דיון דיון ישיר בסוגיית הפרסום העקיף בעיתונות החרדית

  • הוסף לסימניות
  • #1
אתמול עברתי על 'יתד'. זה בלתי אפשרי.
חלק עצום מהכתבות שם מלאות בפרסומות סמויות, הכי דביקיות שיש, כמויות של אינטרסים כספיים. באמת שלא מבין איך הציבור הליטאי מסכים להיות מנוי לדבר הזה. עדיף בהרבה לקבל עיתון פרסומי טהור עם פרסומות מאשר כל ההתחכמויות שם, כל הכותרות התמימות האלו, כאשר רק בגוף הכתבה (בד"כ בשליש האחרון) מופיע 'בטעות' אזכור לאגודה/חברה/עסקן כזה או אחר. איכס.

ואח"כ חוזרים לעמודי החדשות הראשוניים, שם יש הודעות מאת מרנן ורבנן שליט"א.
מודה שבשלב מסויים אני מתחיל לתהות כמה שילם כל רב על אזכור שמו. כי אם כל הכתבות שם ממומנות, אז למה שעמודי העדכונים על מרנן ורבנן לא הועלו בתשלום?

***
נא לא לפנות באישי בנוגע לדיון, רק באשכול... בבקשה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אתמול עברתי על 'יתד'. זה בלתי אפשרי.
חלק עצום מהכתבות שם מלאות בפרסומות סמויות, הכי דביקיות שיש, כמויות של אינטרסים כספיים. באמת שלא מבין איך הציבור הליטאי מסכים להיות מנוי לדבר הזה. עדיף בהרבה לקבל עיתון פרסומי טהור עם פרסומות מאשר כל ההתחכמויות שם, כל הכותרות התמימות האלו, כאשר רק בגוף הכתבה (בד"כ בשליש האחרון) מופיע 'בטעות' אזכור לאגודה/חברה/עסקן כזה או אחר. איכס.

ואח"כ חוזרים לעמודי החדשות הראשוניים, שם יש הודעות מאת מרנן ורבנן שליט"א.
מודה שבשלב מסויים אני מתחיל לתהות כמה שילם כל רב על אזכור שמו. כי אם כל הכתבות שם ממומנות, אז למה שעמודי העדכונים על מרנן ורבנן לא הועלו בתשלום?
לפני שהמנהל יחנוק אותנו..
זה עיתון פירסומי, יום ג'. אף אחד לא מנוי אליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לפני שהמנהל יחנוק אותנו..

להיפך, חושב שהנושא הזה קשור לפורום כתיבה לפחות כמו סיפורים קצרים, ובטח הרבה יותר מבדיחות עתיקות המוגשות בקנקן חדש.

מה מקומה ולאן פניה של הכתיבה בעיתונות החרדית כיום, כאשר רובה היא כתבות ממומנות ואינטרסנטיות? כמובן בלי להכליל את כל העיתונים וכל הכותבים, אבל חלק הארי בכולם כך הוא.
האם יש עדיין מקום לכתיבה עצמאית ואמיצה או שבעל המאה ובעל הדעה, הלא הם המפרסמים והמממנים למיניהם, מנווט את הכל לפי חלילי חמת הנפש הבוערת שלו?

שווה אשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אתמול עברתי על 'יתד'. זה בלתי אפשרי.
חלק עצום מהכתבות שם מלאות בפרסומות סמויות, הכי דביקיות שיש, כמויות של אינטרסים כספיים. באמת שלא מבין איך הציבור הליטאי מסכים להיות מנוי לדבר הזה. עדיף בהרבה לקבל עיתון פרסומי טהור עם פרסומות מאשר כל ההתחכמויות שם, כל הכותרות התמימות האלו, כאשר רק בגוף הכתבה (בד"כ בשליש האחרון) מופיע 'בטעות' אזכור לאגודה/חברה/עסקן כזה או אחר. איכס.

ואח"כ חוזרים לעמודי החדשות הראשוניים, שם יש הודעות מאת מרנן ורבנן שליט"א.
מודה שבשלב מסויים אני מתחיל לתהות כמה שילם כל רב על אזכור שמו. כי אם כל הכתבות שם ממומנות, אז למה שעמודי העדכונים על מרנן ורבנן לא הועלו בתשלום?
רק שאלה. האם אתה יודע איך מבחינים בין כתבה שיווקית לכתבה מכל סוג אחר? האם שמת לב שהתחלת את העיתון מהסוף ושם הכתבות מופיעות בפונט ובצורה אחרת כדי להבליט שמדובר בכתבות שיווקיות? ואיך זה בעיתונים אחרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
רק שאלה. האם אתה יודע איך מבחינים בין כתבה שיווקית לכתבה מכל סוג אחר? האם שמת לב שהתחלת את העיתון מהסוף ושם הכתבות מופיעות בפונט ובצורה אחרת כדי להבליט שמדובר בכתבות שיווקיות? ואיך זה בעיתונים אחרים?
יש שיווק רשמי ויש שיווק שאינו רשמי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #7
הנה מאמר שעורר סערה לאחרונה, ומתכתב היטב עם הנושא.
איני מסכים עם כל דבריו (וגם ערכתי קצת לתועלת הבמה), אך הנקודה שגם כתבות שמוצגות כלא-פרסומיות הן ממומנות, ידועה ונכונה וגם עונה לדברי @מוישה דלעיל.

***

אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי
מייקל דה סנטה

בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.

יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.

בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:

1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".

2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.

3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.

לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.

מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטיקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.

בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
להיפך, חושב שהנושא הזה קשור לפורום כתיבה לפחות כמו סיפורים קצרים, ובטח הרבה יותר מבדיחות עתיקות המוגשות בקנקן חדש.

מה מקומה ולאן פניה של הכתיבה בעיתונות החרדית כיום, כאשר רובה היא כתבות ממומנות ואינטרסנטיות? כמובן בלי להכליל את כל העיתונים וכל הכותבים, אבל חלק הארי בכולם כך הוא.
האם יש עדיין מקום לכתיבה עצמאית ואמיצה או שבעל המאה ובעל הדעה, הלא הם המפרסמים והמממנים למיניהם, מנווט את הכל לפי חלילי חמת הנפש הבוערת שלו?

שווה אשכול.
הכסף תמיד הוא הבוס שקובע את השורה התחתונה. אז התחזית פסימית.
רק שאלה. האם אתה יודע איך מבחינים בין כתבה שיווקית לכתבה מכל סוג אחר? האם שמת לב שהתחלת את העיתון מהסוף ושם הכתבות מופיעות בפונט ובצורה אחרת כדי להבליט שמדובר בכתבות שיווקיות? ואיך זה בעיתונים אחרים?
בכנות?
אז לא, ממש לא. אני לא מצליח להבדיל בין כתבה פרסומית לרגילה.
שמעתי שתבעו אותם ושהם התחייבו או משהו שישנו את הנוהג הנפסד (של כתבות שיווקיות ב מ ס ו ו ה של חדשות), אבל לא, אינני רואה שום הבדל.
בכל קריאת כתבה ביתד אני במתח מסויים, האם מדובר בכתה חדשותית גרידא או איזה טריק ייחצנ"י מבאס שייחשף רק בשליש האחרון של הכתבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הנה מאמר שעורר סערה לאחרונה, ומתכתב היטב עם הנושא.
איני מסכים עם כל דבריו, אך הנקודה שגם כתבות שמוצגות כלא-פרסומיות הן ממומנות, ידועה ונכונה וגם עונה לדברי @מוישה דלעיל.

***

אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי. מדובר בכותבי פשקווילים במקרה הטוב ופושעים במקרה הרע


בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.

יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.

בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:

1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".

2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.

3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.

לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.

מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.

בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
כואב.
כואב.
מעניין לשמוע ממי שעובדים עם המערכות האלו אם שם זה אכן כך. לנו כקוראים אין דרך לדעת.
אולי הניקים הבאים ידעו
@מלפפון
@זלמן כהנא
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הנה מאמר שעורר סערה לאחרונה, ומתכתב היטב עם הנושא.
איני מסכים עם כל דבריו, אך הנקודה שגם כתבות שמוצגות כלא-פרסומיות הן ממומנות, ידועה ונכונה וגם עונה לדברי @מוישה דלעיל.

***

אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי. מדובר בכותבי פשקווילים במקרה הטוב ופושעים במקרה הרע


בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.

יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.

בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:

1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".

2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.

3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.

לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.

מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.

בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
מכיוון שהזכרת את שמי, אולי ראוי שאגיב. אבל מאחר והנושא נטחן גם כאן וגם במקומות אחרים עד אין דק, וראשי כבד עליי, אסתפק במלים בודדות. לפני הכל אקדים שבוודאי אני לא ידוע לכם כמי שחולה על המערכת החרדית, ובכל זאת חשוב לדייק.
[אגב, לא ראוי לתת קרדיט לניק מרוטר שממנו העתקת?]
יש כאן קונפליקט בין שני מושגים: 'עיתונות' ו'הציבור החרדי'. ראשית חשוב לפרק לגורמים, כמה מרכיבים יש בכל חלק מהם, ולדון בכל פרט לגופו, האם יש התנגשות, האם העיתונים החרדים מספקים את החלק הזה וכו'. צריך גם לבדוק האם אפשר להפריד את המושג 'עיתונות חרדית' מ'הציבור החרדי', כלומר אולי הצדקת המערכת הינה בכלל תפיסה חרדית שאנחנו חפים מביקורת או לפחות לא מוציאים כביסה מלוכלכת שרק באה לידי ביטוי בעיתונות. זה במיקרו.
ברמת המאקרו תמיד צריך להסתכל על התמונה הרחבה. אסביר במשל, ברוב תקופות המחקר היו ההיסטוריונים מתעסקים בתקופה/אזור/מדינה/דת שלהם בלי להשוות כלל לאחרים, והם הסיקו מסקנות שונות. בעשרות השנים האחרונות למדו החוקרים שלא ככה חוקרים היסטוריה, ויש לחקור את האזור או את העם בהשוואה למקבילות אחרות. בעקבות כך נודעו מהפכות רבות בחקר ההיסטוריה, ולעתים המסקנות היו שונות לחלוטין. במה שנוגע לענייננו, תמיד כדאי לבדוק מה קורה במקומות אחרים, אבל עם שכל. למשל אצל החרדים יכסו על הפוליטיקאי שלהם, ובעיתונות הכללית 'יאתרגו' את הפוליטיקאי הימני/השמאלני שמתאים להם. כמובן שבתור מס שפתיים ולהסיר לעז כל עיתון מכובד מחזיק היום גם כותבים אופוזיציונים, אבל הרוח לא משתנה. וכן בעוד אינספור פרמטרים שפשוט צריך לחפש את היישום הלא-חרדי שלהם גם בעיתונות הכללית.
יש לדון גם במגמות. מה נחשבת בעולם למגמה עיקרית בכתיבת עיתון ומה בציבור החרדי. עיתונאי אמור לחשוף את כל האמת, לעתים גם על חשבון הביטחון או הפרט. עיתונאי אחראי ומרוסן יותר ישקול טוב יותר מה הוא עלול לחולל. אכן העיתונות החרדית מגזימה עם ההגנה העצמית שלה (וכל הפוליטיקאים החרדים מגובשים יחדיו ולכן כל העיתונים החרדים שומרים אחד על השני, וקצת גם העיתונים שאינם מפלגתיים), אבל לפעמים ישנה אסטרטגיה פוליטית חרדית איך להרוויח משהו חשוב מאוד ולהרפות קצת מנושא מסוים, אבל אז מגיע איזה נחשוני ותופס את המערכת בזקן בלי לוותר עד שימחו על חילולי השבת במקום פלוני או אלמוני, בלי לקחת אחריות.
[מציע לעיין גם במספר מאמרים בנושא העיתונות החרדית באתר 'צריך עיון' בקישור זה.]
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
וראשי כבד עליי,
רפואה שלמה! עם ישראל זקוק לך בריא ושלם.
[אגב, לא ראוי לתת קרדיט לניק מרוטר שממנו העתקת?]
אכן ראוי מאוד ואף חובה.
אני קיבלתי את זה בלי שם הכותב, וכעת לאור התזכורת בהודעות הקודמות הלכתי לחפשו בגוגל והשבתיו על כנו.

עכשיו אקרא את השאר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בכנות?
אז לא, ממש לא. אני לא מצליח להבדיל בין כתבה פרסומית לרגילה.
שמעתי שתבעו אותם ושהם התחייבו או משהו שישנו את הנוהג הנפסד (של כתבות שיווקיות ב מ ס ו ו ה של חדשות), אבל לא, אינני רואה שום הבדל.
בכל קריאת כתבה ביתד אני במתח מסויים, האם מדובר בכתה חדשותית גרידא או איזה טריק ייחצנ"י מבאס שייחשף רק בשליש האחרון של הכתבה.
אוקיי. מקדיש לך כמה דקות כמתנת וכו'. אני פותח כעת את העיתון של יום שלישי ומחפש בכתבות. פרסומות מעוצבות כמובן לא בחשבון. מדובר על כתבות, נכון? אז ככה, בכל העיתון לא מצאתי כתבות שיווקיות למעט מעט על 'דרשו' וכדומה ועל עוד איזו סגולה הזויה. עכשיו, ראה, סיום הש"ס או מפעלי צדקה מזווית המבט החרדית הם חדשות גדולות ביותר, ואין סיבה שלא יקבלו כותרת. 'דרשו' עם כל הקושי לקבל את הרעש שלו, הוא לא ארגון רווחי, והוא בעיקר תרם המון לציבור. כך גם כל הכתבות על סיום הש"ס, על דרשות של רבנים, על חיזוקים שונים וכו'.
כעת לגבי שאלתך, שים לב שהכתבות הרגילות כתובות בפונט פרנקריהל, והכתבות השיווקיות בפונט דוד (למשל כתבה על מחלקת אורתופדיה במעיני הישועה). חמשת העמודים שלפני הלוח בסוף העיתון כולם מלאים בכתבות שיווקיות שכל אחת מהן בפונט דוד ובתוך מסגרת. אני חושב שלא צריך הרבה שכל כדי להבין את זה, במחילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הנה מאמר שעורר סערה לאחרונה, ומתכתב היטב עם הנושא.
איני מסכים עם כל דבריו, אך הנקודה שגם כתבות שמוצגות כלא-פרסומיות הן ממומנות, ידועה ונכונה וגם עונה לדברי @מוישה דלעיל.

***

אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי. מדובר בכותבי פשקווילים במקרה הטוב ופושעים במקרה הרע
מייקל דה סנטה

בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.

יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.

בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:

1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".

2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.

3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.

לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.

מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.

בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
דווקא סעיף 3 מעלה את הפיוז יותר משאר הסעיפים.
יעקב ריבלין כותב הרה פעמים שהח"כים שלנו אמנם משרתים 'אתנו' - הציבור הפשוט, אבל רק בעדיפות אחרונה.
ראשית את מנהלי המוסדות, שנית את העסקנים / גבאי רבנים, ובאחרונה, אותנו. האזרחים הקטנים.
ומה אגיד, תעלו על קו אוטובוס לכותל (זה שאנשי האצולה לא ראו מבפנים כבר שלושים שנה), או קו 64 בשעות הערב, או כל חרדי אחר - ותבינו על מה התחושה...

לגבי סעיפים 2 ו-1, אולי יש מקום לתרץ איכשהו.
כך או כך, עיתונות - זה לא:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מכיוון שהזכרת את שמי, אולי ראוי שאגיב.

יש כאן קונפליקט בין שני מושגים: 'עיתונות' ו'הציבור החרדי'. ראשית חשוב לפרק לגורמים, כמה מרכיבים יש בכל חלק מהם, ולדון בכל פרט לגופו, האם יש התנגשות, האם העיתונים החרדים מספקים את החלק הזה וכו'. צריך גם לבדוק האם אפשר להפריד את המושג 'עיתונות חרדית' מ'הציבור החרדי', כלומר אולי הצדקת המערכת הינה בכלל תפיסה חרדית שאנחנו חפים מביקורת או לפחות לא מוציאים כביסה מלוכלכת שרק באה לידי ביטוי בעיתונות. זה במיקרו.
ברמת המאקרו תמיד צריך להסתכל על התמונה הרחבה. אסביר במשל, ברוב תקופות המחקר היו ההיסטוריונים מתעסקים בתקופה/אזור/מדינה/דת שלהם בלי להשוות כלל לאחרים, והם הסיקו מסקנות שונות. בעשרות השנים האחרונות למדו החוקרים שלא ככה חוקרים היסטוריה, ויש לחקור את האזור או את העם בהשוואה למקבילות אחרות. בעקבות כך נודעו מהפכות רבות בחקר ההיסטוריה, ולעתים המסקנות היו שונות לחלוטין. במה שנוגע לענייננו, תמיד כדאי לבדוק מה קורה במקומות אחרים, אבל עם שכל. למשל אצל החרדים יכסו על הפוליטיקאי שלהם, ובעיתונות הכללית 'יאתרגו' את הפוליטיקאי הימני/השמאלני שמתאים להם. כמובן שבתור מס שפתיים ולהסיר לעז כל עיתון מכובד מחזיק היום גם כותבים אופוזיציונים, אבל הרוח לא משתנה. וכן בעוד אינספור פרמטרים שפשוט צריך לחפש את היישום הלא-חרדי שלהם גם בעיתונות הכללית.
יש לדון גם במגמות. מה נחשבת בעולם למגמה עיקרית בכתיבת עיתון ומה בציבור החרדי. עיתונאי אמור לחשוף את כל האמת, לעתים גם על חשבון הביטחון או הפרט. עיתונאי אחראי ומרוסן יותר ישקול טוב יותר מה הוא עלול לחולל. אכן העיתונות החרדית מגזימה עם ההגנה העצמית שלה (וכל הפוליטיקאים החרדים מגובשים יחדיו ולכן כל העיתונים החרדים שומרים אחד על השני, וקצת גם העיתונים שאינם מפלגתיים), אבל לפעמים ישנה אסטרטגיה פוליטית חרדית איך להרוויח משהו חשוב מאוד ולהרפות קצת מנושא מסוים, אבל אז מגיע איזה נחשוני ותופס את המערכת בזקן בלי לוותר עד שימחו על חילולי השבת במקום פלוני או אלמוני, בלי לקחת אחריות.
[מציע לעיין גם במספר מאמרים בנושא העיתונות החרדית באתר 'צריך עיון' בקישור זה.]

כל מה שאתה אומר נכון מאוד.
אבל את שמך ציטטתי רק בקשר לסוגיית המאמרים הממומנים, כפי שהוא הזכיר שם "פעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין".
יש בעיתונות (גם ואולי בעיקר הבלתי מפלגתית) כתבות שלמות על רבנים ואדמו"רים המשולמות היטב על ידי אותה חצר/ישיבה. כתבות נדל"ן "אובייקטיביות" המשולמות מראש ואינן מסומנות, וכן הלאה. האם לא מגיעה לקוראים חובת גילוי נאות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אוקיי. מקדיש לך כמה דקות כמתנת וכו'. אני פותח כעת את העיתון של יום שלישי ומחפש בכתבות. פרסומות מעוצבות כמובן לא בחשבון. מדובר על כתבות, נכון? אז ככה, בכל העיתון לא מצאתי כתבות שיווקיות למעט מעט על 'דרשו' וכדומה ועל עוד איזו סגולה הזויה. עכשיו, ראה, סיום הש"ס או מפעלי צדקה מזווית המבט החרדית הם חדשות גדולות ביותר, ואין סיבה שלא יקבלו כותרת. 'דרשו' עם כל הקושי לקבל את הרעש שלו, הוא לא ארגון רווחי, והוא בעיקר תרם המון לציבור. כך גם כל הכתבות על סיום הש"ס, על דרשות של רבנים, על חיזוקים שונים וכו'.
כעת לגבי שאלתך, שים לב שהכתבות הרגילות כתובות בפונט פרנקריהל, והכתבות השיווקיות בפונט דוד (למשל כתבה על מחלקת אורתופדיה במעיני הישועה). חמשת העמודים שלפני הלוח בסוף העיתון כולם מלאים בכתבות שיווקיות שכל אחת מהן בפונט דוד ובתוך מסגרת. אני חושב שלא צריך הרבה שכל כדי להבין את זה, במחילה.
אז אתה אומר שאין לי הרבה שכל?
קודם כל - מעליב ברמות קשות. אותך לדודה נחמה.;);););)

ולגוף העניין...
ונניח ואין לי שכל. אבל בדיוק כמוני יש עוד אלפי קוראים.
אולי רובם!
זה עיתון, לא ריטב"א. לא מחפשים שם רמזים מתחת השטיח. כשקוראים עיתון לא מפעילים מגננות נגד פרסומות סמויות, לכן גם הסיפור ההוא של הראל כל כך עצבן. כי הוא היה מכה לבטן הרכה.

וסתם שאלה לקוראים מהצד.
אתם קוראים ביחד/ משפחה / בקהילה / יום ליום / משהו, ולא מתעצבנים על כמות הפרסומות והאינטרסים הבלתי אפשרית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כל מה שאתה אומר נכון מאוד.
אבל את שמך ציטטתי רק בקשר לסוגיית המאמרים הממומנים, כפי שהוא הזכיר שם "פעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין".
יש בעיתונות (גם ואולי בעיקר הבלתי מפלגתית) כתבות שלמות על רבנים ואדמו"רים המשולמות היטב על ידי אותה חצר/ישיבה. כתבות נדל"ן "אובייקטיביות" המשולמות מראש ואינן מסומנות, וכן הלאה. האם לא מגיעה לקוראים חובת גילוי נאות?
בהחלט מגיע. אבל תמיד צריך לאזן בין צורך הציבור לבין רצון המפרסם. כלומר, אם כותבים על רפורמת טלפונים של כחלון אז לא מעניין אותנו שזה מחמיא לו. כך גם על פעילויות כלכליות של גפני. ואם ר' גרשון אדלשטיין דיבר בישיבה כמה דברים פשוטים שכבר כתובים בחז"ל, אז לא חשוב לי שהתלמידים שלו הכניסו את זה, כי הציבור החרדי משתוקק לכל מילה שלו. וכן הלאה בנוגע לכל אדמו"ר וחצר. ויודע מה, הציבור רוצה גם לקרוא על הגמ"ח המרכזי ועל מיסטר *****. בסדר, לא הכל נקי כאן. בכל אופן יש אנשים (כך אומרים) שזה מעסיק אותם מאוד, אז הקהל מבקש את זה. כפי שאמרתי, תשווה את זה לכותרות הפפראצ'י המבחילות שגודשות כל עיתון חילוני.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה