כללי 'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....זה תקופה שבמוחי הדל מתרוצצות להן מיני מחשבות זרות על יציבות הענף, ועל הכדאיות שבענף הגרפיקה, וכל המסתעף.
ידידי אפרוש מחשבותי לפניכם עד אשר ידי מגעת, ואשמח מאד מאד אם תוכיחו לי שאני טועה.עד לא לפני הרבה שנים, מעמדו של המעצב היה רם. הוא היה בעל מקצוע לכל דבר. המעצב דבר ראשון זיהה את חוש העיצוב ואת הפוטנציאל הטמון בו, ורק אח"כ המשיך
לכיוון מקצוע זה, הוא היה צריך להשקיע דמים מרובים (תרתי משמע) עד הגיעו לדרגת 'מעצב גרפי'. המעצב היה פוסע כברת דרך עד הגיעו לשלב הרווחים.. היה צורך
ללמוד את התוכנות שאז היו פחות ידידותיות מהיום ומסובכות ביותר. (כמה הבדלים יש בין פוטושופ 3 לפוטושופ cs2?....), לאחר מכן, אחרי שהשקיע סכומים מטורפים
וזמן רב, עד הגיעו לרמת ידע בסיסי בתורת מעשה, היה צורך לקנות מחשב מיוחד לכך (מקינטוש) במחיר של....... (תנחשו, ואת הניחוש תכפילו ב 4 ). ואח"כ היה צורך
לקנות את התוכנות היקרות הללו (אמיול... זה שם של חמור?) גם היה צורך בדיסקים של גיבוי (זיפ) וכן הלאה וכן הלאה. המעצב היה לוקח מחירים די סטנדרטים לעומת
ההשקעה.אך גלגלי הזמן דחקו ודרסו את מעמדם, התוכנות נהיו הרבה יותר ידידותיות, יותר תוכנות, יותר תמיכה, ויותר עברית, מחשב היום קונים באלף דולר, 'תוכנות' כל
ילד בן 4 יודע ליירט מאמיול.. דבר זה יצר גל של גרפיקאיות שהבנתם בעיצוב התחילה רק מהרגע שפתחו את הוורד וראו מה זה תיבת טקסט, אח"כ שכינה הראתה להם שהיא
עושה יותר קל בקורל... וכן הלאה. מלא גרפיקאיות שלא יודעות לעצב, יודעות בתוכנה לשחק!לא רק שהתחום נהיה נגיש יותר לעם בעקבות מחירי המחשב וזמינות התוכנה, אלא שהעולם הדיגטלי חושף אותם בכח אל העולם הזה. למשל המצלמות הדיגטליות שמתחילות
לתפוס מקום בכל בית ישראלי מצוי, מכניסה את המשתמש לעולם של jpg רזולוציה, תיקון תמונה,... ועם הזמן - פוטושופ.כמובן שמצב זה יוצר הורדת מחירים דרסטית, כי בכל בנין יש גרפיקאית שנלחמת על פרוסת לחם ועל תשלום לגננת.
לא מזמן התייעץ אצלי איזה מפיק על עטיפה לדיסק מוזקלי. - הוא היה צריך גרפיקה על הדיסק עצמו וגרפיקה לעטיפה, וכן 'אינסרט' פנימי עם כמה קיפולים, ששם יש
כתובים רצועות השמע וכן כמה תודות והסברים על הדיסק. אני אמרתי לו שלפי דעתי הכי זול יקחו לו לפחות 200 300 דולר.
אחרי שבוע וחצי הוא פוגש אותי ומספר לי שעשתה לו איזה גרפיקאית את העבודה, וזה יצא מאד מוצלח.כמה אתם חושבים שהיא לקחה לו?--- מאתים שקל על הכל----...מה אתם אומרים, מה יהיה?
תוקן על ידי - CHAIM_2003 - 10/10/2005 0:24:40
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

בעקרון אתה צודק בהחלט
המצב בעייתי כאשר כל מי שיש לו פוטושופ קורה לעצמו מעצב גרפי.אבל!!! ואני אומר זאת מנסיון!
יש עבודה ויש עבודה
אם אתה טוב אנשים מגיעים אליך בגלל העבודה שלך גם אם זה יקר יותר.
מה שנשאר לנו זה רק להשתפר ולעלות את רמת העיצוב בכל פעם.תוקן על ידי - מוסדות - 09/10/2005 13:35:38
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

חיים חיים חיים... חיים של פרנסה.ברור שישנה כיום מלחמת קיום בכל ענף בשוק. ההיצע גובר על הביקוש והמחיר יורד. אך, תמיד ישנם ויהיו "יחודיים".
נכון שיש המון תחרות בשוק האלקטרוניקה, וכאשר מעצמה כמו סין מספקת לעובדיה את כל המיכשור והידע הנדרש, כח העבודה הזול להחריד מייצר מוצרים זולים המתאימים
לרבים. מאידך, תמיד יהיו האנשים שיחפשו משהו "יפני" "גרמני" או תוצרת ארה"ב. כי למוצרים הללו יש שם ואיכות שלא מתפשרת.
כמו כן גם אצל החייטים, שוק הרכב, מחשבים, ואפילו בתחום הדפוס הכ"כ מוכר לנו. ישנם הזולים שאיכותם ירודה ואלו היקרים יותר שאיכותם מוכחת.בעולמנו שהיטבת לצייר בצורה נכונה, ישנם גרפיקאים סוג ג' וד' ועד... שמתחילים עם מחשב זול ותוכנה פרוצה וכדו'. אבל הם לא ידביקו לעולם את הכישרון, הידע
והאיכות של חיים דיקמן שקיים בשוק כבר 8 שנים. חכמינו אומרים "אין חכם כבעל ניסיון" ואמרה זו נכונה גם לגבינו.אז נכון שאנו צריכים לשאוף ולהתקדם לתחומים שהמתחילים לא יוכלו להגיע אליהם אא"כ עברו כברת דרך רצינית כדי להגיע לרמה זו. כמובן, אם נדרוך במקום בסופו של
דבר כל בעל כשרון יגיע לרמה זו ויעקוף אותה גם.אין להתייאש, ויש לדעת כי ישנם לקוחות שיחפשו את הזול ביותר. ואני מכיר אחד שהיה עושה לו גרפיקה חינם רק ע"מ ששמו יהיה מפורסם ע"ג התקליטור.בשל כך, התקדמת לאילוסטרייטור, אתה תותח באינדיזיין, יש לך יתרון עצום בניסיון ועוד כהנה וכהנה. חזק ואמץ!בברכה,עמיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

צודק, אלו לא הרהורי כפירה..מה תעשה... תעזוב את התחום? תחזור לכולל?נקודה נוספת, שאני חושב שזה מסביר את המצב, הביקוש לגרפיקה היום הוא פי 100 מפעם.. היום כל מוסד וארגון יש לו איזה 50 עבודות במעגל שנה, ואני לא מדבר על
עסקים שיש להם יותר, וחוץ מהרבה אנשים פרטיים שהיום התחילו להשתמש בגרפיקה.
אני פעם עבדתי בציור באנרים כאלו כמו שיש בתהלוכות הכנסות ספר תורה וכו, וגם בכתיבה קליגרפית לתעודות וכו', תשמע כל העסק הזה ירד מהשוק, כמעט ואין ביקוש
כולם עברו לעיצוב דיגיטלי.אז ככה שזה מתאזן, לא כולם צריכים עבודות שיא מקצועי, והם נהנים משירותיהם של אותם המון גרפיקאים, ויש המון עבודה. ואילו הגדולים המקצוענים, שעבדו קשה על
המקצוע שלהם יש להם את העבודות הגדולות הדורשות מעבר לסתם גרפיקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

כל מילה חיים / פנינה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

חיים ממתי מעצב בעל מקצוע נבהל מילד/ה עם מחשב?
ממתי מי שיש לו מחשב קרוי מעצב?
כנ"ל לגבי תוכנות.אני למשל התחלתי כבקושי היה מחשבים ורוב עבודה עשו ידני.
והיו מעטים שידעו שיש תוכנה בשם פוטושופ 2.
ואני מקיר גם היום מעצבים שבמחשב עושים רק את פוסטפרודקשן.ולגבי סיפור עם דיסק, גם לי היה אותו מקרה, בא עלי בן אדם ואמר לי שהו רוצה עטיפה עם אינסרט. בקשתי 500 דולר, וזה חצי ממה שהיתי מבקש לפני 10 שנים (ולא
בגלל התחרות כויכול, פשוט היום עובדים הרבה יותר מהר בגלל המחשוב החזק). הבן אדם אמר לי שהו מדפיס מזה סה"כ 5 יחידות, אמרתי לו שהכמות זה עניין של בית
דפוס ואותי זה לא מעניין ושאני יכול להתחשב בו ולהוריד 50 דולר. האיש הלך.
הגיע לאיזה מישהיא שחושבה שהיא גרפיקאית, בקשה ממנו 400 שקל, משכה אותו שבוע ימים ובסוף בעלה החליט שמגיע לה 350-400 דולר וזה מה שהו דרש. המסכן בלית
ברירה שילם את הכסף. ובמוצ"ש יומיים לפני פורים (הדיסק היה אמור להיות משלוח מנות לאיזה מלחין) דפק לי על הדלת עם דמעות שליש והתחנן שיעשה את העבודה,
ריחמתי על הבן אדם, לא ישנתי כל הלילה ועשיתי לו עטיפה וחוברת בת 12 עמודים.
בתשלום התחשבתי בו שוב והורדתי ל450 דולר.
מסקנה: הוא שילם כפול, אני הרוחתי פחות לשנינו היה עוגמת נפש גדולה.
מוסר הסכל: לא להבהל משום ילדה או ילד שמשחקים בפוטושופ
הם לא ידעים לעבוד!!!, לא לפחד לעמוד על מחיר מי שמעריך אותך יחזור!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

אין לי מה להתלונן כי גם אני התחלתי לשחק ככה על מחשב אומנם לפני הרבה שנים עם מחשב 486 (משהו זוכר?) בגירסה הראשונה של חלונות, ובגרסה הראשונה של קורל,
והעבודה היתה הרבה יותר קשה, אבל גם הייתי ילדה קטנה... הדבר היחיד שאני חשה שחסר לי כיום מחוסר למידת המקצוע הוא היכולת לגבות מחיר עבור העבודות שלי...
אבל בשביל זה קם הפורום הנפלא הזה ועוזר לי לעשות גם את הצעדים האלו.ברור שכיום אני ממליצה ללמוד מאנשי מקצוע, ולא בדרך הקשה שאני למדתי, אבל להתלונן על אלו שמתחילים כמוני אין לי אפשרות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

אחד שקונה מסור חשמלי ופטיש הוא כבר נגר?
או אחד שיש לו מלחם הוא כבר מהנדס אלקטרוניקה?האומנות טמונה באומן - ולא בכלי האומנות.עורך דין אין לו שום דבר חוץ מאיזו גלימה - ומעניין הוא מרוויח די בסדר הייתי אומר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

אחרי שברור שפרנסה משמים, אוכל לומר לכם כך אני גר כאן בחו"ל ויש פה גרפיקאים מעולים ביותר כמו מכובדינו י... וכדומ' ואשתי לא מגיע לקורסלים שלהם, לא
שהיא יודעת לעשות עניבות ולא וילונות ולא 3D ובכל זאת ידיה תמיד מלאות עבודה מחברות גדולים ומאנשים קטנים בגלל השירות הנחמד שהיא נותנת והסבלנות ללקוח
ותמיד היא רוצה להתקדם בגרפיקה ואין לה זמן ללמוד מרוב עבודה, כל זה רק סיוע שפרנסה משמים וצריך לעשות השתדלות כמו בעבר ואת השאר יעשה הקב"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

אני חושבת שכל מי שעושה גרפיקה ברמת מתחיל, בזול, זה מצוין.הם מצידם, עושים עבודה הרבה פחות מקצועית, ורק מחדדים את הצורך בגרפיקאים מתקדמים.מלבד זה,
כולנו היינו פעם גרפיקאים מתחילים, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

לדעתי עניין המחירים מתפלג לאיזורים,
למשל בצפון ישמעו מחירים בדולרים כפי שנוקבים פה לפעמים,
גם לו תהיה ניצוץ מנשמתו של וקסברגר והכי מקצוען לא יהיה לך סיכוי לעבוד.
בכלל בסביבה חילונית רמת העיצוב כפי ששמתי לב הרבה יותר פחותה, בעיתונים במיוחד,
תמונה תועבתית תעשה את כל העבודה וזהו.
כך שהביקוש לעבודות ברמה הוא פחות.והמוטיבציה לשלם בהתאם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

הסתר_פנים - בלבולי שכל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

הסתר פנים הסתר את הודעתך - מקסימום שטויות במינימום מילים. אין דבר כזה בכלל "גראפיקה חלונית" ו"גרפיקה חרדית". ואני רוצה לראות מישהו מתקבל לאיזה שהוא
משרד חלוני מכובד ללא תעודה של בית ספר גבוה לעיצוב (כן עיצוב ולא קורס שימוש בתוכנה של חודשיים) ותיק עבודות נורמלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

רוצים לראות דוגמאות של מודעות בעיתונים?ולערוך השוואות בין רמת עיצוב בעיתונים חרדים לחילונים? לא מדובר על גרפיקה של משרדי פרסום זה אלא על עבודות
יומיומיות, מודעות רגילות. זה בדוק ואלו לא קשקושים!
ו...אתם אגרסיבים ככה תמיד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

מסכים עם פותח האשכול בכל מילה.לא כל בעל מחשב ותוכנה הוא גרפיקאי.
גם למי שיש את הפוטניצאל ראוי שילמד טיפוגרפיה, לעיתים אתה רואה ביצועים נפלאים בפןטושופ אולם הטקסט הורס הכל.בדבר אחד מסכים עם שערית.דווקא במצב כזה של היצף ב"גרפיקאים ומעצבים" זה המקום לחדד את היחודיות של המקצוענים באמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
'גרפיקה' - הרהורי כפירה ומחשבות זרות....

הי, קצת בטחון (עצמי) לא יזיק פה. עלו והצליחו כל אחד בסיגנונו ובייחודו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

’’ שלום הרב פוגל. ראיתי שאתה מידי פעם כותב בפרוג, אולי תעלה שם את המחשבות שלי.

זכיתי להיות אברך.
הבעיה, אתכם, המחנכים, שאתם יצרתם לכם עולם סגור שבו מי שלא בעל ניסיון או הכשרה בעניין הזה אין לו זכות דיבור. איך אמר לי פעם מלמד צעיר אחד פעם באסיפת הורים? ’’אתה בא לרופא שיניים, אתה מביע דעה? לא, כי אתה לא מבין בשיניים, גם אם אתה משתמש בהן הרבה בסעודות מצווה, כך גם בחינוך: צריך להרכין ראש בפני אנשי החינוך’’. זו, לענ’’ד שטות מוחלטת. ילדים הם לא שיניים. וכמו שלך יש ילדים בכיתה לי יש ילדים סביב שולחן שבת שבועטים אחד בשני מתחת לשולחן ורבים מי יושב ליד אמא, ובסוף זו אותה הפרקטיקה ואין סיבה לחשוב שאתה מבין יותר.

סופו של דבר, אני הרבה יותר חשוב ממך במובן הזה שאברך זה פסגת העולם, יותר מכל המחנכים והמשרות, אני שומע שזה גם מה שאתה אומר לתלמידים הרכים שלך אז גם אתה תשב בשקט ותקשיב לסיפור של אברך, חשוב שתשמע דווקא את נקודת המבט הזו, מהצד, כי הספור שלי הוא על קודש הקודשים שלכם: התעודות.

אבא צעיר הייתי ותמים. האמנתי לכל מילה. הבכור שלי, יוני, סיפר כבר חודשיים לפני ט’’ו בשבט שהמלמד אמר: המבחן הזה קובע לתעודה! ושבישיבה רוצים גם תעודה של כיתה ו’. נלחצנו יחד וחזרנו חזק על החומר. וכך עם מבחנים נוספים שאמרו שזה לתעודה, כולל מבחן אחד לחשבון שרעייתי ישבה עם יוני נ’’י שעתיים בלילה להתכונן לקראתו, הרי זה לתעודה כן?

יום התעודה הגיע, בהתרגשות פתחנו, קראנו כל ציון, הקראנו בהטעמה ומצב רוחנו עלה וירד לפי הפלוסים והמינוסים שהוצמדו לט’’מ של לדבר ח’’ו על כ., אם הוצמד, ל’’ע ולא עליכם עד עולם. וכמובן, ערכנו חשבון נפש וחשבנו מה לעשות עם הנביא שהוא קיבל ציון פחות, הבטחנו להשתדל יותר בסדר וניקיון וכן הלאה.

השנים חלפו, ילדים נוספו, וחוויית התעודה הפכה למבלבלת. קודם כל גילינו שזה תלוי באופי של המלמד, מה שט’’מ- אצל אחד, הוא טוב+ אצל השני וזה לא נגמר. אני בטוח שההנהלות מנסות ליצור קו אחיד אבל זה מאוד סבוך כי באמת יש מלמדים שבדיקת המבחנים שלהם קלילה ומעגלת ויש כאלו דיקנים. יצא מצב, שהבן הבינוני שלי קיבל ציונים טובים מהמצטיין שבכיתה מעליו.

תחשוב על זה שהם הלכו יחד, כל הבני דודים, לסבא להראות לו את התעודה, והרושם שנוצר אצלו על תפקודם של נכדיו מוטעה כי זה תלוי במלמד או במורה. כי כל מלמד והאופי שלו.

וזה לפני שדיברנו על החיבור האישי שלפעמים לא מצליח להיווצר בין הילד למלמד, מה שיוצר תוצאה של שנה לא מוצלחת לילד, והתעודה לא משהו, אבל שנה אחרי זה עם מלמד אחר, כן נוצר קליק טוב, והתעודה מעוטרת. אז זה תעודה למלמד או לילד?

אני בטוח שיש מנהלים שיושבים שעות על ציוני התלמידים, שמעתי על בית ספר אחד לבנות בכרמיאל שכותבים הערה והסבר על כל ציון, אבל בסוף זה מאות תלמידים, זה לא פשוט.

עכשיו נעבור לילד השלישי שלי. הוא קצת חלש, אבל אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. וכל שנה מחדש הוא צריך לבכות ביום של התעודה, כי כמה שהוא התאמץ הציונים שלו נמוכים. למה?

והרביעי שלי, זה האיפרקטיבי, אלוף בחשבון, קיבל טעון שיפור בחשבון, שאלתי את הרב’ה אחה’’צ למה, אז הוא אמר לי: הוא התנהג זוועה. נו, אז לכן הוא לא יודע חשבון? באמת? מה זה קשור? שאלתי אותו למה אתה לא מוריד בהתנהגות, אז הוא אמר לי: לא, התנהגות זה של הרב’ה של הבוקר.

שתבין, מקצועות החול הן בשעה האחרונה של היום, אחת מתוך שמונה, ובה הבן שלי בהחלט לא משהו, אבל בתעודה הציונים הללו תופסים חצי מהנפח, זה לא הוגן. אני כותב פה על בנים, כי לא הבאתי מחיצה וזה פרוג והם צדיקים, אבל הוא הדין לבנות עם שינויים קלים.

אני יודע, מי שהילד שלו מהחמישיה הפותחת של הכיתה, הבן של השכנים, אלו המושלמים, וודאי אוהב את התעודה, למה לא?! תמיד נחמד לשמוע בפעם ה- 800 שאנחנו משפחה מושלמת.

אבל כנראה התעודות לא נועדו דווקא בשביל אלו.

אז בואו נדבר עלינו, האנשים הרגילים, שרצים את מירוץ החיים, משתדלים מאוד, לפעמים הולך לנו ולפעמים פחות, ולא, הילדים שלנו לא תמיד יודעים להביא לנו תעודה מושלמת, לנו מיועד התעודות.
ואז נשאלת השאלה: בשביל מה? בשביל לומר לנו במה אנחנו לא מושלמים? אנחנו כבר יודעים. אנחנו יודעים שהכתב של הילד שלנו לא משהו, וגם שהוא מאחר, ושהציונים שלו בנביא נוראיים. עכשיו זה גם מונצח בתעודה מוסדרת. בגלל זה הוא יפסיק לאחר?

הניסיון מוכיח שלא. להיפך, יותר מידי מקרים אנו מכירים שהתעודה הוציאה את הרוח מהמפרשים לילדים במקום להעצים אותם. לא יותר טובה שיחת מוטיבציה? מבצע טוב?
.
אחד המלמדים אמר לי: ההורים חייבים לקבל שיקוף של הילד זה יניע אותם לפעולות נחוצות. אני אברך פשוט, אבל מתפלא: אין דרך טובה יותר לדבר עם הורים? דרך התעודה? נגמרה לנו יכולת התקשורת? ואיפה היית עד עכשיו? וכולנו צריכים את הטקס הזה בגלל שני הורים שלא יודעים לשתף פעולה? אז תשלח תעודה רק להם. אגב, יש מורים מסודרים שפשוט שולחים כל מבחן להחתמה בבית כולל החתמה על ממוצע מידי פעם, אם זה באמת חשוב אפשר לעשות את זה בצורה הזו.

המחשבות האלו הלכו ונערמו לי במרוצת השנים, והיום כשהילדים נכנסים עם התעודה אני כבר מתייחס אחרת: קורא בקול רק ציונים משובחים, קורא את ההערה בהתלהבות, ורק נותן שוקולד לכולם. את הציונים הפחות אני קורא לעצמי אחר כך ומחליט לבד לפי העניין מה לעשות.

זהו זה. אני רק אברך, אבל גם לי מותר לומר משהו.

אז המסקנות שלי:
להורים: תעודה לא רק מלשון תיעוד אלא גם מלשון עידוד נצלו אותה רק לעידוד.
למורים: אתה לא מדמיין כמה רציני אנחנו, ההורים, לוקחים את התעודה ברצינות כמה צובט לנו כל הורדה בציון.
למנהלים: אולי, רק אולי, לחשוב על זה מחדש ולוותר או לעשות קצת שונה?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה