סיפור בהמשכים בקשתי לבחור // נספח.

  • הוסף לסימניות
  • #5
וואו.
אהבתי מאוד את הפרק הראשון. הכתיבה שלך יפה נורא נורא.
התחלה מסקרנת, מחכה ממש להמשך.
תודה על השיתוף. תמשיכי.
תודה רבה! כיף לשמוע.
(מתגעגעים לשיתופים שלך בעצמך!)


מנסה להכניס אתכם בעדינות, בכנות ובזהירות לסיפור חיים אמיתי ונוגע ללב, בשליחותה של מכרה יקרה ואמיצה מאוד.
מקווה ומתפללת לסיעתא דשמיא.
אשמח מאוד מאוד לקבל כל ביקורת שתסייע לי, לנו.
שוב תודה לכולכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
סליחה שתקעתי הודעה מיותרת, לא שמתי לב שיש נספח.
קראתי עכשיו את "סודות מן החדר", והקטע שלך ממש מזכיר לי את זה, כאילו הוא היה אמור להיות שם. (זה מחמאה, כן?)
גם השם של הסיפור שלך מזכיר את הנושא של "סודות מן החדר"
מענין אותי אם זה יתפתח לאותו כיוון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ב"ה

אפשר הארה?
הפרק הזה לדעתי לא מוצלח בתור פרק ראשון.
א. לא ראיתי בו עלילה או התרחשות, שום דבר שיניע אותי לקרוא את הפרק הבא
ב. כל המסר מוצג פה לראווה בפנים חשופות, אני כבר יודעת איך הכותרת מתאימה לסיום הסיפור, וזהו, בשביל מה צריך 70 פרקים שיספרו לי את זה 🙂
אני כבר יודעת שהאמא מזניחה, שהמורה יהודית משקרת והאבא צודק, והמסר הוא לעבוד את ה' ולא את המורה. אחרי 70 פרקים אני אצא עם מסר אחר?
אולי טיפה הקצנתי, אבל זה לא פרק שהייתי מכניסה ככה לסיפור בהמשכים, ובטח לא כפרק ראשון.

מקווה שזה בסדר מבחינתך, אם את מעדיפה שאמחק אעשה את זה בשמחה
אבל אני באמת חושבת שיש לך ב"ה יכולות כתיבה מרשימות, וחבל להתחיל סיפור ברגל שמאל לדעתי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
סליחה שתקעתי הודעה מיותרת, לא שמתי לב שיש נספח.
קראתי עכשיו את "סודות מן החדר", והקטע שלך ממש מזכיר לי את זה, כאילו הוא היה אמור להיות שם. (זה מחמאה, כן?)
גם השם של הסיפור שלך מזכיר את הנושא של "סודות מן החדר"
מענין אותי אם זה יתפתח לאותו כיוון...
וואו, שיגרת אותי למסע... בלעתי ברצף 20/37 עמודים.
הרקע של הסיפור הזה באמת מזכיר את הסיפור המאלף ההוא של @הודיה לוי., אבל הוא הולך לכיוון אחר בהחלט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ב"ה

אפשר הארה?
הפרק הזה לדעתי לא מוצלח בתור פרק ראשון.
א. לא ראיתי בו עלילה או התרחשות, שום דבר שיניע אותי לקרוא את הפרק הבא
ב. כל המסר מוצג פה לראווה בפנים חשופות, אני כבר יודעת איך הכותרת מתאימה לסיום הסיפור, וזהו, בשביל מה צריך 70 פרקים שיספרו לי את זה 🙂
אני כבר יודעת שהאמא מזניחה, שהמורה יהודית משקרת והאבא צודק, והמסר הוא לעבוד את ה' ולא את המורה. אחרי 70 פרקים אני אצא עם מסר אחר?
אולי טיפה הקצנתי, אבל זה לא פרק שהייתי מכניסה ככה לסיפור בהמשכים, ובטח לא כפרק ראשון.

מקווה שזה בסדר מבחינתך, אם את מעדיפה שאמחק אעשה את זה בשמחה
אבל אני באמת חושבת שיש לך ב"ה יכולות כתיבה מרשימות, וחבל להתחיל סיפור ברגל שמאל לדעתי..
וואו ביקורת ביקורת! אז קודם כל תודה על ההשקעה ועל הכנות! מעריכה.
לגופם של דברים:
מסכימה שהפרק שהעליתי לא ממש מוצלח כפרק ראשון, הוא יותר כניסה לסיפור ותו לא.
אני גם חוששת שנכשלתי ביצירת חיבור רגשי בין הקוראים לדמויות.... בכל זאת אני כותבת מתחילה. אבל כמי שמכירה אותן, מבטיחה לכם בתום לב שהן שוות היכרות.
לגבי הטענה שלך, שברור לאן העלילה הולכת והכל- אז לא. ממש לא.
אני יכולה רק לומר לכם, שאם נראה לכם שהבנתם- אתן טועות.
בעבר, הסיפורים היו תמיד ברורים ומסודרים, הורים 'נורמלים' מגדלים ילדים 'נורמלים' ואלו שלא- שותקים.
אח"כ השוק הוצף בסיפורי ילדים שלא הולכים בתלם, ואנחנו כקוראים עברנו תהליך של שינוי, עכלנו אותם ואפילו התחברנו וחבקנו.
הסיפור שלנו לא שייך לז'אנר הראשון וגם לא ממש לז'אנר השני.
אם הוא היה כזה, הוא לא היה נכתב.
זה סיפור אחר ממה שקראתם, סיפור אמיץ, מרגש ואפילו מהפכני.
אני מזמינה אתכם בחום להצטרף אלינו, ומקווה שתמצאו תועלת במסע הזה.
אני לא מתחרטת לרגע על הלב שפתחתי ל'רחל'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
@CN בנוסף לאלו, אני אודה לך ולכל מי שינהג בי חסד וימקד אותי בהצעות לשינוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ב"ה

זה שלא הבנו - אני בטוחה, כי אם כן זה ממש היה מוזר ולא תואם לקהילת כתיבה.
אבל זה שככה אנחנו *מרגישים* אחרי קריאת הפרק - פה הכשל.
אי אפשר להאכיל מסר עם מצקת, ולכתוב אותו ככה מפורש כבר ב40 שורות הראשונות של הסיפור (מדברת על כל החלק מהילדות של המורה יהודית ועד מה שהאבא אומר בסוף הפרק)

אני בטוחה שהסיפור שווה קריאה, ובטח שאת כותבת אותו - הסיפורים שכתבת על הילדה והאמא ברחוב היו רגישים ונוגעים ללב. דווקא לכן כאן זה ממש הקפיץ אותי וגרם לי להגיב, כי זה פשוט פרק שבוודאות לא ישקף לא את העלילה ולא את רמת הכתיבה שלך.
ולכן מציעה בחום לערוך / למחוק, ולהתחיל מחדש.

ואני נותנת ביקורת באמת בדר"כ ממש בזהירות, רק כשאני חושבת שיש פוטנציאל מעולה ושהכותב/ת יוכלו לספוג את הביקורת בצורה בונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ב"ה

זה שלא הבנו - אני בטוחה, כי אם כן זה ממש היה מוזר ולא תואם לקהילת כתיבה.
אבל זה שככה אנחנו *מרגישים* אחרי קריאת הפרק - פה הכשל.
אי אפשר להאכיל מסר עם מצקת, ולכתוב אותו ככה מפורש כבר ב40 שורות הראשונות של הסיפור (מדברת על כל החלק מהילדות של המורה יהודית ועד מה שהאבא אומר בסוף הפרק)

אני בטוחה שהסיפור שווה קריאה, ובטח שאת כותבת אותו - הסיפורים שכתבת על הילדה והאמא ברחוב היו רגישים ונוגעים ללב. דווקא לכן כאן זה ממש הקפיץ אותי וגרם לי להגיב, כי זה פשוט פרק שבוודאות לא ישקף לא את העלילה ולא את רמת הכתיבה שלך.
ולכן מציעה בחום לערוך / למחוק, ולהתחיל מחדש.

ואני נותנת ביקורת באמת בדר"כ ממש בזהירות, רק כשאני חושבת שיש פוטנציאל מעולה ושהכותב/ת יוכלו לספוג את הביקורת בצורה בונה
אז שוב תודה, גם על המילים הטובות!
אפשר לבקש ממך קצת יותר פירוט, איך יהיה נכון יותר לכתוב את הפרק הראשון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
  • הוסף לסימניות
  • #14
אז שוב תודה, גם על המילים הטובות!
אפשר לבקש ממך קצת יותר פירוט, איך יהיה נכון יותר לכתוב את הפרק הראשון?
לצערי אין לי הרבה זמן כדי לעקוב אחרי סיפורים.
מגיבה בגלל התיוג של @CN.
יש הבדל מהותי בין סיפור בהמשכים שמתפרסם באינטרנט לבין ספר.
הכללים הבסיסיים הם:
1. לשמור על קו סיפורי רציף. מקסימום 2 זירות, לא יותר.
2. לתת רק מידע ליבתי. אם זה לא עומד בליבת הסיפור - הקוראים יאבדו את הרצף. לכן לפני כל פרק השאלה היא: "מהם 3-4 פרטי המידע שאותם אני רוצה להעביר בפרק הזה?"
לא יותר מ4 פרטים מהותיים לסיפור יכולים להשתחל לפרק ממוצע באינטרנט.
זה הקצב היום. לפחות לדעתי.
3. לא להגיד בשום אופן מאפייני התנהגות של הדמויות בסגנון אקספוזיציה. בספר זה עובר איכשהוא, באינטרנט זה גורר תגובות שליליות כמעט באופן מוחלט.
אקספוזיציה באון-ליין מיועדת רק ל: מראה חיצוני של הדמות והסביבה, התרחשויות צדדיות שאין טעם לתאר את התרחשותן באופן ישיר, והקדמה על דמויות חדשות שנכנסות אחרי פרק חמישי.

כל הכללים הללו חלים כבר מהפרק הראשון.
נוסף לכך, הפרק הראשון באינטרנט משמש גם כתחליף ל"כריכה אחורית" של הספר המודפס.
לכן, השאלה הנכונה לפני הפרק הראשון הוא:
מהם הדברים שאני רוצה, שאנשים ידעו על הפרק הזה. הדברים שהקורא קודם כל ירצה לדעת הם כנראה:
1. מה קצב ההתרחשויות שהולך להיות בסיפור?
2. האם זה סיפור עליז/ רציני/ עמוק/ קליל/ מציאותי/ פנטזיה?
3. מה הרעיון המרכזי שסביבו הסיפור הולך להסתובב? (מתוך זה כמובן לתת רק רמזים כלליים, לא ישר לתאר את הליבה. בכל זאת פרק ראשון.)

מקווה שהועלתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לצערי אין לי הרבה זמן כדי לעקוב אחרי סיפורים.
מגיבה בגלל התיוג של @CN.
יש הבדל מהותי בין סיפור בהמשכים שמתפרסם באינטרנט לבין ספר.
הכללים הבסיסיים הם:
1. לשמור על קו סיפורי רציף. מקסימום 2 זירות, לא יותר.
2. לתת רק מידע ליבתי. אם זה לא עומד בליבת הסיפור - הקוראים יאבדו את הרצף. לכן לפני כל פרק השאלה היא: "מהם 3-4 פרטי המידע שאותם אני רוצה להעביר בפרק הזה?"
לא יותר מ4 פרטים מהותיים לסיפור יכולים להשתחל לפרק ממוצע באינטרנט.
זה הקצב היום. לפחות לדעתי.
3. לא להגיד בשום אופן מאפייני התנהגות של הדמויות בסגנון אקספוזיציה. בספר זה עובר איכשהוא, באינטרנט זה גורר תגובות שליליות כמעט באופן מוחלט.
אקספוזיציה באון-ליין מיועדת רק ל: מראה חיצוני של הדמות והסביבה, התרחשויות צדדיות שאין טעם לתאר את התרחשותן באופן ישיר, והקדמה על דמויות חדשות שנכנסות אחרי פרק חמישי.

כל הכללים הללו חלים כבר מהפרק הראשון.
נוסף לכך, הפרק הראשון באינטרנט משמש גם כתחליף ל"כריכה אחורית" של הספר המודפס.
לכן, השאלה הנכונה לפני הפרק הראשון הוא:
מהם הדברים שאני רוצה, שאנשים ידעו על הפרק הזה. הדברים שהקורא קודם כל ירצה לדעת הם כנראה:
1. מה קצב ההתרחשויות שהולך להיות בסיפור?
2. האם זה סיפור עליז/ רציני/ עמוק/ קליל/ מציאותי/ פנטזיה?
3. מה הרעיון המרכזי שסביבו הסיפור הולך להסתובב? (מתוך זה כמובן לתת רק רמזים כלליים, לא ישר לתאר את הליבה. בכל זאת פרק ראשון.)

מקווה שהועלתי.
תודה רבה רבה, הועלת לי מאוד!
מעריכה את ההשקעה.
אני חושבת לבקש מחיקה ולהתחיל שוב את הסיפור...
אשמח אם תוכלי, או כל אחד אחר, להסביר לי מהי אקספוזיציה. לא הצלחתי להבין מהמידע ברשת.
זה בעצם לתאר את הגיבורים או ההתרחשויות מזווית המבט שלי?
שוב תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
תודה רבה רבה, הועלת לי מאוד!
מעריכה את ההשקעה.
אני חושבת לבקש מחיקה ולהתחיל שוב את הסיפור...
אשמח אם תוכלי, או כל אחד אחר, להסביר לי מהי אקספוזיציה. לא הצלחתי להבין מהמידע ברשת.
זה בעצם לתאר את הגיבורים או ההתרחשויות מזווית המבט שלי?
שוב תודה!
תיאור שמעניק המון פרטי מידע נדרשים במהירות האפשרית, בכדי לתת לקורא את הרקע לסיטואציה.
קוראים ככה לכל קטע שמביא את הרקע להתרחשות לידיעת הקורא. אפשר לעשות זאת באופן ישיר (מנקודת המבט שלך) או תוך כדי שיחה בין הגיבורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
תיאור שמעניק המון פרטי מידע נדרשים במהירות האפשרית, בכדי לתת לקורא את הרקע לסיטואציה.
קוראים ככה לכל קטע שמביא את הרקע להתרחשות לידיעת הקורא. אפשר לעשות זאת באופן ישיר (מנקודת המבט שלך) או תוך כדי שיחה בין הגיבורים.
כנראה שאני ממש בורה...
האמת שאני יושבת עכשיו על פרק חילופי, יש מצב לביקורת? 🙊
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אם תהיה כאן מישהי שתסכים לתת לי ביקורת על הפרק הראשון, זה יועיל לי מאוד....
מקווה שזאת לא פאדיחה בקנה מידה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
קראתי את הפרק הראשון.
מבלי להיכנס לכל הדיון המקצועי בנוגע לתוכן, הרי שהכתיבה כשלעצמה יפה מאוד. מיוחדת אפילו...
תודה רבה.
מחכים להמשך!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

סיפור בהמשכים ביקשתי לבחור
"ש-לום!" מבלי לראות את שרה, אני שומעת שהיא מרוצה. כמה שניות אח"כ ראש שחרחר נדחף למטבח ואחות קטנה מבררת, להוטה: "איפה אמא?"
"אצל סבתא", אני עונה לה בנחת. מכירה את אחותי, מסרבת להתרגש מחיפושית כלואה בקופסת אכסון או מעשה בחתולה שחדרה לחצר בית הספר. "איך היה היום בבית הספר?" אני שואלת בכל אופן, אחות נהדרת שכמוני.
הילדונת חוככת בדעתה; אני יכולה לשער שהיא כמהה לספר לאמא את החדשות המסעירות, אבל סבלנות מעולם לא היתה ממעלותיה...
"המורה יהודית", היא לוחשת הישר לאזני כעבור רגע, "אמרה לי שכל הכבוד שאני כ"כ צנועה! היא אמרה שאני נראית ממש בחורה". היא מסיימת בהתרגשות.

אני סוקרת אותה במבט זר: בת שמונה שנראית בחורה. צדקה המורה שלה. בחצאית כפלים ארוכה בהרבה משל חברותיה, בחולצה שגדולה ממידתה. מבטי מתרומם, מדלג לצמה מבולגנת. אי אז, כמה שעות אחורה, סֵרקה אותה אמא.

שרה מחכה, אני קולטת פתאום. מתאמצת להעלות חיוך ומכריזה: "את ילדה צדיקה ומתוקה!" במילים הספורות הללו אני מכניסה את מלוא אהבתי. מחכה עד שהיא פונה לחדר בדילוגים ומניחה לחיוך לנשור מפני.
המורה יהודית, אני נאנחת בתסכול. לא יכולת להחמיא לה על השער המושקע שציירה למחברת תורה? ומה עם המבחן המצוין בחשבון?
הרהורון חצוף חולף בראשי, נאבק על זכותו להשמיע קול:
את הבנות שלך, המורה יהודית היקרה, את לא מלבישה ככה. הן מופיעות בבית הספר בסרפנים יפהפיים, בנעלי מותג ובסרטי שיער תואמים.
אני נבהלת מעצמי. ילדה טובה שכמוני, לא אחת שמתחצפת למורות, גם לא במחשבה.

'די רחל', קולו של אבא עולה בי, בטוח בעצמו, 'אנחנו לא עובדים את המורה יהודית, ואפילו לא את רב בית הכנסת. זה אנחנו, מולו יתברך. וזהו.'
קולו של אבא מהדהד בתוכי בעוצמתו הטבעית, ואני מוצאת את עצמי מהנהנת בצייתנות למטבח הריק.



אשמח מאוד לתגובות מכל סוג שהוא, כאן:
ביקשתי לבחור // נספח
 תגובה אחרונה 

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה