הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה
כשבני שלום עמד לחגוג 19 שנים הוא פנה אלי בשאלה, אמא, באיזה יום ובאיזה שעה נולדתי.
היות ואני לא משננת את התאריכים וגם זיכרון פנומנלי אין לי, לא זכרתי את התשובה.
רק כאשר שלום ציין בפני כי הוא כנראה נולד בין שמונה לשתיים עשרה בלילה, התחלתי לנסות להיזכר מה היו הנסיבות באותו הזמן.
מהר מאוד נזכרתי.
אבי שיחיה, ראש ישיבה וגם אחראי על הכספים היה נוהג לצאת פעם בשנה לחו"ל, נפגש עם הורי תלמידים ונדיבים, ובעזרת ה' היה מצליח להחזיק את הישיבה למשך השנה.
תאריך חזרתו היה ביום חמישי בערב, ואני ממש רציתי שאם יתברר כי התינוק שעתיד להיוולד בעזרת ה', הוא בן, אבי יזכה להיות בברית.
כך יצא שהגעתי לבית החולים, לקבלה, שבוע אחרי הזמן, הודעתי למיילדת כי אני חפצה ללדת אחרי שקיעה, של יום חמישי כמובן, עוד שבוע אבי יהיה שוב בארץ.
המיילדת שהתפלאה מאוד על הבקשה, וכי איזו אישה מבקשת להתעכב בשעה שכזאת, למרות זאת היא הגיבה בחיוך, והעבירה את ההודעה למיילדת האחראית.
וכמו שביקשתי כך הצוות כיבד את בקשתי, כשכולנו מתבוננים על השעון הגדול והדקות שחולפות, אם שקיעה היתה בשבע ועשרים, אז עבר גם צאת הכוכבים, גם לפי דעת רבינו ת"ם, הגיעה השעה שמונה ועשרים וברוך ה' נולד שלום.
תינוק מתוק וחמוד עד מאוד.
זכינו לקיים את הברית במועדו ביום שישי ערב שבת שבוע לאחר מכן, בהשתתפות אבי, הסב המאושר, שזכה לנחות בארץ הקודש ישר לנחת, וללכת מחיל אל חיל.
עכשיו כשנזכרתי בפרטים היה לי מאוד קל לשחזר את היום, יום חמישי, ואת השעה, שמונה ועשרים.
נכון, אמרתי לשלום כמה שעות מאוחר יותר, אתה נולדת בין שמונה לשתיים עשרה בלילה, בליל שישי.
אבל תגיד לי, שאלתי מסוקרנת כולי, איך חישבת זאת?
ושלום הסביר בקצרה, כדרכו.
בכל תשע עשרה שנה, התאריך העברי והלועזי מסתנכרן אבל בשנת שמיטה יש פיגור של יום, למרות זאת אצלי לא היא פער, אם כך חייב להיות שנולדתי בין שמונה לשתיים עשרה, שאז יש את ההבדל בין היום העברי ללועזי.
טוב, לקח לי כמה דקות להבין מה הוא הסביר לי.
ועוד כמה דקות להבין שהתינוק הקטן והחמוד הזה שנולד, כבר הפך להיות בוגר, וכבר יכול לחשב את השעה בו הוא נולד, בלי שנגלה לו זאת.
האמת, כשחיכינו במתח לראות באיזה שעה ייולד לא חשבתי שעוד תשע עשרה שנה יבוא התינוק הקטן בכבודו ובעצמו וייחשב את שעת לידתו.
תרשו לי לחרוג מהכללים, מעבר לסיפור המדהים כשלעצמו, ולכתוב את המסר הנלמד ממנו,
לפעמים אנשים מחכים למשהו מסוים, מחכים מאוד, לפעמים ההמתנה ארוכה וקשה, לפעמים נדמה כי אין לה סוף.
אבל חשוב מאוד לזכור כי כל דבר מחושב לפרטי פרטים אצל בורא עולם, וגם כמות ההמתנה מדויקת להפליא.
הכל מדויק, ומחושב, גם הישועה מדויקת ומחושבת.
כשנזכור שבורא עולם הוא המסדר את הזמנים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ.
מסדר את המזל, וקובע גם שנוכל לשנות את המזל.
מנהל את העולם בהשגחה פרטית מופלאה.
כשבני שלום עמד לחגוג 19 שנים הוא פנה אלי בשאלה, אמא, באיזה יום ובאיזה שעה נולדתי.
היות ואני לא משננת את התאריכים וגם זיכרון פנומנלי אין לי, לא זכרתי את התשובה.
רק כאשר שלום ציין בפני כי הוא כנראה נולד בין שמונה לשתיים עשרה בלילה, התחלתי לנסות להיזכר מה היו הנסיבות באותו הזמן.
מהר מאוד נזכרתי.
אבי שיחיה, ראש ישיבה וגם אחראי על הכספים היה נוהג לצאת פעם בשנה לחו"ל, נפגש עם הורי תלמידים ונדיבים, ובעזרת ה' היה מצליח להחזיק את הישיבה למשך השנה.
תאריך חזרתו היה ביום חמישי בערב, ואני ממש רציתי שאם יתברר כי התינוק שעתיד להיוולד בעזרת ה', הוא בן, אבי יזכה להיות בברית.
כך יצא שהגעתי לבית החולים, לקבלה, שבוע אחרי הזמן, הודעתי למיילדת כי אני חפצה ללדת אחרי שקיעה, של יום חמישי כמובן, עוד שבוע אבי יהיה שוב בארץ.
המיילדת שהתפלאה מאוד על הבקשה, וכי איזו אישה מבקשת להתעכב בשעה שכזאת, למרות זאת היא הגיבה בחיוך, והעבירה את ההודעה למיילדת האחראית.
וכמו שביקשתי כך הצוות כיבד את בקשתי, כשכולנו מתבוננים על השעון הגדול והדקות שחולפות, אם שקיעה היתה בשבע ועשרים, אז עבר גם צאת הכוכבים, גם לפי דעת רבינו ת"ם, הגיעה השעה שמונה ועשרים וברוך ה' נולד שלום.
תינוק מתוק וחמוד עד מאוד.
זכינו לקיים את הברית במועדו ביום שישי ערב שבת שבוע לאחר מכן, בהשתתפות אבי, הסב המאושר, שזכה לנחות בארץ הקודש ישר לנחת, וללכת מחיל אל חיל.
עכשיו כשנזכרתי בפרטים היה לי מאוד קל לשחזר את היום, יום חמישי, ואת השעה, שמונה ועשרים.
נכון, אמרתי לשלום כמה שעות מאוחר יותר, אתה נולדת בין שמונה לשתיים עשרה בלילה, בליל שישי.
אבל תגיד לי, שאלתי מסוקרנת כולי, איך חישבת זאת?
ושלום הסביר בקצרה, כדרכו.
בכל תשע עשרה שנה, התאריך העברי והלועזי מסתנכרן אבל בשנת שמיטה יש פיגור של יום, למרות זאת אצלי לא היא פער, אם כך חייב להיות שנולדתי בין שמונה לשתיים עשרה, שאז יש את ההבדל בין היום העברי ללועזי.
טוב, לקח לי כמה דקות להבין מה הוא הסביר לי.
ועוד כמה דקות להבין שהתינוק הקטן והחמוד הזה שנולד, כבר הפך להיות בוגר, וכבר יכול לחשב את השעה בו הוא נולד, בלי שנגלה לו זאת.
האמת, כשחיכינו במתח לראות באיזה שעה ייולד לא חשבתי שעוד תשע עשרה שנה יבוא התינוק הקטן בכבודו ובעצמו וייחשב את שעת לידתו.
תרשו לי לחרוג מהכללים, מעבר לסיפור המדהים כשלעצמו, ולכתוב את המסר הנלמד ממנו,
לפעמים אנשים מחכים למשהו מסוים, מחכים מאוד, לפעמים ההמתנה ארוכה וקשה, לפעמים נדמה כי אין לה סוף.
אבל חשוב מאוד לזכור כי כל דבר מחושב לפרטי פרטים אצל בורא עולם, וגם כמות ההמתנה מדויקת להפליא.
הכל מדויק, ומחושב, גם הישועה מדויקת ומחושבת.
כשנזכור שבורא עולם הוא המסדר את הזמנים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ.
מסדר את המזל, וקובע גם שנוכל לשנות את המזל.
מנהל את העולם בהשגחה פרטית מופלאה.
