דרוש מידע בענין השארת ילדים אצל דודים ודודות ולברוח לחופשה

  • הוסף לסימניות
  • #1
ברצוני להעלות כאן נושא לדיון
המדובר כאשר זוג רוצה להינפש ולהיחפש אך דא עקא א"א לקחת את כל הילדים כי איזה חופש זה עם הילדים, ובכלל יש להם לימודים וכו',
אז מה עושים?
הנה רעיון מבריק מהמוח הקודח: נעיף אותם לכל הרוחות לדודים ולדודות, לחברים ולחברות, שישתובבו וישתוללו שם, כי מה יותר פשוט למשפחה שגם כך מתמודדים עם החמשה או שישה ויותר או פחות קוצ'קאלאך שלה, שיקבלו תוספת נחמדה של ילדון קטן וצרחן או שניים, שאינו מודע להלך הרוח בבית הזה ומביא איתו את כל שגיונותיו מבית, ומהיום השני ואילך מתחילה הספירה לאחור מתי ההורים שלו כבר חוזרים.
טוב, לא נורא, העיקר שהזוג נופש וחופש לו אי שם בקצה הארץ, ונחמד להם וטוב להם.

כמובן שתמיד ישנם ילדים קלים יותר וקשים יותר לאירוח, אבל האם לא צריכים להפעיל שיקול דעת רחב יותר לפני שעושים זאת?

הגזמתי? אולי.

מה דעתכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הגזמת!!!! כן!!
בתור הדודה שתמיד שלחו אלי את כל האחיינים המתוקים שלי, אף פעם לא חיכיתי שהם יחזרו מהחופשה!!!
הייתי אומרת להם שיישארו שם עוד קצת שאני אתמוגג מהשטויות של המתוקים האלו.
נכון שלפעמים הם מוציאים מהדעת, אבל עדיין א"א לוותר עליהם.
ומתענגים מכל רגע שהם אצלינו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בתור הדודה שתמיד שלחו אלי את כל האחיינים המתוקים שלי, אף פעם לא חיכיתי שהם יחזרו מהחופשה!!!

כאשה נשואה עם ילדים?
זה מצב אחר, כשיש דודה בת עשרה שנהנית לשעשע אחיינים בבית הסבא והסבתא, או כשהדודה היא אמא לחמישה קטנטנים משלה, ו'מלבישים' עליה עוד ילד בן שלוש שכמובן לא גמול (לא בשל, מה ל'שות), לא ישן טוב בלילה, ובאופן כללי ילד קשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זאת ממש לא גוזמה אבל לא מהצד הנ"ל
במשך השנים שהו אצלי כמה פעמים ילדים שהוריהם נסעו לחפוש.
הצער, הגעגועים, התלישות של הילדים האלו הם קשיים שיכלו להימנע על ידי ההורים.
כשיש מקרה חרום כמו לידת תינוק חדש או טיסה דחופה אז אלוקים חישב את הצער המוסף, אבל חופשה, נצרכת והכרחית ככל שתהיה, אסור שתבוא על חשבון צער של ילדים.
רק לאחרונה התארח אצלי נער בן 13 למשך שבוע כי הוריו נסעו לנופש באירופה.
בלילה כששמעתי את הבכי הכבוש לתוך הכרית, חשבתי שאילו היו ההורים יודעים שזה המחיר, הם היו מחפשים איורור אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כבר אמר מי שאמר שחצי מהמדינה נוסעת לחופש - על חשבון החצי השני...

כן, ולנו יש טראומה של למעלה מ25 שנה מאז שקבלנו בתשעה באב (!) 3 ילדים* לשבועיים, כשהמארחת במיטה (באותו יום, לא שמירה.) טרום לידה ראשונה, רק שלא כל כך למדנו לקח, ובשנה שאחרי זה באנו לבית הורי אותם ילדים כדי להיות עם כמה בבית כשההורים שוב בחופש....

*כשאת אחד מהם צריך להעיר בלילה אחרת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כאשה נשואה עם ילדים?
זה מצב אחר, כשיש דודה בת עשרה שנהנית לשעשע אחיינים בבית הסבא והסבתא, או כשהדודה היא אמא לחמישה קטנטנים משלה, ו'מלבישים' עליה עוד ילד בן שלוש שכמובן לא גמול (לא בשל, מה ל'שות), לא ישן טוב בלילה, ובאופן כללי ילד קשה.
נשואה זה בוודאי שונה, אבל עדיין גם בתור רווקה כשההורים יצאו לשבת ונשארתי עם כל הילדוד'ס ואחותי החליטה לפנק אותי בעוד 4 ילדים, נהניתי מזה!

ואם קשה, מי שצריך להפעיל שיקול דעת זה הדודה שמסכימה
הם רק ביקשו, ומותר להגיד לא, והאח/ות והגיס/ה יבינו (מקווה שאצל כולם זה ככה...)
אם זה קשה לך ותרגישי רע עם זה, אל תסכימי!
אבל גם יום אחד אותה דודה תרצה לצאת לחופשה ולא יהיה לה איפה לשים את הנסיכים שלה...
אז אני חושבת שכדאי לעשות את החסד הזה, יום אחד את תתאוררי בזכותו.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אף פעם אתם לא יכולים לדעת מה הביא זוג ליסוע לחופשה.
לעולם אל תדונו אותם! לעולם!

ובתור דודה אוהבת שנהנת מאוד לארח את האחיינים המתוקים והילדים שלי מאושרים עד הגג כשהבני דודים מגיעים אלינו ואנחנו דואגים לעשות כיף ולפנק את כולם.
אני יכולה לומר לכם שהילדים מאושרים ונהנים עד הגג.

מפרגנת לזוג, פשוט מגיע להם מכל הלב... (וגם לנו מגיע לפעמים :) )

וגם בתור ילדה שלפעמים ההורים נסעו, אני יכולה לומר שממש חיכנו לזה והיתה לנו חוויה ענקית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ברצוני להעלות כאן נושא לדיון
המדובר כאשר זוג רוצה להינפש ולהיחפש אך דא עקא א"א לקחת את כל הילדים כי איזה חופש זה עם הילדים, ובכלל יש להם לימודים וכו',
אז מה עושים?
הנה רעיון מבריק מהמוח הקודח: נעיף אותם לכל הרוחות לדודים ולדודות, לחברים ולחברות, שישתובבו וישתוללו שם, כי מה יותר פשוט למשפחה שגם כך מתמודדים עם החמשה או שישה ויותר או פחות קוצ'קאלאך שלה, שיקבלו תוספת נחמדה של ילדון קטן וצרחן או שניים, שאינו מודע להלך הרוח בבית הזה ומביא איתו את כל שגיונותיו מבית, ומהיום השני ואילך מתחילה הספירה לאחור מתי ההורים שלו כבר חוזרים.
טוב, לא נורא, העיקר שהזוג נופש וחופש לו אי שם בקצה הארץ, ונחמד להם וטוב להם.

כמובן שתמיד ישנם ילדים קלים יותר וקשים יותר לאירוח, אבל האם לא צריכים להפעיל שיקול דעת רחב יותר לפני שעושים זאת?

הגזמתי? אולי.

מה דעתכם?

אף אחד לא דופק בדלת ופתאום מביא ילדים בלי לשאול, נכון?!
שאלו אתכם קודם ואם לא מתאים לכם תגידו שלא, אם אתם לוקחים כי לא נעים לכם לענות 'לא' זה בעיה שלכם ולא של אף אחד אחר.
ואם הילד סובל בגלל חוסר סבלנותכם כלפיו כי לא היה נעים לכם לומר 'לא' אז אתם לא יותר נחמדים מהוריו שהפקירו אותו בחוסר אחריות.:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא קל בכלל לקבל ילדים למשמורת כי ההורים יצאו לנפוש (או כל סיבה אחרת).

מצד שני - אלו יחסי קח ותן.
היום אני סופג את ילדיך על כל מעלותיהם, ואתה תצא לנופש לחיים לשמחה ולשלום. מחר אצא אני לנופש, ואשאיר אותך להנות עם ילדי (לחיים ולשמחה ולשלום).
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
  • הוסף לסימניות
  • #12
תלוי איך הילדים? עצמאיים/רגועים/צייתנים וכו'. תהיו מאד אמיתיים.
האם צריך לקום אליהם בלילה? האם הם יודעים להתארגן לבד בבוקר? מי רוחץ? טיטולים?

ישנה עדיפות לשלוח כמה ילדים יחד, זה מרגיע אותם והם מסתדרים עם עצמם ופחות מעסיקים את המארחים. הם גם יודעים לתת מידע שצריך (כשילד בוכה.. "זה בגלל שהוא לא אוהב שוקו").

בנוסף, תציעו כסף למארחים! זה יקהה את הקושי.
תחשבו כמה אתם הייתם רוצים לקבל. הם לא פחות מבייביסיטר..

תביאו מצעים ושמיכות... תארגנו את הבגדים של הילדים בצורה מסודרת לכל הימים
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אם קשה, מי שצריך להפעיל שיקול דעת זה הדודה שמסכימה
הם רק ביקשו, ומותר להגיד לא, והאח/ות והגיס/ה יבינו (מקווה שאצל כולם זה ככה...)
אם זה קשה לך ותרגישי רע עם זה, אל תסכימי!
שאלו אתכם קודם ואם לא מתאים לכם תגידו שלא, אם אתם לוקחים כי לא נעים לכם לענות 'לא' זה בעיה שלכם ולא של אף אחד אחר.

זה נכון ולא נכון. השיקול דעת צריך להיות קודם כל של המבקשים! לא מבקשים ככה בקלות, בתירוץ שהשני יכול לסרב. לאף אחד לא נעים 'לקלקל' תוכניות. הם מכירים את המשפחות שהם מבקשים מהם, מכירים את הילדים שלהם, ויכולים בגדול לדעת אם זה קשה או לא, אם שייך או לא.
מבקשים רק כשאין ברירה, או כשיודעים בצורה מאוד ברורה שה'מבוקש' וכן הילדים - טוב להם ושמחים עם זה.
שלא לדבר על אלו שמפצירים.

רק אחר כך, הזמן של שיקול הדעת של מי שבקשו מהם. האם לקבל בכיף, האם לסרב, או האם לקבל בכוח.
וחשוב לדעת גם לומר לא, כשזה לא מתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
זה נכון ולא נכון. השיקול דעת צריך להיות קודם כל של המבקשים! לא מבקשים ככה בקלות, בתירוץ שהשני יכול לסרב. לאף אחד לא נעים 'לקלקל' תוכניות. הם מכירים את המשפחות שהם מבקשים מהם, מכירים את הילדים שלהם, ויכולים בגדול לדעת אם זה קשה או לא, אם שייך או לא.
מבקשים רק כשאין ברירה, או כשיודעים בצורה מאוד ברורה שה'מבוקש' וכן הילדים - טוב להם ושמחים עם זה.
שלא לדבר על אלו שמפצירים.

רק אחר כך, הזמן של שיקול הדעת של מי שבקשו מהם. האם לקבל בכיף, האם לסרב, או האם לקבל בכוח.
וחשוב לדעת גם לומר לא, כשזה לא מתאים.

ומי אמר לך שהם לא עשו את כל שיקול הדעת קודם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בלת"ק
לענ"ד במילה אחת,
אכן אין הצדקה שבעולם לגרום לשני לעבוד יותר קשה כדי שאתה תוכל לנסוע לנופש...

אלא אם כן -
מדובר בסוג של שמור לי ואשמור לך...
ואז כל התמונה שונה לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
זאת ממש לא גוזמה אבל לא מהצד הנ"ל
במשך השנים שהו אצלי כמה פעמים ילדים שהוריהם נסעו לחפוש.
הצער, הגעגועים, התלישות של הילדים האלו הם קשיים שיכלו להימנע על ידי ההורים.
כשיש מקרה חרום כמו לידת תינוק חדש או טיסה דחופה אז אלוקים חישב את הצער המוסף, אבל חופשה, נצרכת והכרחית ככל שתהיה, אסור שתבוא על חשבון צער של ילדים.
רק לאחרונה התארח אצלי נער בן 13 למשך שבוע כי הוריו נסעו לנופש באירופה.
בלילה כששמעתי את הבכי הכבוש לתוך הכרית, חשבתי שאילו היו ההורים יודעים שזה המחיר, הם היו מחפשים איורור אחר.
נער בן 13 בוכה בלילה בגלל כמה ימי פרידה מההורים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נער בן 13 בוכה בלילה בגלל כמה ימי פרידה מההורים?

ברור.
אפשר ללכת לבדוק בכל פנימייה של ישיבה קטנה כמה כריות נתלות לייבוש על השמש בשבועות הראשונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הנושא הזה קצת מצחיק ומטופש .
כי זה כלול בכ"כ הרבה נתונים.
כגון המארחת עובדת עד מאוחר? מספרהילדים שלה ומצבה האישי, אוהבת לארח, ועוד מליונים דברים.

קחו בחשבון שכל אחד עונה פה לפי מצבו האישי (שאותו לרוב אנחנו לא יודעים)

אני אישית הייתי שומרת המון!!! עושה שבתות אצל אחי (ברבים) כדי שהם יוכלו.....

היום כאמא אפילו שיש לי שויגער מדהימה ומתחננת תביאו ותסעו אני לא מסוגלת לעשות זאת .
כי אני שנאתי את זה!!! כמה תוכנית וכייפים הפסדתי....
כן גם לבחורות לפעמים יש דברים חשובים!! ואפילו ללמוד עם חברה למבחן יותר קורץ מלחתל איזה אחין הכי מתוק והם באמת היו מתוקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
ברור.
אפשר ללכת לבדוק בכל פנימייה של ישיבה קטנה כמה כריות נתלות לייבוש בשבועות הראשונים.
לא אותו דבר.
פנימיה זו פרידה קבועה מהבית.
נער שהוריו נסעו לחופש, ויחזרו תוך כמה ימים, ובינתיים הוא שוהה אצל הדודים, לא אמור לפתח כזו טראומה.
מוזר לי שהמליצו להוריו לשקול לבטל את הנופש...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה