כללי בצער רב, הנרצחת בפיגוע היא חברה יקרה מהפורום...

[בעניינים - אסתי צין]

תנסי באתר ללחוץ על הלוגו שלה למעלה בימין תקבלי את זה.

ימח שמם וזכרם!

 

[אהרן2]

מי בנה לה את האתר?

סיון

 

[EC]

ימח שמם וזכרם!

אמן!

 

[חיוך]

סיון

בטוח?

בתחתית האתר מופיע:

Development by Coda

 

[תמים]

האתר עדיין פרוץ?
נכנסתי עכשיו ודפדפתי בו, הוא ממש לא פרוץ.

 

[חיוך]

האתר תוקן.

 

[חד וחלק]

איך רוכשים את המדריך שלה ל-כוח?

 

[chavi9]

לא נראה לי שמתאים עכשיו לרכוש את המדריך.... כדאי להמתין קצת עם זה...

נעמה הי"ד היתה אישה יקרה מאוד.
כמו שהיתה דעתנית, חכמה ומוכשרת כך היתה עממית, נעימת הליכות, צנועה ואצילית וטובת לב באופן מיוחד.

יהא זכר הקדושים ברוך ויהיו מליצי יושר עלינו.

 

[נס ופלא]

כולנו רוצים להרגיש ביטחון ויציבות בעיר ירושלים ובארץ כולה.
אין מקום בארץ שניתן לאמר כאן הכי בטוח. וכל כך למה?
"אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר"
והנה קיבלנו הוכחה גדולה לצערינו.
בעיר ירושלים פרוסים חיילים לרוב בעיר העתיקה בפרט. ובכל זאת קרה מה שקרה.
אין זאת כי אם העובדא המצערת שה' לא שומר. וכל השומרים עם כלי הנשק שלהם לא יכולים לשמור עלינו.
למה ה' לא שומר עלינו?
יש הסתר פנים.
אבל אפשר להרים את ההסתר הזה. ובדינו הדבר!
והדברים כתובים באופן מפורש בתורה : "כי יי אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"
אם לא יראה בנו ערות דבר הוא ישמור עלינו.
רוצים שמירה? היו צנועים!

הבה נהיה כולנו מחנה קדוש!​

בהנהגה לזולת בכבוד ובנועם!
בצניעות הדיבור וצניעות הלבוש.

וה' ישוב וישמור עלינו! אמן!

 

[pessi&chani]

על האסון שמעתי כבר לפני מס' ימים והוא קשה להכלה, מיד לאחר ששמעתי על הזוועה לקחתי ספר תהילים, והמילים שהופיעו מיד היו: "זעקתי מנה(ע)מת ליבי"
.....
ה' יקום דמם

 

[פרסום דובדבן]

בלתי אפשרי להכיל את מימדי האסון הנוראי הזה.

מאז שזה קרה אני לא מצליחה לחזור לעצמי,
מעמידה מכונות ובוכה על נעמה שלא מכבסת עוד את בגדיהם הקטנטנים של ילדיה אחרי שבעת ימי החג ובכלל.

אורזת את הקישוטים ונזכרת בסוכה המיותמת שכנראה נרטבת כעת בדמעות העננים והמלאכים מהשמיים.

מכינה את בגדי ילדיי ותיקיהם ליום הלימודים הראשון אחרי החופשה הזו ולא מפסיקה לדמוע על ילדיה היתומים כ"כ שנקרעו מהוריהם בצורה אכזרית ונאלחת שכזאת, על העולל שנגמל בעל כורחו בפתאומיות כואבת כ"כ, ועל הקטנטן בן סך הכל 4 ששמע בשבת סיפור על קנגרו שהיה עצוב והתנחם בכיס של אמא, ואז שאל: "ואם אמא מתה?..." (ע"פ ריאיון עם אמו של איתם הי"ד) שלא לדבר על הגדולים יותר שהבינו יותר מדי וראו מראות שגם בני 80 אינם אמורים לראות. הלב האנושי לא מסוגל להכיל טרגדיה שכזו.

וכל זה לובש צורה אחרת ונצבע בצבע אדום עז כשמדובר בדמות מיוחדת ומוכרת כ"כ. דמות שכל כולה טוב, ענווה, צניעות, עזרה והתחשבות בכל אחד ובכל מצב.

נעמה היקרה ובעלה הגאון, שפחות מ-200 שעות לפני האירוע המצמרר שייחרט לעד בלבבות, התפללו ובכו יחד עם כולנו -

מי יחיה ומי ימות...
מי באש ומי בחיה...
ומי באש חיה...

נוחו בשלום על משכבכם, היו מליצי יושר על ילדיכם וגם עלינו, ושהעולות התמימות האלו יקרבו לנו את המשיח במהרה בימינו.

 

[cheinanit]

סליחה, טעות.

 

[high]

מנקודת מבטו של גרפיקאי, אני מנסה לדמיין איפה היא עצרה את שטף העבודה.
אי שם בין סגירה אחרונה של קובץ אילוס' ותיקון אחרון של הלקוח, אישור סופי לקראת שליחה לעיתון, "לא נורא" היא אומרת, "זה במילא לעיתון של אחרי החג, אגיע למשרד באסרו חג אתקן את הדרוש תיקון ואשלח". רגע נעמה, "רק תראי שהקובץ יהיה במידות הנכונות לעיתון", "בארורררר" עונה לה נעמה, הכל בסדר. בואי נדבר אחרי החג.
וכך נעמה מסיימת את העבודה דקות לפני פרוס חג הסוכות, הקבצים עדיין פתוחים על המסך, וישנם קבצים שאפילו לא נשמרו, המסך כבה לאחר שהיה של שעות ספורות, וכעבור מספר ימים המסך יורד לגמרי. נעמה לא תחזור למשרד, לא תחזור ללקוחות.

זה לא נתפס...
כל השבת חשבתי עליהם, על ילדיהם שמשארו ללא אב ואם...

המקרה הזה ממש עורר בי מחשבות... אנו נמצאים כל הזמן במירוץ מקצועי, ללמוד, להתקדם, להשתדרג, להתמקצע, אך צריך לזכור שאחרי מע"ש שנה (שנזכה כולנו...) מגיעים למעלה ושם מעניין מה עשינו עם המתנות והכישרונות שקיבלנו משמים, כמה מעשים טובים עשינו, וכמה עזרנו ותרמנו איתם לזולת.

הזדהיתי מאד. יש לי מחשבות דומות, וערב רב של תחושות קשות (מופרכות וחסרות בסיס) בגלל תחום העיסוק של הקדושה הי"ד.
קשה לחזור לעבודה, דחיתי הכל לשבוע הבא.
מעניין אותי אם גם אחרים חשים כך, או שזו רגישות מוגזמת (אציין שהכרתי את נעמה הי"ד רק על גבי הפורום ומהתכתבות ח"פ במייל)

 

[.sima d]

יואו כמה שאני מזדהה, לא מצליחה להתאושש מזה אני כל הזמן "רואה" את דמותה בעיניים (וגם אני כמו רבים כאן הכרתי אותה "רק" דרך האתר) איך בשיא פריחתה היא נעלמה לנו כך מהאופק, בצורה אכזרית שכזו.
קשה. קשה מאד לחזור לשגרה, ולתפקד כרגיל, חייבים לעשות משהו, להשתנות!!!
ד' יקום דמם.
ויה"ר שיהיה לילדיה אך ורק טוב, שלא ידעו עוד צער ונזכה במהרה ממש לביאת משיח צדקנו!

 

[פרסום דובדבן]

אני חושבת שזו לא הגזמה. בקושי עבר שבוע והאסון הטראגי הוא מחריד בכל קנה מידה.

גם אני לא הכרתי אותה אישית מלבד הפורום והתכתבות פעמיים-שלוש במייל בעקבות דיון מסויים שהתעורר כאן בזמנו (פעםםםם..), אבל כמו שכתבתי באריכות לעיל - אני נזכרת בה כמעט בכל פעולה שאני עושה, שיחות עם לקוחות - היא כבר לא "תזכה" לקיים, טיול בחוץ, לקיחת ילדים מהגן/מטפלת וכו'...

לא מצליחה שלא לדמיין את פניה הנדהמות כשזה התחיל ומה עבר בראשה בשניונת הזו.

בקיצור, אני בטוחה שזה אסון שנגע בלב כולם בעוצמות גבוהות. מה שצריך זה לזכור שהכל משמיים, לכל כדור יש כתובת ולנסות ללכת בדרכיה הנעימות כשמה. "והחי יתן אל ליבו" אנחנו ממשיכים לחיות וחובה עלינו לקחת ממנה מסרים, ויש הרבה.

 

[A JERBI]

גם לי נשארה פינה בלב לנעמה, קשה לי לחשוב על זוטות.
השארתי לי מזכרת ממנה באתר. מאוד קשה לי להסיר.

המדהים ביותר הוא שכולם מרגישות קשורות ומכירות וכל אחת ואחת מרגישה שהיא היתה (כמעט) רק שלה. .... .... וזה לא מובן מאליו!

 

[contrast]

נעמה היקרה.
הייתי (ועדיין) מזועזעת ביותר. ביותר!
אמנם צרות אחרונות משכיחות את הראשונות לצערנו. אבל עדיין האסון הזה לא נקלט.
עבדתי איתה לפני שנה בדיוק. עבדנו יחד על פרוספקט למוזיאון מגדל דוד. (היא עיצבה, אני איירתי את הדמות)
אני ממש שומעת את קולה מתנגן באזני, איך שאמרה לי שהילד (הגדול) כל כך מתוק וממש דומה לבן הגדול שלה... בר...........
היא גם עזרה לי בהזדמנויות שונות. ואני מקוראי הספר "ל-כוח"
יומיים אחרי ששמעתי את הבשורה לא הצלחתי לתפקד. בכלל.
לא להתרכז לא לעבוד. כלום.
שומעים על פיגועים בשומרון. וזה מאוד עצוב. אבל דווקא נעמה? שהכרתי? המוכשרת, המוצלחת, האלופה והמפורסמת. העדינה והנעימה.
שלא לדבר על נסיבות הטראגיות של האירוע.
זה עורר אותי מאוד מאוד לחשבון נפש עמוק על החיים ומשמעותם ושבריריותם. שיהיה לעילי נשמתה.

 

[yosher2005]

גם לי נשארה פינה בלב לנעמה, קשה לי לחשוב על זוטות.
השארתי לי מזכרת ממנה באתר. מאוד קשה לי להסיר.

המדהים ביותר הוא שכולם מרגישות קשורות ומכירות וכל אחת ואחת מרגישה שהיא היתה (כמעט) רק שלה. .... .... וזה לא מובן מאליו!

פינתי, בלבלת פה את נעמה ז"ל עם חברת פורום אחרת שתבדל לחיים טובים.
גם נעמה ז"ל הדפיסה אצלך אבל היא הייתה בעלת "סטודיו המעבדה" ולא "מוגז עדין"

 

[sarigold5]

פינתי, בלבלת פה את נעמה ז"ל עם חברת פורום אחרת שתבדל לחיים טובים.
גם נעמה ז"ל הדפיסה אצלך אבל היא הייתה בעלת "סטודיו המעבדה" ולא "מוגז עדין"

יש שם 2 תמונות, אחת של המעבדה.

 

[דריבלית]

פינתי, בלבלת פה את נעמה ז"ל עם חברת פורום אחרת שתבדל לחיים טובים.
גם נעמה ז"ל הדפיסה אצלך אבל היא הייתה בעלת "סטודיו המעבדה" ולא "מוגז עדין"

כנראה לא הסתכלת עד הסוף