מידע שימושי בעניין השידוכים

  • פותח הנושא mat
  • פורסם בתאריך
היה כנס שבוע שעבר שהייתי בו הכנס היה מיועד לראשי הישיבות הגדולות וגדולי ישראל דרשו מראשי הישיבות. לפעול כדי שהבחורים בישיבות שלהם ירשמו למאגר.
צפה בקובץ המצורף 869273
ארגון לב אחד: כינוס ראשי הישיבות בארה"ק • גלריה
 
בסיעתא דשמיא


כל אחד יכול להכניס שמות??

אני ממש ישמח
יש להם אפשרות גם דרך האתר
 
שמקבלים סכום עתק, יגרום להם בעוד 20 שנה להתחיל לשלם יותר מפי ארבעה וחמשה על דירות ילדיהם

וילדיהם יקבלו סכום עתק, ואחרי 20 שנה יתחילו לשלם יותר מפי ארבעה וחמשה,

וילדיהם יקבלו סכום עתק, ואחרי 20 שנה יתחילו לשלם יותר מפי ארבעה וחמשה,

וילדיהם יקבלו סכום עתק, ואחרי 20 שנה יתחילו לשלם יותר מפי ארבעה וחמשה,

וילדיהם יקבלו סכום עתק...

חד גדיא, חד גדיא
 
אגב, אני לא באה חלילה לערער על כל מה שאומרים פה, הכל נכון והורים אינם צריכים למסור את נפשם בשביל לקנות דירות ל 5 עד 15 ילדיהם, אבל בכל זאת נקודה קטנה למחשבה - ההורים האלו, וכל האנשים הטובים שמנסים לבטל את המנהג הזה - רובם קיבלו דירות בעצמם.
רבים מהם אפילו לא היו בדור שהזוג לוקח על עצמו חלק נכבד מהמשכנתא.
זה קצת כמו שבתחילת הקורונה, כל החכמים שהתחתנו לפני חצי שנה בחתונה יפהפייה בדיוק כמו שחלמו 20 שנה, ידעו לומר שחייבים לאמץ לתמיד את חתונות הקורונה עם 50 אנשים.
אז קחו שניה לחשוב גם על הנקודה הזאת.
זה לא צריך להשפיע על נכונות הרעיון, אבל בכל זאת מצדיק מחשבה קטנה....
 
אגב, אני לא באה חלילה לערער על כל מה שאומרים פה, הכל נכון והורים אינם צריכים למסור את נפשם בשביל לקנות דירות ל 5 עד 15 ילדיהם, אבל בכל זאת נקודה קטנה למחשבה - ההורים האלו, וכל האנשים הטובים שמנסים לבטל את המנהג הזה - רובם קיבלו דירות בעצמם.
רבים מהם אפילו לא היו בדור שהזוג לוקח על עצמו חלק נכבד מהמשכנתא.
זה קצת כמו שבתחילת הקורונה, כל החכמים שהתחתנו לפני חצי שנה בחתונה יפהפייה בדיוק כמו שחלמו 20 שנה, ידעו לומר שחייבים לאמץ לתמיד את חתונות הקורונה עם 50 אנשים.
אז קחו שניה לחשוב גם על הנקודה הזאת.
זה לא צריך להשפיע על נכונות הרעיון, אבל בכל זאת מצדיק מחשבה קטנה....
לאן אתם רוצים שהמחשבה הקטנה הזאת תוביל?
אם אתם מבינים שזה מה שנכון אז העניין הרגשי הזה לא אמור להיות רלוונטי
 
לאן אתם רוצים שהמחשבה הקטנה הזאת תוביל?
אם אתם מבינים שזה מה שנכון אז העניין הרגשי הזה לא אמור להיות רלוונטי
העניין הרגשי רלוונטי תמיד
החלטות צריך לקבל שכלית, אבל אסור להתעלם מרגש
והמחשבה הקטנה הזאת יכולה להוביל לקצת הערכה (כן, הערכה!) לזוג שההורים שלו, הדודים שלו, האחים והגיסים - קיבלו דירות באחוזי השתתפות עצמית שונים - והם לוקחים הכל על עצמם.
אפשר להעריך אנשים גם על שהם עושים דברים נכונים ומתבקשים
 
אגב, אני לא באה חלילה לערער על כל מה שאומרים פה, הכל נכון והורים אינם צריכים למסור את נפשם בשביל לקנות דירות ל 5 עד 15 ילדיהם, אבל בכל זאת נקודה קטנה למחשבה - ההורים האלו, וכל האנשים הטובים שמנסים לבטל את המנהג הזה - רובם קיבלו דירות בעצמם.
רבים מהם אפילו לא היו בדור שהזוג לוקח על עצמו חלק נכבד מהמשכנתא.
זה קצת כמו שבתחילת הקורונה, כל החכמים שהתחתנו לפני חצי שנה בחתונה יפהפייה בדיוק כמו שחלמו 20 שנה, ידעו לומר שחייבים לאמץ לתמיד את חתונות הקורונה עם 50 אנשים.
אז קחו שניה לחשוב גם על הנקודה הזאת.
זה לא צריך להשפיע על נכונות הרעיון, אבל בכל זאת מצדיק מחשבה קטנה....
תמיד בנושאים הכי כואבים- כולם צודקים...
באמת יש משהו בקשיים של הזוגות הצעירים היום, שלא בטוח שההורים המבוגרים מסוגלים להבין.
בזמנם אישה צעירה לא קרעה את עצמה כפשוטו כדי לפרנס.
בזמנם היו יותר הרבה גברים שעבדו ושילבו לימוד תורה, מה שהיום הולך ומקצין לכיוון של או-או. (זאת רק תחושה שלי, לא מוכח)
ועולה על כולנה- בזמנם היתה אפשרות מציאותית לשכור/לקנות דירה לאט לאט מהכסף שלהם, מה שקשה אד היום (בלי סכום ראשוני.)
ככה שבאמת קשה להשוות לעבר, וגם לא הגיוני להשוות לעתיד.
אולי לכן כדאי שנשווה את ההווה להווה:
נראה לנו הגיוני שבאשכול אחד נדבר על "לקנות בגדי ילדים הכי זול שיש" ובאשכול אחר על "סעודות שבת במינימום מוצרים", ובאשכול הנוכחי- יזרקו פה ש"מי שרוצה יכול להסתפק בכסף קטן, ככה 400 אלף."
גם מי שמתחייב היום, לרוב המכריע של הציבור אין דרך אמתית לעמוד בהתחייבות הזו.
קרובי משפחתי עברו דירות כדי לחתן את ילדיהם וחלקם עברו לשכירות (כן. באמת :( )
אבל לילדים שלהם, גם זה לא יעזור.
כי נניח שאדם מוכר את דירתו, מטלטליו וחפציו ויש לו 2 מליון (פרגנתי),
זה מספיק לו, נניח, לארבעת בנותיו הראשונות.
ומה יהיה עם ה-4 הנוספות?
מאיפה יחיו?
צריך פה שינוי מערכתי,
ולדעתי הוא אמור לבוא דווקא לא מראשי הישיבות אלא קודם כל מדעת הקהל.
מתוכניות כלכלה נעימות לעין, לאוזן ולשכל שיועברו בסמינרים ובישיבות,
ממצגות שיציגו את הפריפריה כמקום מועדף למגורים (אין ברירה. הפריפריה היא כנראה הפתרון המשמעותי ביותר).
מהרבה דיבור סביב הזכות להתחתן בלי לקחת.
אולי זה יצליח.
 
אברך הגיע למרן הרב שטיימן זצ"ל ושאל האם הוא חייב להתחייב סכומים גבוהים כדי לחתן את ביתו אמר לו הרב שטיימן אתה לא חייב אבל בעוד כמה שנים שביתך תתבגר תשלם סכומים גבוהים יותר, השאלה היא לא האם התופעה הזו היא צודקת אלא אחרי שזה המצב האם ברמת הפרט אפשר לבוא לבחור ולומר לו תיגש להצעה מסוימת אף שהם לא נותנים הרבה בשעה שיש לו הצעות אחרות שנותנים לו יותר, ואם היה אפשר לאפס את הדור שכולם יחד יפסיקו לתת זה היה מצויין אבל כעת שזה המצב קשה להאשים משהו ועוד יותר קשה לדמיין שינוי

גם אני כתבתי שקשה לדמיין שינוי ברמת הכלל, אנו רק מעוניינים ליצור פינה שפויה שתרכז את המשפחות שחושבות שאפשר. אפשר להקשיב לזעקתם של גדולי ישראל, אפשר להקשיב לקול המצפון וההגיון. ולכן למרות שמציעים להם סכומים אגדיים הם ממאנים לקחתם, ביודעם שהורי הבת מסתכנים ושופכים דם עבור סכום זה, בזמן שניתן להסתדר היטב בפריפריה, ולהמשיך ללמוד היטב, וכפי שעושים אחינו בני התורה מהחוגים החסידיים ועדות המזרח.
ברור שכל עוד זה לא קורה ההורים נאלצים למסור את הנפש, אין חולק על המציאות.
לא אחזור כאן שוב על כל הנימוקים כבדי המשקל שכתבתי בהודעות הקודמות, מדוע להמנע מליטול סכומים אגדיים. רק אוסיף נקודה אחת, כואבת מאוד, שלא עמדתי עליה קודם, והיא מה שכתב הרב מאיר גולד
שלא לדבר על הכעס שיש על הצד השני כל החיים. והרבה פעמים גם מחשבה וכי חתן זה הצדיק את הנתינה שלהם?!
וראוי להעתיק כאן מה שכתב הרב יואל שוורץ בענין זה:
כל מי שדורש מזולתו דבר שאין הוא יכול לתתו בנקל, אותו אדם שנאלץ לתתו יש לו טרוניה על הדורש. בוודאי היחס אל תובעניים כאלה הוא יחס פחות חם מאשר אל ילדים שאינם דורשים. כל חתן שדרש וקבל מהורי אשתו, יחשוב בליבו כיצד יוכל אחרי כן לשבת סביב שולחנם כשהם נאנחים תחת עול החובות שנוצרו עקב הדרישות שלו.
חבל מאוד שההורים של הבחור לא חושבים על כך..

לתשובה הזו חיכיתי..........................
אם בביטחון עסקינן אז אחד מהשנים:
א. יתכבדו ההורים ויקחו הלוואות של מליוני שקלים על סמך אותו ביטחון.
ב. יאמרו לשדכנים שהם לא נותנים שקל, ויבטחו בה' שישלח להם את השידוך שחפצים בו.
כך או כך אין מקום להתארגנות מסויימת ותקנות, כל עוד אתה מטיל את ה"ביטחון" על הדור הבא.
ויש גם אפשרות שלישית, שאותה הורו כל גדולי ישראל.
ואצטט כאן את דברי הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א בענין זה:
"ההתחייבויות של ההורים המה חורבן הדור לצערנו. לדעתי מוכרחים להפסיק זאת כליל, ואין היא דרכה של תורה להפיל על ההורים עול כספי כה כבד. הרי גאון הדורות רבנו ה'נודע ביהודה' זצ"ל כבר התקין בדורו תקנות והגבלות בדבר. וגם בדורנו אנו ביקש מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל להגביל את רף ההבטחות, כי הדברים הרי לפעמים בגדר של פיקוח נפש ממש. ואכן בתקופה האחרונה התאגדו ב"ה כמה מחשובי ראשי הישיבות שליט"א לארגן את העסקנים החשובים לפעול נמרצות בדבר הקשה והנורא הזה. וכבר השמענו דברינו בנידון".
ולשאלה בעניין התחייבות על סמך הבטחון השיב: "לדבר זה נצרך להיות בעלי מדרגה גבוהים שרק יחידים בכל דור זוכים לכך, אין זו הדרך לכלל הציבור. ובלאו הכי, הרי יש הוצאות מרובות דיים בעת שמחת הנישואין, והתחייבות מינימאלית עבור הדירה עצמה מב' הצדדים, שגם לזה נצרך סייעתא דשמיא והשפעה מיוחדת מן השמים. וגם אם קשה לגור בריחוק מקום מההורים, אבל האיך ניתן לעומת זאת להפיל על ההורים היקרים מחירים כה גבוהים ומפולפלים?
ועל האברכים הצעירים לדעת שהם צריכים להתפלל ולשפוך שיח להקב"ה, שהוא הזן ומפרנס לכול, ויש בידו ית"ש די והותר לכל בריותיו אשר ברא. ומי שבאמת דבוק בתוה"ק הרי הרבה שלוחים למקום לסייעו שיוכל ללמוד תורה ברוגע וביישוב הדעת, ללא חובות מיותרים שיעיקו עליו. ועד כה וכה שילמדו מתוך הדחק. והרי משנה מפורשת היא במס' אבות כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן ובתורה אתה עמל…. ע"כ."

אני חושב שגם אתה מסכים, שכאשר יש לאדם כל שהוא בעיה כלכלית ואין ביכלתך לעזור לו, אין דרישה ממך שתיקח הלואות בשבילו על סמך הביטחון. אלא הדרישה היא ממנו שיתחזק בבטחון, ובפרט כאשר הוא יכול להסתדר עם ההלוואות בצורה הגיונית הרבה יותר ממך.

אבל חוץ מכל זה, האמת היא שאנחנו בכלל לא מבקשים להטיל על הזוג כלום יותר ממה שהוא לוקח על עצמו היום. הרי גם היום אלו שמקבלים 800 אלף קונים במרכז ומשמלמים משכנתא של 500 אלף, ובסכום זה יכולים בשקט לקנות בפריפריה ולהשאיר את ההורים בריאים

ועוד, אם הזוג צריך עזרה בשנים הראשונות, אפשר להבטיח להם עזרה או "קעסט" כפי שנהוג בחו"ל. זה לא סיבה לשלם עבורם משכנתא במשך 25 שנה הבאות.


מראש תתכנן ותחנך (גם את הבנים, וגם את הבנות) לאפשרות אחרת לגיטימית, שהבעל נושא בעול הפרנסה, ותתן מקומות הכשרה וליגיטימציה לזה - לפחות כמו אצל החסידים,
עד כמה שידוע לי אחוז האברכים הצעירים שממשיכים ללמוד בחוגי בני התורה החסידיים זהה למה שקורה אצלנו.


כנגד יש יש אלפי סיפורים שזה לא החזיק מעמד מכל מיני סיבות
יש גם אלפי סיפורים של כאלו שקיבלו סכומים הזויים ועזבו את הלימוד, מכל מיני סיבות

בכל אופן אני חוזר שוב שכל התוכניות שאנו מציעים לא באות להכביד על הזוג כלל, וההיפך הוא הנכון.
 
נערך לאחרונה ב:
@נדוניה כהלכה
גם 200,000 ש"ח לכל בת זה הון עתק.
האם מהבדיקות שערכתם, אין דרך להסתדר ללא כסף כלל מההורים? או לפחות לקחתו כהלוואה בלבד?
בודאי שאפשר, וזהו הפתרון האמיתי.
השאלה אם יש סיכוי שאנשים יקבלו אותו.
 
וכשנדון בסכומי ההלוואה, ובתנאי ההחזר שלה, ובזמני ההחזר שלה, ומה זה יועיל בעוד 20 שנה אם תצטרך לתת הלוואות כאלה בסכומים שיהיו רלוונטים אז ופי 8 ילדים.
בהחלט אפשר לבנות תוכנית כלכלית המתאימה לזה

לעומת הסתכלות של תמיכה בזוג לכמה שנים הקרובות הנראות בברור לעין. (והכל כמובן בהנחה שאתה ממשיך לחנך שמצופה מכל חתן להמשיך ללמוד 2-3 סדרים ב5-10 שנים הקרובות לפחות, עם צפיה אילמת ש"לא תאכזב" ותמשיך גם כל חייך)

"תמיכה בזוג לכמה שנים הקרובות הנראות בברור לעין" היא דבר מבורך מאוד ורצוי, במיוחד כשהיא מותנית בכך שהזוג אכן זקוק לה. וזה לא קשור בכלל למה שקורה היום.
 
אתם מציגים את זה בתוכנית ברורה ומסודרת, או אומרים לילדים בני 19 "בודאי שאפשר"?
בודאי שצריך לעשות תוכנית, ואפשר לעשות. אבל היתרון של התכנית "עד 200 אלף" הוא שזו תוכנית שכבר הסכימו וחתמו עליה כל גדולי ישראל וגדולי ראשי הישיבות, כפי שתוכלו לראות במצורף מטה.
 
בודאי שצריך לעשות תוכנית, ואפשר לעשות. אבל היתרון של התכנית "עד 200 אלף" הוא שזו תוכנית שכבר הסכימו וחתמו עליה כל גדולי ישראל וגדולי ראשי הישיבות, כפי שתוכלו לראות במצורף מטה.
כולל הוצאות חתונה?
כמה נשאר לזוג לצרכי דיור?
 
מתפלא שלא נכתב כאן עד כה:
האם יש מקום לבחורה להתפשר על בחור מעט פחות נוצץ וזול יותר - מתוך הבנה רצון ותקווה שהוא ילך ויתעלה?
אני שמעתי מכמה אנשים העוסקים בענייני שידוכים ושלום בית, שברבים מאוד מן המקרים החתנים שקיבלו סכומים גדולים מאכזבים, ואילו נחותי הדרגה שלא קיבלו דירה מצדיקים את סגירת השידול עימם!

[אם ירצו, אוכל לציין כאן כמה סיבות / הסברים לכך.]

הערה נחוצה: כל אנשי המקצוע הנ"ל חסידיים, ועוסקים בעיקר בציבור החסידי.
 
לא אגזים אם אומר, שלשלוח זוג צעיר עם צפיה ודרישה לחיות חיי תורה וללא נתינת בסיס גשמי לזה, זה לא פחות 'פיקוח נפש' מאשר למכור את הדירה של ההורים (כולל כל מטלטליהם) ולחתן עם זה את הילדים.

לכן אחזור שנית, ההתחייבויות ההזויות של ההורים זה פועל יוצא לחינוך לחיי תורה מלאים, ואני לא מביע דעה חלילה נגד זה, רק יש לזה מחיר, ביוקר המחיה של היום אי אפשר לשלוח אותם להיות מ"אוכלי המן" ולהיות "בעלי ביטחון" בו בזמן שאנו לא מאמינים בזה.

הייתי חייבת לצטט זו הפעם הראשונה שאני רואה בסוג האשכולות הללו תשובה כ"כ לעניין
ממקומי כנשואה שנתיים ועדין לא קנתה דירה אני רואה פער מטורף בין הדור שקיבל דירות וכל הנושא היה איפה וכמה חדרים , לבין הזוגות של החמש שנים האחרונות שבלי חצי מיליון שקל ביד- דירה היא מציאות בלתי אפשרית לחלוטין.
אני זוכרת פעם קרובת משפחה אישה שאני מאד מעריכה ששפכה את ליבי על מס' נושאים משפחתיים, ישבתי והקשבתי ופתאום היא אמרה משפט מתמרמר- ותראי איזה דירה קבלתי והתחילה למנות את החסרונות של הדירה , מדובר בדירה במיקום שנחשב מאד מרכזי והמשכנתא (אם יש בכלל) מינורית ממש
הייתי המומה מהפער בין המציאות שלפני 15 שנה אישה הייתה יכולה להתמרמר על הדירה ש'קנו' לה
במציאות של היום רוב רובם של הזוגות הצעירים קונים את הדירה שלהם בעצמם, ז"א בודקים כמה כסף יש להם עושים סרק שוק כמה עולה בכל מקום ומתחילים לחשב כמה הם יכולים לקחת על עצמם , וכאן מתחיל הסאגה של איזה מחיר שווה על מה, משכנתא של חצי מיליון או 700000 עם עבודה טובה במרכז או לעבור לערים מרוחקות יותר בלי עבודה של ממש, ואני כותבת כשאחת ששומעת המון המון זוגות וחברות סביבי זה המציאות או פריפריה או משכנתאות שלוקחים בכאלו סכומים
נדיר שבנדירים המושג קנו לי דירה או עשינו שליש שליש, יצא כבר מזמן מהאופנה.
ולכן בא נשים מראה מאד פשוטה לכל אבא שמחתן את ילדתו - רוצה בחור יושב ולומד בכולל - אני מדגישה לא חייב למדן אלא יושב ולומד ולא עובד , אין ברירה אלא לתת לזוג בסיס לדירה זה המציאות היחידה שהוא יכול באמת לשבת וללמוד
ואם אתה אתה מעוניין לתת פחות - זה בסדר גמור אני בעד אפילו אבל אל תצפה שהוא ישב בכולל תוך שנתים שלוש והוא חייב לעזור גם בפרנסה,
בחשבון פשוט (לא מתכנתות) ניקח אישה שמרוויחה נניח שבע אלף שזה ממוצע יש יותר ויש פחות
דיור בשכירות בין 3-4 (או ששוכרים דירה בפרפירה אבל זה עוד לא שמעתי) , מעון לילד 8000- 1000 נשאר בערך שלוש לפני מעשרות , נוסיף מים חשמל גז ארנונה עוד כמה מאות נשאר בערך 2700 למחיה ולא חשבנו נסיעות, ביגוד וכ'' -זה כלום ממש.
ולגבי אלו שלוקחים על עצמם את המשכנתא של ה700000 ונשארים לגור במרכז זה באמת מצב מטופש לחלוטין
ויותר ויותר אני רואה סביבי שבסוף גם הם יוצאים לעבוד בשביל לממן את המשכנתא האדירה הזו.
 
נערך לאחרונה ב:
הייתי חייבת לצטט זו הפעם הראשונה שאני רואה בסוג האשכולות הללו תשובה כ"כ לעניין
ממקומי כנשואה שנתיים ועדין לא קנתה דירה אני רואה פער מטורף בין הדור שקיבל דירות וכל הנושא היה איפה וכמה חדרים , לבין הזוגות של החמש שנים האחרונות שבלי חצי מיליון שקל ביד- דירה היא מציאות בלתי אפשרית לחלוטין.
אני זוכרת פעם קרובת משפחה אישה שאני מאד מעריכה ששפכה את ליבי על מס' נושאים משפחתיים, ישבתי והקשבתי ופתאום היא אמרה משפט מתמרמר- ותראי איזה דירה קבלתי והתחילה למנות את החסרונות של הדירה , מדובר בדירה במיקום שנחשב מאד מרכזי והמשכנתא (אם יש בכלל) מינורית ממש
הייתי המומה מהפער בין המציאות שלפני 15 שנה אישה הייתה יכולה להתמרמר על הדירה ש'קנו' לה
במציאות של היום רוב רובם של הזוגות הצעירים קונים את הדירה שלהם בעצמם, ז"א בודקים כמה כסף יש להם עושים סרק שוק כמה עולה בכל מקום ומתחילים לחשב כמה הם יכולים לקחת על עצמם , וכאן מתחיל הסאגה של איזה מחיר שווה על מה, משכנתא של חצי מיליון או 700000 עם עבודה טובה במרכז או לעבור לערים מרוחקות יותר בלי עבודה של ממש, ואני כותבת כשאחת ששומעת המון המון זוגות וחברות סביבי זה המציאות או פריפריה או משכנתאות שלוקחים בכאלו סכומים
נדיר שבנדירים המושג קנו לי דירה או עשינו שליש שליש, יצא כבר מזמן מהאופנה.
ולכן בא נשים מראה מאד פשוטה לכל אבא שמחתן את ילדתו - רוצה בחור יושב ולומד בכולל - אני מדגישה לא חייב למדן אלא יושב ולומד ולא עובד , אין ברירה אלא לתת לזוג בסיס לדירה זה המציאות היחידה שהוא יכול באמת לשבת וללמוד
ואם אתה אתה מעוניין לתת פחות - זה בסדר גמור אני בעד אפילו אבל אל תצפה שהוא ישב בכולל תוך שנתים שלוש והוא חייב לעזור גם בפרנסה,
בחשבון פשוט (לא מתכנתות) ניקח אישה שמרוויחה נניח שבע אלף שזה ממוצע יש יותר ויש פחות
דיור בשכירות בין 3-4 (או ששוכרים דירה בפרפירה אבל זה עוד לא שמעתי) , מעון לילד 8000- 1000 נשאר בערך שלוש לפני מעשרות , נוסיף מים חשמל גז ארנונה עוד כמה מאות נשאר בערך 2700 למחיה ולא חשבנו נסיעות, ביגוד וכ'' -זה כלום ממש.
ולגבי אלו שלוקחים על עצמם את המשכנתא של ה700000 ונשארים לגור במרכז זה באמת מצב מטופש לחלוטין
ויותר ויותר אני רואה סביבי שבסוף גם הם יוצאים לעבוד בשביל לממן את המשכנתא האדירה הזו.
לא הבנתי.

להורים (רק להורי הבנות!) צומח בחצר עץ של דולרים שהם יכולים לקטוף ממנו חצי מליון ש"ח עבור כל בת שלהם?

אם כך, ברור שזה קריטי מאוד שהם יתנו אותם לבת שלהם, על מנת שהחתן יוכל לשבת וללמוד.

אבל המציאות היא (ב98% מהמקרים) שפשוט אין להם.

ואם החתן היקר רק יבין שיחד עם החצי מליון האלו הוא מקבל עוד 2 "מתנות" יקרות ערך:
1. שגם לבנות שלו יוצמד "תג מחיר" - "רוצה לחתן את ביתך - תשלם חצי מליון" (עם הצמדה למדד יוקר הדירות, כמובן)
2. שבגיל שבו הוא יצטרך להתחיל לחשוב על איך מגייסים את הכסף לחתן את הבנות שלו, יחטוף השווער שלו (חס ושלום) את התקף הלב הראשון, ואז יפול עליו ביחד גם לדאוג לדירות לבנות שלו וגם לדאוג לחובות של השווער שלו וגם לדאוג לדירות לגיסות שלו שעדיין לא התחתנו ומישהו צריך לדאוג להם כי השווער כבר קרס,
אז הוא יברח מהכסף הזה כמו מאש.
 
ואם החתן היקר רק יבין שיחד עם החצי מליון האלו הוא מקבל עוד 2 "מתנות" יקרות ערך:
1. שגם לבנות שלו יוצמד "תג מחיר" - "רוצה לחתן את ביתך - תשלם חצי מליון" (עם הצמדה למדד יוקר הדירות, כמובן)
2. שבגיל שבו הוא יצטרך להתחיל לחשוב על איך מגייסים את הכסף לחתן את הבנות שלו, יחטוף השווער שלו (חס ושלום) את התקף הלב הראשון, ואז יפול עליו ביחד גם לדאוג לדירות לבנות שלו וגם לדאוג לחובות של השווער שלו וגם לדאוג לדירות לגיסות שלו שעדיין לא התחתנו ומישהו צריך לדאוג להם כי השווער כבר קרס,
אז הוא יברח מהכסף הזה כמו מאש.
כמו שכתבו כבר, בחור שמציעים לו שידוכים שנותנים כסף, למה שיפנה לאלה שלא נותנים, ולמה שלא יקח מההורים סכום אגדי כזה - כשברור שאם לא הוא זה ילך לבת הבאה בתור, וכל החתנים האחרים קיבלו ורק הוא יוותר וישתעבד כל החיים?

לכן כמעט ואין סיכוי שהשינוי יגיע מיחידים - כי כאלה כבר יש וגם היו תמיד, שינוי יגיע רק ע"י התארגנות מסודרת.
מה שאני כתבתי לעיל שהתארגנות כזו בדרך הטבע (בפרט ביוקר של ה-5 שנים האחרונות) לא עולה בקנה אחד עם אפשרות לתת לבעל ללמוד (אפילו לא ב5-10 שנים הראשונות, בטח לא כל החיים), ואת זה יודעים ראשי הישיבות ולכן אין סיכוי שיתנו יד למשהו שאמור לגדוע את הדרך חיים שהם מנתבים לתלמידיהם.

אתה יכול לאסוף מליון חתימות נגד ובעד, אבל תדאג שיכללו בתוכם בעיקר כאלה שמונחים היטב במחירי המחיה לנפש כיום, בגובה ההכנסות הממוצעות, וכו' וכו'. (אני דיברתי עם כאלה שעדיין חושבים שאשה שעובדת חצי יום + 2000 ש"ח של הכוילל זה כבר כמעט הכל, ומה שנשאר לבטוח זה על 800 ש"ח פלוס מינוס, ובד"כ מסתדרים ע"י כוילל שישי שבת וכד')
 
כמו שכתבו כבר, בחור שמציעים לו שידוכים שנותנים כסף, למה שיפנה לאלה שלא נותנים, ולמה שלא יקח מההורים סכום אגדי כזה - כשברור שאם לא הוא זה ילך לבת הבאה בתור (וזה לא שהוא רוצח את השווער שלו)

לכן כמעט ואין סיכוי שהשינוי יגיע מיחידים - כי כאלה כבר יש וגם היו תמיד, שינוי יגיע רק ע"י התארגנות מסודרת.
מה שאני כתבתי לעיל שהתארגנות כזו בדרך הטבע (בפרט ביוקר של ה-5 שנים האחרונות) לא עולה בקנה אחד עם אפשרות לתת לבעל ללמוד (אפילו לא ב5-10 שנים הראשונות, בטח לא כל החיים), ואת זה יודעים ראשי הישיבות ולכן אין סיכוי שיתנו יד למשהו שאמור לגדוע את הדרך חיים שהם מנתבים לתלמידיהם.

אתה יכול לאסוף מליון חתימות נגד ובעד, אבל תדאג שיכללו בתוכם בעיקר כאלה שמונחים היטב במחירי המחיה לנפש כיום, בגובה ההכנסות הממוצעות, וכו' וכו'. (אני דיברתי עם כאלה שעדיין חושבים שאשה שעובדת חצי יום + 2000 ש"ח של הכוילל זה כבר כמעט הכל, ומה שנשאר לבטוח זה על 800 ש"ח פלוס מינוס, ובד"כ מסתדרים ע"י כוילל שישי שבת וכד')
לא דאגתי ולא הולך לדאוג. וברור שלשנות את המצב לא יגיע מיחידים. התכוונתי רק שהחצי מליון הטבולים בדם לא יסבו אושר לאף אחד. גם לא לזוג הצעיר המאושר. אז הגבתי למי שהצדיק את המצב המעוות הזה.

אה, והם גם לא יעזרו לאף אחד ללמוד. אחרי שנה מהנישואין תיוולד להם (למרבה האסון) בת, ואז הם יצטרכו להתחיל לחסוך כסף ולהשקיע בדירות בבאר שבע.
וחמש שנים אחרי הנישואין, יתברר לפתע שהלוואות צריך להחזיר, ולשווער - שגם הוא למרבה ההפתעה לומד בכולל - אין מאיפה להביא 3 מליון ש"ח (כאילו שאם הוא היה עובד כן היה לו), ואז השווער האומלל יפול על החתנים שלו (אלא על מי).

באמת הרבה שטייגען. אין ספק.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
מידע שימושי תשלום לשדכנית
אני רשומה כשדכנית במאגר שידוכים ובזמני הפנוי מנסה להיות שליחה לעזור לעוד מישהו לבנות בית וגם לעזור לבית שלנו בתוספת הכנסה
יש במאגר אשכנזים וספרדים וחצי חצי שהם נכנסים לשתי הרשימות
בכללים של המאגר כתוב שהתשלום לפי מה שהשדכן קבע, מה שקורה שהרבה פעמים לא קוראים את כל הכללים...

בקיצור עשיתי שידוך ב"ה, 2 משפחות עם סיפורים משפחתיים מורכבים, בנוסף שתיהם שנה שנתיים מעל הגיל כבר ובנוסף אחד חצי חצי ואחד שלושת רבעי ספרדי ורבע אשכנזי... אבל הם רשומים ברשימה האשכנזית ומצהירים שהם חצי חצי,

עכשיו אחרי המזל טוב האמא שואלת כמה היא חייבת אמרתי לה 4000 אמרה אבל זה לאשכנזים אנחנו ספרדים ונותנים 1500 שקל אמרתי לה תשאלי רב והצד השני כשביקשתי 4000 אמרה אז כל צד 2000.... פתאום הם ספרדים. חוץ מהאי נעימות שצריך לבקש את הכסף אני מרגישה עכשיו שהם כאילו עושים את הטובה הכי גדולה שהם נותנים לי את מה שמגיע לי על העבודה... [עדין לא נתנו, בתקווה גדולה שיתנו]

זהו, זה הסיפור ואני מספרת אותו כי כל הטלפונים הדיבורים הפגישות לוקחות הרבה זמן, הרבה פעמים בזמנים לא נוחים וצריך שוב ושוב ועדכן ולהתקשר הלוך חזור, מעבר לזה התשלום הוא כזה כדי שימשיכו להציע גם אם לא הולך, זה תשלום על כל ההצעות שעבדו עליהם הרבה ובסוף לא הלכו. כמה שדכניות יש שמוכנות להשקיע ככ הרבה מזמנן ללא תשלום? נכון זה חסד אבל זה חסד שלוקח המון המון זמן ובזמן הזה הן צריכות להביא פרנסה ואז אם אין לספרדים מספיק הצעות שיבינו למה

זה לא תמיד כך כי עשיתי שידוך לספרדים ששילמו מיד בעצמם ובשמחה ותודה. אבל עכשיו, לעת עתה יצא לי החשק לגמרי ואני פונה לרשימה האשכנזית... מי שרוצה שילמד ויפיק את הלקח המתבקש

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה