דֻּבִּי־שִׁיר אוֹהֵב אֶת הַכִּתָּה וְאֶת הַחֲבֵרִים.
וְגַם הַחֲבֵרִים אוֹהֲבִים אֶת דֻּבִּי־שִׁיר.
בַּכִּתָּה שֶׁל דֻּבִּי־שִׁיר לוֹמֵד גַּם דֻּבִּי־כִּשְׁרוֹנִי, הוּא חָרוּץ הַכִּתָּה. הוּא לֹא שָׁמֵן וְלֹא רָזֶה, יֵשׁ לוֹ מִשְׁקָפַיִם וְהוּא מַמָּשׁ גָּאוֹן.
וְדֻבִּי־רָם, הוּא מֶלֶךְ הַכִּתָּה. אֵין לוֹ מַמָּשׁ כֶּתֶר, הוּא גָּבוֹהַּ וּקְצָת שָׁמֵן וְכֻלָּם חַיָּבִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ.
וְיֶשְׁנוֹ גַּם דֻּבִּי־כֶּתֶר, גַּם הוּא נֶחְשָׁב מֶלֶךְ, אֲבָל בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ כְּבָר מֶלֶךְ אֶחָד, אָז דֻּבִּי־כֶּתֶר הוּא מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ.
לְדֻבִּי־כֶּתֶר יֵשׁ פּוֹנִי כְּמוֹ כֶּתֶר, כָּכָה הוּא נוֹלַד. הוּא גָּבוֹהַּ, אֲבָל לְיַד דֻּבִּי־רָם הוּא נִרְאֶה מַמָּשׁ נָמוּךְ, רַק תָּבִינוּ אֵיזֶה גָּבוֹהַּ הוּא דֻּבִּי־רָם!
הַמְּנַהֵל אָמַר לָהֶם פַּעַם שֶׁאֵין בַּכִּתָּה מֶלֶךְ וּמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כָּל הַתַּלְמִידִים שָׁוִים!
זֶה נָכוֹן, אֲבָל כָּכָה זֶה – כִּמְעַט בְּכָל כִּתָּה שֶׁל דֻּבִּים יֵשׁ תַּלְמִידִים שֶׁהֵם מַלְכֵי הַכִּתָּה, כְּמוֹ מַנְהִיגִים.
וְהִנֵּה, הַכִּירוּ חֲבֵרִים נוֹסָפִים:
הִנֵּה דֻּבִּי־סֵפֶר, שֶׁקּוֹרֵא כָּל הַיּוֹם,
וְזֶה דֻּבִּי־כְּלוּם,
וְהִנֵּה דֻּבִּי־מַמְתַּקִּים,
דֻּבִּי־חָבֵר
וְדֻבִּי־צְחוֹק,
דֻּבִּי־רֹגֶז,
וְדֻבִּי־חַיּוֹת, שֶׁאוֹהֵב חַיּוֹת.
וְעוֹד חֲבֵרִים...
וְכַמּוּבָן, זֶהוּ דֻּבִּי־שִׁיר, גִּבּוֹר הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ.
שֶׁמְּאוֹד אוֹהֵב לָשִׁיר.
וְלָשִׁיר
וְלָשִׁיר
תָּמִיד.
הוּא לֹא יָכוֹל לְהַפְסִיק לָשִׁיר, כִּי הוּא דֻּבִּי־שִׁיר.
דֻּבִּי־שִׁיר גַּם אוֹהֵב מִשְׁקָפַיִם, וּבִמְיֻחָד מִשְׁקְפֵי צְלִילָה.
וְאַחַר־צָהֳרַיִם אֶחָד, כְּשֶׁאִמָּא קָנְתָה לוֹ מִשְׁקְפֵי צְלִילָה חֲדָשִׁים,
הוּא מַמָּשׁ לֹא רָצָה לְהָסִיר אוֹתָם מֵהָעֵינַיִם.
הוּא כָּל כָּךְ אָהַב אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלּוֹ
וְהָלַךְ אִתָּם גֵּאֶה בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת.
הַמִּשְׁקָפַיִם הֵם פְּרִיט נֶהְדָּר, וְהוּא הָיָה גֵּאֶה בָּהֶם מְאוֹד.
לְמָחֳרָת חָבַשׁ דֻּבִּי־שִׁיר אֶת מִשְׁקְפֵי הַצְּלִילָה עַל הָרֹאשׁ,
וְהָלַךְ לַכִּתָּה בְּשִׂמְחָה.
הוּא חִכָּה שֶׁהַחֲבֵרִים יַחְמִיאוּ לוֹ,
אָז בַּהַפְסָקָה הוּא הִרְכִּיב אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם מַמָּשׁ עַל עֵינָיו.
אֲבָל דֻּבִּי־כֶּתֶר חָשַׁב שֶׁהַמִּשְׁקָפַיִם לֹא מַתְאִימִים.
"לְמִי יֵשׁ מִשְׁקְפֵי צְלִילָה?
לְדֻבִּי־שִׁיר טְרִילִילָה",
פִּזֵּם דֻּבִּי־כֶּתֶר.
דֻּבִּי־שִׁיר אוֹהֵב שִׁירִים, אֲבָל לֹא עִם מִלִּים כָּל כָּךְ פּוֹגְעוֹת.
הוּא הִתְנַשֵּׁם עָמֹק עָמֹק,
וּבָלַע בְּשֶׁקֶט אֶת הַדְּמָעוֹת.
"הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלִּי הֲכִי טוֹבִים בָּעוֹלָם, הֵם עוֹלִים הַרְבֵּה כֶּסֶף", אָמַר בְּקוֹל גָּדוֹל.
דֻּבִּי־כֶּתֶר נֶהֱנָה מְאוֹד מֵהַשִּׁיר שֶׁהִמְצִיא, וְהִמְשִׁיךְ לָשִׁיר בְּמֶרֶץ.
ךצייר: דובי כתר לועג על דובי שיר בכיתה,
לדובי שיר יש משקפי צלילה ביד והוא נראה עצוב
הַחֲבֵרִים שֶׁל דֻּבִּי־שִׁיר נֶחְמָדִים מְאוֹד בְּדֶרֶךְ כְּלָל,
אֲבָל עַכְשָׁו הֵם הִצְטָרְפוּ לַפִּזְמוֹן הַמַּעֲלִיב,
וְדֻבִּי־שִׁיר כָּל כָּךְ לֹא אָהַב אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ פִּתְאוֹם.
הוּא רָצָה לְהַרְבִּיץ לָהֶם, לִצְחֹק עֲלֵיהֶם בַּחֲזָרָה,
שֶׁיָּבִינוּ מָה הוּא מַרְגִּישׁ.
אֲבָל הוּא הָיָה אֶחָד, לְבַד, וְהֵם הָיוּ בְּיַחַד.
זֶה לֹא הָיָה נָעִים בִּכְלָל.
"תּוֹרִיד אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם", דָּחַף אוֹתוֹ דֻּבִּי־כְּלוּם.
"מִשְׁקְפֵי צְלִילָה מַרְכִּיבִים בַּמַּיִם", אָמַר דֻּבִּי־מַמְתַּקִּים.
"אוּלַי מָחָר תָּבִיא אַקְוַרְיוּם?" לָעַג דֻּבִּי־צְחוֹק.
לְמָחֳרָת הִשְׁאִיר דֻּבִּי־שִׁיר אֶת מִשְׁקְפֵי הַצְּלִילָה בַּבַּיִת.
כְּשֶׁהוּא נִכְנַס לַכִּתָּה הוּא חָשַׁב שֶׁהַחֲבֵרִים יִהְיוּ שׁוּב נֶחְמָדִים אֵלָיו,
אֲבָל הִבְחִין שֶׁהֵם מִתְנַהֲגִים אֵלָיו בְּאֹפֶן לֹא רָגִיל.
אַף אֶחָד לֹא הִסְתַּכֵּל אֵלָיו,
אַף אֶחָד לֹא דִּבֵּר אִתּוֹ,
אַף אֶחָד לֹא הָיָה חָבֵר שֶׁלּוֹ.
דֻּבִּי־שִׁיר חָשׁ בּוֹדֵד.
וּכְכָל שֶׁעָבְרוּ הַשָּׁעוֹת הוּא חָשׁ בּוֹדֵד יוֹתֵר,
אָז הוּא הִתְחִיל לָשִׁיר.
"אַתָּה שָׁר כְּמוֹ צְרָצַר", אָמַר דֻּבִּי־בְּדִיחָה וְצָחַק.
דֻּבִּי־שִׁיר דַּוְקָא חָשַׁב שֶׁצְּרָצַר שָׁר יָפֶה מְאוֹד,
אֲבָל הֵבִין שֶׁזֶּה מַעֲלִיב,
כִּי כָּל הַחֲבֵרִים צָחֲקוּ עָלָיו
וְהִתְחִילוּ לִקְרֹא לוֹ בִּשְׁמוֹת גְּנַאי, שֵׁמוֹת לֹא יָפִים.
"אַתָּה כְּמוֹ עוֹרֵב", אָמַר חָבֵר אֶחָד.
"אַתָּה כְּמוֹ צְפַרְדֵּעַ", אָמַר חָבֵר אַחֵר.
דֻּבִּי־שִׁיר חָשַׁב שֶׁעוֹרֵב וּצְפַרְדֵּעַ דַּוְקָא חֲמוּדִים מְאוֹד,
אֲבָל הַחֲבֵרִים לֹא חָשְׁבוּ כָּכָה.
הֵם הִמְשִׁיכוּ לִלְעֹג לוֹ,
לֹא דִּבְּרוּ אִתּוֹ,
וְדֻבִּי־שִׁיר הִרְגִּישׁ רַע. רַע מְאוֹד.
הוּא רָצָה לִבְכּוֹת, אֲבָל בָּלַע אֶת הַדְּמָעוֹת, שֶׁלֹּא יִרְאוּ.
בַּבַּיִת אָמְרָה לוֹ אִמָּא שֶׁקּוֹרְאִים לְזֶה "חֵרֶם",
שֶׁזֶּה קוֹרֶה לְהַרְבֵּה דֻּבִּים,
שֶׁזֶּה יָכוֹל לִקְרוֹת לְכָל דֻּבִּי.
וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לֹא לְהַחְרִים אַף אֶחָד.
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא לְהַחְרִים?
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחְרִים?" שָׁאַל דֻּבִּי־שִׁיר.
"זֶה קוֹרֶה כְּשֶׁהַחֲבֵרִים מַחְלִיטִים שֶׁחָבֵר אֶחָד לֹא שַׁיָּךְ.
זֶה לֹא נָעִים כְּשֶׁמַּחֲלִיטִים שֶׁאַתָּה לֹא שַׁיָּךְ,
כִּי בָּעוֹלָם שֶׁלָּנוּ כֻּלָּם רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ שַׁיָּכִים, כִּי כֻּלָּם שָׁוִים.
כָּךְ ה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם", אָמְרָה אִמָּא.
דֻּבִּי־שִׁיר הֵבִין, כִּי הוּא הִרְגִּישׁ אֶת זֶה.
הָיָה לוֹ קָשֶׁה מְאוֹד, מַמָּשׁ כָּאַב לוֹ.
הוּא בַּחַיִּים לֹא חָשַׁב שֶׁיַּרְגִּישׁ כָּכָה.
הַאִם הַחֲבֵרִים מְסֻגָּלִים לְהָבִין כַּמָּה הַמִּלִּים שֶׁלָּהֶם חֲשׁוּבוֹת?
לָמָּה שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ לְדַבֵּר מִלִּים יָפוֹת וּמְעוֹדְדוֹת, כְּמוֹ אִמָּא שֶׁלּוֹ?
הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁיִּתְנַהֲגוּ אֵלָיו לֹא יָפֶה!
"כְּשֶׁאֲנִי אֶהְיֶה גָּדוֹל, אֲנִי אֶהְיֶה מֶלֶךְ,
וְלֹא אֶתֵּן שֶׁאַף אֶחָד יַרְגִּישׁ שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים אוֹתוֹ",
אָמַר דֻּבִּי־שִׁיר.
אִמָּא נָתְנָה לוֹ דְּבַשׁ טָעִים וְאָמְרָה:
"אַתָּה כְּבָר עַכְשָׁו מֶלֶךְ.
מֶלֶךְ אֲמִתִּי הוּא דֻּבִּי שֶׁלֹּא מִתְיַחֵס לְמִלִּים רָעוֹת שֶׁל חֲבֵרִים
וְתָמִיד אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ.
מֶלֶךְ אֲמִתִּי הוּא דֻּבִּי שֶׁגַּם אִם מִתְנַהֲגִים אֵלָיו לֹא יָפֶה,
הוּא זוֹכֵר וּמֵבִין שֶׁהוּא מֶלֶךְ
וְאַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לָקַחַת לוֹ אֶת הַכֶּתֶר.
הוּא מַמְשִׁיךְ לְהִתְנַהֵג יָפֶה לְכֻלָּם
וּמֵבִין שֶׁהַחֲבֵרִים הֵם קִשּׁוּט לַחַיִּים וְלֹא הָעִקָּר,
וְשֶׁהוּא יָכוֹל לִהְיוֹת שָׂמֵחַ גַּם בִּלְעֲדֵיהֶם,
וְאַתָּה יוֹדֵעַ, דֻּבִּי־שִׁיר?
יוֹם אֶחָד כֻּלָּם יֹאהֲבוּ אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת!
כִּי אִי אֶפְשָׁר לֹא לֶאֱהֹב דֻּבִּי שֶׁכָּל כָּךְ
אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ!"
"אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי?" שָׁאַל דֻּבִּי־שִׁיר.
"לֶאֱכֹל הַרְבֵּה דְּבַשׁ זֶה נִקְרָא לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי?"
אִמָּא חִיְּכָה, וּלְדֻבִּי־שִׁיר אָמְרָה:
"אוּלַי פָּשׁוּט תַּזְכִּיר לְעַצְמְךָ כָּל יוֹם:
דֻּבִּי־שִׁיר, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ!
וְאִם מִישֶׁהוּ מַעֲלִיב אוֹתְךָ, אַל תִּשְׁכַּח לוֹמַר לְעַצְמְךָ:
דֻּבִּי־שִׁיר, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ!
וּכְשֶׁאַתָּה לֹא בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה בְּסֵדֶר,
אוֹ כְּשֶׁאַתָּה כּוֹעֵס, אוֹ עָיֵף, אוֹ פּוֹחֵד,
אַל תִּשְׁכַּח לוֹמַר לְעַצְמְךָ:
דֻּבִּי־שִׁיר, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ!
וַהֲכִי חָשׁוּב, סְגֹּר לִפְעָמִים אֶת הָעֵינַיִם
וְתִתְמַלֵּא בְּאַהֲבָה פְּשׁוּטָה לְעַצְמְךָ,
תַּרְגִּישׁ אֶת הָאַהֲבָה זוֹרֶמֶת לְךָ בַּגּוּף.
וְתִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת נֶחְמָד לְכֻלָּם
כְּמוֹ שֶׁאַתָּה נֶחְמָד לְעַצְמְךָ".
דֻּבִּי־שִׁיר חָשׁ שֶׁהוּא מִתְעוֹדֵד.
הַגַּב שֶׁלּוֹ הִתְיַשֵּׁר
וְהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ זָהֲרוּ.
הוּא הֵבִין כַּמָּה חָשׁוּב לְהַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת עַצְמְךָ,
כִּי הוּא הִרְגִּישׁ טוֹב עִם עַצְמוֹ, וְזֶה הָיָה נִפְלָא.
בֶּטַח אַתֶּם רוֹצִים לָדַעַת מָה קָרָה עִם דֻּבִּי־שִׁיר
וְעִם הַחֲבֵרִים הַחֲמוּדִים שֶׁלּוֹ.
אָז כֵּן,
דֻּבִּי־שִׁיר לָמַד לֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ,
כִּי זֶה הֲכִי חָשׁוּב בָּעוֹלָם.
הוּא לָמַד שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱהֹב גַּם אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ.
וְהוּא לָמַד גַּם לְקַבֵּל אֶת זֶה שֶׁהַחֲבֵרִים לֹא תָּמִיד נֶחְמָדִים.
וְאַחֲרֵי כָּל הַלִּמּוּד הֶחָשׁוּב הַזֶּה,
הַכֹּל הִסְתַּדֵּר בַּכִּתָּה שֶׁלּוֹ לְאַט לְאַט.
זֶה הָיָה נֶהְדָּר, כִּי דֻּבִּי־שִׁיר לָמַד לְהַקְשִׁיב לְעַצְמוֹ.
וּכְשֶׁאַתָּה מַקְשִׁיב לְעַצְמְךָ אַתָּה מַצְלִיחַ בְּכָל דָּבָר,
וְלוֹמֵד שֶׁגַּם כִּשָּׁלוֹן הוּא סוּג שֶׁל הַצְלָחָה,
כִּי אִם אַתָּה לוֹמֵד מִכִּשָּׁלוֹן אַתָּה נַעֲשֶׂה חָכָם יוֹתֵר,
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵין חָכָם כְּבַעַל נִסָּיוֹן".
הנושאים החמים
בהודעה הבאה אעלה את הטקסט של הסיפור.
