מה שמצחיק פה זה שהאברך מקבל דירה וההורים משלמים מדי חודש את המשכנתא, והמעשרות שלו מגיעות להורים. לא חבל על העמלות שמתבזבזות בהעברות האלו? :confused:
קח לעצמך את המעשרות שלך וזהו
 
נערך לאחרונה ב:
האווירה החברתית היא הנקודה. בשביל שאברך ליטאי צעיר יצא לעבוד צריך לקרות משהו. לכלל זה כמעט מופקע.
לא נכנסת לדיון האם זה טוב או לא. וכמה גוררים את עצמם והופכים ל'עקרת הבית' העיקר לשמור על המסגרת המתאימה לחברה הסובבת. וכמה כן צומחים אט אט בגלל המסגרת החברתית הזו. אבל בגדול, זו הסיבה העיקרית לשיעור האברכות הגבוה במגזר הליטאי.

האווירה החברתית היא הסיבה. הדירות הן הקרקע שמאפשרת למציאות הזו להמשיך ולצמוח.

(אצל החסידים, גם מי שמקבל דירה או חלקה, לא תמיד נשאר בלימוד, כי אין את האווירה שתחייב אותו. מצד שני, גם מי שרוצה להשאר בלימוד, לא תמיד יכול - כי אין לו היתכנות כלכלית לכך).
 
בסיס לדירה זה הרבה מאוד כסף,
ומי שקיבל את הסכום הזה מהוריו, ונותרה לו רק משכנתא חודשית
בסיס לדירה בירושלים זה באמת הרבה מאוד כסף,
ומי שקיבל את הסכום הזה מהוריו וקנה דירה בירושלים, נותרה לו רק משכנתא חודשית של 4000 בערך
 
דיברתי על מקרים שבהם להורים יש את הקלאסה (והעקרון) שלא להיות ניזונים מן הצדקה, עד שהם קורסים.

אבל באמת יש מקרים כמו שאתם מציינים, שמייד אחרי החתונה מתחילים מעשרות. כלומר שהדירה לילדים הגיעה רשמית משוד עניים וסחיטת דלים המתפרנסים מן הצדקה. (במקרים שאני הצגתי, לפחות בהתחלה ההצגה היא שיש כביכול מאיפה לתת)
א. שיהיה ברור שאני לא מצדיקה את המצב שבו הורים קורעים את עצמם בשביל התחייבויות לא הגיוניות.
ב. לא מכירה מקרים שבהם הורים מסרבים לקבל את המעשרות מהילדים (במידה שהם צריכים). זה שאני לא מכירה לא אומר שהם לא קיימים.
ג. קל מאוד לומר שלצעירים יש יותר אפשרות לקחת התחייבויות. מהמציאות שאני מכירה זה לא נכון.
הרי גם ההצעות הכי "מקילות" כאן דיברו על תמיכה חודשית בזוג בהוצאות לדיור למשך 4-5 שנים. למה? אולי סתם בשביל הפינוק.

מה שמצחיק פה זה שהאברך מקבל דירה וההורים משלמים את המשכנתא והמעשרות שלו מגיעים להורים. לא חבל על העמלות שמתבזבזות בהעברות האלו? :confused:
קח לעצמך את המעשרות שלך וזהו
רציני? דיברתי על משפחות שהילדים משלמים את המשכנתא ובנוסף מעבירים להורים את המעשרות.
כמה זוגות מקבלים היום דירה בלי משכנתא? אפילו בפריפריה הכי נידחת?
 
מעניין למה רק בעניין הזה לא מסתמכים על שאילת רב ומאמינים (שגם בלי כספי המדינה ;) שהקב"ה יסייע להם.
ככה נהוג אצלינו במשפחה (ליטאים).

ובבקשה בלי לימונים!!
מכיר אישית כמה וכמה אנשים שמרן הגראי"ל זצוק"ל קבע להם כמה לבקש וזה לא היה רק 150K...
 
מזעזע בעיני לדמיין את החתן הצעיר יושב ומחשב את חשבונותיו.
מעשרות? אני נותן לשווער שלי, הוא חושב בצדקנות. אצלי משפחה לפני הכל ואני מכיר תודה.
והדירה שלך, חמוד? הקרקע שאתה שוכב עליה כשאתה מחשב את החשבונות נלקחה בסחיטה מהעני האומלל הזה. הפכת אותו מאדם מבוסס לאומלל ואביון לשארית חייו ואתה עוד מרגיש צדיק שאתה נותן לו מעשרות
כל החשבונות האלו אמורים להתבצע בין ההורים לבין עצמם בלבד.
כל ניסיון להכניס את החתן ולתאר אותו כעושק וגזלן ואכזרי הם פשוט דמגוגיה פשוטה (אלא אם כן הוא זה שדרש).
בעיני, חותן שמתחייב מעבר לאפשרויות שלו בשביל לקבל חתן מסוים, אחראי למצב לפחות כמו החתן החצוף.
 
במקום שכל אחד יבין שהוא צריך לשלם על הדירה שלו, בצורה שפויה, עושים את זה בצורה עקומה וכואבת כזו

אולי מישהו מוכן פה לדבר במספרים?

אני זוגה צעירה ונחמדה, התחתנתי בגיל 19, עוד לפני שסיימתי ללמוד. בהנחה שאני לא מתכנתת -
לפניי עוד שנת לימודים, ואז שנתיים סטאז' בשכר מינימום.

מישהו יכול פה להסביר לי איך ואיפה אנחנו 'משלמים על הדירה שלנו בצורה שפויה'?

תוך כדי שלוש השנים האלו, אגב, גם יוולדו בעז"ה שני ילדים. (מבוסס על מציאות, כן?)

בשנה השלישית נשלם על שני ילדים למטפלת פרטית/מעון - 1800 ש"ח.
שכירות - 2000 ש"ח.
נשארו 1500 ש"ח למחיה של 4 נפשות.

את מילגת הכולל המתעכבת, שומרים בשביל הוצאות חריגות. ביגוד, עגלה, מיטה, הוצאות חגים, חתונות של אחים, נסיעות וכו'. (מדובר על דתות בלבד)

איך הזוג אמור להגיע לדירה?
 
רציני? דיברתי על משפחות שהילדים משלמים את המשכנתא ובנוסף מעבירים להורים את המעשרות.
כמה זוגות מקבלים היום דירה בלי משכנתא? אפילו בפריפריה הכי נידחת?
לא הבנתי. דיברתי על החובות של ההורים על הדירה של הזוג. שהזוג "מכסה" אותם מהמעשרות שלו, במקום להסתכל במראה ולהבין שהוא משלם את הדירה של עצמו ממעשרות, כלומר לא נותן צדקה. (שאגב אין ספק שזו הייתה צורה הרבה יותר טובה תורנית, שהזוג פשוט לא ישלם מעשרות, מאשר להפוך את ההורים שלהם ל"עניים מהודרים" ולקיים בהם "מצוות מעשר", דברים שמזכירים בדיחות גרוטסקיות ידועות)

ואת מי אתם מרמים, מחילה.
יש אלפי זוגות שמקבלים סכומים שונים החל מ800K ומטה (משני הצדדים יחד) שיכלו לקנות בהם דירה אקסלנט בפריפריה, והם בוחרים לקנות בהם דירה במרכז בשביל להיות כמו החבר'ה (או ליד החבר'ה) או סתם לא ליסוע להורים בשבת יותר מידי זמן.

הם דווקא קיבלו ועוד איך "דירה בלי משכנתא", סכום שההורים נתנו במסירות בשביל החזקת תורה, ובסוף הסכום הזה הוקדש בשביל להתפנק על החיים ולהעלות את מחירי הדירות בפרדס כץ.
 
לא מכירה מקרים שבהם הורים מסרבים לקבל את המעשרות מהילדים (במידה שהם צריכים).
הנקודה היא שלאורך כל תקופת השידוכים ההורים צריכים להציג ש"יש להם", כדי שתהיה משמעות לסכומים שהם אומרים לשדכנים
ופסיכולוגית החתן רוצה להאמין לזה
 
האווירה החברתית היא הסיבה. הדירות הן הקרקע שמאפשרת למציאות הזו להמשיך ולצמוח.
הביצה או התרנגולת :rolleyes:

אני חושב שהדירות הן הקרקע שאפשרו למציאות הזו לקום ולהיות.
כיום גם ללא דירות האווירה החברתית לא מאפשרת מציאות אחרת.

במקרים רבים יציאה לעבודה נתפסת בחברה מבחינת הסטייה מהנורמה המקובלת כדומה לגרושים או ליציאה בשאלה.

ואנשים יכולים לסבול עוני חוסר סיפוק וחוסר מימוש ולא להיות מסוגלים לעשות את הצעד של היציאה לעבודה.
 
לא הבנתי. דיברתי על החובות של ההורים. שהזוג "מכסה" אותם מהמעשרות שלו, במקום להסתכל במראה ולהבין שהוא משלם את הדירה של עצמו ממעשרות, כלומר לא נותן צדקה.

ואת מי אתם מרמים, מחילה.
יש אלפי זוגות שמקבלים סכומים שונים החל מ800K ומטה (משני הצדדים יחד) שיכלו לקנות בהם דירה אקסלנט אקסלנט, והם בוחרים לקנות בהם דירה במרכז בשביל להיות כמו החבר'ה (או ליד החבר'ה) או סתם לא ליסוע להורים בשבת יותר מידי זמן.

הם דווקא קיבלו ועוד איך "דירה בלי משכנתא", סכום שההורים נתנו במסירות בשביל החזקת תורה, ובסוף הסכום הזה הוקדש בשביל להתפנק על החיים ולהעלות את מחירי הדירות בפרדס כץ.
נראה שלא קראת את כל האשכול.
התמונה הרבה יותר מורכבת מכדי לתמצת אותה ב"פינוק" ו"לחץ חברתי".
 
הנקודה היא שלאורך כל תקופת השידוכים ההורים צריכים להציג ש"יש להם", כדי שתהיה משמעות לסכומים שהם אומרים לשדכנים
ופסיכולוגית החתן רוצה להאמין לזה
לחלוטין לא הבנתי את הלוגיקה.
מי חוץ מהילדים אמור לדעת שההורים מקבלים מהם מעשרות?
 
רותי, רוב חברותי הספרדיות לא קיבלו יותר מ-150K ש"ח ולפעמים זה לא גירד את ה-80K הגיעו לדירות בכוחות עצמן לפעמים גם באיזור המרכז.
אם נישאים בגיל 18 זה כמובן יותר מורכב.
אבל אם בחורה ספרדיה מתחתנת בגיל 21-23 והספיקה לחסוך קצת מהצד ונשאר כסף מהחתונה שכיסתה את עצמה אפשר להגיע לדירה מרווחת בפריפריה וחלקן הגיעו במרכז.
נכון, הן תשלמנה משכנתא יותר גבוהה לפעמים אבל הן לא תחסוכנה חצאי דירות ל6-10 ילדים. הן כן תתנה מה שהן יכולות ולא רק לדירה אלא גם למסביב שנורא אוהבים לשכוח אותו. שכר לימוד, חצי שכר דירה, ציוד לילד ראשון, מוצרי מזון ועוד.
 
רותי, רוב חברותי הספרדיות לא קיבלו יותר מ-150K ש"ח ולפעמים זה לא גירד את ה-80K הגיעו לדירות בכוחות עצמן לפעמים גם באיזור המרכז.
אם נישאים בגיל 18 זה כמובן יותר מורכב.

150 אלף הם בסיס נאה לדירה בפריפריה, ומייתרים את הדיון.
מי שלא קיבלה כלום, והצליחה תוך כדי חיי אברכות מלאים, ולידות וגידול ילדים, להגיע מאפס לדירה במרכז, אני מצדיעה לה - בלי להכיר אותה.

לגבי 'נשאר כסף מהחתונה': חחח. אפילו בזמני, הפולנים הקמצנים נתנו לחתונה קומקום משומש, סט כוסות וכו'. היום בחתונות של אשכנזים הזוג לא מקבל שום דבר. גם לא צלחת חרסינה מכוערת מדודה זלדה.
 
לחלוטין לא הבנתי את הלוגיקה.
מי חוץ מהילדים אמור לדעת שההורים מקבלים מהם מעשרות?
הוא לא רוצה לחשוב שההורים זקוקים לזה
זה יישב לו מידי חזק על המצפון
יותר טוב לחשוב שיש להם איזה חשבון בנק סודי בשוויץ
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
מידע שימושי תשלום לשדכנית
אני רשומה כשדכנית במאגר שידוכים ובזמני הפנוי מנסה להיות שליחה לעזור לעוד מישהו לבנות בית וגם לעזור לבית שלנו בתוספת הכנסה
יש במאגר אשכנזים וספרדים וחצי חצי שהם נכנסים לשתי הרשימות
בכללים של המאגר כתוב שהתשלום לפי מה שהשדכן קבע, מה שקורה שהרבה פעמים לא קוראים את כל הכללים...

בקיצור עשיתי שידוך ב"ה, 2 משפחות עם סיפורים משפחתיים מורכבים, בנוסף שתיהם שנה שנתיים מעל הגיל כבר ובנוסף אחד חצי חצי ואחד שלושת רבעי ספרדי ורבע אשכנזי... אבל הם רשומים ברשימה האשכנזית ומצהירים שהם חצי חצי,

עכשיו אחרי המזל טוב האמא שואלת כמה היא חייבת אמרתי לה 4000 אמרה אבל זה לאשכנזים אנחנו ספרדים ונותנים 1500 שקל אמרתי לה תשאלי רב והצד השני כשביקשתי 4000 אמרה אז כל צד 2000.... פתאום הם ספרדים. חוץ מהאי נעימות שצריך לבקש את הכסף אני מרגישה עכשיו שהם כאילו עושים את הטובה הכי גדולה שהם נותנים לי את מה שמגיע לי על העבודה... [עדין לא נתנו, בתקווה גדולה שיתנו]

זהו, זה הסיפור ואני מספרת אותו כי כל הטלפונים הדיבורים הפגישות לוקחות הרבה זמן, הרבה פעמים בזמנים לא נוחים וצריך שוב ושוב ועדכן ולהתקשר הלוך חזור, מעבר לזה התשלום הוא כזה כדי שימשיכו להציע גם אם לא הולך, זה תשלום על כל ההצעות שעבדו עליהם הרבה ובסוף לא הלכו. כמה שדכניות יש שמוכנות להשקיע ככ הרבה מזמנן ללא תשלום? נכון זה חסד אבל זה חסד שלוקח המון המון זמן ובזמן הזה הן צריכות להביא פרנסה ואז אם אין לספרדים מספיק הצעות שיבינו למה

זה לא תמיד כך כי עשיתי שידוך לספרדים ששילמו מיד בעצמם ובשמחה ותודה. אבל עכשיו, לעת עתה יצא לי החשק לגמרי ואני פונה לרשימה האשכנזית... מי שרוצה שילמד ויפיק את הלקח המתבקש

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה