דיון: עונשים

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לי שיעור ספרות חד שבועי בכיתה בינונית.
ומצב שיעורי הבית, איום ונורא. כחצי כיתה לא מכינות.
והשיעור נהדר, מעניין, חוויתי, אפשר היה להסתדר גם בלי לתת שיעורי בית. אבל אני רוצה לקדם אותן, ולהוציא מהן דברים יצירתיים, יש בנות מוכשרות שהשיעור הזה בשבילן הוא הדובדבן שבקצפת מכל המערכת . ומלבד זאת, בשיעור חד שבועי צריך גם להגיע להספקים, כך שלתת לבנות לסים חלק מהשכפול בבית, או למצוא בשיר חרוזים מסוג כזה וכזה, זה מינימום.
ניסיתי בחיובי, הבנות שהכינו קיבלו המון משוב, שיעור אחד, הן נבחרו לפעילויות בצורה הפגנתית. אני חושבת שלא נכון לתגמל מעבר לזה בפרס או בסוכריה שהרי שיעורי בית הם חובה בסיסית של כל תלמידה. לא מגיע לה על זה כל הכבוד. (בדברים שהם מעבר - כן. לדוג', במקצוע אחר יש לנו ענין של חתימות, וכל חתימה מזכה בנקודה.)
איזה עונש קל לדעתכן יכול לעזור? מה מרתיע ילדות בנות 9-10-11?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מרתיע- מכתב להורים | שולחים למחנכת / למנהלת
אבל לא נראה לי שזה הדרך...
אם סה"כ הכל בסדר... השיעור ההקשבה רק השיעורים
אולי כדאי חתימות כמו במקצוע השני או משהו דומה...
אולי להתייחס לזה יותר בכובד ראש ולשאול כל אחת למה לא הכנת?
חבל זה יוריד לך ציון בתעודה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זהו, שאני לא השוטר המאיים שעושה כל היום נו נו נו ושולח מכתבים להורים.
ילדים לפעמים הולכים עם זה שנים ולא סולחים. (המקסימום זה לכתוב בעיפרון בסוף המחברת ואם יש שיפור, אני מרשה למחוק.
הענין הוא שבכיתה בינונית הן עוד לא למדו מספיק לקחת אחריות, ומכתב לאמא, שוב, לא עונה על הבעיה. יופי, מחר אמא תזכיר לה, ובעוד שבוע שוב. אבל מה יהיה אחר כך כשאמא תשכח או תלך לאלף ואחד עיסוקים אחרים שלה? מכתב לאמא בעצם מעביר את העול לאמא.
צריך משהו שירתיע את הילדה וילמד אותה אישית לקחת אחריות. אם היא תתבקש לשלם מחיר על ההזנחה ותקבל עונש, זה לדעתי עשוי לעזור.
אשמח לשמוע דעות של מורות נוספות בעניין.

סוג של עונש שחשבתי שעשוי להרתיע: להעתיק קטע מספר ילדותינו. בעלית מדרגה של חומרה, להחתים את האמא עליו. ילדה שיודעת שהיא בעצמה תצטרך לשלם מחיר על חוסר שיעורי בית, לדעתי, תלמד לקחת אחריות. אבל שוב, זאת דעתי, ואשמח לשמוע דעות נוספות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מורה אחת שלי לעברית היתה מנהלת את שיעוריה באופן הבא:
קריאת שמות ו.. חני- תקראי שאלה ראשונה. כשזו גמרה לקרא חוץ מהמחמאה בעלפה היא היתה מוסיפה הערה קטנה במחברת בכתב ידה המסולסל.
חיכינו להערה הזו בכליון עיניים. כולנו רצינו. לכן היא היתה עוברת בסוף השיעור על מחברות של הבנות מטור מסויים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תני להן לתאר בכתב כל אחת על דף משלה, מה עובר להן בראש עם צמד המילים שיעור ספרות.
לציין על הדף שני טורים: שלילי וחיובי.
מלכתחילה בכל טור חייבות לציין לפחות משהו אחד. מי שלא מצאה משהו שלילי, אדרבא. היא תקבל איזה עידוד. תמריץ.
מי שלא מצאה משהו חיובי, בעיה. היא אינה מוסרת את הדף עד למילוי משהו בטור.
ההיפך מעונש, הוא תמריץ לאלה שכן מתחברות ומחברות. אם התמריץ הוא חזק דיו, הוא אמור לגרות את הנמנעות.
לפני עונש רציני, יש פעמים שהופעת המנהלת בכיתה, ומספר משפטים שהיא תשמיע בעניין, יעשו את שלהם. היא תתן להן להבין את רצינות וחובת העניין בכובד ראש הראוי. כאשר המנהלת מדברת, זה כבר גורם ליחס מקבל אחר מאשר המורה שאחת לשבוע היא מטילה עליהן מטלות בלתי אהובות.
ניתן גם להוציא עלון חודשי כיתתי בנושא מסויים בו תשתתפנה הבנות האוהבות את הנושא ואלה אשר משלימות עם הנושא גם אם באילוץ. כל אחת תתבטא בו ותתרום מכישרונה הברוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י אסתיג;1424602:
לפני עונש רציני, יש פעמים שהופעת המנהלת בכיתה, ומספר משפטים שהיא תשמיע בעניין, יעשו את שלהם. היא תתן להן להבין את רצינות וחובת העניין בכובד ראש הראוי. כאשר המנהלת מדברת, זה כבר גורם ליחס מקבל אחר מאשר המורה שאחת לשבוע היא מטילה עליהן מטלות בלתי אהובות.
להכניס את המנהלת זה לא מוריד את כל הסמכות של המורה?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אולי הן פשוט שוכחות?
כדאי להרגיל אותן להכין באותו יום ש"ב, ולא לחכות ליום לפני השיעור הבא, כי אז הן עלולות לשכוח.
את יכולה לעמוד על זה שהן תכנה באותו היום, פשוט לשאול אותן בשיעור באיזה יום הן הכינו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לפעמים אני נותנת דקה-שתים בסוף השיעור להכנת ש"ב.
הזריזות אפילו מסיימות, וגם אם לא - לפחות התחילו, הבינו מה צריך לעשות, ואח"כ בבית הן צריכות רק להמשיך.
יש כאלו שמרתיע אותן לפתוח ספר/מחברת ולהזכר מה המורה אמרה לעשות.

עוד:
לרשום כל אחת שכן הכינה ש"ב או לחילופין - שלא הכינה. הרישום עושה להן משהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אצלי יש חוק בל יעבור: שתי שאלות לשעורי בית ולא יותר!!!!

את כל החומר אני מכניסה בשתי השאלות הללו והבנות מאושרות.

אלא מה... ברגע שיותר מ-3 בנות מגיעות בלי שע"ב, המכסה עולה לשלוש שאלות.... זה העונש הכי נורא בשבילן! שלוש שאלות לשעורי בית!!!....

אבל לגבי אופן הטיפול- שיחות, ניג'וסים ('איקס, היום בהפסקה את יושבת להשלים. בסוף ההפסקה חכי לי ליד חדר מורות ואבדוק לך. אם אינה מחכה, אני קוראת לה שוב: 'יש כאן עבודה שאת עושה כעת בהפסקת 12. למחר את מראה לי מחברת מושלמת'. למחרת: 'בואי תראי לי את המחברת המושלמת שלך... לא הבאת? בסדר. אני רואה שמאוד קשה לך לזכור. מה המספר שלך בבית? באיזה שעה נוח לך שאתקשר להזכיר לך? '... אני יכולה להמשיך, אבל מעולם לא קרה לי ילדה שהתקשרתי אליה והיא הגיעה למחרת בלי שע"ב...)

בנות בהלם מהזכרון של היומן שלי. שבוע אחרי אני שולפת להן פתאום: "שאלה שלוש השלמת את הסיבה החסרה בסעיף ב'?" העיניים שלהן נפערות מתדהמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מסכימה עם מילה בסלע בכל מילה.
מעולם עוד לא הגעתי להתקשר לתלמידה... אבל ההתמדה הזו חשובה: להזכיר, ועוד פעם וכו'
ומה שהכי חשוב לדעתי. אני מקדימה את זה בתחילת שנה ולאחר מכן מרעננת את הכללים: שיהיה להם ברור מהתהליך הזה.

בנות. אני דורשת הכנה מלאה של שיעורי בית. בת שלא מכינה יכולה להשלים ולהראות לי את זה לשיעור שאחר כך, אם היא לא מביאה, היא נשארת להשלים בהפסקה. במידה וזה חוזר על עצמו יותר משלוש פעמים הנושא עובר לטיפול המחנכת.

זה לא משנה כל כך התהליך אלא שברור להן מה הולך להיות בכל שלב וזה לא שאני ממציאה עונש באותו רגע.
לא הכנת שיעורים? לא עונש, תוצאה. את כבר יודעת לבד את התהליך ותחליטי בעצמך אם את רוצה למצוא את עצמך שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מסכימה עם מילה בסלע בכל מילה.
מעולם עוד לא הגעתי להתקשר לתלמידה... אבל ההתמדה הזו חשובה: להזכיר, ועוד פעם וכו'
ומה שהכי חשוב לדעתי. אני מקדימה את זה בתחילת שנה ולאחר מכן מרעננת את הכללים: שיהיה להם ברור מהתהליך הזה.

אז ככה: אני דורשת הכנה מלאה של שיעורי בית. בת שלא מכינה יכולה להשלים ולהראות לי את זה לשיעור שאחר כך, אם היא לא מביאה, היא נשארת להשלים בהפסקה. במידה וזה חוזר על עצמו יותר משלוש פעמים הנושא עובר לטיפול המחנכת.

זה לא משנה כל כך התהליך אלא שברור להן מה הולך להיות בכל שלב וזה לא שאני ממציאה עונש באותו רגע.
לא הכנת שיעורים? לא עונש, תוצאה. את כבר יודעת לבד את התהליך ותחליטי בעצמך אם את רוצה למצוא את עצמך שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
למה המחנכת צריכה לטפל בבת שלא הכינה 3 פעמים שע"ב?

בתור מחנכת הייתי מניחה לך להתמודד בעצמך... אני לא השוט לבעיות מהסוג הזה... למחנכת מביאים אך ורק בעיות חינוכיות שהתעוררו בשיעור (חוצפה, אחרי שהתמודדו עימה בדרכים המקובלות, זלזול בתפילה, שקרים וכדו').
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הערונת: מילה בסלע, האם נראה לך הוגן לקחת לבת הפסקה ולהושיב אותה להכין ש.ב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י mirif;1427295:
הערונת: מילה בסלע, האם נראה לך הוגן לקחת לבת הפסקה ולהושיב אותה להכין ש.ב?

אני מסבירה לבנות את מה שעומד מאחורי העונש:

ישנן מטלות שצריכות להיעשות בבית. אלו לא "שעות פנאי" אלא שעות חזרה ושינון ללא שגחת מורה.

במקום לעשות בבית העדפת לקחת לעצמך 'הפסקה' בבית. מן הראוי שאת אותן דקות תשלימי כעת בכיתה. לגמרי לא משתלם, נכון? אז בפעם הבאה מוטב לטרוח ולהכין בבית (בהרבה פחות זמן!) מאשר לראות את כולן משחקות ולהתענות עם המחברת.

אין זה עונש קבוע כי אם חד פעמי. כמובן שא"א להטיל אותו על יותר מהפסקה אחת, אולם כתלמידת בית ספר עליה לדעת כי מוטלות עליה חובות מסוימות שעליה למלא בשלימות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בדרך כלל (ועוד לא היו לי יוצאי דופן...) הספיק לבנות לדעת שיש מחנכת שעומדת מאחורי זה, כדי לעשות מה שצריך לעשות.
חוצמיזה, שמבחינתי, ילדה שלא מכינה שיעורי בית, ועוד פעם לא מכינה, ועוד פעם לא מכינה... זה כבר מעבר לשיעורי בית, זו התנהלות לא נכונה שחשוב לי שהמחנכת תהיה מודעת לזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אצלינו יש יומן מעקב שבועי, טבלה שמחולקת לפי ימות השבוע. כל מורה שיש לה הערה בשיעורי בית, ציוד וכו מסמנת לאותה בת ביומן, בסוף השבוע הן מקבלות את הסיכום השבועי של כל מה "שעמלו" עליו כל השבוע, בת שכל השורה שלה ריקה נכנסת להגרלה שנערכת ביום שישי, בכל יום שישי יש 2 זוכות בהגרלה. זה עובד מעולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י סימולציה;1427304:
בדרך כלל (ועוד לא היו לי יוצאי דופן...) הספיק לבנות לדעת שיש מחנכת שעומדת מאחורי זה, כדי לעשות מה שצריך לעשות.
חוצמיזה, שמבחינתי, ילדה שלא מכינה שיעורי בית, ועוד פעם לא מכינה, ועוד פעם לא מכינה... זה כבר מעבר לשיעורי בית, זו התנהלות לא נכונה שחשוב לי שהמחנכת תהיה מודעת לזה.

אחרי שנעשתה כל הפעילות הנ"ל ועדיין?... אז כן, את בהחלט צודקת.

ודווקא אני נזכרת במקרה אחד ויחיד כזה, פרויקט אמיתי, שהגורם היה חוסר סדר מובנה ובסיסי בבית (ארוחת ערב ב-10, מקלחת רק אם רוצים, בחמש אחה"צ ישנים, בתשע יוצאים לסיבוב ופעם דווח לי על משחק מחבואים מרתק ב-11 בלילה בחניון של הבנין. יש כאלה.)

אז כאן זה ענין למחנכת, ברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני לא מורה אבל יש כמה דברים שזכורים לי ממורה ביסודי(דיי דומה למה שאמרו ועבד יופי!):
א.קריאת שמות בתחילת שיעור זה גם שאלה של הכנת ש"ב? רק המעמד להגיד לא מול כל הכיתה והמורה שמסמנת בסבר פנים חמור ב'יומן' מהווה תמריץ...
ב.כמובן שמי שלא הכינה הייתה צריכה להשלים לשיעור הבא ולהביא למורה(המקצועית) לחתום על ההשלמה
ג.אחרי שלוש פעמים של 'תקרית' כבר צריך חתימת הורים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
להכנס לכתה בצורה זו:
שלום בנות יקרות מה שלומכן?
להניח לי בבקשה מחברות על השולחן לפי טורים כל טור ערימה.
יופי נהדר אפשר לשבת.
ותוך כדי ישיבה שלהן לעלעל במחברות. בחלקן לסמן אבל בהכל לרפרף
ואז, ראשית, אם משהי לא הכינה- את רואה מיד. אפילו אם חסרה תשובה לשאלה אחת, לסמן, ולעשות תחושה לא נחמדה ואפילו נודניקית. אין אצלי דברים כאלו, כאן בשיעור / בכתה שלי כולן מכינות ש.ב., אתן לא מכירות אותי עדין אבל כאן זה לא יהיה, אצלי תמיד תמיד באים עם ש.ב., זה לא יכול להיות אחרת.
את זה לעשות בתחילת השנה מס' פעמים,
אחרי כן לדלג, לא כל שיעור אלא מידי פעם.
התוצאות:
אין (כמעט) בנות שלא מכינות ש.ב. ולטווח ארוך כי הן פשוט יודעות שזה מיד בתחילת השיעור במעקב.
והן יודעות שאצלי זה פשוט לא שייך אחרת.
זה מרתיע.
מה שיוצא שכמעט לא צריכים להעניש על ש.ב. ולמה כמעט? כי א. בכתה יכולה להיות איזה אחת עם בעית ארגון וכד' שזה מצריך טיפול שורש...
ב. לפעמים בסוף שנה יש רפיון אז פשוט לחזור על הסרט שנית עם הוספה זה לא יכול להיות ששכחתן... וכו'
נסו ותווכחו!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה