הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
לתועלת הציבור, מעלה אני כאן מאמר שנכתב באתר די ספוט:
http://d-spot.co.il/forum/index.php?showtopic=28251&hl=Verbatim
אחד מהנושאים שהעסיקו אותי במשך תקופה ארוכה (ואני מניח גם רבים מהצלמים עם מצלמה דיגיטלית) הוא בחירת המדיה המתאימה ביותר לאחסון קבצי התמונות. הברירה המיידית היא צורב תקליטורים. אבל על איכות המדיה לצריבה לא יכולתי לדעת, לרבות פרק הזמן בו ישמר המידע על המדיה.
על השאלה השניה לא מצאתי עדיין תשובה. אבל לגבי איכות המדיה (נכון לזמן בו מתבצעת הבדיקה) מצאתי חומר מעניין בפורום של אגודת הסטודנטים בטכניון. איכות התקליטורים לצריבה
(צירפתי בסוף חלק חשוב ממנו)
תוכנה דומה לזו בה הוא משתמש ניתן להוריד כאן.
בעזרת התוכנה בחנתי שלוש מדיות בהן אני משתמש אותם קניתי באופיס דיפו.
האחת Princo שמחירה 50 ש"ח לחבילה של 50 מדיות אותה קניתי לשימוש כללי.
השניה של Philips Gold אותה קניתי לפני כשנה במחיר 80 ש"ח לחבילה בת 50 מדיות, לצרכי גיבוי.
השלישית של Verbatim Super Azo Crystal אותה קניתי לפני כחודש במחיר 80 ש"ח לחבילה בת 50 מדיות שגם אותה קניתי לצרכי גיבוי.
צרפתי את תוצאות הבדיקות למטה.
אתם מוזמנים לחוות דעה וגם לבדוק את המדיות שברשותכם.
אורון
הודעה זו נערכה ע"י OronR ב Apr 22 2005, 17:15 PM
<!-- THE POST --><TABLE class=ipbtable cellSpacing=0><TBODY><TR><TD class=post2 colSpan=2>
<SCRIPT type=text/javascript>function pop_up(url, name){ window.open(url,name,'width=280,height=510');}</SCRIPT>
<SCRIPT type=text/javascript>function pop_up(url, name){ window.open(url,name,'width=280,height=510');}</SCRIPT>
<SCRIPT type=text/javascript>function pop_up(url, name){ window.open(url,name,'width=280,height=510');}</SCRIPT>
מה זה ATIP?
ATIP זה קיצור של Absolute Time In Pregroove. זהו איזור של הדיסק שקיים רק בדיסקים לצריבה שעליו יצרנים מקודדים אינפורמציה בשביל הצורב שכוללת קוד יצרן, קוד של סוגי הדיו, לעיתים את המהירות המקסימלית שמותר לצרוב את הדיסק ונתונים שאמורים לומר לצורב איך הכי טוב לצרוב את הדיסק. מה שחשוב, זה שמשם ניתן לדעת מי באמת מייצר את הדיסק. השם של החברה שהיה מודפס על הדיסק זה לא בהכרח מי שייצר את הדיסק! מה שחשוב זה היצרן.
מה זאת אומרת צריבה איכותית או לא איכותית?
כדי להבין מהי צריבה איכותית, אני אתן דוגמא פשוטה. האנלוגיה לא לחלוטין מדויקת, אבל היא ברורה וזה מה שחשוב. מה לוקח לכם יותר זמן לקרוא? מסמך מודפס או מסמך כתוב בכתב יד? מה הופך כתב יד ללא ברור? עצם העובדה שאתם לעיתים לא בטוחים מה רשום. אם הכותב כתב מהר, או שסתם יש לו כתב בלתי ברור אתם עשויים להתעכב על אותה מילה ולעבור עליה פעמיים או שלוש לפני שאתם מזהים אותה. לעיתים אתם מזהים רק כמה אותיות, אבל מההקשר אתם מצליחים להשלים את המילה. כאשר דיסק נצרב מה שקורה זה שיש עליו פסים ונקודות של "צרוב" ו-"לא צרוב". הנה תמונה שנלקחה עם מיקרוסקופ אלקטרונים של שטח דיסק צרוב לצורך ההמחשה:
כאשר הצריבה גרועה, הגבולות של הנקודות/פסים הללו לא ברורים. לפעמים שתי נקודות יכולות להתמזג, ולעיתים לחרוג מגבולות המסילה וכולי. במקרים כאלה הקורא צריך לעשות מה שאתם עושים כשאתם קוראים כתב יד לא ברור של מישהו - לקרוא את המילה שוב ושוב ולנסות להבין את זה בכל זאת.
מה משפיע על איכות הדיסק?
ראשית, כדאי להבין מהם החלקים השונים של הדיסק.
דיסק מורכב מ-3 שכבות עיקריות:
1. שכבת הפוליקרבונט. זה רוב העובי של הדיסק. זוהי דיסקת הפלסטיק השקופה שעליה מורכב כל השאר. אם קניתם פעם "עוגה" כזאת של 50 או 100 דיסקים, בוודאי קיבלתם דיסקה שקופה כזאת מלמעלה ומלמטה על מנת להגן על הדיסקים. זהו הפוליקרבונט.
2. שכבת הדיו. זהו דיו מיוחד שבאופן רגיל הוא שקוף, אך כשקרן לייזר מחממת אותו הוא הופך לאטום (בולע אור). יש כמה סוגים שונים של דיו בשימוש, אך העיקריים שבהם הם ה Cyanine (מבטאים "סיאנין"), Pthalocyanine (מבטאים "פת'אלוסיאנין") ו- Azo (אזו).
3. שיכבה מחזירת אור. בנקודות שבהן הדיו שקוף, קרן הלייזר של הקורא עוברת דרכו וצריכה לפגוע במשהו שיחזיר אותה חזרה. זו השיכבה שעושה זאת. שיכבה זו עשויה בדרך כלל מכסף או זהב שנתוני הריפלקטיביות שלהם מתאימים לדיסקים.
בדיאגרמה יש גם שיכבה מגנה אקרילית, זה בגלל שהשכבה הריפלקטיבים דקה מאוד, ויש צורך להגן עליה משריטות, ולכן יש ציפוי נוסף שמגן עליה מלמעלה.
מה משמעות הצבע של שטח הצריבה בדיסק?
בעבר נפוצו "אגדות" שלפיהן דיסקים ששטח הצריבה שלהם זהוב או כסוף איכותיים יותר, ושיש לבדוק את צבע הדיסק כדי לדעת מה האיכות שלו.
האמת היא שצבע הדיסק תלוי בקומבינציה של שני גורמים: סוג הדיו, וסוג השכבה מחזירת האור.
הדיו Pthalocyanine ו- Azo שניהם חסרי צבע לחלוטין, ולכן דיסקים זהובים או כסופים אלו הם דיסקים בעלי הדיו הנ"ל ושכבה ריפלקטיבית זהובה או כסופה בהתאמה.
הדיו Cyanine הוא בעל צבע כחלחל, ולכן כאשר הוא נמצא מעל שכבה כסופה הדיסק עצמו נראה כחול בהיר, וכאשר הוא מעל שכבה זהובה הדיסק עצמו נראה ירקרק.
למה איכות הדיסק/צריבה צריכה לשנות לי?
כל דיסק עובר דגרדציה עם הזמן (Degradation). דיסק שנצרב באיכות ירודה עשוי להפוך לבלתי קריא תוך זמן קצר. סימפטומים אחרים של דיסקים ירודים הם מהירות גישה נמוכה, לוקח לצורב הרבה זמן לזהות אותם בכונן, אם מנסים לראות סרטים מהם אז הסרטים נתקעים או מתפקסלים, ועוד.
מהן שגיאות C1 ומהן שגיאות C2?
כל דיסק מכיל כ-25% מידע עודף (Redundant information). מידע זה עוזר בשחזור איזורים פגומים בדיסק. למה הדבר דומה? תארו לכם שיש מישהו ששולח לכם הודעה, אבל הנייר צריך לעבור בגשם לפני שהוא מגיע אליכם, וכל מקום שטיפה נופלת עליו נמחק. עכשיו, תארו לעצמכם שאותו אדם רושם את כל ההודעה פעמיים על הפתק. עכשיו צריכה ליפול טיפה על אותה מילה בשני העותקים בשביל שההודעה תהיה בלתי קריאה, וההסתברות לכך הרבה יותר נמוכה. זו צורה מאוד פשטנית לראות את זה כמובן, אבל קחו בחשבון שהמידע על הדיסק מקודד בצורה שחלק ממנו יכול להינזק, ועדיין תוכלו לקרוא את הדיסק.
בנוסף, יש נזק ויש נזק. מה שהצורב לא הצליח לקרוא כשהוא ניסה לקרוא במהירות של X40 אולי הוא יצליח לקרוא במהירות של X8.
המשמעות בגדול של שגיאת C1 אומר שהצורב קרא מידע, והיה צריך להשתמש במידע העודף כדי להסיק מה היה רשום באותו מידע. בחיים שלי לא ראיתי דיסק צרוב שכונן כלשהו הצליח לקרוא אותו בלי שגיאות C1. השגיאות הללו לא משפיעות על מהירות הקריאה, הן נורמליות לחלוטין, אבל כמובן שככל שיש פחות מהן כך עדיף, כי דגרדציה נוספת של הדיסק עשויה להפוך אותן לשגיאות C2.
שגיאות C2 הן שגיאות שבהן הצורב היה צריך להאט ולקרוא שוב את המידע כדי להצליח לקרוא אותו. שגיאות כאלו מאטות את הקריאה, וריבוי שלהן יכול לגרום לסרטים לקפוץ וכולי.
בדיסק סביר לא אמורות להיות בכלל שגיאות C2 מייד לאחר הצריבה. בדיסק טוב לא יהיו שגיאות C2 גם שנים אחרי הצריבה. העמדה שלי היא שדיסק שיש בו שגיאות C2 מייד לאחר הצריבה מסווג אצלי כ- "לא-דיסק" ומשמש רק להעברה קצרת מועד של מידע ממחשב אחד לשני. לא יותר מזה. חשוב להבין שגם שגיאות אלו בסופו של דבר מתוקנות על ידי הקורא, ושום מידע לא הולך לאיבוד.
איך בודקים איכות של דיסק?
אני נוהג לבדוק בעזרת CD-Speed של Nero. (ניתן להורדה מפה: http://www.cdspeed2000.com/). שימו לב שכוננים שונים מדווחים את השגיאות בצורה שונה, כך שאין טעם להשוות תוצאות בין כוננים שונים או בין תוכנות שונות. יש משמעות רק להבדל בין דיסקים שונים באותה תוכנה ובאותו כונן.
איך אני יודע מי באמת ייצר את הדיסק?
יש פה תוכנה קטנה בשם Smartburn Media Checker שמסוגלת לקרוא את ה ATIP:
http://www.liteonit.com/ODD/English/e_downloads/e_utility.asp
לפני הקניה חוששתני שלא ניתן לדעת בוודאות מי היצרן האמיתי. פעמים רבות אותו שם מותג משתמש ביצרנים רבים, ומחליפים אפילו באמצע Line יצרנים. גם השם או המחיר הם לא אינדיקציה טובה. הרבה פעמים ניתן להשיג מדיות מצויינות בכל מיני מבצעים או תחת שמות מותג בלתי מוכרים, ואילו מדיות יקרות בהן אתה משלם על שם המותג הן למעשה מיצרן גרוע והחברות פשוט חוסכות לעצמן עלויות על חשבון בורות הצרכן.
</TD></TR></TBODY></TABLE>
http://d-spot.co.il/forum/index.php?showtopic=28251&hl=Verbatim
אחד מהנושאים שהעסיקו אותי במשך תקופה ארוכה (ואני מניח גם רבים מהצלמים עם מצלמה דיגיטלית) הוא בחירת המדיה המתאימה ביותר לאחסון קבצי התמונות. הברירה המיידית היא צורב תקליטורים. אבל על איכות המדיה לצריבה לא יכולתי לדעת, לרבות פרק הזמן בו ישמר המידע על המדיה.
על השאלה השניה לא מצאתי עדיין תשובה. אבל לגבי איכות המדיה (נכון לזמן בו מתבצעת הבדיקה) מצאתי חומר מעניין בפורום של אגודת הסטודנטים בטכניון. איכות התקליטורים לצריבה
(צירפתי בסוף חלק חשוב ממנו)
תוכנה דומה לזו בה הוא משתמש ניתן להוריד כאן.
בעזרת התוכנה בחנתי שלוש מדיות בהן אני משתמש אותם קניתי באופיס דיפו.
האחת Princo שמחירה 50 ש"ח לחבילה של 50 מדיות אותה קניתי לשימוש כללי.
השניה של Philips Gold אותה קניתי לפני כשנה במחיר 80 ש"ח לחבילה בת 50 מדיות, לצרכי גיבוי.
השלישית של Verbatim Super Azo Crystal אותה קניתי לפני כחודש במחיר 80 ש"ח לחבילה בת 50 מדיות שגם אותה קניתי לצרכי גיבוי.
צרפתי את תוצאות הבדיקות למטה.
אתם מוזמנים לחוות דעה וגם לבדוק את המדיות שברשותכם.
אורון
הודעה זו נערכה ע"י OronR ב Apr 22 2005, 17:15 PM
<!-- THE POST --><TABLE class=ipbtable cellSpacing=0><TBODY><TR><TD class=post2 colSpan=2>
רקע כללי שהופנה בתחילת המאמר:
להלן נתוני ATIP ואיכות על דיסקים לצריבה שבדקתי לאחרונה בתקווה שתעלה טיפה המודעות לאיכות הדיסקים.
להלן נתוני ATIP ואיכות על דיסקים לצריבה שבדקתי לאחרונה בתקווה שתעלה טיפה המודעות לאיכות הדיסקים.
דבר ראשון, לאלו שהנושא חדש להם FAQ קצר:
כאשר הצריבה גרועה, הגבולות של הנקודות/פסים הללו לא ברורים. לפעמים שתי נקודות יכולות להתמזג, ולעיתים לחרוג מגבולות המסילה וכולי. במקרים כאלה הקורא צריך לעשות מה שאתם עושים כשאתם קוראים כתב יד לא ברור של מישהו - לקרוא את המילה שוב ושוב ולנסות להבין את זה בכל זאת.
דיסק מורכב מ-3 שכבות עיקריות:
1. שכבת הפוליקרבונט. זה רוב העובי של הדיסק. זוהי דיסקת הפלסטיק השקופה שעליה מורכב כל השאר. אם קניתם פעם "עוגה" כזאת של 50 או 100 דיסקים, בוודאי קיבלתם דיסקה שקופה כזאת מלמעלה ומלמטה על מנת להגן על הדיסקים. זהו הפוליקרבונט.
2. שכבת הדיו. זהו דיו מיוחד שבאופן רגיל הוא שקוף, אך כשקרן לייזר מחממת אותו הוא הופך לאטום (בולע אור). יש כמה סוגים שונים של דיו בשימוש, אך העיקריים שבהם הם ה Cyanine (מבטאים "סיאנין"), Pthalocyanine (מבטאים "פת'אלוסיאנין") ו- Azo (אזו).
3. שיכבה מחזירת אור. בנקודות שבהן הדיו שקוף, קרן הלייזר של הקורא עוברת דרכו וצריכה לפגוע במשהו שיחזיר אותה חזרה. זו השיכבה שעושה זאת. שיכבה זו עשויה בדרך כלל מכסף או זהב שנתוני הריפלקטיביות שלהם מתאימים לדיסקים.
בדיאגרמה יש גם שיכבה מגנה אקרילית, זה בגלל שהשכבה הריפלקטיבים דקה מאוד, ויש צורך להגן עליה משריטות, ולכן יש ציפוי נוסף שמגן עליה מלמעלה.
האמת היא שצבע הדיסק תלוי בקומבינציה של שני גורמים: סוג הדיו, וסוג השכבה מחזירת האור.
הדיו Pthalocyanine ו- Azo שניהם חסרי צבע לחלוטין, ולכן דיסקים זהובים או כסופים אלו הם דיסקים בעלי הדיו הנ"ל ושכבה ריפלקטיבית זהובה או כסופה בהתאמה.
הדיו Cyanine הוא בעל צבע כחלחל, ולכן כאשר הוא נמצא מעל שכבה כסופה הדיסק עצמו נראה כחול בהיר, וכאשר הוא מעל שכבה זהובה הדיסק עצמו נראה ירקרק.
לא ניתן לומר על אף אחד מהסוגים שהוא יותר או פחות טוב מסוג אחר. מכל דיו כזה חברות טובות עשו דיסקים טובים. יש צורבים ש"אוהבים" יותר סוג זה או אחר של דיו, ומסתדרים איתו יותר טוב. זה דבר שיודעים על כל צורב באופן אינדיבידואלי. אם הניסיון שלכם מראה לכם שהצורב שלכם מסתדר יותר עם Pthalocyanine או אזו, קנו את הדיסקים הכסופים או זהובים. אם הצורב שלכם מסתדר טוב יותר עם Cyanine, קנו את הדיסקים הכחולים או ירוקים.
בנוסף, יש נזק ויש נזק. מה שהצורב לא הצליח לקרוא כשהוא ניסה לקרוא במהירות של X40 אולי הוא יצליח לקרוא במהירות של X8.
המשמעות בגדול של שגיאת C1 אומר שהצורב קרא מידע, והיה צריך להשתמש במידע העודף כדי להסיק מה היה רשום באותו מידע. בחיים שלי לא ראיתי דיסק צרוב שכונן כלשהו הצליח לקרוא אותו בלי שגיאות C1. השגיאות הללו לא משפיעות על מהירות הקריאה, הן נורמליות לחלוטין, אבל כמובן שככל שיש פחות מהן כך עדיף, כי דגרדציה נוספת של הדיסק עשויה להפוך אותן לשגיאות C2.
שגיאות C2 הן שגיאות שבהן הצורב היה צריך להאט ולקרוא שוב את המידע כדי להצליח לקרוא אותו. שגיאות כאלו מאטות את הקריאה, וריבוי שלהן יכול לגרום לסרטים לקפוץ וכולי.
בדיסק סביר לא אמורות להיות בכלל שגיאות C2 מייד לאחר הצריבה. בדיסק טוב לא יהיו שגיאות C2 גם שנים אחרי הצריבה. העמדה שלי היא שדיסק שיש בו שגיאות C2 מייד לאחר הצריבה מסווג אצלי כ- "לא-דיסק" ומשמש רק להעברה קצרת מועד של מידע ממחשב אחד לשני. לא יותר מזה. חשוב להבין שגם שגיאות אלו בסופו של דבר מתוקנות על ידי הקורא, ושום מידע לא הולך לאיבוד.
הרמה הבאה של שגיאות היא כבר שגיאות בלתי ניתנות לתיקון. זה אומר שהקורא לא הצליח, אפילו אחרי שניסה כמה פעמים, לקרוא את המידע. כאן המידע כבר הלך לאיבוד.
http://www.liteonit.com/ODD/English/e_downloads/e_utility.asp
לפני הקניה חוששתני שלא ניתן לדעת בוודאות מי היצרן האמיתי. פעמים רבות אותו שם מותג משתמש ביצרנים רבים, ומחליפים אפילו באמצע Line יצרנים. גם השם או המחיר הם לא אינדיקציה טובה. הרבה פעמים ניתן להשיג מדיות מצויינות בכל מיני מבצעים או תחת שמות מותג בלתי מוכרים, ואילו מדיות יקרות בהן אתה משלם על שם המותג הן למעשה מיצרן גרוע והחברות פשוט חוסכות לעצמן עלויות על חשבון בורות הצרכן.
</TD></TR></TBODY></TABLE>
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //