דיני עבודה יום העצמאות

[g2035]

מי יכול להעלות את לשון החוק לגבי תשלום עבור עבודה ביום עצמאות

אני צריך את לשון החוק, וקישור למקור.

תודה

 

[אות לי]

עבודה במהלך החג

במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד.
עובד שמקום עבודתו כלול ברשימת המקומות שיש להפעילם ביום העצמאות והוא עובד בחג, זכאי לגמול בגין עבודתו, ובנוסף ליום חופשה חלופי (או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון).
החג נחשב כמתחיל בחצות ומסתיים בחצות (כלומר בשנת 2015 הגמול ישולם רק עבור עבודה שנעשתה במהלך יום חמישי 23.04.2015 בין השעות 00:01 ל-24:00).

המקור

 

[נחליאלי]

מצטרפת לפותחת האשכול,
איפה נמצאת הרשימה של המקומות שצריכים לעבוד ביום העצמאות?

 

[אות לי]

הצלה,ביטחון,חשמל,מים וכדו' לא נראה לי שעיצוב גרפי נכלל..

אם לדייק יש אפשרות נוספת לקבל רק 150% ובנוסף יום חופשה חילופי.

 

[שריל'ה]

מה לגבי יום רביעי?
יום עבודה מלא ורגיל?

 

[נחליאלי]

הצלה,ביטחון,חשמל,מים וכדו' לא נראה לי שעיצוב גרפי נכלל..

אם לדייק יש אפשרות נוספת לקבל רק 150% ובנוסף יום חופשה חילופי.

אני מחפשת רשימה רשמית מטעם המדינה.

 

[אפכא מסתברא]

מישהו יודע אם מותר מבחינת החוק לפתוח חנות סידקית ב - נו, מה נכתוב, 'חגא'?

 

[efraty]

מה לגבי יום רביעי?
יום עבודה מלא ורגיל?

מישהו יודע? יום רגיל/חלקי/ כמו ערב חג?

 

[dk]

יום הזיכרון

מה אורכו של יום העבודה ביום הזיכרון?

יום הזיכרון הינו למעשה ערב יום העצמאות (המוכר כחג לאומי בישראל), ועל כן חלים עליו הדינים החלים על ערב חג. לפיכך, אורכו של יום העבודה מתקצר, כך שבמקומות עבודה בהם עובדים חמישה ימים בשבוע (9 שעות יומיות), אורכו של יום העבודה יעמוד על 8 שעות בלבד, ובמקומות עבודה בהם עובדים שישה ימים בשבוע (8 שעות יומיות), יעמוד אורכו של יום העבודה על 7 שעות והשכר ישולם עבור יום עבודה רגיל ולא מקוצר.

האם עובד זכאי לתוספת שכר בגין עבודה ביום הזיכרון?

לא - העובד יהא זכאי לשכרו הרגיל.

מי רשאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון?

חוק יום הזיכרון קובע שעובד רשאי להיעדר בשכר מעבודתו ביום הזיכרון, רק במידה והוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחלל מערכות ישראל או לנפגע פעולות איבה. החוק מגדיר "קרוב משפחה" כהורים, הורי הורים, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות.

יש לציין כי בשנת 2010 תוקן חוק חופשה שנתית, כך שהוא מאפשר לעובד להיעדר ביום הזיכרון כ"יום בחירה", אך עליו להודיע זאת למעביד לפחות 30 ימים מראש. יום בחירה זה ירד ממכסת ימי החופשה השנתית המגיעה לעובד.
יום העצמאות

האם עובד זכאי לשכר במידה ולא עבד ביום העצמאות?

בהתאם לצו ההרחבה – הסכם מסגרת הקובע את הזכאות לדמי חגים (להלן: "צו ההרחבה"), עובד (מכל דת שהיא) יהיה זכאי לדמי חגים, כלומר לתשלום בגין יום העצמאות, על אף שלא עבד בו בפועל.

קיימת הבחנה בין עובד במשכורת חודשית (גלובלית) לבין עובד בשכר שעתי/יומי.

עובד המשתכר שכר חודשי, יקבל את שכרו הרגיל.

עובד המשתכר שכר יומי/שעתי, יקבל את שכרו הרגיל בגין יום העצמאות, בכפוף לקיומם של שלושה תנאים מצטברים: (1) העובד מועסק במקום העבודה שלושה חודשים לפחות; (2) העובד עבד יום לפני ויום אחרי החג; (3) העובד אמור היה לעבוד ביום החג.

האם ניתן לחייב עובד לעבוד ביום העצמאות?

יום העצמאות הוא יום חג לאומי לבני כל הדתות, אך הגבלת ההעסקה בו חמורה פחות. בהתאם לחוק, ראש הממשלה רשאי לקבוע מקומות עבודה שיש לקיימם גם ביום העצמאות. במידה ומקום העבודה אינו נמנה על מקומות אלה, חיוב עובד לעבוד ביום העצמאות יביא לתשלום גמול מיוחד עבור העבודה בחג.

מהן שעות עבודה אשר יחשבו כעבודה ביום העצמאות?

חוק יום העצמאות, התש"ט-1949, קובע כי יום העצמאות הינו חג מדינה ועל כן יום העצמאות יהיה יום שבתון. החוק אינו מגדיר את שעות יום העצמאות.

שיטת פרשנות אחת טוענת כי כיוון שלא מדובר בחג דתי ומכיוון שחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע כי יום מתחיל בחצות הלילה וסופו בחצות, אזי עבודה ביום העצמאות תיחשב עבודה בטווח השעות הללו.

מנגד, שיטת פרשנות אחרת טוענת כי תחילת יום העצמאות הינה מיד בצאת יום הזיכרון, היינו, בסיום הטקס בהר הרצל (באזור השעה שמונה בערב), וסופו של יום העצמאות 24 שעות לאחר מכן.

לדעתנו נכון יהיה לקבוע את גדרות יום העצמאות בהתאם לשיטת הפרשנות השנייה, שכן שיטה זו מתיישבת עם הקבוע לעניין חגים אחרים, אך בתי הדין לעבודה טרם פסקו בעניין זה ובשל כך אין תשובה וודאית בנושא.

לאיזה תגמול זכאי עובד שעבד ביום העצמאות?

על מנת לקבוע אם עובד זכאי לגמול בגין עבודה ביום העצמאות צריך תחילה לבדוק האם צו ההרחבה חל עליו בהתאם לתנאים האמורים לעיל.

במידה וצו ההרחבה חל עליו, ישנן 3 גישות לתשלום עבור עבודה ביום העצמאות:

גישה ראשונה:

יום העצמאות הינו יום חג הן מכוח חוק יום העצמאות והן מכוח צו ההרחבה. בהתאם לסעיף 18(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, על מועדי ישראל יש להחיל את הוראות חוק שעות עובדה ומנוחה, התשי"א-1951, החלות על עבודה במנוחה השבועית.

היינו, עבור עבודה ביום העצמאות יהיה זכאי העובד לתמורה בסך 150%. בנוסף לתמורה עבור עבודתו של העובד יש לשלם לעובד את התמורה שהיה מקבל במידה ולא היה עובד ביום העצמאות, היינו, 100% ועל כן, בהתאם לגישה זו, עובד שעבד ביום העצמאות יהיה זכאי לתמורה כוללת של 250%.

גישה שניה:

סעיף 18 (א) לפוקדת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, מגדיר את מועד ישראל ויום העצמאות אינו מצוי בהגדרה זו.

לפיכך, עבור עבודה ביום העצמאות יש לשלם את שכר עבודתו הרגיל של העובד, היינו, 100%, ובנוסף לשלם את התמורה שהיה מקבל במידה ולא היה עובד ביום העצמאות, היינו, 100% ועל כן, בהתאם לגישה זו, עובד שעבד ביום העצמאות יהיה זכאי לתמורה כולל של 200%.

גישה שלישית:

בפס"ד תעא (י-ם) 1995-07 בנימין בנימין נ' עמותת זבחי צדק, נפסק לעובד פיצוי בסך 50% משכרו עבור עבודה ביום העצמאות, היינו, העובד קיבל את שכרו הרגיל כאשר עבד ביום העצמאות ובמסגרת פסק הדין קיבל 50% נוספים.

לפיכך, בהתאם לגישה זו, הגמול עבור עבודה ביום העצמאות בסה"כ הינו 150%.

יצויין כי פסק דין זה אינו מנומק ואינו מסביר מדוע התמורה עבור עבודה ביום העצמאות הינה 150% בלבד. כמו כן, פס"ד זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ועל כן הוא אינו מהווה הלכה מחייבת.

לסיכום

משאין פסיקה ברורה ומחייבת בנוגע לתמורה עבור עבודה ביום העצמאות, יש להמתין ולראות מה ייפסק לעניין זה אם וכשסוגיה זו תובא לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה. לדעתנו, עד לפסיקת הלכה מחייבת כאמור, נכון יהיה לפעול בהתאם לגישה השנייה ולשלם לעובד עבור עבודה ביום העצמאות סך כולל של 200% משכרו.

האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים לעיל הינה על אחריות המשתמש בלבד.
*עו"ד קליה קליין, שותפה וראש קבוצת דיני העבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

 

[חנה קונקטורית ומאמנת]

עבודה במהלך החג


עובד שמקום עבודתו כלול ברשימת המקומות שיש להפעילם ביום העצמאות והוא עובד בחג, זכאי לגמול בגין עבודתו, ובנוסף ליום חופשה חלופי (או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון).
/QUOTE]

איך מחשבים ה200% תשלום?
לפי שעות שעבדתי בפועל ביום הזה או לפי איך הייתי אמורה לעבוד?
ז"א אם בד"כ אני עובדת 5 שעות ביום. ולו לא הייתי עובדת הייתי מקבלת על 5 שעות.
אבל אם כן עבדתי -והפעם 7 שעות (על פי בקשת המעסיק)
האם אני מקבלת עבור 14 שעות או 7 + 5 שהוא 12 שעות?

אשמח לקבל תשובה פלוס מקור.

 

[אסתי H]

ברור ש14

 

[אביגיל אינש]

בלי קשר לנושא של השכר
מצורפת תמונה שקבלתי במייל - מודעה שתלתה באחד המעונות לפני יום העצמאות:.....

 

[אביגיל אינש]

רגע, אני מנסה להגדיל את התמונה.

 

[יוסף צבי]

אפשר להעלות את התמונה יותר גדולה?

 

[אביגיל אינש]

זה טוב?

 

[אביגיל אינש]

אולי ככה

 

[יוסף צבי]

האחרונה מצוין
תודה רבה רבה

 

[אריה123]

יצויין כי פסק דין זה אינו מנומק ואינו מסביר מדוע התמורה עבור עבודה ביום העצמאות הינה 150% בלבד. כמו כן, פס"ד זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ועל כן הוא אינו מהווה הלכה מחייבת.

אם לפי שיטת הב"ד האזורי חייבים רק 50 %, לפי ה"הלכה" (עפ"ל) אפשר לומר קים לי כהב"ד האזורי ?

 

[גפ"ן]

אם לפי שיטת הב"ד האזורי חייבים רק 50 %, לפי ה"הלכה" (עפ"ל) אפשר לומר קים לי כהב"ד האזורי ?

מיכל, לא הבנתי את הלמדנות והכוונות, אבל, אתה כמעסיק, בבקשה אל תנהג בחשבון ה-150%, אין בזה שום שום הגיון, כי הרי אם העובד לא היה עובד בכלל היה מקבל 100%, יוצא א"כ שעבור יום עבודה בפועל קיבל על כל שעה שלו 50% מהשכר הרגיל. לא בושה?

קח בחשבון שבימים אלו אין מעונות, גנים, בי"ס, מטפלות, אז צריך לדאוג לבייביסיטר שגם לה יש לשלם 20-25-30 ש"ח לשעה (תלוי בגיל הילדים ובמעמד המטפלת אשה/בחורה), ואז את רוב או כל השכר של אותו יום נתת לה . אני במקום העובדים במקומות אלו שלא חייבים לעבוד אבל הבוס מבקש, לא הייתי באה לעבודה , ותגיד שאני לא צודקת!

פעם עבדתי במקום שהיו משלמים 200%, אבל באופן קבוע הבוס היה מבקש ביום העצמאות יותר שעות (עובדות בשכר שעתי). היינו, במקום 5 שעות באופן רגיל, היה מבקש 8-10. אבל 200% שילם רק עבור 5 שעות ואילו על השאר שכר רגיל. חשבת השכר שלו עבדה עלינו שזה החוק. (קראנו לה אז "גנבת השכר")
בלענו.
אחרי כמה שנים, לאחר יום העצמאות אנו מגלות בתלוש תשלום של 150% עבור יום העצמאות, כמובן רק על שעות הבסיס ואילו על השעות הנוספות רק 100%, מה קרה? מישהי שראתה סעיף ובו כתוב "עבור יום העצמאות ישולם לעובד 200%, אך בכל מקרה לא יפחות מ-150%"-"האירה את עיניה" של חשבת השכר ומיד היא עטה על הרעיון ומימשה את זה בלי להודיע מראש שזה מה שיהיה. כמובן שזו ממש גניבת דעת כי לא היינו באות לעבודה בכזה תנאי. מיותר לציין, ששילמנו את כל השכר באותה שנה לבייביסיטר ומני אז לא הופענו יותר לעבודה ביום העצמאות...

 

[אריה123]

מיכל, לא הבנתי את הלמדנות והכוונות, אבל, אתה כמעסיק, בבקשה אל תנהג בחשבון ה-150%, אין בזה שום שום הגיון, כי הרי אם העובד לא היה עובד בכלל היה מקבל 100%, יוצא א"כ שעבור יום עבודה בפועל קיבל על כל שעה שלו 50% מהשכר הרגיל. לא בושה?

קח בחשבון שבימים אלו אין מעונות, גנים, בי"ס, מטפלות, אז צריך לדאוג לבייביסיטר שגם לה יש לשלם 20-25-30 ש"ח לשעה (תלוי בגיל הילדים ובמעמד המטפלת אשה/בחורה), ואז את רוב או כל השכר של אותו יום נתת לה . אני במקום העובדים במקומות אלו שלא חייבים לעבוד אבל הבוס מבקש, לא הייתי באה לעבודה , ותגיד שאני לא צודקת!

הנה, אמרתי שאת לא צודקת !.

אם את עובדת חרדית ומעונינת לקבל את כל התמיכה מהמעסיק ושהוא יכיר בכך שלפני פסח קשה לעובד, וביום בדיקת חמץ את רוצה שהוא יסגור את המשרד, ערב פסח, כל חול המועד וכמה ימים אחרי הלוויה של הסבא קדישא, ויומיים אחרי החתונה של האחות, וביום הברית של האחיין, ולצאת למסיבת סידור של האחיינית, לפחות תתחשבי בו ואל תקחי חופשה בימים שאת לא צריכה - יום הבחירות ויום העצמאות. החודש וחצי האחרונים היו למעסיקים שמעסיקים עובדות חרדיות זמן מטורף והזוי כי כמעט חצי מהימים העובדות לא היו/היו טרוטות עיניים וראשם וליבם היה מונח במחוזות אחרים.

לדעתי, עובדת שרוצה התחשבות מהמעסיק, צריכה להתחשב במעסיק !.

(באופן אישי, אצלינו מי שרוצה ביום העצמאות יכול לבוא לעבודה בשכר רגיל ומי שלא רוצה לא באה. באופן כללי לא עבדו אצלינו בבחירות ולא עבדו בפורים ולא עבדו ביום העצמאות ולא עבדו בערב פסח ולא בבדיקת חמץ ולא בחול המועד. אבל אני חושב שזה לא הוגן כי המעסיקים ניזוקים מכך רבות)