אתגר דיאלוג

  • הוסף לסימניות
  • #1
דיאלוג ספרותי מכיל דרמה במשפט, והוא משמש כותבים המבקשים לצנזר או לגלות מידע בצורה שאינה נמסרת באופן ישיר על ידם. הדיאלוג מביע את התנועה הגלית של המחשבה האנושית באופן ספונטני, המשכיח כמעט את הצורך בניתוחו. על פי רוב מהווה הדיאלוג הספרותי רשומה המכילה את מילותיהם של יצורים קיימים או דמיוניים המוצגת בפורמט של דו-שיח. (ויקיפדיה)

כולנו מכירים את הסיפור על אותו חסיד שתינה את צרותיו בפני הרבי על שבֵּיתּו צר עליו והרבי יעץ לו להביא עֵז לבית.

בסיפור ישנן דמויות שונות חוץ מהרב העני והעז: אשת העני, ילדיו, שכניו, בעלי חיים ואפילו הרהיטים שהיו או לא היו וכדומה.

האתגר, לכתוב את הסיפור מנקודת מבט של אחת הדמויות שלא יודעת הכל, בצורת דיאלוג עם רעותה.
לנספח

נ"ב
האתגר ייסגר בע"ה במוצאי שבת פרשת קורח.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
- היום יוני לא הבאת כלום, עצלן שכמוך...
סיכמנו שעוד השבוע נסיים לבנות את הקן מעל הארון של הגברת המצוברחת
אין מצב שהיא תשים לב, גם ככה כולם שם אחד על השני, גם שנה שעברה היא לא שמה לב.

- בסדר, בסדר, יונה, אל תחפרי, ארבעים זרדים עלי, ועוד ארבע עלי תאנה, אם אני ישיג.

- לא אני לא יכולה לסמוך עליך, שנה שעברה לא עזרת לי והייתי צריכה להשלים עם הסמרטוט המלוכלך שלהם, יואוו זה היה כבד, וגם הריח לא נעים.

- את מדברת על ריח, את זוכרת טוב מאוד איזה סירחון היה שם, ריח של דגים, איייףףף זה היה נורא, בקושי החזקנו מעמד עד סוף הקינון.


- זה החיים יוני, מה לא עושים בשביל הילדים, אל תשכח שיש גם פלוסים בלהיות קרובים למטבח.

כעבור שבוע...

- לא אני לא יכול עם זה, מה זה הריח הזה?


- ששש אל תצייץ בקול, הם ישמעו ויסלקו אותנו.

- אבל אי אפשר לנשום מה הם הכניסו הבייתה?

- אם אני מזהה נכון, זה ריח של דיר עיזים, כשהייתי קטנה סבתא ציפורה לקחה אותי לטיול, והיה שם ריח, וואו, למות...

- אז מה זה? עיזים??? בתוך הבית, בחיים לא ראיתי, לא זה לא לעניין, שיוציאו אותם וכמה שיותר מהר.

- בוא נקווה אני גם לא יכולה לסבול את זה, אני מתגעגעת לריח של הדגים.

- גם אני תאמיני לי.

כעבור שבועיים...


- וואי איזה אויר, סוף סוף אפשר לנשום.

- כן, נכון, וגם הריח של הדגים פתאום עושה לי תאבון...

אין לי מושג אבל אני מקווה שאכן יש ליונים חוש ריח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
"אליסף! אתה לא תאמין מה קרה!" צווח ראובן בהתרגשות.

"מה קרה?" מתעניין אליסף באדישות.

"אבא שלי קנה תרנגולת" ראובן משלב ידיים.

אליסף קופץ מהמקום בבת אחת. "תרנגולת? אמיתית ממש?"

"אמרתי לך שלא תאמין" צוחק ראובן.

"אפשר לבוא לראות אותה?" מתחנן אליסף.

"אחים שלי משחקים איתה עכשיו. אבל בסדר, בוא" הוא מתרצה.

אליסף פוער את פיו בשמחה. "יש! אתה החבר הכי טוב בעולם!" .

-
"ואז התרנגולת ניקרה למשה, אח של ראובן, את היד, וזה היה מצחיק נורא!" מפטפט אליסף בהתלהבות.

אבא שלו מכווץ גבות. "המשפחה של ראובן לא גרה בבית של אברמסקי הזקן?" הוא מתחקר את אליסף.

"מי זה אברמסקי הזקן? האיש שהיה הולך כל הזמן עם כובע הפוך?" תוהה אליסף.

"כן, נו"

"אהה, אז בטח. הם גרים איפה שהוא היה גר."

שמעון מתפלא. "זה בית ממש קטן, ויש ליצחק'ל בלי עין הרע עשרה ילדים. מה השגעון שלו להכניס תרנגולת לבית?" הוא ממלמל לעצמו.

"אבא, אני גם רוצה תרנגול!" מודיע אליסף.

"אז תלך לשחק עם ראובן. אני לא מכניס לפה תרנגול, אליסף, בשום פנים ואופן!"
-
"למה הגעת לפה?" ראובן סוקר את אליסף בפרצוף מותש, עשבים דבוקים למכנסיו.

''התרנגולת שלכם אוכלת עשבים?" מתעניין אליסף.

"העז שלנו אוכלת עשבים," דייק אותו ראובן.

"עז?" אליסף היה המום. "ממתי יש לכם עז?" התפלא.

"מהיום בבוקר." הפטיר ראובן בעצבים.

"אפשר להכנס?" שואל אליסף בכמיהה. "החלום שלי זה שיהיה לי עז!" הוא מצהיר, ונכנס מבעד לפתח שראובן מפנה לו.

"תזהר! היא קופצת עליך!" צועק ראובן מאחור.

אליסף נסוג בבעתה. "לא ככה דמיינתי עז," הוא ממלמל. "אז… להתראות" הוא אומר, מבויש.

"להתראות". סוגר אחריו ראובן את הדלת, ומתיישב על הרצפה, נואש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
"דיר מוזר! כל רגע נתקלים כאן ברהיט או בבנאדם" אומרת העז היא דורכת על צלחת שמשמיעה קולות התבקעות פריכים.
"צפוף צפוף, אבל העיקר יש מה לאכול". הזבוב דווקא מרוצה ממשכנם החדש.
בעלת הבית מנסה לנפנף אותו עם מגבת מבעד לחלון
"חה! אישה עצבנית זאת!" הוא צוחק, מתיישב לה על האף וקורץ אל העז. אבל היא פחות צוחקת.
"דייייי!" ילד יחפן ומנוזל מושך לה בזנב.
"ראית את החצוף?" היא אומרת לזבוב וניגשת אל סלסלת הירקות. היא מכרסמת גזר ובעלת הבית נותנת לה חבטה הגונה עם התרווד.
"אהההה!" העז נראית די מפחידה כשהיא עצבנית.
"אני אראה לחדלי האישים האלה עם מי יש להם עסק" היא רודפת אחרי היחפן המנוזל ומנסה לנגוח אותו בקרניה.
"גיבור גדול!" צוחק הזבוב על הילד שמטפס על השולחן בצרחות.
"מצחיק, אה?!" אומרת העז כשהיא רותחת מזעם אבל את הזבוב זה אפילו מצחיק יותר.
בסוף כולם נופלים מותשים וסוף סוף יורד הלילה. ובבוקר-
"אוה!" מפהקת העז ומתמתחת. "אתה עדיין צוחק?" היא שואלת את הזבוב.
"כבר לא" הוא אומר בעצב.
"למה לא?"היא תוהה. "נראה שדווקא בסדר לך בדיר הנורא הזה"
"כן, זהו, ששמעתי את בעל הבית אומר לגברת שהיום הוא מעיף אותך מפה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
"אז זהו שאכלנו הרבה קש עם העז הזו", שח לי זעלמל'ה בין מנחה למעריב.

"נו נו, ועכשיו?" שאלתי בעדינות שלא לסדוק את האמונס חכומים.

"עכשיו בורוך השם רווח לנו" העביר זעלמלה יד על כרסו, "שבוע היא ישנה במיטה שלי, ואני מה אני? עז?"

"אתה יודע שזה רק פסיכולוגי", לא התאפקתי.

"פסיכולוגי? מה פתאום?!" אמר מכורכם מעט, "הכל אמיתי לגמרי, גאונות של הרב".

הבטתי בו ברחמנות מה, "וכי נוספו חדרים ליחידה?" תמהתי.

"אה מה פתאום, השתגעת?" צחק תוך שהוא מודד לי דופק, "פשוט מאד - העז הזו אכלה את הכורסא האפורה, את נעלי החורף, את האלבומים הישנים, את הכריות של פסח, את שק הבגדים ששמנו בצד כדי למסור לאימוץ אבל לא היה לנו את האומץ, את הציציות בלי הפתילים והפתילים בלי הציציות, את תבניות הביצים ששמרנו בשביל הגננת של דבוירה שעלתה עכשיו לסמינר, את כל השבועונים שאספנו בזמנים שהיה מותר לקרוא אותם, את משחק השח-מט שחייליו ערקו זה מכבר, שני שרפרפים, אוסף מפיונים, כמה ספרי טלפונים ובלון של סיפולוקס".

"וזה פינה מספיק מקום לשמונת ילדיכם?" שאלתי נפעם.

"שמונה?" הרהר זעלמל'ה, "עכשיו כשאני חושב על זה גם את שלוימל'ה לא ראיתי לאחרונה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
רבה, הגיע כאן ר' דוד, האיידעם אצל פולנסקי. הוא גר מול השטיבלך 'בקריה'.
עכשיו יש אצלם בעיה, יש יורש אחד, שרוצה לבוא לגור אצלם בבניין, מישהו לא מאנ"ש, הוא עורך דין.

"האישה... תגיד על האישה," לחש ר' דוד, "היא מהאקדמיה, והלבוש."

"רבה, ר' דוד אומר, שזה בעיה גדולה, גם בעניין חינוך הילדים.
אי אפשר להרשות פריצה של חומות הקדושה, אצלנו בקריה."



הרבה הרים את עיניו הקדושות מהספר, ופסק, "שיקנה עז".

ר' דוד פקח עיני עגל, "עז... מה... מה..."

הרבה החזיר את עיניו לספר, וברך, "שיהיה בהצלחה".


*


"אלימלך, תעזוב את העז. הם באים, רוץ תפעיל את המוזיקה."
"אבא, איזה שיר לשים?"
"לא משנה שים משהו של 'פישל', אבל בקול."


"שולם עליכם" אמר ר' דוד, "מחפשים משהו".

"שלום לך, אני אייל, זאת אשתי נעמה." והצביע לעבר הגברת שעמדה במרחק מה, והביטה בעז במיאוס. "יש לנו דירה, פה בבניין, חשבנו לעבור לפה."

"איזה יופי, ברוכים הבאים." קרא ר' דוד בהתלהבות מעושה. "אם אתם צריכים משהו רק תגיד, אנחנו גרים כאן בכניסה."

"תגיד," שאל אייל בגמגום, "זה תמיד ככה המוזיקה הזאת?"

"לא, לא, מה פתאום." השיב ר' דוד בצעקה, מנסה להתגבר בקולו על המוזיקה. "זה רק כשהרבה נכנס ויוצא, לא כל היום. אתה רואה פה ממול, זה הביס מדרש, אז בבוקר כשהרבה הולך למקווה, וכמובן כשהרבה יוצא. וגם לשחרית ואחרי שחרית, ובמנחה, ובמעריב, נראה לי הבנת את הרעיון.

"המ... נראה לי הבנתי." אייל גירד בראשו, "תגיד, זה לא מפריע לשכנים?"

"מפריע?" נעלב ר' דוד, "מה פתאום, אנחנו מאוד מתחשבים, נגיד כשהרבה מגיע ל'תיקון חצות', אנחנו מדליקים, רק בהלוך, מתחשבים. רגע..." הפסיק ר' דוד משתף דיבורו וצעק:

"אלימלך, תתפוס את העז, שלא תאכל את הנעלים של הגברת."

אייל הביט בדאגה בעז, ושאל: "זה תמיד ככה, העז מסתובבת פה?"

"לא, מה פתאום." הזדעק ר' דוד, "נראה לך ככה לבד, שבוע שעבר היו עוד ארבע. אבל היה יארצייט, של 'הסבא קדישא', שחטנו אותם, כל החצר הייתה מלאה שולחנות.
הנה אתה רואה, שם בפינה, עשינו 'כיסוי הדם', מצווה גדולה.

יש לנו אחד, מכין עיזים דליקטס. אפילו 'מדיר אל אסד' באו לפה ללמוד איך להכין.
יודע מה אייל, כשתבואו לגור, נעשה חגיגה, נשחט עז..."



*****

"תשמע ר' יענקב, אתה לא תאמין, איזה מופת היה לי." אמר ר' ישראל תוך כדי חליצת התפילין.

"הייתי אצל הרבה, בעניין הדירה, דיברתי על השכירות הגבוהה ב'קריה'. הייתי בטוח, שהרבה ידבר עם ר' מרדכי מ'קרן הדיור', שידאגו לי."

הרבה הסתכל עלי, בעיניו הקדושות, ואמר: "ר' ישראל, אתה צריך לגור במקום קודוש, מול 'ביס כנסת', זה יתן לך שפע. בעז"ה, כמה שיש לך, זה יספיק."

"אני אומר לך, ר' יענקב, ישר רצתי לבניין מול השטיבלאך, שאלתי אולי יש דירה להשכרה. נתנו לי שם, מספר של מישהו, והוא רוצה להשכיר.
עכשיו אני ראש קטן, כמו שהרבה אמר. אמרתי לו, יש לי רק אלפיים שקל לשלם. תחזיק חזק, ההוא, בכלל לא משלנו, אומר "אין בעיה". איזה מופת אה..."

"אבל למה שההוא יקח סכום כל כך נמוך?" שאל ר' יענקב.

"זה מה שאני אומר לך, הכל בזכות הברכה. האמת נראה לי הוא קצת מתקרב לחסידות, הוא שאל אותי "וואס הרצך בדיר..."



(בפרק הבא, אני יספר בעז"ה, על הסגולה החדשה של הרבה שליט"א. חלב עיזים לחיזוק במצב מיוחד. וגם נביא עדות נאמנה מאחד שהסגולה עבדה אצלו במיוחד, הוא גר מול השטיבלאך, אתם יכולים לברר אצלו, איזה שפע.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
-אתה זוכר את קדישמן?

-איזה קדישמן המשתכנזים?

-מה פתאום. מנשה.

-מה מנשה

-מנשה קדישמן הצייר.

-נו שמעתי עליו, מצייר עיזים וכבשים.

-בדיוק הוא. אז הוא מטופל אצלינו במרפאה. הגיע היום, עם כיס מרה מפוצץ באבנים.
הוא כל כך התלהב מהטיפול, הבטיח שיעשה לי תמונה. מה אתה אומר?

-מגניב לגמרי. תביאי את זה הביתה. מתאים לי בסלון מעל הקמין. במקום הזיוף של פיקאסו שיהיה לי איזה קדישמן אחת.

-איזה קטע. לא ידעתי שאתה רוצה תמונה של קדישמן.

-ברור. מה? ציור של עז. זה סמל סטטוס.

איזה עז בראש שלך?! הבטיח שיעשה איתי סלפי. עכשיו יש לי תמונה שלו.

פחחח... העיזים האלה של קדישמן מגוחכות. מה רע בפיקאסו מה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בס"ד

אחר הצהרים שמשי פינת הדיר בקצה השכונה.

"אמרתי לך" קראה עזיזה לבעלה,

"חם לי וצפוף לי ומחניק, אי לא יכולה יותר.

תעשה משהו עם עצמך לו רק יכולתי לצאת קצת לנופש נורמלי כמו בני אדם לא רק לשבת לאכול קש כל היום."

תשישיא קשישא הרים מבט תמה " מה עכשיו היא רוצה" רטן לעצמו "נו מה נעשה ככה זה שמתחיל הקיץ החום עולה לראש לאנשים וישר מתחילים לחשוב על החופש שתלך תהנה מה אני אגיד..."

"על מה את מסתכלת שם?" שואל תשישיא קשישא את אישתו,

"סתם פרסומות לחופשות אם אתה לא מגיע אני הולכת לבד אני צריכה את זה כמו אוויר לנשימה, אבל הנה מצאתי משהו מעניין להרגיש כבנאדם זה נשמע די מעניין, לא?!"

"אם את רוצה עד חצי הדיר בשבילך אני מקווה שתהני ותחזרי עם כוחות זה הכי חשוב לנו"

שעת ערב בבית הצמוד לבית הכנסת

עז נסחבת עם תיק טיולים ענק מאחורי בעל הבית סוקרת בהתעניינות את הנוף העירוני הזר לה.

"שלום הגענו" קורא בעל הבית בהיכנסו אל תוך הבית....

יום אחד לאחר מכן.

תשישיא קשישא יושב בפינתו הקבועה מעלעל בעיתון היומי וממולל דשא בקצות אצבעותיו כאשר צעדים נשמעים צעדים מוכרים יחסית אופיניים למישהי.

"נו איך היה למה חזרת כזה מוקדם?" תוהה הבעל ממקום מושבו.

"עזוב אם אני רוצה צפוף חם ומחניק עדיף לי את זה בבית שלי, לפעמים הדשא של השני ירוק יותר ולהרגיש כבנאדם עדיף לי להיות מי שאני ולא לנסות להיות מה שלא".



#אל-תשפטו-לחומרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
"את יודעת עיזי, אפילו שאני בת שש, לפעמים יש לי מחשבות של מבוגרים".
"מממ..."
"בעצם, מחשבות שאפילו למבוגרים אין. כשאני שואלת את אמא שאלות מהסוג הזה היא נאנחת עמוקות".
"מ...?"
"כן! היא משתדלת באותו רגע לא להיאנח, אבל אני רואה איך היא מעיפה מבט הצידה, נושמת (עמוקות), ואז היא מחזירה אליי את הפנים שלה ואומרת, 'מה אמרת, חומי? השמים/הציפורים/כח המשיכה?' כל פעם לפי העניין".
שתיקה.
"את האמת, אין לי למי לספר את ההגיגים שלי, אז טוב שאת כאן. את רואה את זה? זה יצירה שהיום צבעתי בגן שולה. הגננת אמרה לצבוע את הפרה בצבע חום, אבל אני ראיתי פרות בשחור לבן, את מבינה? אחר כך היא כעסה כשלא ראו מה יש מתחת לגושים השחורים שנצבעו לי בטעות מידי חזק".
"מה - "
"כן, את מבינה? עד עכשיו עוד סומקות לי הלחיים מהגערה שלה. בושות לוהטות. איי!! אח... אה.. מה זה היה? בנצי?"
"היא אוכלת לי את המחברת!!!"
"בנצי, תבקש יפה, היא נבהלת!"
"היא אוכלת לי את המחברת! זוזי מכאן, חומי, היא ממשיכה לאכול לי גם את הדף שהרבה חילק אתמול! נו, אין פה מקום לעבור. זוזי!"
"אבל זזתי עד הקיר!"
"לכי, לכי, לשם, אחורה, רחוק, כלומר החוצה!"
"אבל אין מעבר".
"חומי, נו!!! היא כבר אוחזת בדף השלישי! נו!!!"
"לאן? איך?"
"תקפצי מעל השידה, מעל הארונות, מעל העיזה האוכלת הזאת. נו!"
"מה נו? אני נראית לך עיזה? איך אני אדלג על כל הדברים האלו?"
"צריך להעיף מפה את העיזה הזאת לדיר שלה. איזה נוראית! חומי, תתכופפי, אני קופץ מעלייך, אני קודם כל מציל את המחברת, אחר כך תרוצי לקרוא לנחום השכן, שיעזור להוציא אותה. נראה לי נצטרך לפנות את כל הבית אם היא תתנגד".
"אבל - "
"מה אבל?"
"אני באמצע לדבר איתה שיחות נפש".
"חה ההה. שיחות נפש!"
"היא מקשיבה יפה".
"בטח! היא גם עונה לך, הא?"
"כן! תשמע: עיזי, עיזי! רוצה להמשיך לדבר איתי?"
"מֶההה!"
"ראית? היא רוצה!"
"טוב, בעונג רב העיקר שכשהיא ענתה לך נפלה לה המחברת סוף סוף מהפה. תמשיכי לשאול אותה שאלות, שהיא תענה לך בלי הפסקה, ככה היא לא תאכל כלום. אני רץ לקרוא לנחום השכן. חכי חכי איך יהיה פה מקום לזוז בלי האכלנית הזאת!"
"מֶה... אַמ אַמ מממ... יאמי..."
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
"כמה בכית היום בתפילתך, בעלי היקר."

"כן, הוריתי היום הוראה לתלמיד. קשה מאוד."

"אני מבינה לליבך, בעלי. האם מותר לי להתעניין, מי הוא, ומה ההוראה, או שמא לשון הרע יש בכך?"

"לא! ממש לא לשון הרע. זהו בערל, מסוף הרחוב כאן."

"שגר בתוך דירת שני חדרים קטנה, עם עשר ילדיו בצפיפות נוראה?"

"בדיוק! הוא בא אליי היום, וביכה לי על כך."

"ומה אמרת לו?"

"להכניס עז לביתו"

"להכניס מה?"

"עז! בשביל שהוא יחוש בדוחק גדול יותר, וכשתצא יחוש רווחה במה שיש לו!"

"גאון אתה, בעלי היקר. אך מדוע אם כן בכית?"

"משני סיבות. א' הוא סובל נורא כעת מהוראתי! ב' אם זה לא ילך בסוף, מה הוא יחשוב על רבנים והוראותיהם!"


שבוע לאחר מכן:

"בעלי היקר, מדוע בכית היום בכי כל כך חזק בתפילתך?"

"ואיך לא אבכה. הגיע אליי היום שוב בערל, וביכה שהעז דוחקת אותם אף יותר. והחלטתי שיותר סיכויים שהוא יחוש ברווחה, אם יהיו לו שני עיזים בביתו וכך הוראתי לו לעשות. אך שוב, ליבי עליו על מה שהוא עובר כעת, וחשש עומד עדיין בליבי, שמא לא יחוש הוא את הרווחה אחר כך. צריך הרבה סייעתא דשמיא בשביל זה."

ושבוע לאחר מכן:

"בעלי היקר, איך הארוחה? טעימה לך?"

"בהחלט, אשתי היקרה. רגע, יש דפיקות בדלת, אלך לפתוח."

"בסדר גמור"

"הווו ר' בערל, מה נשמע?"

"כבוד הרב, גאונות! לא יאומן כי יסופר. איזו רווחה, כאילו התרחב לי הבית בעשר חדרים זה נפלא! האם אוכל לספר סיפור זה לכל החבריא?"

"הייתי מעדיף שלא. אך מכיוון שיש בזה מוסר גדול, תוכל להפיץ. אבל לא עליי, אלא סתם סיפור על רב ועיזים"

"בסדר גמור כבוד הרב, יישר כח גדול!"

"בעלי היקר, זה עבד!"

"כן, אבל עכשיו כשאני חושב על זה, חבל שלא אמרתי לבערל להוסיף לסיפור את התפילות, שהיו כה נחוצות כאן. עכשיו זה נשמע רק פסיכולוגי, וזה לא רק, אלא גם. מי כמוך יודע כמה תפילות ודמעות שפכתי על זה."

"אל דאגה בעלי, כל אחד שיעמיק בסיפור יבין את זה, ובוודאי שיום אחד זה אף יתפרסם כך."
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
- את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?
- בטח, למה לא? לא יזיק לי שדרוג בחיים...
- המ-המ-המ... שדרוג. בה.
- מה בה? למה את מהמהמת ככה, כאילו את יודעת משהו שאני לא יודעת?
- אני? מה פתאום! לא אמרתי כלום!
- אז תאמרי!
- לא, לא... אני לא רוצה לפגוע בשדרוג שלך...
- אה! את מקנאה! אני יודעת שאת מקנאה! את מקנאה בי שאני עוברת לבית של ממש בעוד את נשארת לגור ב - בדיר!

[כעבור שבועיים]
- מההההההה! בהההההה! אהההההה!
- מה קרה?? את נראית מחריד!! מה? למה חזרת, בעצם? לא נהנית מהשדרוג שלך??
- בההההההה......
- די, די, אל תבכי. הנה, קחי חציר פריך וטוב, תירגעי קצת... אם חציר זה בכלל לרמה שלך עכשיו...
- בהההה... מֶה, מֶה, מֶה... הָמ, הָמ, הָמ... תו - תודה...
- מרגישה יותר טוב עכשיו? מוכנה לספר לי מה קרה? איך זה שחזרת ככה, אחרי שכל כך התלהבת לעבור דיר - כלומר, דירה?
- מההההה... אוי, זה היה נורא! בההההה... זה היה מגעיל! צפיפות נוראית, מיליון ילדים היו שם, בערך, מיליון רהיטים גם היו שם. תגידי, למה צריך מיטה, בכלל? הם לא שמעו על ערמת חציר טובה ונוחה? והאוכל - בלעכס! איך הם מצפים שאצליח לאכול את הירקות המבושלים האלה? ואת הדג האפוי יותר מדי הזה? ואת ה - עוגה הזאת, שהיא סתם תערובת מתוקה להחליא של קמח וסוכר... איכס! ו - הרעש!! כל היום צעקות, בכיות, צחקוקים, פטפוטים, נשיקות, שירים... מה רע ב"מהההה" רך ונעים לאוזן? וכל היום הם קפצו עליי, כאילו שאני איזו חית מחמד, והחליטו שהחלב והצמר שלי שייכים להם - חצופים! בההה! זה היה נורא...
- מֶה, מֶה מֶה... מה אני אגיד לך... באמת מסכנה...
- מסכנה מֶהההמָש...
- תשמעי, אני לא אגיד לך שלא קינאתי - קצת שינוי מהחיים המשעממים, מחיי השגרה במקום השגרתי הזה. אבל תאמיני לי - עכשיו אני מבינה שטעיתי. טוב דיר עיזים מלא ריח - מדירה שאתה בה כאורח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
"ביי". אני מעבירה אצבע במכשיר הנוכחות ויוצאת לרחוב.
מעניין אם זלמי זוכר את היומולדת שלי.
תכלס חפרתי לו עליו כל החודש האחרון.
רמזתי לו על תיק החלומות כשהארכתי את הדרך לקנייה זוגית במכולת השכונתית דרך התחנה המרכזית.
מתאים לו עדיין לא להבין, אז ליתר ביטחון ביקשתי מגיטי השכנה שתגיד לבעלה שירמוז לזלמי שאם לאישתו היה עכשיו יומולדת הוא היה קונה לה את התיק המטורף הזה.
ברעיון לא באמת יש לנו איפה להניח את התיק החדש שזלמי כנראה לא הבין שהוא צריך לקנות.
הבית פיצי, צפוף ממש.
בדיוק היום הוא תכנן ללכת לרב לשפוך קצת, אולי לקבל ברכה או עצה.
מעניין מה כבר יכול להיות הפיתרון לזוג שאין לו בקושי מאיפה לשלם את דירת הסלח לי המפורסמת.
שואפת אוויר לפני שאני נכנסת לבניין.
למלא את הריאות בריח מרגש של עוגת יום הולדת שבטח נשרפה, או בריח טוב של ארוחה מפנקת או עור מעובד של תיק יוקרתי.
"הגעתי". אני מכריזה לחלל הטחוב.
"היא בחדר".
זלמן מדבר מהר. מקרב את הכורסה מקצה החדר צמוד לדלת "אני מקווה שלא תתעלפי לי."
"תיק זה זכר, אומרים הוא.
ואגב יש פה ריח חריף של כבשים"
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
- "אתה זה לייבלה מהעיזים?"

- "אתה לא רואה את השלט? ואגב, אנחנו מוכרים גם כבשים, פרות, תרנגולים, תיישים. אם תרצה יהיו גם גמלים. מה אתה צריך?"

- "האמת היא שבאתי להחזיר את העז הזאת".

- "אין החלפות והחזרות".

- "כן.. הנקודה היא.. אם אתה זוכר, אני דברתי אתך לפני שבועיים. אנחנו סכמנו מראש שאני לוקח אותה רק לתקופה קצרה ומחזיר".

- "לא לא לא, רבי יהודי. אני בחיים לא אמרתי דבר כזה. אין אצלנו שום החזרות, זה החוק הראשון שלנו. אתה בטוח שזה היה אני?"

- "אני לא כל כך זוכר. הוא היה נראה כמוך כזה, גבוה, רחב".

- "נו, בטח זה היה חצקל. כזה חוצפן. כל פעם הוא עושה לי בעיות אחרות. לא, מצטער. לא יודע מה הוא בדיוק אמר לך, אבל אני לא יכול עם כל השטויות האלה. אין אצלי החזרות".

- "תראה, אולי בכל זאת. אני ממש ממש מבקש, אין לי פרוטה. אני באמת לקחתי אותה רק לתקופה קצרה. זה הרב אמר לי לקחת".

- "הרב? מה פתאום הרב אמר לך לקחת עז?"

- "זה בגלל שהיה לי קצת.. הממ, אפשר לקרוא לזה שלום בית".

- "רגע רגע רגע, אני רוצה להבין אם אני שומע נכון. אתה בעצם אומר לי שאתה שלמת לי רק עשרים רובל על עז של שלום בית?"

- "אני חושב שרק.."

- "רבונו של עולם, איך עמך ישראל מרמים אותי ביום ובלילה. היהודי קונה עז של שלום בית, ומשלם לי עשרים רובל כאילו זו סתם עז של חלב ובשר. אתה חייב לי עוד עשרים רובל, רבי יהודי".

- "מה? אני לא.. מה פתאום. בבקשה. אין לי מאיפה לשלם לך, תרחם עליי".

- "מה אתה חושב, שאני גביר? גם אני צריך פרנסה".

- "לא, אני לא יכול. פשוט אין לי, אני מבטיח לך. מאיפה אני אביא עכשיו כל כל הרבה כסף, מאיפה? אין לי לחם לילדים המסכנים שלי, אני מתחנן אליך הרב לייבלה".

- "טוב נו, די, אני יכול לראות יהודי ככה בוכה? אשתי תמיד אומרת לי, לייבלה תהיה לי בריא, הלב הכי רך בכפר יש לך. בקיצער, תראה מה נעשה, אני אוותר לך על רוב הסכום ואתה תשלם לי רק עוד חמש רובל".

- "ואוו. תודה רבה, תודה רבה. אין לי מילים הרב לייבלה".

- "ופלוס, תמורת שני רובל בלבד, אני אתן לך לשבועיים שור של שלום בית. זה שור שור, הוא הולך לעשות לך כזה שלום בית. אתה עוד תתגעגע לעז שלי, אני מבטיח לך".
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
שבוע טוב, האתגר נסגר.
תודה רבה לכל הכותבים והכותבות.
נעמתם ועניינתם מאוד.
הסיפור הידוע קיבל גוונים חדשים, יישר כח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כל כך אהבתי את אשת הרב שמעודדת, ואת זוג היונים במטבח ואליסף שפחד מהעז שיצאה לנופש למרות קינאת חברתה לדיר, ובראשה זבוב דעתן. זלמעל'ה שלא מוצא את שלוימל'ה ובתוך הכאוס חומי מצאה בעז בת שיחה נאמנה, ואשתו של זלמי שרוצה תיק (מותר לה) וקיבלה עז ממוכר הבהמות רך הלבב.

אבל בכללי האתגר צריך לבחור רק שלושה מקומות...

מקום שלישי-@כותב השורות - דיאלוג חינני מספר מנקודת המבט של היונים. ואגב, יש ליונים חוש ריח.

מקום שני- @7שבע7- דיאלוג וגם מסר בצידו "טוב דיר עיזים מלא ריח מדירה שאתה בה כאורח".

מקום ראשון- @רודיום- דיאלוג מושלם, רציני שמגלה את מאחורי הקלעים אצל הרב. בהצלחה באתגר הבא.
תודה לכולכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16

ifatrosh@ תודה על האתגר והזכייה!​

האתגר הבא, יעלה בעז"ה בצהריים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה