דממה לעוד בית יהודי

[שרלוט]

תשאלי חופשי..

 

[אסתי-בראון]

אבל זה תמיד ענין של זמן , לא מן הנמנע שיהיה משהו בחיים שיביא לפיצוץ, אם לא הספר אז משהו אחר.

וגם אם לא יהיה פיצוץ?
לא כדאי לאחל לאף אחד חיים בבית כזה.
כמה סיכויים יש לילדים שגדלים בבית כזה לגדול בעצמם למבוגרים בריאים בנפשם?

 

[בא יבוא]

לא יודעת... מתלבטת.... כי גם אני לא אוהבת שאומרים לי שכשאגדל אבין

​

 

[יוספה]

את כל כך צודקת....
למרבה הצער מניסיון.....

 

[עט הדר]

גם אם אכן הבית היה ככה ככה, והספר גרם לאשה להעלות קושיות,
היכן הבעל שיכפיף את עצמו ויעשה ה-כ-ל כדי לשפר את המצב [גם אם נניח הוא די בסדר]?
אז אם הוא לא מוכן לעשות קצת ויתורים... הדבר אומר דרשני...

 

[אופטימית]

יש עוד משהו שמאוד הרגיז אותי בספר..
היה כתוב בכריכה שהספר מיועד רק לנשים......
זה פשוט מצחיק - 2 הגדולות שלי (בסמינר ) קראו את הספר ולא בגלל שזה היה נראה להם מעניין.. אלא רק בגלל הזהרה !!!!!
לדעתי זה ממש גרוע שבחורות יקראו את הספר

למישהי יש את הספר להשאיל לי ? סיקרנתן אותי כהוגן.

גזעית- לראשונה אני מתוודעת לספר הזה- קחי בחשבון שזה בזכותך.

 

[אסתי-בראון]

אני לא מתכוונת להפרעות אישיות אלא לבעיות שלום בית

צודקת.
בכל מקרה בית בלי שלום הוא בית בלי שכינה. מי יכול/רוצה/מוכן לגור בבית כזה?

 

[כוכב103]

כתבתי באשכול הארוך בנושא הספר ואחזור שוב:
לא עורכים "ניתוח שדה" בנושא רגיש כ"כ בדיון פומבי כמו ספר
הכותבת הנכבדה עשתה מעשה מסוכן מאוד כשהיא העלתה לשולחן הניתוחים יחסים עדינים ורגישים כמו בתים בעם ישראל.
הספר מתאר תהליך טיפולי שאולי יכל לעזור למסופרת (ואולי לא) אבל בטוח שלא יכול לעזור לכל אישה שנתקלת בבעיות כאלו ואחרות וקראה את הספר
ובטח שלא יכול לאבחן דרך דפי הספר האם כל בעל שח"ו מתנהג לא יפה לאשתו כסובל מהפרעת אישיות, כפי שניסתה לעשות זאת ברב כשרון (הרסני) הסופרת.

חכמים הזהרו בדבריכם! לא נאמר לחינם
ספר שיצא ממכבש הדפוס להמון העם יצא לבלי שוב,
כל מי שיקרא אותו לא יוכל לעולם לחזור למצבו לפני קריאתו,
וגם אם הכותבת נתקלה במקרים של נשים סובלות (ויש כאלו לצערנו הרב) אין ולא תהיה לה זכות לדרבן נשים לערוך אבחון אישיות לבעלים שלהן מעל דפי הספר, להטיל ספק באיכות הקשר שלהם ובאמונם בבן הזוג שלהן.
אני יכולה לומר מעדות אישית שאחרי שקראתי את הספר לקח לי פרק זמן להשתחרר ממנו ולומר לעצמי - זה לא קשור אליך, למרות שבחסדי השם זכיתי לבית וקשר איתן ומאושר, מצאתי את עצמי פעם אחר פעם בודקת בחשדנות התנהגויות תקינות לחלוטין.

לגב' בא יבוא- אני לא כ"כ צעירה, אולי את עוד יותר לא,
אבל דווקא ממרום גילי אני מסתכלת בדאגה עמוקה על חוסר האחריות בהוצאת ספרים טיפוליים כספרי קריאה להמון העם ולסכן בתים בישראל.

 

[חשבונות]

כמו שכקוראים ספר על מחלה ר"ל ומתארים שזה התחיל בכאב ראש וכו' וכו'. על כל כאב ראש קטן (או גדול) נכנסים לחרדה, אולי זה ...?
זה הבעיה בספר מסוג כזה. ברור שיש מקרים של התעללות אמיתית, אך כנגדם יש המון מקרים שעכשיו (בצירוף הרוח הפינמיסתי הנושבת בעולם ה'נאור'), שהאשה מתחילה להרגיש את עצמה מסכנה. ושבעלה מתעלל בה וכו'.
מה נעשה אך בתורה כתוב 'אעשה לו עזר כנגדו'. וכמו שהסבירו לנו בשנות הלימודים, שהבעל הוא ראש הבית והאשה כמו הצוואר. בדברים מסוימים הצוואר מנווט את הראש, אך אחרי הכל ההחלטה האם להנווט וכן ההחלטות באופן כללי היא אצל הראש.

 

[גדי ישראלי]

בס"ד

ממש לא זכיתי להבין את הדו-שיח כאן.

עד כה היו נושאים רבים שנשמרו בהסתר בציבור החרדי, ולא לחינם. לאחרונה, בעקבות כל מיני סיבות, ישנה דרישה לפתיחות, ואני בהחלט בעד. ואכמ"ל.

אבל – העניינים הנ"ל, ובפרט ענין הזוגיות בגוונים היותר מורכבים שלה, אין לו מקום בספרות שאינה מקצועית!

אתה רוצה להכשיר מטפלים/ות? מעולה. מעוניין ליזום סדנאות מקצועיות לפיתוח מודעות וטיפול? מצויין. אבל מה הקשר שתבא/יבא סופר/ת ויצמצם נושא כל כך עדין לאיזה סיפור לא מקצועי שרק ישבש את הבנת מורכבות הדברים והטיפול בהם? ואין לך דוגמא יותר טובה מזו ל"פיל אפריקאי בחנות חרסינה סינית"!

וכל המיתממים: ספר פירק משפחה? התשובה חד-משמעית: לא! אבל יתכן והוא היה אבן הנגף הראשונה שטלטלה את הבית למדרון...

אף אחד לא חושב שזוג יונים או דבורים שרק רודים דבש זה מזה יפגעו מהספר. אבל זוג קלאסי שחווה עליות ומורדות בגלל אלף ואחד סיבות, החל בבעיות תקשורת וכלה במצוקות כלכליות, בהחלט יכול לספוג מכה מספר שכזה. גם סיגריה אחת יכולה לעולל שמות ליער שלם. וזה בכל תחום בחיים.

בפרט בספרי סיפורת שהתיאור הססגוני גורם לקורא להזדהות עם גיבור הספר, גם אם המשותף ביניהם הוא קמצוץ בלבד.

כמובן שאם הספר נותן מענה מקצועי ומדוייק לנשים שנמצאות במצוקה בתחום המדובר, הריני לוקח את דבריי בחזרה. [משפט זה נכתב בציניות לשמה].

 

[כוכב103]

סליחה על הבוטות...
מי את (או חברותיך) שתטלטלי בתים בישראל בשם "זכות הציבור לדעת"
את יודעת שנשים דעתן קלה, ולפעמים ברוח שטות הן יכולות לקחת השראה מגיבורת הסיפור לעשות מעשה בעצת הסופרת ולגררו את עצמן ואת הקן שלהן למדרון תלול שאחריתו מי ידע.
אני לא הייתי כ"כ נחרצת נגד הספר אם לא היה מתואר תהליך טיפולי מפורט
כולל הזמנת משטרה, שפיכת כוס מיץ גזר ועוד מיני מטעמים בתור הדרך להחלץ מידי הבעל המופרע.
ואני לא אומרת את הדברים בשם עצמי לבד, כי אם בשם עוד מטפלות ומדריכות כלות שהזדעזעו מקלות הראש בהוצאת ספר כזה לאויר העולם בתפוצה נרחבת.

 

[מרחבית]

כמעט כל ספר יכול להועיל לבני אדם מסוימים, ולהזיק לאחרים.
השאלה היא מה היחס של התועלת לעומת הנזק.
מסתבר שאין לנו כאן די נתונים כדי להעריך את זה.
יש לשער, כפי שכבר נכתב, שאם הספר גרם טלטלה וערעור למישהי, היא תחזור לעצמה די מהר.
אלא אם כן יש סיבות אמיתיות לטלטלה שלה.

 

[חויד]

הספר כנראה לא גורם לגירושין.
הוא בהחלט יכול להיות הגורם למריבה משמעותית/ויכוחים/מחשבות על כל צעד...
ומשם הדרך יכולה להפוך למידרון.
שמתחילים לריב (על דברים מהותיים) לא כולם יודעים לגמור יפה.

 

[szn]

עוד באותו ענין:
http://www.prog.co.il/forum/איש-את-רעהו/299414-עיתון-בתוך-משפחה

http://www.prog.co.il/forum/איש-את-רעהו/4965878-נווה-פיווריטיות

 

[מרחבית]

לפותחת האשכול -
מזדהה עם הכאב העמוק שלך על בית שנהרס, ועל ההשלכות המרות של דבר כזה.
מסכימה איתך, שהמספרים גדלים.
האם הספרות 'אשמה' בכך? האם היא גורמת לזוגות שחיים טוב - לרצות לפרק? - לא נראה לי.
לא כאן המקום לדון מדוע המספרים גדלים.
ודאי שיש לכך יותר מסיבה אחת.

 

[גזעית]

גם אם אכן הבית היה ככה ככה, והספר גרם לאשה להעלות קושיות,
היכן הבעל שיכפיף את עצמו ויעשה ה-כ-ל כדי לשפר את המצב [גם אם נניח הוא די בסדר]?
אז אם הוא לא מוכן לעשות קצת ויתורים... הדבר אומר דרשני...

הוא היה שם והיה מוכן לעשות הכל, השלהוב הזה הבעיר בה כל כך אש, עד שהיא פשוט לא יכלה לראות בו טוב. הספר שפתח בפניה עולם של טיפול רגשי, גרם לה בעצמה לפנות לטיפול ולהעצים אותו, והחוייה של קריאת הספר יחד עם הבלבול והלחץ גרם לה לתלות וחוסר בטחון עצמי עד כדי כך שלא ידעה מה היא רוצה מעצמה במערכת הזו.

גם אם יש בעיות בציבור שלנו, הדרך של לפרסם ספר זה או אחר ולחשוף את הציבור כל כולו בטענה שזה יכול להועיל לחלק ולהזיק לאחרים ולומר שיש נשים שסובלות בגלל זה, ועל חשבונם של בתים תמימים לעזור לאחרות - הוא מעשה שלא יעשה. אני מניחה המי שבאמת היתה רוצה להגיש עזרה לכאלה בתיפ היתה יכולה לעשות זאת בדרכים אחרות ולאו דווקא בפרסום בריש גלי.

מי את (או חברותיך) שתטלטלי בתים בישראל בשם "זכות הציבור לדעת"
את יודעת שנשים דעתן קלה, ולפעמים ברוח שטות הן יכולות לקחת השראה מגיבורת הסיפור לעשות מעשה בעצת הסופרת ולגררו את עצמן ואת הקן שלהן למדרון תלול שאחריתו מי ידע.

כל מילה פנינה. מתאר באופן חד וברור את המצב.

 

[einkamoni]

"לב ליבו של קשר טבעי עולה לפתע על שולחן הניתוחים, דעות מעוותות על הבית היהודי נרקמות בדעתן של בנות הסמינרים שקוראות את כל זה בתמימות".

מאיפה, למען ה', את יכולה לדעת שהקשר שם היה טבעי ונורמלי, וסתם, בגלל ספר החליטו לפרק את הבית?!???
לאחרונה נחשפתי לסיפור מאד (!!!!) עצוב, ומכלי ראשון- הייתי ועודני מעורבת בכל התהליך.
ואף אחד, כולל אמא של הבחורה לא ידע מה קורה אצל הזוג בבית, כולם- כולל ההורים היו בטוחים שמדובר ב"קשר טבעי שחווה עליות ומורדות"... (שזה נושא לאשכול נפרד, שהבחורה התייעצה עם מדריכת כלות, וסיפרה לה על הקשיים והיא זו שייעצה לה לתת לזמן לעשות את שלו, והכי גרוע- לא לספר לאף אחד על ההתמודדות, ולהציג כלפי חוץ שהכל תקין... כדי שההורים לא ידאגו לחינם).
ב"ה שסופו של הסיפור שהבחורה נמלטה מהבית, בשן ועין (היא מטופלת היום ג"כ, אודות לכל הנשמות הטובות שדאגו מגירושים מיותרים), אבל לכל הפחות היא לא מאושפזת במוסד סגור בשל בעל שסובל מהפרעת אישיות!!!

אה, ושכחתי לציין, היא לא קראה את הספר (חייבת להוסיף- לצערי, כי יכול להיות שקריאה היתה ממזערת נזקים). להפך, היא בת סמינר שבדעתה נרקמו רק מחשבות כשרות וטהרות של "אשה כשרה עושה רצון בעלה", בכל מחיר.

 

[גזעית]

אני אמרתי שזה ככה בגלל שאני יודעת שזה ככה. מכמה וכמה מקורות. לא הייתי אומרת אם לא שהייתי יודעת.
אני אדם בוגר ושקול ועומדת מאחורי הדברים שלי, ולו הייתי יכולה לחשוב לרגע שזה לא מה שהתחיל את כל זה היה לי בזה נחמה מסוימת.

אבל הגיע הזמן, שנפסיק להיתמם, ולדעת שדברים כאלה יכולים להרוס בתים! כן! על כל המתשמע מכך! ולהלחם בכך! זה מסוכן, זה חומר נפץ, תקראי את ההודעות מעלי ותראי שכל שטעמה מהחומר הזה גרם לה לה מחשבות! אולי קטנות אולי קצרות , אבל בקלות זה היה יכול להתפתח. אני דואגת לבנות שלי.

ועכשיו - מגיע חלק ההסתיגות.
"אשה כשרה" וכו' - תראי לא בכל מצב וכו'.
תראי - יש בעלים שצריכים ההדרכה.
תראי - אם את היית עומדת במצב כזה לא היה לך למי לפנות.
תראי - את רואה צד אחד אבל יש כאלה שזה העמיד אותן על הרגלים
וכן על זה הדרך.
הכל נכון - אבל למה - למה - לשחרר את זה ככה לציבור שלם, שחלק גדול ממנו לא צריך את זה, לא ידע מה זה, לא יודע איך לאכול את זה!!! אין לו את הכלים להתומדד עם השיטות החדשות האלה - והציבור הזה - נופל וקורס, נבוך ודווקא למי שנחשפה ולא יודעת מה לעשות עם עצמה - אין מענה. ואין מנוס.

 

[נינה]

"לב ליבו של קשר טבעי עולה לפתע על שולחן הניתוחים, דעות מעוותות על הבית היהודי נרקמות בדעתן של בנות הסמינרים שקוראות את כל זה בתמימות".

מאיפה, למען ה', את יכולה לדעת שהקשר שם היה טבעי ונורמלי, וסתם, בגלל ספר החליטו לפרק את הבית?!???
לאחרונה נחשפתי לסיפור מאד (!!!!) עצוב, ומכלי ראשון- הייתי ועודני מעורבת בכל התהליך.
ואף אחד, כולל אמא של הבחורה לא ידע מה קורה אצל הזוג בבית, כולם- כולל ההורים היו בטוחים שמדובר ב"קשר טבעי שחווה עליות ומורדות"... (שזה נושא לאשכול נפרד, שהבחורה התייעצה עם מדריכת כלות, וסיפרה לה על הקשיים והיא זו שייעצה לה לתת לזמן לעשות את שלו, והכי גרוע- לא לספר לאף אחד על ההתמודדות, ולהציג כלפי חוץ שהכל תקין... כדי שההורים לא ידאגו לחינם).
ב"ה שסופו של הסיפור שהבחורה נמלטה מהבית, בשן ועין (היא מטופלת היום ג"כ, אודות לכל הנשמות הטובות שדאגו מגירושים מיותרים), אבל לכל הפחות היא לא מאושפזת במוסד סגור בשל בעל שסובל מהפרעת אישיות!!!

אה, ושכחתי לציין, היא לא קראה את הספר (חייבת להוסיף- לצערי, כי יכול להיות שקריאה היתה ממזערת נזקים). להפך, היא בת סמינר שבדעתה נרקמו רק מחשבות כשרות וטהרות של "אשה כשרה עושה רצון בעלה", בכל מחיר.

מכירה לצערי מקרוב מאוד! סיפור דומה כמעט במדויק למה שסיפרת. (האישה ברחה בגלל שהתינוקת הייתה בסכנה! והבעל הודה בכול ולא הבין מה הבעיה, הוא היה צריך ללמד את אשתו לקח! תבינו לאן זה יכול להגיע)
רק שבסיפור הנ"ל האימא של האישה כן ראתה את הברוך מיד בהתחלה אבל האישה שמעה כמובן למדריכה (ולא נכנסת שהורים יכולים לגרום וכו' וכו' זה הסיפור שהיה..)
בכל אופן, האישה סיפרה לי שאם הייתה קוראת את הספר, זה רק היה עוזר לה שלא תצטרך (אולי) טיפול פסיכולוגי רצוף כמו עכשיו כדי למגר נזקים.
ולי אישית, הספר עשה רק טוב לשלום בית ולא ההפך

 

[במבה נוגט]

תקראי את ההודעות מעלי ותראי שכל שטעמה מהחומר הזה גרם לה לה מחשבות! אולי קטנות אולי קצרות , אבל בקלות זה היה יכול להתפתח.

זה פשוט האנשים שמגיבים, האחרים - אלו שהספר לא ממש הזיז להם לא מרגישים שיש להם משהו משמעותי לתרום לדיון אז הם שותקים...
אבל אם זה מעניין, אני קראתי את הספר בעניין רב, הרגשות היחידים שהוא עורר בי היו הודיה לה' על החיים האישיים שלי ורחמים על הנשים האומללות שחיות כך.
וזהו, לא נותר בי שום רושם, שום מחשבה, שום הרהור ואפילו קטן על הזוגיות שלי.

למניעת עגבניות, עדיף שאני לא אפרט מה בדיוק אני חושבת על נשים שמעידות על עצמן שהזוגיות שלהן תקינה לחלוטין ובעקבות הספר התחילו לחשוב שהבעלים שלהן בעלי הפרעת אישיות גבולית. בכ"א זה לא מגיע מהמקום הכי בריא בנפש.