סיפור בהמשכים בקשתי לבחור // נספח.

  • הוסף לסימניות
  • #5
וואו.
אהבתי מאוד את הפרק הראשון. הכתיבה שלך יפה נורא נורא.
התחלה מסקרנת, מחכה ממש להמשך.
תודה על השיתוף. תמשיכי.
תודה רבה! כיף לשמוע.
(מתגעגעים לשיתופים שלך בעצמך!)


מנסה להכניס אתכם בעדינות, בכנות ובזהירות לסיפור חיים אמיתי ונוגע ללב, בשליחותה של מכרה יקרה ואמיצה מאוד.
מקווה ומתפללת לסיעתא דשמיא.
אשמח מאוד מאוד לקבל כל ביקורת שתסייע לי, לנו.
שוב תודה לכולכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
סליחה שתקעתי הודעה מיותרת, לא שמתי לב שיש נספח.
קראתי עכשיו את "סודות מן החדר", והקטע שלך ממש מזכיר לי את זה, כאילו הוא היה אמור להיות שם. (זה מחמאה, כן?)
גם השם של הסיפור שלך מזכיר את הנושא של "סודות מן החדר"
מענין אותי אם זה יתפתח לאותו כיוון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ב"ה

אפשר הארה?
הפרק הזה לדעתי לא מוצלח בתור פרק ראשון.
א. לא ראיתי בו עלילה או התרחשות, שום דבר שיניע אותי לקרוא את הפרק הבא
ב. כל המסר מוצג פה לראווה בפנים חשופות, אני כבר יודעת איך הכותרת מתאימה לסיום הסיפור, וזהו, בשביל מה צריך 70 פרקים שיספרו לי את זה 🙂
אני כבר יודעת שהאמא מזניחה, שהמורה יהודית משקרת והאבא צודק, והמסר הוא לעבוד את ה' ולא את המורה. אחרי 70 פרקים אני אצא עם מסר אחר?
אולי טיפה הקצנתי, אבל זה לא פרק שהייתי מכניסה ככה לסיפור בהמשכים, ובטח לא כפרק ראשון.

מקווה שזה בסדר מבחינתך, אם את מעדיפה שאמחק אעשה את זה בשמחה
אבל אני באמת חושבת שיש לך ב"ה יכולות כתיבה מרשימות, וחבל להתחיל סיפור ברגל שמאל לדעתי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
סליחה שתקעתי הודעה מיותרת, לא שמתי לב שיש נספח.
קראתי עכשיו את "סודות מן החדר", והקטע שלך ממש מזכיר לי את זה, כאילו הוא היה אמור להיות שם. (זה מחמאה, כן?)
גם השם של הסיפור שלך מזכיר את הנושא של "סודות מן החדר"
מענין אותי אם זה יתפתח לאותו כיוון...
וואו, שיגרת אותי למסע... בלעתי ברצף 20/37 עמודים.
הרקע של הסיפור הזה באמת מזכיר את הסיפור המאלף ההוא של @הודיה לוי., אבל הוא הולך לכיוון אחר בהחלט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ב"ה

אפשר הארה?
הפרק הזה לדעתי לא מוצלח בתור פרק ראשון.
א. לא ראיתי בו עלילה או התרחשות, שום דבר שיניע אותי לקרוא את הפרק הבא
ב. כל המסר מוצג פה לראווה בפנים חשופות, אני כבר יודעת איך הכותרת מתאימה לסיום הסיפור, וזהו, בשביל מה צריך 70 פרקים שיספרו לי את זה 🙂
אני כבר יודעת שהאמא מזניחה, שהמורה יהודית משקרת והאבא צודק, והמסר הוא לעבוד את ה' ולא את המורה. אחרי 70 פרקים אני אצא עם מסר אחר?
אולי טיפה הקצנתי, אבל זה לא פרק שהייתי מכניסה ככה לסיפור בהמשכים, ובטח לא כפרק ראשון.

מקווה שזה בסדר מבחינתך, אם את מעדיפה שאמחק אעשה את זה בשמחה
אבל אני באמת חושבת שיש לך ב"ה יכולות כתיבה מרשימות, וחבל להתחיל סיפור ברגל שמאל לדעתי..
וואו ביקורת ביקורת! אז קודם כל תודה על ההשקעה ועל הכנות! מעריכה.
לגופם של דברים:
מסכימה שהפרק שהעליתי לא ממש מוצלח כפרק ראשון, הוא יותר כניסה לסיפור ותו לא.
אני גם חוששת שנכשלתי ביצירת חיבור רגשי בין הקוראים לדמויות.... בכל זאת אני כותבת מתחילה. אבל כמי שמכירה אותן, מבטיחה לכם בתום לב שהן שוות היכרות.
לגבי הטענה שלך, שברור לאן העלילה הולכת והכל- אז לא. ממש לא.
אני יכולה רק לומר לכם, שאם נראה לכם שהבנתם- אתן טועות.
בעבר, הסיפורים היו תמיד ברורים ומסודרים, הורים 'נורמלים' מגדלים ילדים 'נורמלים' ואלו שלא- שותקים.
אח"כ השוק הוצף בסיפורי ילדים שלא הולכים בתלם, ואנחנו כקוראים עברנו תהליך של שינוי, עכלנו אותם ואפילו התחברנו וחבקנו.
הסיפור שלנו לא שייך לז'אנר הראשון וגם לא ממש לז'אנר השני.
אם הוא היה כזה, הוא לא היה נכתב.
זה סיפור אחר ממה שקראתם, סיפור אמיץ, מרגש ואפילו מהפכני.
אני מזמינה אתכם בחום להצטרף אלינו, ומקווה שתמצאו תועלת במסע הזה.
אני לא מתחרטת לרגע על הלב שפתחתי ל'רחל'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
@CN בנוסף לאלו, אני אודה לך ולכל מי שינהג בי חסד וימקד אותי בהצעות לשינוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ב"ה

זה שלא הבנו - אני בטוחה, כי אם כן זה ממש היה מוזר ולא תואם לקהילת כתיבה.
אבל זה שככה אנחנו *מרגישים* אחרי קריאת הפרק - פה הכשל.
אי אפשר להאכיל מסר עם מצקת, ולכתוב אותו ככה מפורש כבר ב40 שורות הראשונות של הסיפור (מדברת על כל החלק מהילדות של המורה יהודית ועד מה שהאבא אומר בסוף הפרק)

אני בטוחה שהסיפור שווה קריאה, ובטח שאת כותבת אותו - הסיפורים שכתבת על הילדה והאמא ברחוב היו רגישים ונוגעים ללב. דווקא לכן כאן זה ממש הקפיץ אותי וגרם לי להגיב, כי זה פשוט פרק שבוודאות לא ישקף לא את העלילה ולא את רמת הכתיבה שלך.
ולכן מציעה בחום לערוך / למחוק, ולהתחיל מחדש.

ואני נותנת ביקורת באמת בדר"כ ממש בזהירות, רק כשאני חושבת שיש פוטנציאל מעולה ושהכותב/ת יוכלו לספוג את הביקורת בצורה בונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ב"ה

זה שלא הבנו - אני בטוחה, כי אם כן זה ממש היה מוזר ולא תואם לקהילת כתיבה.
אבל זה שככה אנחנו *מרגישים* אחרי קריאת הפרק - פה הכשל.
אי אפשר להאכיל מסר עם מצקת, ולכתוב אותו ככה מפורש כבר ב40 שורות הראשונות של הסיפור (מדברת על כל החלק מהילדות של המורה יהודית ועד מה שהאבא אומר בסוף הפרק)

אני בטוחה שהסיפור שווה קריאה, ובטח שאת כותבת אותו - הסיפורים שכתבת על הילדה והאמא ברחוב היו רגישים ונוגעים ללב. דווקא לכן כאן זה ממש הקפיץ אותי וגרם לי להגיב, כי זה פשוט פרק שבוודאות לא ישקף לא את העלילה ולא את רמת הכתיבה שלך.
ולכן מציעה בחום לערוך / למחוק, ולהתחיל מחדש.

ואני נותנת ביקורת באמת בדר"כ ממש בזהירות, רק כשאני חושבת שיש פוטנציאל מעולה ושהכותב/ת יוכלו לספוג את הביקורת בצורה בונה
אז שוב תודה, גם על המילים הטובות!
אפשר לבקש ממך קצת יותר פירוט, איך יהיה נכון יותר לכתוב את הפרק הראשון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
  • הוסף לסימניות
  • #14
אז שוב תודה, גם על המילים הטובות!
אפשר לבקש ממך קצת יותר פירוט, איך יהיה נכון יותר לכתוב את הפרק הראשון?
לצערי אין לי הרבה זמן כדי לעקוב אחרי סיפורים.
מגיבה בגלל התיוג של @CN.
יש הבדל מהותי בין סיפור בהמשכים שמתפרסם באינטרנט לבין ספר.
הכללים הבסיסיים הם:
1. לשמור על קו סיפורי רציף. מקסימום 2 זירות, לא יותר.
2. לתת רק מידע ליבתי. אם זה לא עומד בליבת הסיפור - הקוראים יאבדו את הרצף. לכן לפני כל פרק השאלה היא: "מהם 3-4 פרטי המידע שאותם אני רוצה להעביר בפרק הזה?"
לא יותר מ4 פרטים מהותיים לסיפור יכולים להשתחל לפרק ממוצע באינטרנט.
זה הקצב היום. לפחות לדעתי.
3. לא להגיד בשום אופן מאפייני התנהגות של הדמויות בסגנון אקספוזיציה. בספר זה עובר איכשהוא, באינטרנט זה גורר תגובות שליליות כמעט באופן מוחלט.
אקספוזיציה באון-ליין מיועדת רק ל: מראה חיצוני של הדמות והסביבה, התרחשויות צדדיות שאין טעם לתאר את התרחשותן באופן ישיר, והקדמה על דמויות חדשות שנכנסות אחרי פרק חמישי.

כל הכללים הללו חלים כבר מהפרק הראשון.
נוסף לכך, הפרק הראשון באינטרנט משמש גם כתחליף ל"כריכה אחורית" של הספר המודפס.
לכן, השאלה הנכונה לפני הפרק הראשון הוא:
מהם הדברים שאני רוצה, שאנשים ידעו על הפרק הזה. הדברים שהקורא קודם כל ירצה לדעת הם כנראה:
1. מה קצב ההתרחשויות שהולך להיות בסיפור?
2. האם זה סיפור עליז/ רציני/ עמוק/ קליל/ מציאותי/ פנטזיה?
3. מה הרעיון המרכזי שסביבו הסיפור הולך להסתובב? (מתוך זה כמובן לתת רק רמזים כלליים, לא ישר לתאר את הליבה. בכל זאת פרק ראשון.)

מקווה שהועלתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לצערי אין לי הרבה זמן כדי לעקוב אחרי סיפורים.
מגיבה בגלל התיוג של @CN.
יש הבדל מהותי בין סיפור בהמשכים שמתפרסם באינטרנט לבין ספר.
הכללים הבסיסיים הם:
1. לשמור על קו סיפורי רציף. מקסימום 2 זירות, לא יותר.
2. לתת רק מידע ליבתי. אם זה לא עומד בליבת הסיפור - הקוראים יאבדו את הרצף. לכן לפני כל פרק השאלה היא: "מהם 3-4 פרטי המידע שאותם אני רוצה להעביר בפרק הזה?"
לא יותר מ4 פרטים מהותיים לסיפור יכולים להשתחל לפרק ממוצע באינטרנט.
זה הקצב היום. לפחות לדעתי.
3. לא להגיד בשום אופן מאפייני התנהגות של הדמויות בסגנון אקספוזיציה. בספר זה עובר איכשהוא, באינטרנט זה גורר תגובות שליליות כמעט באופן מוחלט.
אקספוזיציה באון-ליין מיועדת רק ל: מראה חיצוני של הדמות והסביבה, התרחשויות צדדיות שאין טעם לתאר את התרחשותן באופן ישיר, והקדמה על דמויות חדשות שנכנסות אחרי פרק חמישי.

כל הכללים הללו חלים כבר מהפרק הראשון.
נוסף לכך, הפרק הראשון באינטרנט משמש גם כתחליף ל"כריכה אחורית" של הספר המודפס.
לכן, השאלה הנכונה לפני הפרק הראשון הוא:
מהם הדברים שאני רוצה, שאנשים ידעו על הפרק הזה. הדברים שהקורא קודם כל ירצה לדעת הם כנראה:
1. מה קצב ההתרחשויות שהולך להיות בסיפור?
2. האם זה סיפור עליז/ רציני/ עמוק/ קליל/ מציאותי/ פנטזיה?
3. מה הרעיון המרכזי שסביבו הסיפור הולך להסתובב? (מתוך זה כמובן לתת רק רמזים כלליים, לא ישר לתאר את הליבה. בכל זאת פרק ראשון.)

מקווה שהועלתי.
תודה רבה רבה, הועלת לי מאוד!
מעריכה את ההשקעה.
אני חושבת לבקש מחיקה ולהתחיל שוב את הסיפור...
אשמח אם תוכלי, או כל אחד אחר, להסביר לי מהי אקספוזיציה. לא הצלחתי להבין מהמידע ברשת.
זה בעצם לתאר את הגיבורים או ההתרחשויות מזווית המבט שלי?
שוב תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
תודה רבה רבה, הועלת לי מאוד!
מעריכה את ההשקעה.
אני חושבת לבקש מחיקה ולהתחיל שוב את הסיפור...
אשמח אם תוכלי, או כל אחד אחר, להסביר לי מהי אקספוזיציה. לא הצלחתי להבין מהמידע ברשת.
זה בעצם לתאר את הגיבורים או ההתרחשויות מזווית המבט שלי?
שוב תודה!
תיאור שמעניק המון פרטי מידע נדרשים במהירות האפשרית, בכדי לתת לקורא את הרקע לסיטואציה.
קוראים ככה לכל קטע שמביא את הרקע להתרחשות לידיעת הקורא. אפשר לעשות זאת באופן ישיר (מנקודת המבט שלך) או תוך כדי שיחה בין הגיבורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
תיאור שמעניק המון פרטי מידע נדרשים במהירות האפשרית, בכדי לתת לקורא את הרקע לסיטואציה.
קוראים ככה לכל קטע שמביא את הרקע להתרחשות לידיעת הקורא. אפשר לעשות זאת באופן ישיר (מנקודת המבט שלך) או תוך כדי שיחה בין הגיבורים.
כנראה שאני ממש בורה...
האמת שאני יושבת עכשיו על פרק חילופי, יש מצב לביקורת? 🙊
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אם תהיה כאן מישהי שתסכים לתת לי ביקורת על הפרק הראשון, זה יועיל לי מאוד....
מקווה שזאת לא פאדיחה בקנה מידה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
קראתי את הפרק הראשון.
מבלי להיכנס לכל הדיון המקצועי בנוגע לתוכן, הרי שהכתיבה כשלעצמה יפה מאוד. מיוחדת אפילו...
תודה רבה.
מחכים להמשך!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

סיפור בהמשכים ביקשתי לבחור
"ש-לום!" מבלי לראות את שרה, אני שומעת שהיא מרוצה. כמה שניות אח"כ ראש שחרחר נדחף למטבח ואחות קטנה מבררת, להוטה: "איפה אמא?"
"אצל סבתא", אני עונה לה בנחת. מכירה את אחותי, מסרבת להתרגש מחיפושית כלואה בקופסת אכסון או מעשה בחתולה שחדרה לחצר בית הספר. "איך היה היום בבית הספר?" אני שואלת בכל אופן, אחות נהדרת שכמוני.
הילדונת חוככת בדעתה; אני יכולה לשער שהיא כמהה לספר לאמא את החדשות המסעירות, אבל סבלנות מעולם לא היתה ממעלותיה...
"המורה יהודית", היא לוחשת הישר לאזני כעבור רגע, "אמרה לי שכל הכבוד שאני כ"כ צנועה! היא אמרה שאני נראית ממש בחורה". היא מסיימת בהתרגשות.

אני סוקרת אותה במבט זר: בת שמונה שנראית בחורה. צדקה המורה שלה. בחצאית כפלים ארוכה בהרבה משל חברותיה, בחולצה שגדולה ממידתה. מבטי מתרומם, מדלג לצמה מבולגנת. אי אז, כמה שעות אחורה, סֵרקה אותה אמא.

שרה מחכה, אני קולטת פתאום. מתאמצת להעלות חיוך ומכריזה: "את ילדה צדיקה ומתוקה!" במילים הספורות הללו אני מכניסה את מלוא אהבתי. מחכה עד שהיא פונה לחדר בדילוגים ומניחה לחיוך לנשור מפני.
המורה יהודית, אני נאנחת בתסכול. לא יכולת להחמיא לה על השער המושקע שציירה למחברת תורה? ומה עם המבחן המצוין בחשבון?
הרהורון חצוף חולף בראשי, נאבק על זכותו להשמיע קול:
את הבנות שלך, המורה יהודית היקרה, את לא מלבישה ככה. הן מופיעות בבית הספר בסרפנים יפהפיים, בנעלי מותג ובסרטי שיער תואמים.
אני נבהלת מעצמי. ילדה טובה שכמוני, לא אחת שמתחצפת למורות, גם לא במחשבה.

'די רחל', קולו של אבא עולה בי, בטוח בעצמו, 'אנחנו לא עובדים את המורה יהודית, ואפילו לא את רב בית הכנסת. זה אנחנו, מולו יתברך. וזהו.'
קולו של אבא מהדהד בתוכי בעוצמתו הטבעית, ואני מוצאת את עצמי מהנהנת בצייתנות למטבח הריק.



אשמח מאוד לתגובות מכל סוג שהוא, כאן:
ביקשתי לבחור // נספח
 תגובה אחרונה 

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה