דרוש מידע "די כבר, כמה אפשר לסדר?"

  • הוסף לסימניות
  • #61
יש ראש של מסודר ויש ראש לא מסודר אתן כמה דוגמאות,
המשימה של הלא מסודר הוא "להחליף ראש".
1. ראש לא מסודר: פתחתי את הארון למה לסגור עוד רגע אני הולך להוציא עוד משהו.
ראש מסודר: פתחתי ארון סוגר ארון עוד רגע אפתח שוב, מה הבעיה לסגור ולפתוח , בכלל לא מרגישים את זה,
ארון אמור להיות סגור.
2. ראש לא מסודר: הכנתי סנדביץ שמתי חרדל מיונז, הכנתי תה שמתי לימון, קודם אשתה ואחר כך אחזיר.
ראש מסודר: אני לא מסוגל לשבת לאכול ולשתות לפני שאחזיר, זה לוקח שניה ואחר כך אשב לאכול ולשתות בנחת, אם אשאיר זה יכול להתקלקל, ואני גם לא יכול לראות שזה לא במקום.
3. ראש לא מסודר: כל מה שיש פה אני צריך לעבודה שלי, קערות רטבים, שמן, חלק בשולחן, חלק בשיש.
ראש מסודר: עובדים בשולחן, כלים לכיור, שקית לקליפות כשארים אותה הכל ישאר נקי.
4. ראש לא מסודר: עכשיו אני עובד מערבב, שופך, אחרי זה אני שוטף, מנגב
ראש מסודר: עבודה צריכה להתבצע בניקיון, למזוג בלי שיישפך טיפה.
5. ראש לא מסודר: צריך לפרק שקיות מהסופר בוא נוציא, השקיות עפות הדברים מפוזרים, עוד מעט נחזיר.
ראש מסודר להוציא את הדברים כל שקית נאספת לתוך השקית הקודמת כל השקיות מאוחסנות במקום של השקיות לשימוש חוזר, להחזיר קודם את הדברים למקפיא אחר כך למקרר, ירקות בצד אחד, חד פעמי באחר.
6. ראש לא מסודר: אחרי שבת בוא נתחיל קודם לשטוף כלים, סיימתי, איך הבית לא מסודר, אין לי כבר
חשק לסדר
ראש מסודר: קודם מורידים מהשולחן מטטאים אחר כך שוטפים כלים, אם לא יישאר זמן/כוח לפחות הכלים יהיו שטופים ומחר נחזיר לארון.
7. ראש לא מסודר אני לא משתלט על הבלגן לא יודע ממה להתחיל, ממילא יישאר מבולגן.
ראש מסודר: אני מתחיל לסדר חדר אחד ואז עובר לחדר הבא, היום אני יתחיל פינה אחת וישקיע בה
ומחר אעבור לפינה אחרת.
8. ראש לא מסודר: ממילא הילדים מבלגנים בשביל מה להגיד להם, אין לי כוח לזה, גם ככה יישאר מבולגן.
ראש מסודר: הבית שייך לכולם, כולם צריכים לשמור עליו, אכלת - תוריד מהשולחן, קראת ספר - תחזיר לארון.
להשקיע בללמד הרגלי סדר, ילד שיודע לנגב את השולחן זה בית שמתפקד נכון ולא רק האמא שעובדת.
9. ראש לא מסודר בוא נשמור את זה אולי פעם אשתמש בזה, אולי זה יהיה טוב בעוד כמה שנים.
ראש מסודר: אין מקום מה שלא משתמשים בו תופס מקום ולא צריך אותו הוא רק מפריע, שטח צריך להיות חלק
ורק עם מה שצריך.
אשמח שתכתבו לי עם עזר למישהו.
עזר לי לדעת בלי צל של ספק שהראש שלי מאוד מאוד לא מסודר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אמא שלי כל יום שישי בבוקר היתה יושבת ומכינה "מכתבים" לכל המשפחה (גם לעצמה..), בכל פתק היה שם ומשימות מותאמות לגיל ולאופי, זה היה כמו רשימת מכולת... היינו משלימים משימה ובודקים בפתק מה עוד נשאר לבצע
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
יש ראש של מסודר ויש ראש לא מסודר אתן כמה דוגמאות,
המשימה של הלא מסודר הוא "להחליף ראש".
1. ראש לא מסודר: פתחתי את הארון למה לסגור עוד רגע אני הולך להוציא עוד משהו.
ראש מסודר: פתחתי ארון סוגר ארון עוד רגע אפתח שוב, מה הבעיה לסגור ולפתוח , בכלל לא מרגישים את זה,
ארון אמור להיות סגור.
2. ראש לא מסודר: הכנתי סנדביץ שמתי חרדל מיונז, הכנתי תה שמתי לימון, קודם אשתה ואחר כך אחזיר.
ראש מסודר: אני לא מסוגל לשבת לאכול ולשתות לפני שאחזיר, זה לוקח שניה ואחר כך אשב לאכול ולשתות בנחת, אם אשאיר זה יכול להתקלקל, ואני גם לא יכול לראות שזה לא במקום.
3. ראש לא מסודר: כל מה שיש פה אני צריך לעבודה שלי, קערות רטבים, שמן, חלק בשולחן, חלק בשיש.
ראש מסודר: עובדים בשולחן, כלים לכיור, שקית לקליפות כשארים אותה הכל ישאר נקי.
4. ראש לא מסודר: עכשיו אני עובד מערבב, שופך, אחרי זה אני שוטף, מנגב
ראש מסודר: עבודה צריכה להתבצע בניקיון, למזוג בלי שיישפך טיפה.
5. ראש לא מסודר: צריך לפרק שקיות מהסופר בוא נוציא, השקיות עפות הדברים מפוזרים, עוד מעט נחזיר.
ראש מסודר להוציא את הדברים כל שקית נאספת לתוך השקית הקודמת כל השקיות מאוחסנות במקום של השקיות לשימוש חוזר, להחזיר קודם את הדברים למקפיא אחר כך למקרר, ירקות בצד אחד, חד פעמי באחר.
6. ראש לא מסודר: אחרי שבת בוא נתחיל קודם לשטוף כלים, סיימתי, איך הבית לא מסודר, אין לי כבר
חשק לסדר
ראש מסודר: קודם מורידים מהשולחן מטטאים אחר כך שוטפים כלים, אם לא יישאר זמן/כוח לפחות הכלים יהיו שטופים ומחר נחזיר לארון.
7. ראש לא מסודר אני לא משתלט על הבלגן לא יודע ממה להתחיל, ממילא יישאר מבולגן.
ראש מסודר: אני מתחיל לסדר חדר אחד ואז עובר לחדר הבא, היום אני יתחיל פינה אחת וישקיע בה
ומחר אעבור לפינה אחרת.
8. ראש לא מסודר: ממילא הילדים מבלגנים בשביל מה להגיד להם, אין לי כוח לזה, גם ככה יישאר מבולגן.
ראש מסודר: הבית שייך לכולם, כולם צריכים לשמור עליו, אכלת - תוריד מהשולחן, קראת ספר - תחזיר לארון.
להשקיע בללמד הרגלי סדר, ילד שיודע לנגב את השולחן זה בית שמתפקד נכון ולא רק האמא שעובדת.
9. ראש לא מסודר בוא נשמור את זה אולי פעם אשתמש בזה, אולי זה יהיה טוב בעוד כמה שנים.
ראש מסודר: אין מקום מה שלא משתמשים בו תופס מקום ולא צריך אותו הוא רק מפריע, שטח צריך להיות חלק
ורק עם מה שצריך.
אשמח שתכתבו לי עם עזר למישהו.
עזר עוזר ויעזור..
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
יש לי שאלה מענינת.
האם יש כאן הורים [בטוח שיש] שההורים שלהם חייבו אותם לסדר ולעזור והם רואים מזה ראקציה שלילית או כל השפעה שלילית אחרת על עצמם ?

אני יהיה הראשון לענות, אבא שלי בכל יום שישי היה מחייב אותנו לעזור ולסדר..קשה לי לענות מה היה קורה לולי זה היום איתי..תכל'ס אני מסדר כי אין ברירה..ויותר נוטה לזה שזה היה טוב לי שהתרגלתי לא להיות עצלן ולסדר ולסדר..
בדיוק השבת שאלתי את הילדים שלי מה יעשו אבא ואמא שיש להם 6 ילדים וקשה להם להשתלט על הכל לבד והם לא רוצים לחייב את הילדים שלהם לעזור להם, מה אתם ממלצים להם לעשות, כמובן שלא היה להם מה לענות אבל העלתי להם הרבה את המודעות לזה שחפרתי להם האם יש להם פיתרון.
שהם חיים כאן, אוכלים, ישנים, מתלבשים וכו' וכו' וקשה לאבא ואמא לעשות הכל לבד. זה מובן שאתם אמורים להיות חייבים להיות חלק מהבית אחרי שאתם חלק מזה... [אני אחד שדי מחייב אותם לסדר לעזור שאין לי ברירה, אף שמנסה המון לפנק ולתגמל את מי שעוזר יפה..]
אני מתזכר לענות על השאלה מה אומרים ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
יש לי שאלה בעניין. האם אתם נותנים מטלות קבועות לילדים או כל פעם מבקשים לפי הצורך? לדוגמא ילדה מסויימת ורק היא אחראית על הכביסה - זה יעזור? זה יועיל? או לפי הצורך ומשתנה???
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
יש לי שאלה מענינת.
האם יש כאן הורים [בטוח שיש] שההורים שלהם חייבו אותם לסדר ולעזור והם רואים מזה ראקציה שלילית או כל השפעה שלילית אחרת על עצמם ?

אני יהיה הראשון לענות, אבא שלי בכל יום שישי היה מחייב אותנו לעזור ולסדר..קשה לי לענות מה היה קורה לולי זה היום איתי..תכל'ס אני מסדר כי אין ברירה..ויותר נוטה לזה שזה היה טוב לי שהתרגלתי לא להיות עצלן ולסדר ולסדר..
בדיוק השבת שאלתי את הילדים שלי מה יעשו אבא ואמא שיש להם 6 ילדים וקשה להם להשתלט על הכל לבד והם לא רוצים לחייב את הילדים שלהם לעזור להם, מה אתם ממלצים להם לעשות, כמובן שלא היה להם מה לענות אבל העלתי להם הרבה את המודעות לזה שחפרתי להם האם יש להם פיתרון.
שהם חיים כאן, אוכלים, ישנים, מתלבשים וכו' וכו' וקשה לאבא ואמא לעשות הכל לבד. זה מובן שאתם אמורים להיות חייבים להיות חלק מהבית אחרי שאתם חלק מזה... [אני אחד שדי מחייב אותם לסדר לעזור שאין לי ברירה, אף שמנסה המון לפנק ולתגמל את מי שעוזר יפה..]
אני מתזכר לענות על השאלה מה אומרים ?
אותנו לא חייבו, כן בקשו ובקשו ולא מעט ולא השאירו ברירה... (אולי באיזשהוא מקום כן חייבו...:unsure:)
יש לי שאלה בעניין. האם אתם נותנים מטלות קבועות לילדים או כל פעם מבקשים לפי הצורך? לדוגמא ילדה מסויימת ורק היא אחראית על הכביסה - זה יעזור? זה יועיל? או לפי הצורך ומשתנה???
פעמים כך ופעמים כך... זה מועיל אך צריך לאוורר מידי פעם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
בעלי בא מבית סופר מסודר ונקי
בגיל 7 או 8 כבר היה עובד, ביום חמישי מנקה את כל ארונות הבית, עורך קניה בסופר ועוד שלל עבודות..
לא נרשמו טראומות
אבל הקלה גדולה יש לאשתו מהענין...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
רעיונות נחמדים שהילדות שלי הביאו
לסידור בלאגן גדול שנראה שלא יגמר לעולם:
להפעיל מצלמה עם הסרטה מהירה כשמסדרים
האפקט של "רואים אותי" עובד יופי ואח"כ הן נהנות לראות את התוצאות-
מתרוצצות בין החפצים מרימות מניחות מטאטאות, הכל במהירות,
הנאה של בנות לראות את עצמן מוסרטות.....

לשים טיימר של 5-7 דקות ולראות מה הספקנו בזמן הזה
ואם יש צורך להוסיף 2 דקות, למרות שבד"כ זה עובד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
לדעתי
אני לא הכי חכם
כמעט בלי נסיון
ולא קראתי תוכן קודם זה הי מידי הרבה

הכל מתחיל כשהילד קטן (בערך בכן שנתיים) כשברור
שלא מוציאים משחק חדש לפני שמסדרים
ולא הולכים לישון לפני שמסודר
לא מוציאים מגבת או בגד לפני שהקודם בכביסה
ולא מוציאים סיר לפני שמנקים את הקודם
כשנזה ברור וחד
ללא פשרות
וגם קצת כל פעם נהיה הרבה יותר קל
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אולי כבר כתבו את זה,
לחנך ילד לסדר את החפצים שבהם הוא השתמש,
זה לא חינוך לעזרה,
אלא חינוך להיות אדם מתורבת, או במילה יותר תמציתית- להיות בן אדם.

(לא שאני מצליחה בזה...:) אבל אני לא מרגישה שהילדים עושים לי טובה כשהם מסדרים.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לא קראתי את כל התגובות, יכול להיות שכתבו כאן בסגנון, בכל אופן אשתף מנסיוני.

אני למדתי, שמאד יעיל להביא הביתה רעיונות מעולם התעסוקה והניהול העסקי.
בחברות גדולות מאד מקובל היום סגנון ניהולי לפיו לכל עובד, לא משנה הדרגה שלו בהיררכיה, אחראי על הדברים שתחת סמכותו.
לדוג', המזכירה אחראית על תיוק החשבוניות? היא בלבד מחליטה אם לתייק לפי א'ב' או ABC או חודשים.
אפשר לערוך ישיבת צוות שבה ידונו ביתרונות ובחסרונות אבל בסוף היא המחליטה.
המנהל קובע את היעדים אך לא מחליט לעובד כיצד לבצע אותם, העובד בלבד קובע את סדר העבודה וצורת העבודה.
מה שנקרא - כל אחד מלך (על חלקת האלוקים הקטנה/גדולה שלו)

גם בבית זה עובד נפלא.
כשהילדים היו קטנים והבלגן חגג ואיים להטביע אותנו ולשאוב את כל הזמן והכוחות הלא רבים, אספתי את כל הצאן לסלון, והודעתי להם חגיגית, שמהיום התפקיד לסדר את החדר הוא שלהם, הם אחראיים. אני מוכנה בשמחה לעזור ולשתף בנסיוני רב השנים אבל האחריות עליהם.
כמובן שבהתחלה לא היה הבדל גדול בפרקטיקה, ישבתי על הרצפה ומיינתי וסדרתי. אבל כל הזמן אמרתי: הנה פה אני עוזרת לכם כאן, ואיפה כדאי לשים את זה? וכו' עד שלאט לאט הם תפסו אחריות.

גם עם הגדולים יותר כדאי לנהוג כך. לא לבוא מעמדת הנודניקית ולנג'ס: רבקי, תשטפי כלים, רבקי, מה עם הכלים? רבקי מתי כבר תשטפי. רבקי זה לא כל כך מבריק פעם הבאה תשימי יותר חומר. אלא למנות אותה אחראית וזה, ולדבר על זה ולהדגיש שרבקי אחראית.
כמובן בתור הורה (מנכ"ל) מותר לקבוע יעדים. למשל: כיורים ריקים בסוף כל יום.
אבל מכאן ואילך אחרי שסיכמנו על היעד לא מתערבים באופן הביצוע ובעיתוי. רק מוודאים שבוצע ומחמיאים על עמידה ביעד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
יש לי שאלה מענינת.
האם יש כאן הורים [בטוח שיש] שההורים שלהם חייבו אותם לסדר ולעזור והם רואים מזה ראקציה שלילית או כל השפעה שלילית אחרת על עצמם ?

אני יהיה הראשון לענות, אבא שלי בכל יום שישי היה מחייב אותנו לעזור ולסדר..קשה לי לענות מה היה קורה לולי זה היום איתי..תכל'ס אני מסדר כי אין ברירה..ויותר נוטה לזה שזה היה טוב לי שהתרגלתי לא להיות עצלן ולסדר ולסדר..
בדיוק השבת שאלתי את הילדים שלי מה יעשו אבא ואמא שיש להם 6 ילדים וקשה להם להשתלט על הכל לבד והם לא רוצים לחייב את הילדים שלהם לעזור להם, מה אתם ממלצים להם לעשות, כמובן שלא היה להם מה לענות אבל העלתי להם הרבה את המודעות לזה שחפרתי להם האם יש להם פיתרון.
שהם חיים כאן, אוכלים, ישנים, מתלבשים וכו' וכו' וקשה לאבא ואמא לעשות הכל לבד. זה מובן שאתם אמורים להיות חייבים להיות חלק מהבית אחרי שאתם חלק מזה... [אני אחד שדי מחייב אותם לסדר לעזור שאין לי ברירה, אף שמנסה המון לפנק ולתגמל את מי שעוזר יפה..]
אני מתזכר לענות על השאלה מה אומרים ?
מקפיץ
אז יש כבר 1 שכתבה שזה לא גרם לראקציה אלא הועיל.
עוד תגובות מה אתם אומרים ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
מישהי ספרה לי איך היא מפעילה את הקטנים לעזור לסדר:
הנה הסוד:
להגיד בקול מונוטוני את המשימות בלי להתייאש באמצע, עד שזה מתבצע,
הילדים מתרגלים לסדר ואפילו נהנים.
ראיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אצלינו לרוב הילדים מסדרים בעד תמורה,
בד"כ זה מדבקות.
אני קונה מדבקות ומתמחרת אותן לפי השווי: 100 / 150 /200 וכו'
והילדים סופרים כל חפץ שהם מסדרים ו"קונים" מדבקות,
אני יודעת שזה לא מלכתחילה, אבל תכל'ס זה די עובד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
מקפיץ
אז יש כבר 1 שכתבה שזה לא גרם לראקציה אלא הועיל.
עוד תגובות מה אתם אומרים ?
טוב אז שאלתי את סבתא שהיא נקיה ודואגת לבית נקי ברמה חולנית אולי. מה היה בבית של ההורים שלה האם חייבו אותם לנקות ? והיא אמרה לי שהיא הייתה הבכורה ואמא שלה הייתה עסוקה כל הזמן בבית עם הרבה ילדים וחייבו אותה לנקות כל הזמן אף שרצתה לשחק עם חברות וכו וכו והיה לה ממש קשה...בקיצור את המסקנה של התחקיר הקצר שלי אני מבין שאתם גם רואים לא נראה שלחייב ילדים לנקות ולעזור גורם להם לראקציה אולי הפוך הם פחות עצלנים.
ברור שעדיף שיבוא מרצון..אבל למי שעדין חושש שאם מחייב את ילדיו לקחת חלק בבית שלא יהיה להם ראקציה..זה לא נראה ככה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
מקפיץ
אז יש כבר 1 שכתבה שזה לא גרם לראקציה אלא הועיל.
עוד תגובות מה אתם אומרים ?
אז אני יכולה לומר שהיינו צריכים לעזור ונוצר מין לחץ כזה בצהריים שצריך לנקות ואי אפשר סתם לשבת אם הבית לא נקי. ושזה גרם לכך ששמחנו כשאמא שלי יצאה כך שהצהריים רגועים בלי שחייבים לעזור. לא נראה לי שהיו צעקות אבל אומרים שוב ושוב עד שחייבים לנקות,
כן, יש לי ראקציה לגרום לילדים לעבוד ולא להשאיר להם בקושי זמן פנוי לעצמם

אצלי בבית כנראה בהשפעת העבר אם אני רואה ילד עושה פרצוף אני אומרת לו שאני לא רוצה שינקה. ביום יום אני נותנת להם להנות מהחיים- חברות ש.ב כל אחד מנקה במשך 15 דקות או 30 דברים בערב ושאר הצהריים [כמה כבר נשאר?] שלהם, יהיה להם מספיק זמן בחיים שלהם שיצטרכו לעבוד קשה, הם עובדים קשה בבית ספר ש.ב בנים חוזרים בשעות מאוחרות מהשעתיים המסקנות שנשאר להם טיפה לנוח, תעבידו אותם? כמובן שכל אחד חייב לנקות אחריו ואני אומרת להם שזה לא בית מלון כאן וכל אחד משתתף בתחזוקת הבית אני מבקשת מהם עזרה של כמה דקות רק שלא יצאו פרזיטים, בחופשות אפשר יותר כדי שילמדו איך להיות בעלים טובים [בעלי עוזר היום אבל כשהתחתנו היה הילד שלא יודע לעשות כלוםםםם ולא חשב בכלל לעשות כי לא בקשו ממנו אף פעם כדי שילמד, אז אני אומרת לבנים שלי שאני עושה להם קורס ספונג'ה שטיפת כילים וכו' בעז"ה ישבו וילמדו אבל ידעו לעזור כשיצטרכו...]

הבית יותר מפוזר גם מכביסה נקיה שצריכה קיפול וחפצים שהקטנים זרקו ולא הספקתי לסדר או להזכיר להם לסדר אבל אני עם הילדים ברוגע והילדים נהנים מהצהריים ובערב מנקה כמה שיכולה כי אמא רגועה זה אמא שיושבת קצת על הספה והולכת לישון בשעה נורמלית ולא מנקה עד אמצע הלילה [היו ימים שסידרתי בצהריים וזה בטוח ע"ח הילדים]
מה שיצא זה שכשאני מבקשת משהו הם מיד עוזרים כי אני לא עושה את זה רק כשאני באמת צריכה, יום שישי שלא כזכרונות ילדותי, לחץ חייבים לנקות, להספיק ומי שלא, עומדים עליו עד שיעזור ושונאים את היום הזה, אצלינו הוא ממש מהנה מדליקים מוזיקה ונהנים לראות איך הבית מקבל צורה, ואני לא צועקת על הילדים, ביום שישי מי שלא מנקה מפסיד... רק ברוגע כל ילד מקבל שטח שעליו הוא אחראי שיהיה נקי
יש משתמטים ואני מעלימה עין, רק דואגת בסופי שכל אחד יגיע לשבת אם משהו שניקה כי השבת היא של כולנו וכולנו חייבים בכבודה

כתבתי ככ הרבה, טוב, כנראה זה באמת עשה לי משהו, סליחה, העיקר למצוא את הדרך לעשות את זה ולתת להם זמן חופשי לעצמם [היום רוב הילדים חוזרים ב4:30 והולכים לישון ב8:00 הילד נמצא 3:30 שעות עד לזמן שינה, תסדרו לעצמכם כמה זמן של נקיון מתוך הזמן שהוא בבית] ולנסות לגרום לילד לרצות מעצמו ואם הילד ברח לחדר לקרוא עוד פרק ביום שישי אפשר לתת לו לגמור את הפרק לקחת את הספר ולתת לו שוב אחרי שניקה משהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
אז אני יכולה לומר שהיינו צריכים לעזור ונוצר מין לחץ כזה בצהריים שצריך לנקות ואי אפשר סתם לשבת אם הבית לא נקי. ושזה גרם לכך ששמחנו כשאמא שלי יצאה כך שהצהריים רגועים בלי שחייבים לעזור. לא נראה לי שהיו צעקות אבל אומרים שוב ושוב עד שחייבים לנקות,
כן, יש לי ראקציה לגרום לילדים לעבוד ולא להשאיר להם בקושי זמן פנוי לעצמם

אצלי בבית כנראה בהשפעת העבר אם אני רואה ילד עושה פרצוף אני אומרת לו שאני לא רוצה שינקה. ביום יום אני נותנת להם להנות מהחיים- חברות ש.ב כל אחד מנקה במשך 15 דקות או 30 דברים בערב ושאר הצהריים [כמה כבר נשאר?] שלהם, יהיה להם מספיק זמן בחיים שלהם שיצטרכו לעבוד קשה, הם עובדים קשה בבית ספר ש.ב בנים חוזרים בשעות מאוחרות מהשעתיים המסקנות שנשאר להם טיפה לנוח, תעבידו אותם? כמובן שכל אחד חייב לנקות אחריו ואני אומרת להם שזה לא בית מלון כאן וכל אחד משתתף בתחזוקת הבית אני מבקשת מהם עזרה של כמה דקות רק שלא יצאו פרזיטים, בחופשות אפשר יותר כדי שילמדו איך להיות בעלים טובים [בעלי עוזר היום אבל כשהתחתנו היה הילד שלא יודע לעשות כלוםםםם ולא חשב בכלל לעשות כי לא בקשו ממנו אף פעם כדי שילמד, אז אני אומרת לבנים שלי שאני עושה להם קורס ספונג'ה שטיפת כילים וכו' בעז"ה ישבו וילמדו אבל ידעו לעזור כשיצטרכו...]

הבית יותר מפוזר גם מכביסה נקיה שצריכה קיפול וחפצים שהקטנים זרקו ולא הספקתי לסדר או להזכיר להם לסדר אבל אני עם הילדים ברוגע והילדים נהנים מהצהריים ובערב מנקה כמה שיכולה כי אמא רגועה זה אמא שיושבת קצת על הספה והולכת לישון בשעה נורמלית ולא מנקה עד אמצע הלילה [היו ימים שסידרתי בצהריים וזה בטוח ע"ח הילדים]
מה שיצא זה שכשאני מבקשת משהו הם מיד עוזרים כי אני לא עושה את זה רק כשאני באמת צריכה, יום שישי שלא כזכרונות ילדותי, לחץ חייבים לנקות, להספיק ומי שלא, עומדים עליו עד שיעזור ושונאים את היום הזה, אצלינו הוא ממש מהנה מדליקים מוזיקה ונהנים לראות איך הבית מקבל צורה, ואני לא צועקת על הילדים, ביום שישי מי שלא מנקה מפסיד... רק ברוגע כל ילד מקבל שטח שעליו הוא אחראי שיהיה נקי
יש משתמטים ואני מעלימה עין, רק דואגת בסופי שכל אחד יגיע לשבת אם משהו שניקה כי השבת היא של כולנו וכולנו חייבים בכבודה

כתבתי ככ הרבה, טוב, כנראה זה באמת עשה לי משהו, סליחה, העיקר למצוא את הדרך לעשות את זה ולתת להם זמן חופשי לעצמם [היום רוב הילדים חוזרים ב4:30 והולכים לישון ב8:00 הילד נמצא 3:30 שעות עד לזמן שינה, תסדרו לעצמכם כמה זמן של נקיון מתוך הזמן שהוא בבית] ולנסות לגרום לילד לרצות מעצמו ואם הילד ברח לחדר לקרוא עוד פרק ביום שישי אפשר לתת לו לגמור את הפרק לקחת את הספר ולתת לו שוב אחרי שניקה משהו
ואוו, מעולה. יישר כח!
 
  • תודה
Reactions: MRF
  • הוסף לסימניות
  • #80
אם כבר דובר על כביסה שצריכה קיפול.
מה שעשיתי במוצ"ש הוא כך.
ריכזנו ערימות כביסה שצריכה קיפול לחדר אחד, הבאנו חבילה של שקיות זבל, אמרתי לכל ילד שיקח אחת, אחר כך אמרתי להם שכל אחד נובר בכל הערימה ואוסף לשקית את הבגדים שלו. זה שלב א.
שלב ב: כל אחד מקפל ומסדר את הבגדים שלו ושם בארון.

כמובן שהדלקנו מוזיקה ככה שהעסק נהיה אתגרי ונחמד.
אה..ושכחתי שילד אחד [בן כמובן.. ;) ] אמר לי באמצע שהוא עייף ואין לו כוח לקפל ולהכניס לארון..אז אמרתי לו שאין בעיה הוא יכול לשים את השקית בצד אבל מחר שחוזר מהלימודים לפני שיוצא לשחק הוא חייב לסיים עם זה...אז תכל'ס החליט לסיים עם זה באותו ערב.. :D
היה מוצלח בהחלט ציק צק והכל היה מסודר ויחסית הילדים נהנו מהעסק...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה