דרוש מידע גמילת ילדים במעון האם ההורים יכולים להחליט מתי??

  • הוסף לסימניות
  • #23
מישהי נתקלה בתופעה של ילד שכבר מרטיב רק בשירותים אבל במעון לא מוכן להתקרב לשירותים בשום פנים ואפן!!!!! או שהוא מפספס או שהוא עם טיטול ולא עוזר ממתקים וכו' וכל יום בבית מבטיח שמחר ילך אבל זה לא קורה....
מנהלת המעון ביקשה שנביא לו את הסיר אבל הבעיה שהילד משתמש במדרגות שלא מתאימות לגן כיוון ששם יש שירותים נמוך ומיוחד לילדים.
כמו"כ כשהוא מלכלך הוא מבקש בעדינות בדרך אגב טיטול בערך שעה קודם ואח"כ מפשל.
מה עושים??????
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מישהי נתקלה בתופעה של ילד שכבר מרטיב רק בשירותים אבל במעון לא מוכן להתקרב לשירותים בשום פנים ואפן!!!!! או שהוא מפספס או שהוא עם טיטול ולא עוזר ממתקים וכו' וכל יום בבית מבטיח שמחר ילך אבל זה לא קורה....
מנהלת המעון ביקשה שנביא לו את הסיר אבל הבעיה שהילד משתמש במדרגות שלא מתאימות לגן כיוון ששם יש שירותים נמוך ומיוחד לילדים.
כמו"כ כשהוא מלכלך הוא מבקש בעדינות בדרך אגב טיטול בערך שעה קודם ואח"כ מפשל.
מה עושים??????
השרותים במעון נקי? אסטטי?
נשמע ילד אינסטניסט למדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
הוא ילד בהחלט נקי (שגם יודע להיות מלוכלך כהוגן תוך כדי משחק.....)
השירותים במעון נקי מהסיבה הפשוטה שלא משתמשים בו הוא הראשון בקבוצה שנגמל.
יכול להיות שהוא פשוט מפחד מהשירותים של המעון. צריך לעשות לו הכירות עם עם השירותים ביחד עם אחד ההורים.
הבת שלי נגמלה בפסח ומיד אחרי פסח היא התחילה משפחתון חדש וביום הראשון היא התאפקה מ08:00 עד 17:00! ללכת לשירותים בשבילם זה מוריד להם את הביטחון.
צריך לתת לזמן לעשות את שלו ולא להלחיץ אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני כבר שבועיים נכנסת איתו כל יום לשירותים של המעון והוא לא מוכן להסתכל לכיוון.
ביום שישי הוא באמת התאפק 4 שעות וכשהגיע הביתה היה די לחוץ.
לא יודעת כבר מה לעשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
השירותים של המעון שונה מאד משירותים בבית. הגובה שלו שונה וכל המבנה אחר
לבת שלי גם לקח קצת זמן עד שהעזה. והתאפקה הרבה בינתיים.

בסוף זה יעבור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני כבר שבועיים נכנסת איתו כל יום לשירותים של המעון והוא לא מוכן להסתכל לכיוון.
ביום שישי הוא באמת התאפק 4 שעות וכשהגיע הביתה היה די לחוץ.
לא יודעת כבר מה לעשות.
הייתי מנסה לתת לו סיר בבית וכשהוא מתידד איתו להעביר למעון.
אני גם לא חברה גדולה של סירים, אבל ראיתי שיש ילדים עם פחדים שזה מסיע להם. שווה להתעסק עם קצת אי נעימות ולהקל על הילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
עצה ראשונה - לקצר את הסיפור...

ולעצם השאלה,
אצלנו במעון תהליך הגמילה הוא 3 ימים בבית, נקודה.
אנחנו מבינים את זה ומקבלים.
פספסנו את פסח, ומחכים לשבועות כדי לגמול את הינוקא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
זקוקה לעזרתכם
בת ראשונה, בת שנתים ו 10 חודשים, עוד חודש וחצי מתחילה גן עירוני.
התחלנו סוף שבוע תהליך גמילה, נראה לי משהו לא בסדר, היא לא מבקשת ללכת בכלל
אני מנסה לראות אם היא מאותתת ואז סוחבת אותה לשירותים, הבעיה שהיא מתרגלת להתאפק יותר ויותר, ואז מתפספס לה כמה דקות אחרי שהיא מבקשת ומתחננת כבר לרדת
אני לא יודעת כבר מה לעשות, היא כן מבינה כנראה אבל משהו לא מתחבר לה אולי, איך עושים את זה.??? אנחנו לא רוצים לחכות בגלל הגן העירוני שכבר עוד ששה שבועות היא בפנים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ולי יש בעיה אחרת.
ילד ראשון בן שנתיים ו5, התחלנו לגמול אותו ביום העצמאות. אחרי כל הבעיות והנפילות היו 3 שבועות רגועים ואח"כ הילד מליון אחוז בגן לא מפספס כבר חודשיים אף פעם.
ובבית אין למי לדבר אם לא לוקחים אותו לשירותים הוא פשוט לא הולך. ניסינו מבצעים, פרסים, הסברים כלום לא עזר.
הילד חכם ומבין כשמפספ הולך לאמבטיה מחליף לעצמו בגדים, מביא סמרטוט, מנקה ובזה נגמר הענין מבחינתו.
כשדיברתי עם הגננת היא טוענת שבגן הוא עצמאי לחלוטין הולך לבד, חוזר לבד והיא אף פעם לא מזכירה לו.
מה יכול להיות כבר?????
אני ממש על סף ייאוש????
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
זקוקה לעזרתכם
בת ראשונה, בת שנתים ו 10 חודשים, עוד חודש וחצי מתחילה גן עירוני.
התחלנו סוף שבוע תהליך גמילה, נראה לי משהו לא בסדר, היא לא מבקשת ללכת בכלל
אני מנסה לראות אם היא מאותתת ואז סוחבת אותה לשירותים, הבעיה שהיא מתרגלת להתאפק יותר ויותר, ואז מתפספס לה כמה דקות אחרי שהיא מבקשת ומתחננת כבר לרדת
אני לא יודעת כבר מה לעשות, היא כן מבינה כנראה אבל משהו לא מתחבר לה אולי, איך עושים את זה.??? אנחנו לא רוצים לחכות בגלל הגן העירוני שכבר עוד ששה שבועות היא בפנים....
א. הטעות הגדולה שהרבה אמהות עושות כרגע נובע מהדאגה מה יהא שנה הבאה הילד עולה לגן עירוני....?!?!
אז מנסיון גן עירוני אתמול וגן עירוני מחר לא יזרז בשום מצב הילד צריך להיות בשל רגשית פיזית וברגע שהוא מרגיש האמא לחוצה מהזמן הוא מפתח נוגדנים נגד ההליך של הגמילה שלצערי גורם לכישלון מראש.
מה כן?
להיות הכי רגועים שיש...
אם הילד בגיל ובשל תתחילו בכיף בבית.
לאט בלי לחץ. בכיף בלי עצבים.
גמילה בריאה ונכונה באה מתוך הילד פנימה. הילד מבין ורוצה אז זה הולך כמובן שבהמשך צריך עזרה וכו ולפעמים יש קשיים אז נעזור לו..אבל דבר ראשון הוא צריך להבין...להיות בשל...ולרצות!!!
אני כמנהלת מעון שמעתי שיש חוק חדש שמחייב לקבל ילדים לא גמולים לגני העיריה מה ההסדר שם עם הטיטולים לא ביררתי עדיין.
העיקר שיבוא בטוב ובקלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
א
ולי יש בעיה אחרת.
ילד ראשון בן שנתיים ו5, התחלנו לגמול אותו ביום העצמאות. אחרי כל הבעיות והנפילות היו 3 שבועות רגועים ואח"כ הילד מליון אחוז בגן לא מפספס כבר חודשיים אף פעם.
ובבית אין למי לדבר אם לא לוקחים אותו לשירותים הוא פשוט לא הולך. ניסינו מבצעים, פרסים, הסברים כלום לא עזר.
הילד חכם ומבין כשמפספ הולך לאמבטיה מחליף לעצמו בגדים, מביא סמרטוט, מנקה ובזה נגמר הענין מבחינתו.
כשדיברתי עם הגננת היא טוענת שבגן הוא עצמאי לחלוטין הולך לבד, חוזר לבד והיא אף פעם לא מזכירה לו.
מה יכול להיות כבר?????
אני ממש על סף ייאוש????
את הולכת בדרך הנכונה.
אל תלחיצי תעודדי אותו על מה ששמעת מהגננת איזה ילד גדול הוא.
תעצימי את זה ותדברי כל הזמן על הילד הגדול שעושה בשירותים של הגן...
עם מה שקורה בבית אל תתעסקי כאילו זה לא קיים.
את מכירה רק ילד גדול מהגן ואותו את משבחת ומגדילה....לאט לאט זה לא יתאים לו והוא ירצה להוכיח כמה הוא גדול.
זה רק עצה...
ולפעמים הילד מצליח לרקוד על כל החתונות וכן ימשיך להרטיב בבית מנסיון לא להיכנס לזה סבלנות סבלנות וזה יעבור בעז"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
א

את הולכת בדרך הנכונה.
אל תלחיצי תעודדי אותו על מה ששמעת מהגננת איזה ילד גדול הוא.
תעצימי את זה ותדברי כל הזמן על הילד הגדול שעושה בשירותים של הגן...
עם מה שקורה בבית אל תתעסקי כאילו זה לא קיים.
את מכירה רק ילד גדול מהגן ואותו את משבחת ומגדילה....לאט לאט זה לא יתאים לו והוא ירצה להוכיח כמה הוא גדול.
זה רק עצה...
ולפעמים הילד מצליח לרקוד על כל החתונות וכן ימשיך להרטיב בבית מנסיון לא להיכנס לזה סבלנות סבלנות וזה יעבור בעז"ה.
השאלה כמה זמן זה נורמלי.
אנחנו סוחבים ככה כבר קרוב לחודשיים.
זה קצת מתחיל להשמע כבר מוגזם.
טיטולים מבחינתו זה עלבון צורב והעונש הגדול ביותר שקיים. מה גם שכשאני שמה (אפילו במיטה בימים שהוא ממש עייף אחרי שנירדם) אני לרב מוצאת אחרי 5 דקות את הטיטול לידו, הוא פשוט מוריד אותו באופן עצמאי, אבל זה לא מונע ממנו לפספס אחרי 5 דקות שהוריד את הטיטול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ילדה בת 2.4 שהחליטה מעצמה שמורידה את הטיטול ( יש לה עוד שנה במעון כך שממש לא בער לי) ביומיים הראשונים הלך יופי יום ולילה, ומאז חלק מהזמן הולכת לשרותים, וחלק מפספסת( כולל לכלוך רציני)
הבעיה שהילדה לא מוכנה טיטול בשום אופן, ובמעון לא יכולים להחליף לה 3 פעמים ביום.
שאני מנסה להגיד לה שנשים טיטול (אחרי שהיא מפספסת)היא עומדת בתוקך שהיא גדולה והיא לא צריכה טיטול, ומאיימת עלי שאם אני אשים לה טיטול, היא תוריד...;)
מה עושים?
נלחמים איתה על טיטול?
מאפשרים לה לפספס הרבה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אם הילד בגיל ובשל תתחילו בכיף בבית.
איך יודעים אם היא בשלה?, מבחינת הגיל היא כבר גדולה, היא כן רצתה רעיונית להוריד טיטול וכו'
ומאד שמחה להצליח, חשבתי אולי ההיפך שפיספסנו את הגיל, אולי בגיל קטן יותר כאילו אין את הפחד אז הכל יותר חלק
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
השאלה כמה זמן זה נורמלי.
אנחנו סוחבים ככה כבר קרוב לחודשיים.
זה קצת מתחיל להשמע כבר מוגזם.
טיטולים מבחינתו זה עלבון צורב והעונש הגדול ביותר שקיים. מה גם שכשאני שמה (אפילו במיטה בימים שהוא ממש עייף אחרי שנירדם) אני לרב מוצאת אחרי 5 דקות את הטיטול לידו, הוא פשוט מוריד אותו באופן עצמאי, אבל זה לא מונע ממנו לפספס אחרי 5 דקות שהוריד את הטיטול.
מכיוון שהוא כבר מבין ויבש בגן לא כדאי לך לחזור לענין הטיטול כי זה יכניס אתכם למתחים מיותרים. ואווירה של מרירות.
תנסו קודם לפחות כשבוע להיתעלם לגמרי מההרטבה ורק להעצים את החיובי ילד בד"כ רוצה להיות טוב וגדול וירצה להוכיח שהוא גדול אבל גם אם לא אל תתייחסו בשלב הזה תנו לזה עוד שבוע של העצמה ומחמאות אם לא ישנם עוד כיוונים אבל ב 90 אחוז זה עוזר פלא!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ילדה בת 2.4 שהחליטה מעצמה שמורידה את הטיטול ( יש לה עוד שנה במעון כך שממש לא בער לי) ביומיים הראשונים הלך יופי יום ולילה, ומאז חלק מהזמן הולכת לשרותים, וחלק מפספסת( כולל לכלוך רציני)
הבעיה שהילדה לא מוכנה טיטול בשום אופן, ובמעון לא יכולים להחליף לה 3 פעמים ביום.
שאני מנסה להגיד לה שנשים טיטול (אחרי שהיא מפספסת)היא עומדת בתוקך שהיא גדולה והיא לא צריכה טיטול, ומאיימת עלי שאם אני אשים לה טיטול, היא תוריד...;)
מה עושים?
נלחמים איתה על טיטול?
מאפשרים לה לפספס הרבה?
פה הענין אחרת הילדה החליטה להוריד טיטול והיא עדיין לא גמולה.
במצב שלה את יכולה לדבר עם הילדה שטיטול זה לא עונש. כשילד עושה רק בשירותים מורידים לגמרי את הטיטול.
ומה שמאוד חשוב לדעת זה למה הילדה הורידה מלכתחילה טיטול??
האם ראתה ילדות שכבר גמולות בגן?
האם התחלת ללמד אותה ואז החשק נעלם?
לפעמים ההורים לבד בינם לבין עצמם לא בטוחים מה הם רוצים לגבי זה ועל זה הדרך ילדם רוקד.
לכן מכיוון שהילדה כבר בכל אופן בתוך התהליך את יכולה פשוט לדבר איתה בהחלטיות..באהבה... אבל בביטחון!!!!את האמא ואת מחליטה מה עושים פה ותסבירי לה שעד שלא עושים בשירותים לגמרי הולכים טיטול ולא מורידים....אם היא תגיד לך שהיא עושה בשירותים ורוצה וכ'ו תביאי לה יום יומיים לנסות אם הילדה בשלה וצריכה יותר זמן לגמילה אז זה הזמן...
אבל אם תראי שהיא לא בכיוון רק בראש היא יודעת שהולכים ללא טיטול אבל בפועל עוד לא מוכנה(ישנם ילדים שמפותחים מאוד שכלית אבל רגשי הם עדיין לא..ואז זה מתנגש להם הרבה בחיים ..וצריך לדעת כל פעם את השביל הנכון ללכת בו כמו כאן שיכול להיות שזה הסיבה פה שהילדה אינטלגנטית וחכמה לא מתאים לה כבר ללכת בטיטול.. אבל מבחינה רגשית עוד לא מוכנה לגמילה) אין מנוס ואת כאמה תהי איתה אל תתחנני ותעשי מזה דין ודברים. אלא תגידי לה כמה את אוהבת אותה ותסבירי בפשטות אבל בנחרצות שילדים שעדיין לא נקיים מלבישים טיטול וזה לא עונש. כמו כן בזמנכם הרגוע סתם כך במשך היום תספרי לה סיפור על איזה רותי או דיני שרצתה ללכת ללא טיטול וכמה היה לה לא נעים שהייתה מלוכלכת..רטובה ...והחברים לא היה להם נעים...ועוד כהנא והנא כיד הדמיון ברגע שילד שומע משהו על גוף שלישי יותר קל לו לקבל.
הרבה הצלחה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לי היתה ילדה גמולה לגמרי לילה ויום
אחרי חצי שנה התחילו זיגזוגים. זה היה בחורף וכלל המון כביסות והיה סיוט
ניסיתי בפרסים, בהתעלמות, בעונשים וחוזר חלילה. הילדה בכיף שלה. מייאוש החזרתי חיתול בלילה, זה היה בלתי אפשרי.
ריחמתי עליה מאוד, כל בוקר היא היתה מבטיחה לי מיוזמתה, אמא היום אני אהיה יבשה! וחוזרת עם בגדים אחרים מהמעון. ואז בצהריים מפספסת שוב. התחלתי לדאוג וממש דמיינתי שיש לה סוכרת.
הייתי אצל הרופא ושללתי בעיה רפואית.
ב"ה, אבל הבעיה לא נפתרה

בפסח אחיות שלה הלכו לקייטנת ערב פסח. הקטנה רצתה מאוד להצטרף אבל האחיות סירבו לקחת אותה כי התביישו בפספוסים מהחברות. הבנתי אותן אז התנתי שברגע הראשון הפספוס הכי קטן אני באה לקחת אותה והיא לא תלך שוב.
הפלא ופלא, לראשונה זה חצי שנה הילדה היתה יבשה לגמרי שלושה ימים.
מאז הנהגתי קו קשוח מאוד שכלל עונשים חמורים מאוד על כל פספוס (שלילת ממתקים לימים שלמים, שלילת ביקור אצל הסבתא וכדו' היה לי מאוד קשה ודרש גם וויתורים ממני כי נשארתי איתה במקום ללכת) ובאה הרווחה.

(סוף הסיפור פחות מרגש, לפני שבועיים נעדרתי מהבית לכמה ימים. היא ניצלה את זה וחזרה לפספס, רק בבית לא במעון. ניסיתי מבצע מלהיב אבל אני שוב בסאגת העונשים)

ללמדך- ילדים הם מתוחכמים הרבה יותר משנראה. אני עדין לא מבינה מה היא מנסה להשיג אבל הרחמים והגישה החיובית רק חיזקו את ההתנהגות. לא תמיד נכון ללכת בטובות. לפעמים הקו הקשוח הוא הנכון
עוד כיוון מחשבה, בהצלחה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה