דיון גם אתם מרגישים שהמוח שלכם מתנוון?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני בכל אופן כן.
ורגע לפני שתגידו: "המוח שלי? החכם מכל אדם? מתנוון?? או לא. ממש לא", אני רוצה שתחשבו עם עצמכם שניה אם אתם באמת חכמים מכל אדם. סתם נו, אם באמת באמת המוח שלכם בכושר כמו שהיה בעבר.
אחרי שחשבתם קצת, אני יכולה להגיד לכם את הדבר הבא (כמובן שהכל לא מבוסס על מחקרים אמיתיים ואין לקחת את מה שנכתב כאן כתורה למשה מסיני וכו'): אם אתם מאלה שמשתמשים בבינה מלאכותית על בסיס ''כל מכתב לסבתא נכתב שם'', או "את הרעיון לקטעים שלי CatGPT כותב'' כנראה שכמה שרירים במוח שלכם יצאו לחופש, והבינה המלאכותית החליטה לעבוד במקומם.
ועכשיו באה השאלה שלי: הרי המוח שלנו הוא חכם, הוא יכול בקלות לענות על שאלות כמו 'מה עדיף תפוח או שוקולד?' (מקווה בשביל כולכם שהתשובה היא חד משמעית שוקולד), אז למה כשהוא מגיע לדברים טיפה יותר מורכבים, בעל המוח (אתה או את) מחליט שזה יותר מידי בשביל השכל החמוד שלו ויש לבקש עזרה מהבינה המלאכותית?
ככל הנראה התשובה לשאלה הארוכה והכמעט אין סופית הזאת היא שהמוח פשוט מתעצל מידי ומעדיף הקלות.
וכאן נכנסת הבעיה, כשאיבר כלשהו נח הרבה זמן, הוא אממ, מתנוון.
זה לא קורה בבת אחת, לא מיד ואולי לא בכלל.
אבל זה לגמרי אפשרי.
ואחרי שקצת חפרתי לכם, הגיע הזמן לשאלה שדגדגה לכם בראש כל הזמן, מה אני רוצה ממכם ולמה בכלל כתבתי את כל המלל הזה?
התשובה היא כזאת: א - התחשק לי להאיר את עיניכם.
ב - נמאס לי לראות בנאדם שפותח אשכול בפרוג על ''תעזרו לי לכתוב מכתב לאחותי הקטנה'' ומישהו כותב לו ''הנה עזרה מרובי הבוט''. תפעילו קצת את השכל, ה' ברא אותו כדי שישרת אתכם ויעזור לכם.
המוח האנושי לא נברא רק כדי להפעיל איברים, אלא גם בשביל לחשוב, ליצור ולהבין.
הבינה המלאכותית היא כלי נחמד, אבל שימו לב שהיא לא מחליפה אתכם, את הלך החשיבה שלכם, את היכולות לחשוב.

זהו, עד כאן המלל הארוך שלי.
אשמח להערות, הארות, תשובות נגד או סתם הסכמה.
תודה שקראתם:)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
יישר כוח גדול. צריך עוד קולות כאלה בשביל להוציא את GPT, רובי וחבריו מחיינו לצמיתות.
שמחה לשמוע שהתחושה הזאת היא לא רק שלי.
באמת מרגישה שהבינה המלאכותית מורידה לכולם את הIQ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לייק גדול בגלל-
ב - נמאס לי לראות בנאדם שפותח אשכול בפרוג על ''תעזרו לי לכתוב מכתב לאחותי הקטנה'' ומישהו כותב לו ''הנה עזרה מרובי הבוט''. תפעילו קצת את השכל, ה' ברא אותו כדי שישרת אתכם ויעזור לכם.
המוח האנושי לא נברא רק כדי להפעיל איברים, אלא גם בשביל לחשוב, ליצור ולהבין.
זה. גם על חלק א וגם על חלק ב.
למען ה' למה נראה לך שזרים יכולים לכתוב במקומך? תחשוב מה אתה רוצה לומר ותכתוב את זה.
ולמה כל פעם יש את החכמולוג שגילה לראשונה את רובי הבוט ומביא את תשובתו בגאון- השואל יכול לחפש שם לבד. וכו"ש שבדרך כלל מובאות שם שטויות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מאמר נוקב יש לציין.

אם כי,

למה עם מחשבון כן מומלץ להשתמש?

מה ההבדל?

אז נכון, יש דברים שבהם הבינה המלאכותית היא סתם פינוק מיותר.

אבל יש דברים שפשוט עוזרים, ומקצרים הליכים

ובעיקר - משאירים את המוח פנוי לעסוק ביצירתיות ובמה שחשוב, וחוסכת התקשקשות מיותרת בדברים פחות חשובים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מאמר נוקב יש לציין.

אם כי,

למה עם מחשבון כן מומלץ להשתמש?

מה ההבדל?

אז נכון, יש דברים שבהם הבינה המלאכותית היא סתם פינוק מיותר.

אבל יש דברים שפשוט עוזרים, ומקצרים הליכים

ובעיקר - משאירים את המוח פנוי לעסוק ביצירתיות ובמה שחשוב, וחוסכת התקשקשות מיותרת בדברים פחות חשובים!
האמת שחיכיתי לתגובה כזאת, אז תודה שכתבת!
הדוגמה של המחשבון מצוינת. הייתה לי מורה שידעה לחשב הכל ללא מחשבון ואמרה עלינו בדיוק את מה שכתבתי למעלה.
אבל ההבדל בין השימוש בבינה מלאכותית למחשבון הוא שבשביל לחשב 100X752.3X99.7+56 - צריך לאהוב מאוד מתמטיקה, להיות גאון או לחשב במחשבון. לעומת זאת, כדי לתמצת טקסט, לענות על שאלות, לעשות עבודות, ללמוד על נושא מסוים בהיסטוריה ואפילו להמציא מתכון חדש - להכל יש תחליפים.
לא אמרתי לא להשתמש בכלל בAI, הוא כלי מדהים שאפשר להיעזר בו רבות.
אבל אפשר קצת להפחית מינון ולהפעיל את השכל.
(הגיוני שרוב מי שקורא את הקטע לא יבין על מה מדובר, אבל אחרי שראיתי אנשים שלוחצים על כפתור כיבוי המוח שלהם לטובת ChatGPT, לא יכולתי להשאיר לעצמי את התובנות האלו..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
האמת שחיכיתי לתגובה כזאת, אז תודה שכתבת!
הדוגמה של המחשבון מצוינת. הייתה לי מורה שידעה לחשב הכל ללא מחשבון ואמרה עלינו בדיוק את מה שכתבתי למעלה.
אבל ההבדל בין השימוש בבינה מלאכותית למחשבון הוא שבשביל לחשב 100X752.3X99.7+56 - צריך לאהוב מאוד מתמטיקה, להיות גאון או לחשב במחשבון. לעומת זאת, כדי לתמצת טקסט, לענות על שאלות, לעשות עבודות, ללמוד על נושא מסוים בהיסטוריה ואפילו להמציא מתכון חדש - להכל יש תחליפים.
לא אמרתי לא להשתמש בכלל בAI, הוא כלי מדהים שאפשר להיעזר בו רבות.
אבל אפשר קצת להפחית מינון ולהפעיל את השכל.
(הגיוני שרוב מי שקורא את הקטע לא יבין על מה מדובר, אבל אחרי שראיתי אנשים שלוחצים על כפתור כיבוי המוח שלהם לטובת ChatGPT, לא יכולתי להשאיר לעצמי את התובנות האלו..)
ואם היא ככה מזועזעת, אז מה נגיד אנחנו כשנגלה שהדור הבא בכלל לא משתמש בGPT, אלא מניח לשבבי מוח לשדר החלטות אל מכונות שונות על פי שדרי המוח שלנו, אפילו תת המודע? אפוקליפסה. ניוון במלוא המשמעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לפעמים הבינה מסייעת במקום שהמוח או האמביציה נתקעו ובלעדיה התוצר יהיה גרוע מאוד. אז כן, יש לה המון חסרונות, אבל יש לה גם יתרונות, וכמו בכל טכנולוגיה צריך לדעת להשתמש בה בתבונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ואם היא ככה מזועזעת, אז מה נגיד אנחנו כשנגלה שהדור הבא בכלל לא משתמש בGPT, אלא מניח לשבבי מוח לשדר החלטות אל מכונות שונות על פי שדרי המוח שלנו, אפילו תת המודע? אפוקליפסה. ניוון במלוא המשמעות.
מקווה שהדור הבא יצליח להיות חכם יותר מיוצרי השבבים ולא יתן להם לשבש לו את המוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני בכל אופן כן.
ורגע לפני שתגידו: "המוח שלי? החכם מכל אדם? מתנוון?? או לא. ממש לא", אני רוצה שתחשבו עם עצמכם שניה אם אתם באמת חכמים מכל אדם. סתם נו, אם באמת באמת המוח שלכם בכושר כמו שהיה בעבר.
אחרי שחשבתם קצת, אני יכולה להגיד לכם את הדבר הבא (כמובן שהכל לא מבוסס על מחקרים אמיתיים ואין לקחת את מה שנכתב כאן כתורה למשה מסיני וכו'): אם אתם מאלה שמשתמשים בבינה מלאכותית על בסיס ''כל מכתב לסבתא נכתב שם'', או "את הרעיון לקטעים שלי CatGPT כותב'' כנראה שכמה שרירים במוח שלכם יצאו לחופש, והבינה המלאכותית החליטה לעבוד במקומם.
ועכשיו באה השאלה שלי: הרי המוח שלנו הוא חכם, הוא יכול בקלות לענות על שאלות כמו 'מה עדיף תפוח או שוקולד?' (מקווה בשביל כולכם שהתשובה היא חד משמעית שוקולד), אז למה כשהוא מגיע לדברים טיפה יותר מורכבים, בעל המוח (אתה או את) מחליט שזה יותר מידי בשביל השכל החמוד שלו ויש לבקש עזרה מהבינה המלאכותית?
ככל הנראה התשובה לשאלה הארוכה והכמעט אין סופית הזאת היא שהמוח פשוט מתעצל מידי ומעדיף הקלות.
וכאן נכנסת הבעיה, כשאיבר כלשהו נח הרבה זמן, הוא אממ, מתנוון.
זה לא קורה בבת אחת, לא מיד ואולי לא בכלל.
אבל זה לגמרי אפשרי.
ואחרי שקצת חפרתי לכם, הגיע הזמן לשאלה שדגדגה לכם בראש כל הזמן, מה אני רוצה ממכם ולמה בכלל כתבתי את כל המלל הזה?
התשובה היא כזאת: א - התחשק לי להאיר את עיניכם.
ב - נמאס לי לראות בנאדם שפותח אשכול בפרוג על ''תעזרו לי לכתוב מכתב לאחותי הקטנה'' ומישהו כותב לו ''הנה עזרה מרובי הבוט''. תפעילו קצת את השכל, ה' ברא אותו כדי שישרת אתכם ויעזור לכם.
המוח האנושי לא נברא רק כדי להפעיל איברים, אלא גם בשביל לחשוב, ליצור ולהבין.
הבינה המלאכותית היא כלי נחמד, אבל שימו לב שהיא לא מחליפה אתכם, את הלך החשיבה שלכם, את היכולות לחשוב.

זהו, עד כאן המלל הארוך שלי.
אשמח להערות, הארות, תשובות נגד או סתם הסכמה.
תודה שקראתם:)
מחשבה מעניינת. וקצת מערערת.

ומצד שני,
גם המצאת המכונית גרמה לאנשים ללכת ברגל פחות. אז יכולת ההליכה שלהם אולי פחתה ו'התנוונה' קצת, אבל מה שחשוב זה שהם יכולים להתנייד למרחקים גדולים יותר וביתר קלות, גם אם לא באמצעות הליכה אנושית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מחשבה מעניינת. וקצת מערערת.

ומצד שני,
גם המצאת המכונית גרמה לאנשים ללכת ברגל פחות. אז יכולת ההליכה שלהם אולי פחתה ו'התנוונה' קצת, אבל מה שחשוב זה שהם יכולים להתנייד למרחקים גדולים יותר וביתר קלות, גם אם לא באמצעות הליכה אנושית.
בעבר, אנשים שהיתה להם יכולת כלכלית לא הלכו מרחקים גדולים, הם התניידו בכרכרות ועגלות. היום המכונית חוסכת זמן, לא ניוון רגליים. מי שאין לו כסף - מוותר על אוטובוס והולך ברגל. פעם גם לא היו צריכים לצאת מהכפר, הכול היה בשיטת תן וקח.
אז לא חושבת שהדוגמא קבילה פה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לפעמים הבינה מסייעת במקום שהמוח או האמביציה נתקעו ובלעדיה התוצר יהיה גרוע מאוד. אז כן, יש לה המון חסרונות, אבל יש לה גם יתרונות, וכמו בכל טכנולוגיה צריך לדעת להשתמש בה בתבונה.
אין ספק, כמו כמעט כל דבר בעולם.


מחשבה מעניינת. וקצת מערערת.
בין היתר, זאת הייתה הכוונה ;)

ומצד שני,
גם המצאת המכונית גרמה לאנשים ללכת ברגל פחות. אז יכולת ההליכה שלהם אולי פחתה ו'התנוונה' קצת, אבל מה שחשוב זה שהם יכולים להתנייד למרחקים גדולים יותר וביתר קלות, גם אם לא באמצעות הליכה אנושית.
נכון, גם הכיוון שנתת הוא מעניין.
אין ספק שע''י בינה מלאכותית ניתן להתפתח ולהגיע רחוק יותר ממה שהצלחנו אי פעם.
למשל אדם שיכולת הציור היא ממנו והלאה, וכעת הוא יכול ליצור תמונה נפלאה בעזרת הAI, כאן הבינה המלאכותית משרתת אותו בצורה נפלאה.
אבל השימוש בבינה המלאכותית במקום השימוש בשכל - זו הבעיה העיקרית.
וכשאדם מגיע למצב בו הוא צריך לעשות משימה כלשהי ומיד הידיים נשלחות למקלדת בצ'אט עם הרובוט המזדמן, הוא לגמרי משתמש בבינה המלאכותית במקום השכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני בכל אופן כן.
ורגע לפני שתגידו: "המוח שלי? החכם מכל אדם? מתנוון?? או לא. ממש לא", אני רוצה שתחשבו עם עצמכם שניה אם אתם באמת חכמים מכל אדם. סתם נו, אם באמת באמת המוח שלכם בכושר כמו שהיה בעבר.
אחרי שחשבתם קצת, אני יכולה להגיד לכם את הדבר הבא (כמובן שהכל לא מבוסס על מחקרים אמיתיים ואין לקחת את מה שנכתב כאן כתורה למשה מסיני וכו'): אם אתם מאלה שמשתמשים בבינה מלאכותית על בסיס ''כל מכתב לסבתא נכתב שם'', או "את הרעיון לקטעים שלי CatGPT כותב'' כנראה שכמה שרירים במוח שלכם יצאו לחופש, והבינה המלאכותית החליטה לעבוד במקומם.
ועכשיו באה השאלה שלי: הרי המוח שלנו הוא חכם, הוא יכול בקלות לענות על שאלות כמו 'מה עדיף תפוח או שוקולד?' (מקווה בשביל כולכם שהתשובה היא חד משמעית שוקולד), אז למה כשהוא מגיע לדברים טיפה יותר מורכבים, בעל המוח (אתה או את) מחליט שזה יותר מידי בשביל השכל החמוד שלו ויש לבקש עזרה מהבינה המלאכותית?
ככל הנראה התשובה לשאלה הארוכה והכמעט אין סופית הזאת היא שהמוח פשוט מתעצל מידי ומעדיף הקלות.
וכאן נכנסת הבעיה, כשאיבר כלשהו נח הרבה זמן, הוא אממ, מתנוון.
זה לא קורה בבת אחת, לא מיד ואולי לא בכלל.
אבל זה לגמרי אפשרי.
ואחרי שקצת חפרתי לכם, הגיע הזמן לשאלה שדגדגה לכם בראש כל הזמן, מה אני רוצה ממכם ולמה בכלל כתבתי את כל המלל הזה?
התשובה היא כזאת: א - התחשק לי להאיר את עיניכם.
ב - נמאס לי לראות בנאדם שפותח אשכול בפרוג על ''תעזרו לי לכתוב מכתב לאחותי הקטנה'' ומישהו כותב לו ''הנה עזרה מרובי הבוט''. תפעילו קצת את השכל, ה' ברא אותו כדי שישרת אתכם ויעזור לכם.
המוח האנושי לא נברא רק כדי להפעיל איברים, אלא גם בשביל לחשוב, ליצור ולהבין.
הבינה המלאכותית היא כלי נחמד, אבל שימו לב שהיא לא מחליפה אתכם, את הלך החשיבה שלכם, את היכולות לחשוב.

זהו, עד כאן המלל הארוך שלי.
אשמח להערות, הארות, תשובות נגד או סתם הסכמה.
תודה שקראתם:)
וואו מצד אחד צודקת מאוד,
בקרב האנשים סביבי מתוכם גם אני יש תחושה שכל דבר קטן ישר שואלים את GPT כי למה לנו להסתבך, אם יש אותו
ובאמת המוח מופעל הרבה פחות, וכנראה בתהליך התנוונות.

אבל צד נוסף שיש לי בעניין הוא שאחרי הכל הוא קיים ונמצא בדור הזה וא"א להכחיש.
בתור אחת שלומדת תכנות מאוד קשה לדלג עליו, כי באמת מרגיש שטותי לחפש בכל המרחב העצום תשובות לשאלות שבלחיצת כפתור אחת הם מונחות בכף יד.
מה גם שהתשובות שלו99% מהמקרים הרבה יותר יעילות.
כדי לתרץ זאת אני ממשילה לפעם, שאז היו הולכים ברגל מרחקים גדולים עד שהגיע עידן כלי התחבורה וחד משמעית אנשים הפסיקו ללכת, והפכו לעצלנים. (מאמינה שאז אנשים ברכו זאת ולא כמו היום אך בכל זאת..)
אבל בסופו של דבר זה נכנס וזה כאן והיום אולי כשבן אדם רוצה אתגר הוא ילך ברגל, אולי כך גם יהיה בהמשך עם הבינה המלאכותית.
אך כמובן שזה רק תירוץ וצריך באמת לאחוז חזק עם המוח ולא להיגרר אחרי זה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מסכים עם כל מילה
לי אישית אין את הבעיה הזאת כי אין לי גישה לבינה מלאכותית בכלל (אני משתמש רק בחדרי מחשבים)
אבל מהיכרות אישית אני יודע כמה הבינה מזיקה אם משתמשים בה באופן מופרז
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מסכים פה עם הדברים, וכנ"ל עם ההערות.

בינה מלאכותית יותר מזיקה מאשר מועילה, אבל בכל זאת יש דברים שהיא עוזרת בהם מאוד.
(באופן אישי, כנראה שאצטרך לכתוב בסוף הספר שלי קרדיט לבינה מלאכותית על חקירות לעומק במקום טרטורים אינסופיים שלי בגוגל וויקיפדיה & ספרים מעלי אבק...)


(עכשיו בטח פורם AI מתכננים אמברגו על קהילתנו הקדושה.
אני לא אתפלא אם מישהו מחר יפתח AI וכל מה שהוא יענה לו יהיה 'בטטה'... ;)).
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יוצא לי להשתמש די הרבה בבינ"מ, והבה לא נגזים. הדבר הזה הוא בסך הכל כלי מצוין לקיצור תהליכי עבודה, להשראה ראשונית וחומרי גלם, להכוונה ראשונית. הוא לחלוטין לא אמין, יש לו מילות טריגר קבועות שמוכיחות שהוא רק תוכנה, וכדי לעבוד נכון עם הבינ"מ צריך הרבה מאוד שכל, סבלנות וניתוח אנליטי.

נראה לי כל מי שניסה לייצר תמונה ספציפית ומפורטת בAI יסכים איתי: צריך ללמוד לדבר AI וזה סוג של פיתוח מוחי מכיוון אחר.התוכנה לא באמת מבינה, היא מקמבנת כמה מילות מפתח ומייצרת, במקרה הטוב, עב"ם שקרוב לכוונה המקורית.
בכל מה שקשור לתמונות ועיצוב - אם אני רוצה להרכיב עיצוב מבוסס בינ"מ, מה ההבדל בין זה לבין שימוש במאגרי תמונות? האופציה להתערב ולבנות דבר שיהיה קרוב יותר למה שאני צריכה? זה נשמע לי כמו תועלת גדולה, בפרט בעיצוב.

לגבי GEMINI וניסיוני האישי איתה:
אל תסמכו על צ'אטים. יותר הגיוני לסמוך עליהם בקודים ותכנותים פשוטים, ולא במתכונים ובהעדפות, לדוגמא.
אני לא סומכת על התוכנה אפילו בתשובות של נתונים יבשים, כמו תאריכים וחוקים. משום שזו סותרת את עצמה בחופשיות מרגיזה. כל התוכנה עובדת על מן תמהיל נתונים מוזר שמצד אחד יכול להביא מידע מדויק ורחב ומקיף על המון דברים, ומצד שני מומלץ מאוד לבדוק אחריו, כי הוא יכול לשתול את עמק החולה בתור אתר תיירות מבוקש בנפאל, או לסמן את נתב"ג כשדה התעופה הכי קרוב שקיים לדרא"פ... הכל ע"פ הקלט הבסיסי שהותקן בו.

אז כן, זה מועיל בתור פתיחת כיווני חשיבה, הבאת בסיס מידעי ראשוני, וזה גם הולך ומשתפר. אבל עדיין, ארוכה הדרך לחלום הניוון מרוב נוחות... זה דורש עדיין אנליטיקה, יכולת התנסחות תואמת מחשב ושפיטה מפוכחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
@מימיי תפסת לי!!
בדיוק רציתי לכתוב קטע בשמו של רוביבוט, שמתעצבן על חסיכת זכויות היוצרים שלו, הוא זיהה ברחבי הקהילה המקצועית כמה ציטוטים מציטטיו מבלי להזכיר שהוא הסופר!
זה לא הוגן!
גם הוא רוצה שם ניקי מגניב, אולי "כתיבוט" או "מכונת_כתיבה_מלאכותית" (הורדתי אותו מזה), ככה מפרסמים פה קטעים שלו, ואין לו שום יכולת להתנגד!
הוא דורש להגן ולחסוך את זכויות היוצרים שלו.
אולי נכניס כלל דרקוני המחייב את מי שהשתמש בGPT בשביל רעיון או כתיבה, או רק כתיבה - שלא כולם יקפצו עלי עכשיו- לכתוב למטה "כל הזכויות חסוכות לכתיבוט", או משהו כזה.
אתם איתי?

טוב, רציתי לכתוב את כל זה, אבל מימיי עקפה אותי, וזה עכשיו סתם בנאלי. אז לאמשנה.

נ.ב. לחסוך באנגלית זה save, save בעברית זה לשמור. הג'יפיטי אוהב לעשות את זה.
נ.נ.ב נתקלתי בחוסר יצירתיות הזאת ^, תשתדלו לא לעשות פדיחות, אוקיי?
נ.נ.נ.ב הזכויות לא חסוכות לכתיבוט על ההודעה הזאת. היה רוצה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #19
@מימיי תפסת לי!!
בדיוק רציתי לכתוב קטע בשמו של רוביבוט, שמתעצבן על חסיכת זכויות היוצרים שלו, הוא זיהה ברחבי הקהילה המקצועית כמה ציטוטים מציטטיו מבלי להזכיר שהוא הסופר!
זה לא הוגן!
גם הוא רוצה שם ניקי מגניב, אולי "כתיבוט" או "מכונת_כתיבה_מלאכותית" (הורדתי אותו מזה), ככה מפרסמים פה קטעים שלו, ואין לו שום יכולת להתנגד!
הוא דורש להגן ולחסוך את זכויות היוצרים שלו.
אולי נכניס כלל דרקוני המחייב את מי שהשתמש בGPT בשביל רעיון או כתיבה, או רק כתיבה - שלא כולם יקפצו עלי עכשיו- לכתוב למטה "כל הזכויות חסוכות לכתיבוט", או משהו כזה.
אתם איתי?

טוב, רציתי לכתוב את כל זה, אבל מימיי עקפה אותי, וזה עכשיו סתם בנאלי. אז לאמשנה.

נ.ב. לחסוך באנגלית זה save, save בעברית זה לשמור. הג'יפיטי אוהב לעשות את זה.
נ.נ.ב נתקלתי בחוסר יצירתיות הזאת ^, תשתדלו לא לעשות פדיחות, אוקיי?
נ.נ.נ.ב הזכויות לא חסוכות לכתיבוט על ההודעה הזאת. היה רוצה.
אופסס
ממש לא התכוונתי ככה לתפוס לך:sne:
אבל הרעיון שלך בהחלט מגניב!
ואולי הוא היה מביע יותר ממאמר נוקב ככל שיהיה, כי לפעמים הומור עובד טוב יותר בהטפת מוסר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

עד היום אני כותב את הספרים שלי (בעז"ה) על הגדרות ברירת המחדל של וורד (דף A4 רגיל), אבל לאחרונה התחלתי לחשוב על הפער שזה מייצר מול התוצאה הסופית.
מצד אחד, A4 הוא נוח ביותר למסך ולעבודה רגילה. מצד שני, כשהטקסט עובר לעימוד של ספר (A5 ומטה), הכל משתנה – אורך השורות, חלוקת הפסקאות והתחושה של "כמה באמת כתבתי".

רציתי לשאול אתכם:
  1. על איזה גודל דף אתם כותבים את הטיוטה שלכם? (A4 הקלאסי או שאתם מגדירים מראש גודל של ספר?)
  2. האם אתם מתחשבים בפונט ובגודל שלו כבר בזמן הכתיבה (למשל פונט 12 סריפי), או שזה משהו שאתם משאירים רק לשלב העימוד והדפוס?
  3. למי שעבר מ-A4 לפורמט קטן יותר בזמן הכתיבה – האם זה שינה לכם את קצב הכתיבה או את הדרך שבה אתם בונים פסקאות ודיאלוגים?
וכן, אני יודע שספירת מילים היא בד"כ הקובעת, אבל הרעיון לדיון נובע מכיוון שיש קצב קריאה שניתן לכוון לפי העמוד, ואני לא יודע האם הסופר לוקח בזה חלק או שזו האומנות והתפקיד של המעמד?

בונוס (לא קשור, אבל עדיין מעניין אותי): מה מניע אתכם להמשיך לכתוב גם כשיש משברים?
ב"ה

הישרדות


גם לכם זה קורה?

בזמן לחץ קיצוני, התודעה שלי לא רק מפעילה את מנגנוני ההישרדות, היא גם ממשיכה לחשוב, להבין ולצפות מהלכים קדימה.
אני לא חווה רק את הרגע, אלא גם את הפוטנציאל הגלום בו, עד הסוף האפשרי.
גם כשהסכנה חולפת, אני עדיין נשארת בתוכה. לא כי אני לא רוצה לצאת, אלא כי אני מבינה אותה עד תומה.

זה לא ניתוק, זו דריכות קוגניטיבית רגשית.
מהצד זה אולי נראה כהקצנה, אבל מבפנים זו הבנה רחבה ומהירה מדי בשביל העולם.

כולם כבר חזרו לשגרה,
קונים לחמניות, בודקים שעות פתיחה, מחייכים לחדשות.
ואני?
אני עוד בתוך מרחב הישרדות, סורקת שמיים, כאילו האזעקה הבאה תבוא בעוד רגע.

אולי גם אצלכם הגוף נרגע, אבל הנפש עוד דרוכה.
אולי גם אתם מזהים מה יקרה, לפני שזה בכלל מתחיל.

ולפעמים, זה לא אני, זו מישהי אחרת, קרובה.
חברה אהובה, אולי בת משפחה, שבמשך ימים תפקדה, שתקה, החזיקה מעמד.
ואז, ברגע שולי, כמעט זניח – כוס חלב שנשפכה, מילה קטנה מדי או שתיקה גדולה מדי, היא התפרצה בבכי שלא נפסק.
לא בגלל מה שקרה עכשיו, אלא בגלל כל מה שהחזיקה עד עכשיו.

אז מה בעצם קורה כאן?

כי בדיוק כמו שעקבתי אחרי ההתפתחויות במלחמה,
בדקתי גם את זה.
לא נשארתי רק עם התחושה, חקרתי, קראתי, שאלתי, ניסיתי להבין מה באמת קורה לנו שם בפנים.

הגוף מפעיל את מערכת הסטרס,
אבל התודעה, במיוחד אצל רגישים, אינטואיטיביים ובעלי חשיבה מערכתית, לא נעצרת.
היא ממשיכה לעבד, לפרש, לחזות,
לא רק מה קורה לי, אלא גם מה זה אומר, לאן זה עלול להתגלגל, ואיך זה ייגמר.

כך למשל, בזמן המלחמה הרגשתי מוצפת,
כל פעולה פשוטה נראתה לי מסובכת,
אפילו להכין שייק, פעולה יומיומית, הרגישה כמו לטפס על הר.
המוח לא הצליח לבחור פרי, הרגש לא מצא טעם, והגוף פשוט קפא.
כן, שייק, הדבר הזה שכולם מכינים ב־7 שניות.
אני? רק ניסיתי להיזכר איך קוראים לבננה.

אבל כשהאזעקות פסקו, וכאילו חזרנו לשגרה, פתאום הצלחתי.
בלי לחשוב, פשוט הכנתי את השייק ונהניתי ממנו.
לא כי משהו השתנה בחוץ, אלא כי בתוכי משהו שוחרר.

אז לא, אני לא דרמטית,
המוח שלי פשוט עבד קשה יותר,
לא כדי לברוח, אלא כדי להבין.

ואם גם לכם זה קורה, תנשמו רגע.
אתם לא לבד.
אתם לא חלשים, אתם פשוט מרגישים יותר, ורואים רחוק יותר.
אולי זו לא חרדה, אלא הבנה שהקדימה את זמנה,
וזה, תודו, קצת מתיש לפעמים. אבל גם די מרשים.
לא קל לחיות ככה. אבל אם כבר מרגישים כל דבר לעומק,
לפחות לדעת שגם זה אומר משהו טוב עלינו.

ואולי הכי חשוב להבין,
זה לא שאתה "לא נורמלי".
זו לא תקלה, זו רגישות.
יכולת להרגיש, לזהות, לקלוט, להבין, גם כשאחרים כבר עברו הלאה.
וברגע שאתה מזהה את זה, אתה כבר לא נבהל מעצמך.

ואם הבנת בין השורות, בלי שאמרתי,
שזה לא אומר עליך שאתה חלש או מוזר,
אלא להפך, שאתה פשוט מרגיש עמוק,
אז כנראה שזה באמת אתה.
וברוך הבא.
בימים האחרונים התפתח פה דיון על איך מצליחים להשתחל פנימה - וכותבים לעיתונות הנחשבת.
התחלתי לכתוב תשובה, איכשהו העניינים יצאו מפרופורציה וזה התארך נורא.


אז איך מכניסים רגל לעיתונות?
מצטערת לאכזב: אף פעם לא ניסיתי.
ועל כן, כל מה שייכתב כאן הוא לא יותר מניסיון לזקק מחשבות ותובנות שעלו לי.
(זה מרגיש כמו דיבורים באוויר? גם לי. לא נורא😊)

אבל, קל להקביל בין להכניס רגל לעיתונות, לבין להכניס מוצר חדש לשוק.
ומשפט המפתח במשחק: אסור להידחף בכח.

להלן החוקים הידועים לי:

חוק מספר 1: תתייאשו. עכשיו.
עצה גרועה, אני יודעת. אבל חיונית.
הייאוש הוא השלב הראשון במסלול הזה. אין דרך לעקוף אותו.
דמיינו טור אינסופי של חובבי כתיבה שחולמים כבר שנים לכתוב בעיתון.
עכשיו דמיינו את עורכת העיתון המותשת שמתמודדת יומיום עם הצפה של פניות
מכותבים אנונימיים שמתדפקים על התיבה שלה שוב ושוב.

מה הסיכוי שהמייל שלכם יגרום לה לעצור?
נמוך. מאוד נמוך.
אז כן, תתייאשו. עכשיו אפשר להתחיל.


חוק מספר 2: עם יד על הלב, הכתיבה שלכם מספיק טובה?
(האמת? זה היה אמור להיות החוק הראשון, אבל בלי ייאוש קטן קודם אי אפשר להבין כמה זה חשוב)

אם אתם רוצים לכתוב בעיתון- תכתבו טוב.
כתיבה מרתקת שמביאה קול אישי, נקודת מבט שלא נכתבה עדיין.
זאת לא יכולה להיות כתיבה חובבנית, או בשיטת ה-סמוך על כישרון. זאת צריכה להיות כתיבה מלוטשת. חכמה.
איך תדעו אם אתם שם? פשוט: תבדקו את עצמכם.
אתם בפרוג, אז כבר קל לכם -
לייקים זה כלי המדידה הראשון, הפשוט והמעצבן לדעת האם הכתיבה שלכם עובדת.
ברשת חברתית אין רחמים. אם הועלה פוסט לא מוצלח, לא יווצר עניין סביב התוכן.
זה כמובן לא נורא אם השיתוף הוא לחוויה, זה כן בעייתי אם רוצים להתקדם לכתיבה בעיתון.
לא עובד? תלמדו. תשדרגו. תקראו הרבה. תכתבו הרבה. תחפשו דרכים איך לשפר את הכתיבה שלכם.


חוק מספר 3: קורות החיים שלכם משכנעים?
אם שלחתם קורות חיים מתישהו, אתם בטח זוכרים את סוגיית הניסיון התעסוקתי.
זאת פסקה חשובה ומשפיעה. כל מילה בה מקבלת משקל מיוחד. כל עבודת עבר מתועדת בקפידה.
אני חושבת ששליחת טקסט לעורכת בלי היסטוריה של פרסומים קודמים-
זה כמו לשלוח קורות חיים בלי ניסיון תעסוקתי. נחמד, אבל לא משכנע.

אממה?
אין לכם היסטוריה של פרסומים קודמים, כי לא פרסמתם אף פעם טור בבתוך המשפחה,
כי אין לכם נסיון תעסוקתי, כי לא פרסמתם, כי אין לכם -

והנה נתקלנו בפרדוקס הביצה והתרנגולת, רק שהפעם, הפתרון פשוט מתמיד:
לפני שאתם רצים לכתוב בעיתון נחשב, תתחילו לפרסם את החומרים שלכם במקומות יותר זמינים.
חפשו אתרי תוכן חרדיים (כמו: הפסקת קפה, שבי רגע, בין הזמנים) יש הרבה!
אלו אתרי תוכן שצריכים להעלות חומרים באופן יומיומי או שבועי.
הם רעבים לחומר איכותי, ואתם רעבים לחשיפה. זאת יכולה עסקה מצוינת!
ומנסיון אישי - קל להיכנס שם לעניינים.
זה אולי בחינם, וזה קצת קצת פוגע באגו שלנו ככותבים, אבל זאת אחלה דרך להתחיל.
בהמשך, כשתשלחו מייל לעורכת עם כמה לינקים לטורים שלכם שפורסמו וקיבלו תגובות,
אתם כבר לא תהיו סתם כותבים אנונימיים מהשורה.
יש לכם נסיון מהשטח וצברתם קוראים אוהדים. אתם תעניינו את העורכת המותשת בהרבה.


חוק מספר 4: תכירו אנשי מפתח. אמיתיים.

דמיינו לעצמכם את מיה קינן שולחת מייל לעורכת של לבית:
תקשיבי, יש לי תלמידה מוכשרת במיוחד וכדאי שתקראי אותה”.
פנטסטי, נכון?
אתם בטח אומרים: היא מדומיינת. לגמרי דיבורים באוויר.
איפה אמצא דמות מפתח מוערכת שתמליץ על הכתיבה שלי, ולמה שתמליץ, למען ה'.
היא ספציפית לא תמליץ ככל הנראה, אבל עולם הכתיבה מתנהל כמו קהילה, וזה עובד ככה: קשרים, המלצות, היכרות, אמון.
אז איך מגיעים למיה קינן, שאלתם?
לא בנודניקיות חלילה, אלא דרך מקומות לגיטימיים למפגש, כמו:
קורס כתיבה, פורום, קבוצה סגורה, או סדנא מקצועית של הסופרת.
כן, זה עולה כסף. וכן, זה כנראה יהיה שווה כל שקל.
כי מעבר לשיפור המסתמן שתחוו בכתיבה, תכניסו את עצמכם למעגל הנכון.

אני יודעת שזה ישמע קצת מיסטי, אבל אפשר להאמין למשפט הבא:
אם שפרה'לה מכירה את מיה קינן, שמכירה את כל עורכות העיתונים החרדיים,
בעצם רק אישה אחת- מיה- מפרידה בין שפרה'לה לבין העורכות הנכספות.

איך תכלס' יקרה החיבור הזה? לא יודעת. אבל התקדמתם קצת.
אתם תבחרו איך לקחת את זה מכאן והלאה.
טיפהל'ה לדחוף, עוד קצת להתחנף, להעיז לבקש טובה. הכל יותר קל כשיש היכרות אישית והערכה.


ומילה לסיום:
סליחה שביאסתי, ומקווה לראות אתכם בעיתון בעתיד הרחוק.
ועד אז - יש לכולנו דרך לעשות. שיהיה בהצלחה!

יש לכם חוקים נוספים שיכולים לעזור? תעלו. אשמח לקרוא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה